חורב - חלק א/מערכת התורות/ח
יִרְאָה.
למען תירא את ה׳ אלהיך לשמר את כל חקתיו ומצותיו, אשר אנכי מצוך, אתה ובנך ובן בנך בל ימי חייך ולמען יאריכֻן ימיך (דברים ו, ב).
את ה׳ אלהיך תירא ואתו תעבד ובשמו תשבע (שם ו' יג).
כי לבעבור נסות אתכם בא האלהים ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו (שמות כ, יז).
א.
יראת ה׳ הלא היא :הכל כאשר לכל ,כפי אשר תורֶה לך התורה עד כה מיכולת ה׳ הכל יכול, מגדלו, מכחו וגבורתו, מפעולתו אמונה, מכבודו המלא עולם, מממשלתו, מנתינתו את חקי החיים, מידיעתו את הכל, מבחינתו את החיים, ממשפט צדקו וגמולו בצדק ועוד עוד, עד כי כל אלה ימלאו את חדרי לבבך, למען תשוה אותם לנגד עיניך תמיד, עד אשר הרעיון מגדולת ה׳ ורום כבודו לא יעזבך לעולם, ואתה בכל מקום ובכל עת ובכל דבר תחזה רק את ה׳, את הכל יכול, את האל הגדול הגבור והנורא, שכחו וגבורתו מלא עולם, את המושל בַּכֹּל, אשר מלא כל הארץ כבודו, את ה׳, אשר גלה את רצונו בעד חייך, ועינו, שהיא צופיה הליכות עולמך בחיים, לראות אם תמלא ואיך תמלא את רצונו ולדעת כי הוא הבוחן ובודק, השופט והגומל – מובן יראת ה׳ היא ביחוד: לשוות לנגד עיניך תמיד ובכל מקום את ה׳, ולחוש ברוממות אל וגדולתו "מה קטונת אתה".—
ב.
לוא אך רעיון אחד ע״ד גדולת ה׳ אלהיך ישׂורר בקרבך בעצם תקפו ובכל מקום ובכל עת לבך יהגה בו תמיד – אז לא תוכל לחטוא.–
כחו וגבורתו – אם ה׳ יגזור אֹמר, הלא גם השמים והארץ יהפכו לתֹהו ובהו.– ואתה? בקֹטן עצמות האדם, להבל דמה, במדת כחך, אשר במה נחשב הוא, בצבא זמנך כמו הגה, במציאותך כצל עובר – אתה בן אדם – ברפיונך וחלישותך – הנך חפוץ תחפוץ להתקומם נגד הכל יכול, נגדו, ולהתיצב בפניו למרות את רצונו ולהָתל בו ולהֵרָאות, כי מוראו לא יהיה על פניך – הן הרגע הבא אחרי החטא הלא יוכל להביא לך כליון חרוץ.–
גדלו – גודל ה׳ מגיע גם למעלה למעלה מבינת נבונים, גבוה ונשא מהכרת כל תעופת רוח האדם לאין חקר – כל היצורים, כל הבריאה וכל המציאות שכם אחד יעבדו את תָכנית חכמתו – גם בדרכים נשגבים מכל רעיון וחקר בן אדם, יגיע רצון ה׳ למטרתו – ואתה האם לא תחפוץ לירא מפני גָדלו ותעצומות עֻזו – יען אתה בהשקָפתך הקצרה והמצערה – אינך רואה את הסכנה המרחפת על ראשך?
ג.
עין ה׳ והשגחתו – אנה תלך מרוחו? אנה תברח מפניו? אם תסק שמים שם הלא הוא, ואם תציע שאול הנהו, תשא כנפי שחר תשכון באחרית ים, צפונה ונגבה – בכל מקום, הלא עין ה׳ צופיה בַּכֹּל, בכל מקום פעולתו אתו, ממעל לך, ממטה לך, מסביב לך – ובך – האם תוכל לברוח ממך, מעצמך? ואתה – הנך חפוץ תחפוץ – לחטוא?—
ד.
ממשלתו – ה׳ הוא אדון עולם, הכל קנין ה׳: מהשמים וכל יצורי התבל עד נטף הדם הנוזל בעורקיך, עד כל שהוא אויר, אשר תשאף באפך, הלא קנין ה׳ הכל – ואתה חפוץ תחפוץ – חוטא! לשלוח את ידך, לבטל, להשמיד, להרוס או להשתמש שלא כהוגן עם הקנין שאינו שלך? הן לא איש אל כמוך ה׳, לא אחיך יצור כמוך הוא זה, אשר תחטא לו, הלא ה׳ הוא, ובעוד הכל כאשר לכל קנין שלו, הלא בו תבגוד, בו תמרוד, ותמרה את רצונו, הֲנַקֵה תנקה? ואתה – חפוץ תחפוץ לחטוא?–
ה.
התגלות חקי החיים – ראה נא, ה׳ הוא, אשר אתה תחזה את החוק שנתן בכל – בראש שבולת ,אשר בצמיחתו ובהבולו ישלים את חוק תקופתו; באבן, אשר תראה, כי נופלת היא על הארץ למטה, גם במהלך הכוכבים וצבא השמים, אשר במחנה כבד יסעו ממעל לך – ה׳ הוא זה, אשר כל העולם כולו יקשיב לקולו וכל חלק וחלק מהקרוב אליך או הרחוק ממך, הן כל אשר יקיף אותך, ינטלך וינשאך, כולם כאחד יעבדו אותו באמונה – והנה הלא הוא נתן גם לך את חוק חייך ויצוך לשמור אותו ,אבל בבחירה חפשית – ולמלאות אחריו – ואתה הרק אתה חפוץ תחפוץ למנוע עצמך מהיות סר למשמעתו – ולחטוא נגד חוק ה׳?!–
ו.
ידיעתו את הכל – אס תלך במקןם אשר חושך סתרו, ועין איש לא תשורך, ותעשה איזה דבר – ולא תחזה את ה׳ ואת עינו הצופיה עליך ובך, ותדמה, כי את אשר הסתתרת מעיני אנשים, תוכל גם להסתיר מעיני ה׳, ממנו, אשר הוא יודע כל, עינו הלא צופיה בכל ואזנו שומעת את הכל, הממנו תסתר? הן את קולו הנך שומע באמונת רוחך ובישרות לבבך! הלא אין כל גובה ואין עומק ששם יוכל החטא להיות נעלם ונסתר מעין ה' והשגחתו על הכל; הוא יכיר מעשיך, דבורך ורגשותיך – הוא יודע את רעיונך אף בטרם יעלה על לבך ובטרם גם אתה תשיגהו עוד אל נכון, וגם אז עומד הנהו בתחילת התהוותו לפני כסא כבוד ה׳ – ואתה הנך חפוץ תחפוץ לחטוא? – כסיל ובער!–
ז.
בחינת החיים – אבל אם במרמת ערומים תשתוחח עד למאד ובצדיה תשפיל למאד את ערכך עליך ותאמר: הלא אמנם קטונתי במאד, במה נחשבו חיי אנוש ומפעלו – הן גם כל הארץ כולה גרעין אבק הִנֶהָ – והאנשים הנמלים אשר עליה המה – כאין נחשבו בעולם ה׳ – האם ה׳, הגבוה מעל גבוה, האל הקדוש, הנערץ והנשגב, האם הוא יוכל לרדת מגדולתו ולהביט על הארץ – על בני האדם – עָלַי – האם לא הכל שוה לו, אם חי אני באופן כזה או באופן אחר?– אולם חונף! זכר נא, האמנם קטנת לו למאד גם אז בעת התהוותך, עת יצאת אל המציאות, עת ה׳ יצרך ויכוננך למציאותך ולחייך? האם לא תחוש בכל מקום, בך, אצלך, מסביב לך, את היד אשר כוננה אותך, אשר הכשירך לחיים, אשר תמלא גם את ספקך תמיד?– והנה אם היד הזאת תַראה לך את חוק רצונו, – הנך חפץ לשית לו בחלקות ולעשות חונף ולהשתומם על רוממות ה׳ וגדולתו, רוממות אלהים חיים, אשר דאג בעד מציאותך וחייך, אף ימלא את ספקך וכל דבר קטן וגדול בצרכי חייך, ולחשוב תועה, כי אין לה׳ עסק במפעלך, אף לא יתבונן על מעשיך באמרך: מה יתן ומה יוסיף לו, אם תשתמש עם הכל כפי רצונו? עם הכל כאשר לכל, את אשר באמת הוא נתן גם יתן לך, בהנאה, ברעיון, ברגש, בדבור ובמעשה!!
ח.
צדקת משפטו וגמולו – רק שופטים אנשים תוכל לרמות ולשחד, אבל ה׳ הלא הוא העד והדיין – ה׳ ישפוט אותך – ה׳ הוא, אשר יראה כל רעיון, רגש ומעשה בתחילת התהוותם – הוא הלא יראך עת תחטא לו – והוא גם שופט החטא – אף שופט צדק הנהו! ראה, הלא ה׳ במשפט יסד ארץ, אמת ומשפט מכון כסאו, משפט וצדק היו לו לקו בבנין עולמו – ואיך? הלא בכל אשר בתבל ישנם סבה ומסוּבב, מקור ותוצאה, המתאמת עם מקור פעולתו – ככח כן המפעל, כזרע כן הפרי – ובנוגע אליך, האם רק זרע רעיוניך, דבריך, מעשיך, הנאותיך האם הם לבדם לא ישאו ולא יביאו כל פרי, פרי כזה המתאמת עם הזרע? ואתה האם חפוץ תחפוץ, כי באשר זרעת רע תקצור טוב? באשר הבאת קללה הנך חפוץ תחפוץ כי תביא לך ברכה? לא! מאזנים וכוס ביד ה׳! המאזנים ישקלו את חייך ובכלות המשקל תושיט לך כוס החיים קללה או ברכה – ואם לא פה – הלא שם – ואתה חפוץ תהפוץ לגזול מחייך את יקר ערכם עליהם ולהרסם ע״י החטא? האם לא תראה את משוגתך וכי כה נתעית בשוא, עד כי לא תבין, כי תחת חפצך בחטא, לבנות ולכונן את החיים ע״י הנאה, תועלת ומלוא ספקך, הנך מהרס אותם שבעתים עיי החטא ההוא?!—
ט.
רוממות אל וקדושתו – הן הנה מאד נעלות גם מצד עצמן, אף מבלי כל רעיון מגמול ועונש — אם רוחך ונפשך עוד לא נשבתו מטֳהָרן ,הלא אלה לבדן תעצורנה כח להפריע אותך, לבל יוכל לעלות בלבך כל רעיון פגול מדבר חטא ועון – האם לא הרגשת מעולם את הפעולה והרושם, אשר יפעל עליך בהדרת כבוד איש נכבד ומרומם, איש צדיק תמים, נדיב ושוע? האם לא שמעת מעולם, כי גם הזדים הארורים יהגו כבוד ויחרדו מאיש רם, אשר לו גֹדל פנימי? עד כי עת יראוהו יאבדו עשתנותיהם, תרפינה ידיהם וירך לבבם, אף יורידו את היד, אשר הונפה לעשות דבר בליעל! הביטה וראה! הן זאת היא רק רוממות אדם והדר גאונו, ולוא יהי, כי גדול ונכבד האיש מאד, הלא בכל זאת מה קטן הנהו באמת, מה כחו ומה גבורתו של בן אדם זה ננד ה׳, הן מה חדל הוא! ואתה אמנם הבה, התיצבה כה לפני ה׳, חושה נא הדר גאונו ורוממות גדולתו עם מעלת קדושתו ,דע מה נשגבו ונעלו במאד, ואז הלא רוממות אל וקדושתו תמיתינה ותבטלנה בך כל רעיון לא טהור, אשר יעלה בלבך – זאת היא יראת שדי הנאמנה – אמנם קשה הוא להשיג אותה – אבל לתאר אותה בעצם מעלתה, גם כן לא נקל.–
י.
לכן אתה בן ישראל, בת ישראל! שימו לבכם ורוחכם בשחר טל ילדותכם להכיר ולדעת את גדולת ה׳, רוממות אל ה׳ אלהיכם! קרבו נא עם אבותיכם יחד מול הר סיני, וכמו הכירו אבותיכם שם את גֹדל ה׳ כחו וגבורתו: המה ראו אז, כי ה׳, האל היחיד ומיוחד, לבדו הוא בכל, בכל דבר קטן וגדול שם הוא, וכל העולם כלו חל מפניו ומרגיש את גדלו – כן הנכם עומדים גם אתם בכל מקום על אדמת קֹדש, ושוו לנגדכם כאלו עומדים גם אתם עתה מול הר סיני, הלא בכל מקום יתגלה אליכם ה׳, בכל דבר קטן וגדול הנהו, בקשוהו, דרשוהו תמיד בכל אשר לכל, בכל אשר נהיה, בכל אשר הֹוֶה ובכל אשר יהיה, לפני כל, בכל אשר לכם ובכל אשר יהיה לכם, בכל מקום ובכל עת תמיד עליכם ליחס את הכל לה׳ לבדו וחשבו תמיד רק בשם ה׳ – או אז גם כל יצור קטן שבקטנים, כל תמורה קלה, וכל רגע כמו הנה יזכירכם את "ה׳" – בכל מקום תחזו את ה׳, את האל הגדול הגבור והנורא ותחושו בכל את רוממות גדלו, למען תהיו עבדיו הנאמנים ולא תחטאו – הראו והוכיחו לדעת, כי הנכם צאצאי האבות ההם, אשר עין בעין ראו את גדולת ה׳ ונפלאותיו אשר עשה במצרים, על הים ועל הר סיני. —