חורב - חלק א/מערכת התורות/ג
ג.
ע״ז, שִׁתּוּף.
- לא יהיה לך אלהים אחרים על פני (שמות כ, ב).
א.
הנך רואה בכל מקום כוחות פועלים ונושאי הכוחות האלה, עיניך תחזינה בטבע: יסודות (עלעמענטע) ונושאי היסודות האלה, כמו: השמש, הארץ, הים והאויר – בחיי העמים: טבע, אדמה, נהרות, הרים ועוד ועוד, גם את משלח יד האדם לשנות ולתקן את הטבע בעֹז ותעצומות, הנך צופה ומביט על האנשים, על החכמה והסכלות, על הכח והרפיון, על התאוה והדמיון, המכוננים ומסרסים ופועלים את פעולתם להרע או להיטיב על מנת גורל העמים וחיי לאומים, וכי השגחה עליונה בְּחֶבְיוֹן עֻזה שלטת על גורל האדם וחייו, וממעל להם הנך מתבונן גם בחיי עצמך על רוח האדם ועל רוח הבהמה אשר בך, ותחזה בעצמך, כי אמנם הנך יציר בעל כח ובעל פועל, להביא ברכה או קללה לכל אשר מסביב לך.—
ב.
אבל אין גם אחד מכל אלה הנזכרים, איננו נמצא מעצמו, איננו פועל ועושה בכחו ועוצם ידו וברצונו לבד; אין גם אחד מכל אלה שהוא אלהים – רק כל אחד הנהו יצוּר ועבד ה׳ המושל בכל, מעשה ה׳ אל יחיד ומיוחד, רק ה׳ לבדו הוא האלהים ורק מלכותו בכל משלה אפס זולתו, בטבע: הלא ימשול חוק ה׳, בחיי העמים: שלטון השגחתו, בך: כח נתון לך מה׳, גם אתה בעצמך, בגופך הנך נכנע תחת חוק ה׳ ונושא אתה את בחירתך החפשית רק בתור מתנת אהבה וחסד מה׳ הכל יכול, ועל ידה ועִמָהּ הנך קרוא בחופש ובבחירה להכָּנע תחת החוק הכללי להיות העבד הראשון, בכור היצורים בתבל, כל זאת אתה הָרְאֵתָ לדעת.—ג.
אכן את אשר הכַּרתּ לדעת, עליך להִוָכַח ביסוד מוסד ולקבוע אותו בלבך להיות פנת יקרת חייך, גם להוקיר ולכבד את זאת בעצם שלמותו להיות פעולתו אתך בחיים, עד כי גם בחייך לא יהיה לך שום דבר נלוה ונחשב בעיניך יחד עם ממשלת ה׳, לצרפהו אל ה׳, להיות גם הוא לך לאלהים, לא יהיה לך אלהים אחרים משותף יחד "עם ה׳ ובפני השגחתו השולטת בכל"; לא יהיה לך שום דבר, אשר תחשוב אותו לתומך חייך, למנהל רעיוניך, למכונן רגשותיך ומפקד צבא דבריך ופעולותיך, זולת ה׳ – אם תתבונן בשום מקום על יציר נברא העומד מתחת לממשלת ה׳, לחשוב תועה, כי עומד הנהו בשתוף עם ה׳, להיות גם הוא בעיניך כאלהים; אם תִּוָאֵל בדבר חוק הטבע ובכל חוק שתכיר לדעת אותו במציאות העולם, ואשר אמנם ממנו תראה רק את חכמת ה׳, ואתה תחת להציג בטבע את חוק הטבע, ובתולדות בני אדם את מנת גורלם תחת השגחת ה׳ ולהכניע אותם תחת ממשלתו, הנך משתף אותם להיות נלוים יחד עם ה׳ ,או תוציא איזה חלק ממערכת שלטון ה׳ ותחת ה׳ תאמר עליו, כי הוא זה "מקרה והזדמן"; אם תתנכר אל הבחירה החפשית שלך, שהיא אמנם מתנה נתונה לך מאהבת ה׳, ובהתבוננך ברוח הבהמה אשר בך, ותחת לחשוב, כי הוא זה כח נתון לך מה׳, ולהכיר, כי אמנם אתה בעצמך תוכל למשול בו, ואתה הוא המושל עליו, תדמה כי הוא זה רוח כביר ממך ,או יצר הרע, העומד ברשות עצמו ושלטונו עליך, ואתה לא תמשול בו – או תשכח, כי הנך כֻּלך כליל תלוי רק ברצון ה׳, ותאמין, כי אתה "שֶׁלְּךָ" ואשר לך "שֶׁלְּךָ", ותעדה גאה וגאון ותתנשא לשים לבך כאלהים, אף בחיים החיצוניים, תחת לבנות ולכונן את חייך על ה׳ לבדו, הנך נשען גם על עֹשר ורכוש, על כחך ועוצם ידך, על דעתך ותבונתך וכדומה, אז הנך חוטא ופושע ננד תֹכן הלמוד הנזכר, הנך עובר על הלאו האיום והנורא: "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני".—
ד
ועבודת אלילים רבים זאת, איננה רק משגה בלבד, איננה רק טעות ושקר בלבד ,יען כי באופן הזה היתה הדעה הזאת רק טעות בשקול הדעת, רק דמיון כוזב, ואם כי מובן מאליו דמיון נאלח ונתעב, אבל לוא היתה כזאת, כי אז לא היה עוד העון הזה עון גדול מנשוא, בעוד יכלו לחשוב, כי עם המחשבה והעבודה הזאת עוד מעלת האדם, תום, יושר וצדק יוכלו עוד להשאר אתו; אולם זאת לא זאת, כי אם רק תשתף שום דבר שבעולם להיות נלוה יחד עם ה׳, לצרפהו אליו להיות גם הוא אֵל בעיניך, כי אז מעלת האדם תִשָׁפל עד שאול תחתיה, תום וצדק כליל יחלפו, ובנין החיים הנוסד על טהרת המדות יֵהָרֵס כשבר נובלים ולא ישָאר כל זכר למו.—
ה.
אם ישתף אדם איזה יצור מבלעדי ה׳, להיות נלוה עמו בממשלתו, אז בהכרח ישָפל האדם בחייו לרדת מטה מטה, בעוד, אם יחשוב האדם את היצורים, כי הנם עומדים ברשות עצמם וסרים רק למשמעת חפצם ורצונם, גם פורשים את ממשלתם על זולתם, למען יקלטו ויקבלו אל תוכם את הכל, להגדיל ולהרחיב את עצמם ולהתנשא עליהם, ובתור מולידים יתראו בפעולתם אִתָּם, כי כל זה רק בגלל הנאתם, אם כן, האדם אשר יכבדם כבני אלים, בהכרח עליו לחשוב גם כן, כי הממשלה הבלתי מוגבלת, כי ההנאה והתענוג אינן תכונות בהמיות העומדות מתחת למעלת האדם, רק אלהיות הנה, העומדות ממעל לו, ובתור תכונות רמות כאלה יתחרה וישתדל גם הוא לקנות אותן ולהשיגן; אמנם כן באופן הזה אם חוק האחדות הכללית נעלמה מהשקפתו על התבל, וכל הנמצא בעולם כֻלו יתפוצץ בעיניו להמון אלילים בודדים, אשר יעבדו רק את עצמם, האיש ההוא עד מהרה יחשוב וימנה גם את עצמו אל משפחת האלילים האלה, וגם בחיי עצמו, מבלי הכר עוד ומבלי שים לב על החוק הכללי השורר בכל, הלא הוא יפרוץ בנקל את גדר החוק ההוא; עד מהרה יסיר כל מתג ורסן ממנו, יגדל פרע, גם יתום לגוע בגאוה ובתאוה המכלות גו ונפש גם יחד – וגם בחיים החיצוניים, אם אך מבלעדי ה׳ או עמו תשתף למנת גורלך גם איזה רכוש או קנין או תצרף לו איזה איש או את עצמך, את כחך ועוצם ידך לממשלתו, או אז הנך תועה בדרך החיים, גם ישעך וחפצך יתפוצץ להמון מאויי לב אין מספר למו, ולעת הצורך בחפצך להבטיח לך את אֵל־הדמיון שלך ,עליך בהכרח לסוג אחור ולהתרחק מֵהַכָּרַת אל אמת ומציאותו תכלית הרִחוק; אז תסיר מעליך את שם תעודתך להיות נקרא בשם "איש ישראל" "עבד ה׳ אל היחיד ומיוחד", יען למען תוכל להשיג את הרכוש והקנין, למען תתאמץ להבטיח אותו בידך או לקנות לך חן וחסד האיש, אשר בידו להעניק לך מטובו, גם תקוה להשיג ממנו את שתאמר חפצי־בו או למלאות ספקך וחשק חושך בך, הלא עליך לשכוח ולהסיח דעתך מרצון ה׳ ולהיות עבד נכנע או אליל יחד עם יתר היצורים, אַחֶיך בבריאה ואשר תחשבם אתה לבני אלים, ומה הָשְפַּלתָּ אז, גם נסע יתרך בך לבלי דעת עוד, כי עליך להיות להם "לאח" וכמוהם "בן ה׳" אל יחיד ומיוחד ואיש ישראל. – לכן:
- וידעת היום והשבות אל לבבך ,כי ה׳ הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת, אין עוד.—