פתיחת התפריט הראשי
חוק שירות המדינה (משמעת)/שיפוט משמעתי מתוך ספר החוקים הפתוח

חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ״ג–1963

התאמות לפי תקנות יסודות התקציב (שיפוט משמעתי), התשמ״ט–1988


תוכן עניינים

פרק ראשון: פרשנות

1.
הגדרות [תיקון: תשל״ז, תשמ״ג, ק״ת תשמ״ט]
בחוק זה –
”עובד המדינה“ – (אינה חלה);
”השר“ – השר הממונה על עובד הנדון, ולרבות ראש הממשלה לענין עובדים שהוא ממונה עליהם;
”נציב השירות“ – מי שנתמנה נציב שירות המדינה על פי חוק המינויים;
”ועדת השירות“ – ועדת שירות המדינה שנתמנתה לענין חוק המינויים;
”מנהל כללי“ – מי שנתמנה מנהל כללי של משרד על פי חוק המינויים;
”משרד“ – כמשמעותו בחוק המינויים;
”גוף מבוקר“ – רשות מקומית או גוף אחר שחוק זה הוחל על עובדיהם כאמור בסעיף 75;
”יחידת סמך“ – יחידה במשרד שועדת השירות העניקה לה סמכויות מינהליות של משרד, בהתאם לכללים הנהוגים בשירות המדינה.

פרק שני: מינוי בית הדין למשמעת, תובע וחוקר

2.
[תיקון: ק״ת תשמ״ט]
(אינו חל).
3.
חברי בית הדין [תיקון: ק״ת תשמ״ט]
(א)
שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר, ימנה לתקופה של חמש שנים את חברי בית הדין מתוך שלוש הרשימות שלהלן:
(1)
רשימת הכשירים להתמנות לשופטי בית משפט שלום, שערך שר המשפטים על פי החוק (להלן – רשימת המשפטנים);
(2)
רשימת חברי בית הדין למשמעת שהגיש נציב השירות על פי החוק (להלן – רשימת נציב השירות);
(3)
רשימת הנציגים שהגיש לפי החוק ארגון עובדי המדינה המיצג את המספר הגדול ביותר של עובדי המדינה (להלן – רשימת הארגון היציג של עובדי המדינה).
(ב)
לא ייכלל אדם ברשימות האמורות אלא אם כן הוא עובד המדינה או זכאי לקיצבת פרישה כעובד מדינה, או שפרש לאחר ששירת כעובד המדינה שבע שנים לפחות, ובלבד שבכל מקרה טרם מלאו לו שבעים שנים.
(ג)
חבר בית הדין שתמה תקופת כהונתו, יכול שיתמנה שוב בכפוף לאמור בסעיף קטן (ב).
(ד)
חבר בית הדין שהחל בדיון ותקופת כהונתו נסתיימה, יהיה מוסמך לסיים את הדיון שהחל בו.
4.
אב בית הדין וממלא מקומו [תיקון: ק״ת תשמ״ט]
אב בית הדין וממלא מקומו יהיו מי שמונו לתפקידים אלה על פי החוק.
5.
פרסומים
המינויים של חברי בית הדין, של אב בית הדין ושל ממלא מקומו יפורסמו ברשומות.
6.
הרכב צוותי בית הדין [תיקון: ק״ת תשמ״ט]
(א)
בית הדין ידון בצוותים של שלושה שימנה אב בית הדין לענין פלוני, בכפוף לאמור להלן:
(1)
אם התובענה מוגשת נגד עובד המדינה, יהיה הצוות מורכב מאחד מרשימת המשפטנים, אחד מרשימת נציב השירות ואחד מרשימת הארגון היציג של עובדי המדינה;
(2)
אם התובענה מוגשת נגד עובד גוף מתוקצב, יהיה הצוות מורכב משניים מרשימת המשפטנים ומאב בית הדין או מי שהוא ימנה מרשימת נציב השירות.
(ב)
אב בית הדין ימנה לכל צוות יושב ראש מתוך רשימת המשפטנים או רשימת נציב השירות, אך אם הוא עצמו נמנה עם הצוות יהיה הוא היושב ראש.
(ג)
נבצר מחבר צוות של בית הדין, למעט היושב ראש, להשתתף בישיבה, יתקיים הדיון באותה ישיבה לפני שני חברי הצוות הנותרים אם הסכים לכך הנאשם, אלא אם כן החליט היושב ראש לדחות את הדיון.
(ד)
נבצר מחבר צוות של בית הדין לסיים את הדיון, רשאי אב בית הדין למנות אחר תחתיו, והצוות רשאי להמשיך בדיון מן השלב שאליו הגיע ההרכב הקודם, ורשאי הוא, לאחר שנתן הזדמנות לבעלי הדין להשמיע טענותיהם בענין זה, לנהוג בראיות שגבה ההרכב הקודם כאילו גבה אותן בעצמו, או לחזור ולגבותן, כולן או מקצתן.
7.
סדרי הדין
סדרי הדין של בית הדין ייקבעו בתקנות על ידי שר המשפטים.
8.
אי תלותם של חברי בית הדין
אין על חבר בית הדין מרות בעניני שפיטה זולת מרותו של הדין.
9.
הפסקת הכהונה [תיקון: תשל״ז, תשמ״ג, ק״ת תשמ״ט, תשנ״ד]
(א)
כהונתו של חבר בית הדין תיפסק באחת מאלה:
(1)
חדל להיות עובד, שלא מחמת יציאה לקצבה;
(2)
מלאו לו שבעים שנים;
(3)
מלאו חמש שנים מיום יציאתו לקצבה.
(א1)
חבר בית הדין שהורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, רשאי שר המשפטים, אם לדעתו אין זה ראוי שימשיך בכהונתו כחבר בית הדין, להעבירו מכהונתו בבית הדין, לאחר שנתן לו הזדמנות להביא טענותיו לפניו או לפני מי שהסמיך לכך.
(ב)
מי שכהונתו נפסקה רשאי, באישור אב בית הדין, לסיים את הדיון בענין פלוני שהחל בו לפני הפסקת כהונתו.
10.
[תיקון: תשנ״ד]
(בוטל).
11.
סמכויות בית הדין [תיקון: תשל״ז]
בכפוף לאמור בסעיף 7 יהיו לבית הדין כל הסמכויות הנתונות לועדת חקירה לפי סעיפים 8 עד 11 ו־27(ב) לחוק ועדות חקירה, תשכ״ט–1968.
12.
התפטרות
חבר בית הדין רשאי להתפטר מכהונתו על ידי הגשת כתב התפטרות לשר המשפטים; כהונתו תיפסק כתום שלושים יום לאחר הגשת כתב התפטרות, אם לא הסכים שר המשפטים למועד קצר מזה.
13.
סמכות להעביר מכהונה
שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר, רשאי להעביר חבר בית הדין מכהונתו על יסוד חוות דעת של ועדה רפואית ממונה על ידי ועדת השירות המעידה שמחמת מצב בריאותו נבצר ממנו למלא תפקידו.
14.
תובע
התובע לפני בית הדין יהיה פרקליט המדינה או מי שהוסמך לכך על ידיו או על ידי נציב השירות.
15.
חוקר [תיקון: ק״ת תשמ״ט]
החשב הכללי ימנה לענין השיפוט המשמעתי לפי החוק חוקרים שיפעלו לפי הוראות התובע; לא נתן התובע לחוקר הוראה לענין פלוני, רשאים החשב הכללי או נציב השירות לתיתה.
16.
סמכויות חקירה
בענינים שהם בסמכותו של בית הדין יהיו לתובע ולחוקר הסמכויות שאפשר להעניקן לפי סעיף 2 לפקודת הפרוצידורה הפלילית (עדות), והסעיפים 3 ו־4 לאותה פקודה יחולו על חקירות של התובע או החוקר מכוח סמכויות אלה, בשינויים המחוייבים לפי הענין.

פרק שלישי: עבירות משמעת, שפיטה ועונשין

17.
[תיקון: ק״ת תשמ״ט]
(אינו חל).
18.
[תיקון: ק״ת תשמ״ט]
(אינו חל).
19.
[תיקון: ק״ת תשמ״ט]
(אינו חל).
20.
[תיקון: ק״ת תשמ״ט]
(אינו חל).
21.
[תיקון: ק״ת תשמ״ט]
(אינו חל).
22.
[תיקון: ק״ת תשמ״ט]
(אינו חל).
23.
[תיקון: ק״ת תשמ״ט]
(אינו חל).
24.
[תיקון: ק״ת תשמ״ט]
(אינו חל).
25.
[תיקון: ק״ת תשמ״ט]
(אינו חל).
26.
[תיקון: ק״ת תשמ״ט]
(אינו חל).
27.
[תיקון: ק״ת תשמ״ט]
(אינו חל).
28.
[תיקון: ק״ת תשמ״ט]
(אינו חל).
29.
[תיקון: ק״ת תשמ״ט]
(אינו חל).
30.
[תיקון: ק״ת תשמ״ט]
(אינו חל).
31.
התראה או נזיפה [תיקון: ק״ת תשמ״ט]
(א)
בעלי הסמכות המפורטים בסעיף קטן (ב) רשאים, בשל מעשה או מחדל של עובד המדינה או של עובד גוף מתוקצב, שיש בו משום עבירת משמעת לפי החוק, לנקוט כלפי העובד באחת מאלה:
(1)
התראה;
(2)
נזיפה.
(ב)
ואלה בעלי הסמכות:
(1)
לגבי עובד המדינה – השר הממונה או המנהל הכללי של המשרד;
(2)
לגבי עובד שצו המשמעת חל עליו – ראש הממשלה או ראש היחידה כמשמעותו בצו האמור;
(3)
לגבי עובד רשות השידור – יושב ראש רשות השידור או המנהל הכללי של הרשות;
(4)
לגבי עובד תאגיד שהוקם בחוק או מכוח סמכותו של שר שניתנה בחוק – מי שמכהן בראש התאגיד או המנהל הכללי של התאגיד;
(5)
לגבי עובד רשות מקומית – ראש הרשות המקומית;
(6)
לגבי עובד חברה ממשלתית – השר שנקבע כאחראי לעניני החברה או המנהל הכללי של החברה;
(7)
לגבי עובד חברה עירונית – ראש הרשות המקומית האחראית לעניני החברה העירונית או המנהל הכללי של החברה.
(ג)
לא ינקוט בעל סמכות באמצעי כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שניתנה לעובד הזדמנות להביא טענותיו לפני בעל הסמכות או לפני מי שבעל הסמכות הסמיכו לכך.
(ד)
אמצעי כאמור בסעיף זה לא יחשב כאמצעי משמעת לענין סעיף 62.
32.
קובלנה [תיקון: תשמ״ג, ק״ת תשמ״ט]
שר, נציב השירות, היועץ המשפטי לממשלה, מנהל כללי וסגנו לעניני מינהל ומנהל יחידת סמך רשאים להגיש לתובע קובלנה על עבירת משמעת שעבר עובד, הן ביזמתם הם והן על פי תלונה שהוגשה להם.
קובלים נוספים [תיקון: ק״ת תשמ״ט]
(א)
מבלי לגרוע מהאמור בסעיף 32 לחוק ובסעיף 39 לחוק יסודות התקציב רשאים גם אלה להגיש לתובע קובלנה על עבירות משמעת לפי חוק יסודות התקציב שעבר עובד המדינה או עובד גוף מתוקצב, הן ביוזמתם והן על פי תלונה שהוגשה להם:
(1)
לגבי עובד רשות מקומית – ראש הרשות המקומית;
(2)
לגבי עובד רשות השידור – יושב ראש רשות השידור או המנהל הכללי של הרשות;
(3)
לגבי עובד שצו המשמעת חל עליו – ראש היחידה כמשמעותו בצו האמור;
(4)
לגבי עובד המוסד לביטוח לאומי – המנהל הכללי של המוסד לביטוח לאומי;
(5)
לגבי עובד חברה עירונית – ראש הרשות המקומית האחראית לעניני אותה חברה.
33.
הגשת תובענה [תיקון: ק״ת תשמ״ט, תשנ״ד]
(א)
ראה התובע שיש בקובלנה ובחומר הראיות שלפניו כדי להעמיד את עובד לדין משמעת, רשאי הוא להגיש לבית הדין תובענה, והוא חייב להגישה אם מי שהסמיך אותו להיות תובע, הורה לו לעשות כן.
(ב)
בתובענה כאמור בסעיף קטן (א) מותר להאשים בעבירת משמעת אף אם לא צויינה בקובלנה.
34.
אמצעי משמעת על ידי בית הדין [תיקון: ק״ת תשמ״ט]
בית הדין מוסמך להחליט על אחד או אחדים מאמצעי משמעת אלה:
(1)
התראה;
(2)
נזיפה;
(3)
הורדה בדרגה או הקפאתה, במידה ולתקופה שיקבע;
(4)
הפקעת משכורת בסכום שלא יעלה על החלק הששי ממשכורתו החדשית של העובד לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים;
(5)
העברה למשרה אחרת או למקום עבודה אחר, בתחומי המשרד או הגוף שבו עובד העובד, בהגבלת זמן או ללא הגבלה; העברת עובד על פי פסקה זו תיעשה –
(א)
לגבי עובד המדינה – בתיאום עם המנהל הכללי של המשרד או מי שהוא הסמיך לכך;
(ב)
לגבי עובד שצו המשמעת חל עליו – בתיאום עם ראש היחידה כמשמעותו בצו האמור או מי שהוא הסמיך לכך;
(ג)
לגבי עובד תאגיד שהוקם בחוק או מכוח סמכותו של שר שניתנה בחוק – בתיאום עם מי שמכהן בראש התאגיד או המנהל הכללי של התאגיד או מי שהם הסמיכו לכך;
(ד)
לגבי עובד רשות מקומית – בתיאום עם ראש הרשות המקומית או מי שהוא הסמיך לכך;
(ה)
לגבי עובד חברה עירונית – בתיאום עם המנהל הכללי של החברה.
(6)
פסילה לאחר העברה למשרה אחרת, לתפקיד אחר או למקום עבודה אחר, למילוי תפקידים מסויימים, במידה ולתקופה שיקבע;
(7)
פיטורים בתשלום פיצויי פיטורים, כולם או מקצתם, או ללא תשלום פיצויי פיטורים;
(8)
פסילה לאחר פיטורים, או לאחר פרישה של עובד למילוי תפקידים מסויימים בשירות המדינה או בשירות בגוף המתוקצב שממנו פוטר, לצמיתות או לתקופה שיקבע;
(9)
פסילה לאחר פיטורים או לאחר פרישה של עובד, למילוי תפקיד כלשהו בשירות המדינה או בשירות בגוף המתוקצב שממנו פוטר, לצמיתות או לתקופה שיקבע;
(10)
בצירוף אמצעי משמעת אחר – פרסום החלטת בית הדין, כולה או מקצתה, באופן שיקבע בית הדין.
35.
השבה [תיקון: תשנ״ד, תשע״ד]
בעת הטלת אמצעי משמעת כאמור בסעיף 34 או בסמוך לאחר מכן, רשאי בית הדין להורות, לאחר ששמע את טענות בעלי הדין לענין זה, כי על הנאשם להחזיר למעסיקו את מה שהשיג על ידי מעשיו נושא התובענה, או את תמורתם, ושהמעסיק זכאי להם, בשיעור שלא יעלה על שש משכורות חודשיות של העובד; התמורה תיגבה בדרך ניכוי ממשכורתו, מקיצבתו, או מפיצויי פיטוריו או בדרך שבה נגבה קנס שהטיל בית משפט בהליך פלילי, בסכום אחד או בשיעורים, הכל כפי שיקבע בית הדין, ובלבד שאם תוגש על ידי המדינה תביעה אזרחית לענין זה, יקוזז ממנה הסכום שבית הדין הורה עליו כאמור.
36.
הוצאות ההגנה
ראה בית הדין שלא היה יסוד להגשת התובענה, רשאי הוא לצוות כי אוצר המדינה ישלם לעובד את הוצאות הגנתו בסכום שיקבע בית הדין.
37.
מינוי סניגור על ידי אב בית הדין [תיקון: ק״ת תשמ״ט]
עובד רשאי להיות מיוצג בפני בית הדין על ידי עורך דין, ואם ביקש למנות לו סניגור שלא על מנת לקבל שכר, וראה אב בית הדין שהדבר רצוי לשם עשיית משפט צדק, ימנה לו סניגור, שהסכים עליו העובד, מתוך רשימת מועמדים שנערכה, באישור שר המשפטים, מקרב עובדים ושאינם עובדי המדינה ובהסכמתם של המועמדים.
38.
נוכחות העובד
בכל הליך לפני בית הדין תינתן לעובד הנוגע בדבר אפשרות להשמיע טענותיו, להביא ראיות, ולחקור כל עד שהתייצב לפני בית הדין.
39.
סירוב להעיד או להגיש מסמך [תיקון: תשל״ז, תשנ״ד]
נדרש אדם על ידי בית הדין להשיב על האזהרה כאמור בחוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה), התש״ם–1980, או להגיש מסמך וסירב לעשות כן, ללא צידוק המניח את דעתו של בית הדין, ולא נקנס מכוח סעיף 11, רשאי בית משפט השלום שבאזור שיפוטו גר אותו אדם או יושב בית הדין, לצוות על פי בקשת היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, שאותו אדם ייעצר לתקופה שיקבע ושלא תעלה על חודש ימים, עד שיסכים להעיד או להגיש את המסמך כנדרש לפני גמר הדיונים בבית הדין.
40.
ביצוע [תיקון: תשל״ז]
(א)
אמצעי המשמעת שהחליט עליהם בית הדין לא יבוצעו אלא לאחר שנמסר לידי העובד העתק מאושר של ההחלטה, ואם היתה זכות ערעור על ההחלטה – לאחר שעברה תקופת הערעור; הוגש ערעור, לא תבוצע החלטה אלא לאחר שנמסר לעובד העתק מאושר של פסק־הדין בערעור.
(ב)
החליט בית הדין לפטר עובד מהשירות או להעבירו למשרה אחרת או למקום עבודה אחר, רשאי הוא להורות בהחלטתו על ביצוע מיידי אם ראה שחומרת העבירה מצדיקה זאת.
(ג)
מותר לקבוע בתקנות הוראות בדבר ביצוען של החלטות בית הדין על ידי הרשויות הנוגעות בדבר.
41.
פומביות הדיון [תיקון: תשל״ז]
(א)
בית הדין ידון בפומבי.
(ב)
בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית הדין להחליט, מנימוקים שיירשמו בהחלטתו, על עריכת הדיון, כולו או חלק ממנו, בדלתיים סגורות, אם לדעתו הדבר דרוש לשם שמירה על בטחון המדינה או יחסי החוץ שלה, או לשם הגנה על המוסר, על שלומו של קטין או על פעולתו התקינה של שירות המדינה.
(ג)
החליט בית הדין על עריכת דיון בדלתיים סגורות, רשאי הוא להרשות לאדם או לסוגי בני אדם להיות נוכחים בשעת הדיון, כולו או מקצתו.
(ד)
לא יגלה אדם דבר על דיון שהתנהל בבית הדין בדלתיים סגורות אלא ברשות בית הדין או במידה שהגילוי דרוש לביצועה של החלטת בית הדין או לביצוע חוק זה.
(ה)
העובר על הוראות סעיף קטן (ד), דינו – מאסר ששה חדשים או קנס חמשת אלפים לירות.
הרחקת קטינים מבית הדין [תיקון: תשל״ז]
רשאי בית הדין לאסור על קטין להימצא בבית הדין בשעת הדיון ולצוות על הרחקתו.
איסור פרסומים [תיקון: תשל״ז]
(א)
לא יצלם אדם באולם בית הדין ולא יפרסם מה שצולם בו.
(ב)
לא יפרסם אדם בלי רשות בית הדין את שמו של קטין שלא מלאו לו שש עשרה שנה והוא עד בהליך שבפני בית הדין, או של מתלונן או ניזוק בעבירת משמעת שיש בה משום פגיעה במוסר, ולא את תמונתם, מענם או פרטים אחרים העשויים להביא לזיהוים.
(ג)
בית הדין רשאי לאסור כל פרסום בדבר הליך בבית הדין במידה שהוא רואה צורך בכך לשם הגנה על בטחונה של בעל דין, של עד או של אדם ששמו הוזכר בהליך.
(ד)
לא יפרסם אדם דבר על ענין התלוי ועומד בבית הדין, אם יש בפרסום כדי להשפיע על מהלך הדיון או תוצאותיו; אולם אין איסור זה חל על פרסום ידיעה בתום לב על דבר שנאמר או אירע בישיבה פומבית של בית הדין.
הפרעת הדיונים [תיקון: תשל״ז]
המפריע לדיוני בית הדין לעיני בית הדין או סמוך למקום הדיון, רשאי בית הדין לצוות על יציאתו או הרחקתו.
עונשין [תיקון: תשל״ז]
העובר על הוראות סעיף 41ב, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס חמשת אלפים לירות.
זילות בית הדין [תיקון: תשנ״ד]
(א)
מי שנתון לשיפוט משמעתי לפי חוק זה, רשאי בית הדין, ביוזמתו או אם נתבקש לכך, ולאחר שנתן לו הזדמנות לטעון טענותיו, להפקיע ממשכורתו סכום שלא יעלה על עשירית ממשכורתו החודשית אם נתקיים בו אחד מאלה:
(1)
הוזמן כדין לבוא לפני בית הדין ולא בא, או עזב ללא רשות בית הדין את מקום הדיון והכל ללא הצדק סביר;
(2)
נדרש להמציא מסמך או מוצג אחר שברשותו ולא המציאו, ללא הצדק סביר;
(3)
נדרש להשיב על האזהרה שלפני מתן עדותו, ולא עשה כן;
(4)
נצטווה על ידי בית הדין לצאת, על פי סעיף 41ג, ולא עשה כן.
(ב)
נאשם שנהג כאמור בפסקה (א)(1) בהיותו מושעה כאמור בסעיף 47, רשאי בית הדין להורות גם על הקטנת משכורתו או הפסקתה.
(ג)
החלטת בית הדין לפי סעיף זה ניתנה לערעור כפסק דין בתובענה, וניתנת לביצוע כפסק דין.
42.
פרסום החלטות [תיקון: תשל״ז]
נציב השירות רשאי לפרסם החלטה שהחליט בית הדין בדיון בדלתיים סגורות, אולם לא יפרסם החלטה בדרך שיש בה כדי לזהות את הנשפט אלא בהסכמת בית הדין.
43.
ערעור על החלטת בית הדין [תיקון: תשל״ז, תשמ״ב, תשס״ח]
(א)
פסק הדין של בית הדין בתובענה ניתן לערעור, של העובד ושל התובע, לפני שופט של בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו מצוי מקום מושבו של בית הדין כדן יחיד, לא יאוחר מהיום השלושים לאחר שניתן פסק הדין, אם ניתן בפני המערער, או לאחר שהומצא לו העתק ממנו, אם ניתן שלא בפניו.
(ב)
החליט בית הדין על ביצוע מיידי של פיטורים או העברה מיידית למשרה אחרת או למקום עבודה אחר כאמור בסעיף 40(ב), רשאי שופט בית המשפט המחוזי כאמור בסעיף קטן (א), על פי בקשת העובד, לעכב את הביצוע עד להחלטה בערעור, ואם כבר פוטר העובד או הועבר כאמור לפי ההחלטה – להורות על החזרה למשרתו; החליט השופט לעכב הביצוע, רשאי הוא לצוות על השעיית העובד מתפקידו.
(ג)
החליט השופט לבטל החלטה בדבר פיטורי עובד, או בדבר העברתו למשרה אחרת או למקום עבודה אחר, יהיה הביטול, לכל דבר, בר־תוקף למפרע מיום ביצוע הפיטורים או ההעברה.
(ד)
בבואו להכריע בערעור רשאי השופט לעשות אחת מאלה:
(1)
לקבל את הערעור, כולו או מקצתו, ולשנות את פסק הדין או לבטלו ולתת אחר במקומו, או להחזיר את הדיון עם הוראות לבית הדין;
(2)
לדחות את הערעור;
(3)
ליתן בקשר לפסק הדין כל החלטה אחרת שבית הדין היה מוסמך לתתה.
(ה)
השופט רשאי לדחות ערעור אף אם קיבל טענה שנטענה, אם היה סבור כי לא נגרם עיוות דין.
(ו)
לענין הערעור, הכרעת הדין וגזר הדין מהווים יחד את פסק־הדין.
(ז)
אב בית הדין מוסמך למנות לעובד המערער או שברצונו לערער עורך דין לייצגו בהליכי הערעור בנסיבות ובתנאים שבהם הוא רשאי למנות לעובד סניגור לפי סעיף 37.
(ח)
שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות את סדרי הדין בערעור וכן בבקשות לעיכוב ביצוע והחזרה למשרה לפי סעיף זה.
החלת הוראות מחוק זכויות נפגעי עבירה [תיקון: תשס״ה]
שר המשפטים באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע כי הוראות חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס״א–2001, כולן או מקצתן ובהתאמות המתחייבות שקבע, יחולו על הליכים משמעתיים לפי חוק זה.
44.
עובד שאינו מסוגל לעמוד בדין [תיקון: תשמ״ג]
(א)
עובד הטוען כי מחמת מחלה אינו מסוגל לעמוד בדין, רשאי בית הדין לקבוע לו מועד להוכיח טענתו על ידי חוות דעת של רופא ממשלתי או ועדה של רופאים כאמור בסעיף 29(א) לחוק המינויים והדיון יידחה עד למועד האמור; לא הוכיח העובד טענתו כאמור, רשאי בית הדין להמשיך בדיון.
(ב)
מצא בית הדין כאמור שהעובד אינו מסוגל לעמוד בדין מחמת מחלה, יפסיק את הדיון ויודיע על כך לנציב השירות ולממונה הישיר על העובד, ומשעשה כן, תופסק עבודתו של העובד ורואים אותו, כל עוד אינו מסוגל לעמוד בדין, כאילו נעדר מעבודתו מחמת מחלה.
45.
חידוש הדיון נגד מי שאינו מסוגל לעמוד בו
הופסק הדיון בנסיבות האמורות בסעיף 44, רשאי נציב השירות, מזמן לזמן, להורות לעובד להיבדק שנית בדיקה רפואית לענין זה, ואם נמצא מסוגל לעמוד בדין, וכן אם לא התייצב לבדיקה או אם סירב להיבדק – ימשיכו בדיון מהשלב שאליו הגיע שעה שהופסק הדיון; בשני המקרים האחרונים מותר להמשיך בדיון שלא בפני העובד.
46.
שמירת סמכות
האמור בסעיף 44 אינו גורע מן הסמכות לפטר את העובד הנדון מחמת מחלה.

פרק רביעי: השעיה

פרשנות [תיקון: תשל״ז, ק״ת תשמ״ט]
לענין פרק זה
(1)
תהא הכנסתו של עובד שהושעה מעבודות חוץ – הכנסתו מעבודה, בין כשכיר ובין שלא כשכיר, חוץ מהכנסה מעבודה כאמור שעבד בה בקביעות ערב השעייתו או – אם המשרה שעליה חלה ההשעיה היתה חלקית – אותו חלק מהכנסתו מחוץ למשרה כאמור שביחד עם משכורתו הקובעת מאותה משרה עודף על המשכורת הקובעת שהיתה מגיעה לו אילו היה מועסק במשרה מלאה, והכל – שלא מעבודתו במשרה שעליה חלה ההשעיה;
(2)
”משכורת קובעת“ בזמן פלוני – השכר לפיו היו משתלמים קצבה או פיצוי לעובד המושעה אילו יצא לקצבה או פרש מהשירות ביום השעייתו.
47.
השעיה [תיקון: תשל״ז, תשל״ח, ק״ת תשמ״ט, תשנ״ד, תשס״ז]
(א)
עובד שהוגשה עליו קובלנה לפי סעיף 32, רשאי נציב השירות להשעותו ממשרתו.
(ב)
לא יפעיל נציב השירות את סמכותו לפי סעיף קטן (א) אלא לאחר שהתייעץ עם בעלי התפקידים המפורטים להלן:
(1)
לגבי עובד שצו המשמעת חל עליו – עם ראש היחידה;
(2)
לגבי עובד תאגיד שהוקם בחוק או מכוח סמכותו של שר שניתנה בחוק – עם מי שמכהן בראש התאגיד או עם המנהל הכללי של התאגיד;
(3)
לגבי עובד רשות מקומית או עובד חברה עירונית – עם ראש הרשות בה מועסק העובד או האחראי על החברה העירונית.
(ג)
נציב השירות לא ישעה עובד אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות להביא טענותיו לענין ההשעיה לפני בעל הסמכות או מי שבעל הסמכות הסמיך לכך דרך קבע או לענין פלוני.
(ד)
היה העובד מועסק במספר משרות בשירות המדינה או בגוף המתוקצב, רשאי נציב השירות להשעותו כאמור, בכולן או בחלק מהן.
(ה)
בכל מקום שנציב השירות רשאי להשעות עובד לפי סעיף זה, רשאי הוא, במקום להשעותו, להעבירו זמנית לעבודה אחרת במשרה שאחת מדרגותיה אינה נמוכה מדרגת משרתו של העובד, ובלבד שדרגת העובד במשרה שאליה הוא מועבר לא תהיה נמוכה מדרגתו ערב העברתו, או, בהסכמת העובד, לעבודה במשרה שדרגתה נמוכה מדרגת משרתו.
(ו)
הושעה עובד, תימשך ההשעיה עד שיחליט המוסמך לכך שלא להעמידו לדין פלילי או משמעתי, ואם הועמד לדין פלילי או משמעתי – עד למתן פסק הדין הסופי באותם הליכים; ואולם רשאי נציב השירות להורות על הפסקת ההשעיה במועד מוקדם יותר.
(ו1)
בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ה), נציב השירות, בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, ישקול בתום שישה חודשים מיום מתן החלטה על השעיית עובד לפי סעיף זה, את האפשרות להפסיק את ההשעיה באותו מועד; החליט נציב השירות שלא להפסיק את ההשעיה במועד כאמור, ישקול מחדש, בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, אחת לתשעה חודשים החל במועד ההחלטה לפי סעיף קטן זה, את האפשרות להפסיק את ההשעיה.
(ז)
(בוטל).
(ח)
(בוטל).
48.
[תיקון: ק״ת תשמ״ט]
(אינו חל).
49.
תשלום המשכורת בתקופת ההשעייה [תיקון: תשל״ז, ק״ת תשמ״ט, תשע״ח]
(א)
עובד שהשעהו נציב השירות או שופט לפי סעיף 43(ב), תשולם לו במשך שלושת חדשי ההשעיה הראשונים, לרבות תקופת השעייתו הקודמת לפי סעיף 48, מחצית ממשכורתו הקובעת, וממועד זה ואילך תשולם לו משכורתו הקובעת המלאה; ואולם אב בית הדין, ממלא מקומו, או חבר בית הדין הכשיר להתמנות שופט בית משפט שלום שאב בית הדין הסמיך לכך, רשאי, לפי בקשת התובע או העובד, לפי הענין, להקטין או להפסיק את התשלום לתקופת ההשעיה, כולה או מקצתה, ובתקופה של שלושת חודשי ההשעיה הראשונים – גם להגדיל את התשלום, הכל בתנאים שייראו לו.
(ב)
התשלום על פי סעיף זה יהיה תשלום זמני וכפוף להחלטה הסופית של בית הדין למשמעת או נציב השירות, לפי הענין; היה התשלום חלק ממשכורתו הקובעת של העובד, תעוכב היתרה באוצר המדינה או בקופת הגוף המתוקצב, לפי הענין, לכל תקופת השעייתו.
(ג)
שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות מבחנים, סדרי דין והוראות מיוחדות בדבר ראיות בהליכי בקשה לפי סעיף קטן (א).
(ד)
על אף האמור בסעיף קטן (א) לא יעלה בחודש פלוני התשלום הזמני המשתלם למושעה על הסכום שבו עודפת משכורתו הקובעת על הכנסותיו מעבודות חוץ באותו חודש.
50.
עובד שהושעה מותר בעבודת־חוץ [תיקון: תשמ״ג, ק״ת תשמ״ט, תשנ״ד]
עובד שהושעה, לא יחולו עליו ההגבלות והאיסורים בדבר עבודה מחוץ לשירות המדינה המוטלים על עובדים, ובלבד שלא ייצג אדם אחר כלפי המדינה או מוסד ממוסדותיה, למעט בתי המשפט, ולא יעסוק בעבודה שיש בה כדי ליצור התקשרות בינו ובין מי שיש לו מגע כספי או מסחרי או עניני עם היחידה שבה הועסק לאחרונה; כן עליו להודיע לנציב השירות, במועדים ובדרך שייקבעו בתקנות על השתכרויותיו בתקופת ההשעיה; לא הודיע המושעה כאמור, ניתן לעכב את המשכורת המגיעה לו לפי סעיף 49(א) עד שידווח כנדרש.
51.
משכורתו של מושעה שהורשע בבית המשפט ופוטר
מושעה שהורשע בבית המשפט ופוטר עקב ההרשעה, לא יהיה זכאי למשכורת בעד תקופת השעייתו, אולם לא יהיה חייב להחזיר את המשכורת ששולמה לו זמנית מכוח סעיף 49.
52.
משכורתו של מושעה שהורשע בבית המשפט ולא פוטר [תיקון: ק״ת תשמ״ט]
מושעה שהורשע בבית המשפט ולא פוטר עקב ההרשעה, אך פרש מהשירות לפני שהועמד לדין משמעת עקב ההרשעה – רשאי בעל הסמכות על פי בקשתו של אותו אדם להחליט על תשלום המשכורת, כולה או מקצתה, לתקופת ההשעיה, בתנאים ולתקופה שייראו לו.
53.
משכורתו של מושעה שיצא זכאי בבית־המשפט [תיקון: תשל״ז, ק״ת תשמ״ט]
מושעה שזוכה בבית המשפט מן האשמה שגרמה להשעייתו ולא הועמד לדין משמעת על עובדות שפורטו בכתב האישום או שעלו במהלך הדיון בבית המשפט, וכן מושעה שיצא זכאי בבית הדין או בערעור לפי סעיף 43, תשולם להם משכורתם לתקופת השעייתם במידה שלא שולמה להם לפי סעיף 49 ובניכוי הכנסתם מעבודת־חוץ במשך תקופת ההשעיה, זולת אם הורה בעל הסמכות, או בית הדין על פי בקשת המושעה במקרה של זיכוי על ידי בית־הדין או על ידי השופט בערעור, שלא תנוכה הכנסה זו, כולה או מקצתה.
54.
משכורתו של מושעה שהורשע בבית הדין
מושעה שהורשע בבית הדין, רשאי בית הדין להחליט על פי בקשת הנשפט, אם ובאיזו מידה, תשולם לו משכורת לתקופת השעייתו, בהתחשב בין השאר עם הכנסותיו של הנשפט מכוח הסעיפים 49 ו־50.
פיצויי פיטורים של מושעה שהורשע ופוטר [תיקון: תשנ״ד]
מושעה שהורשע בבית הדין ופוטר עקב ההרשעה, תקופת השעייתו לא תבוא בחשבון לצורך קביעת פיצויי הפיטורים, אולם אלה יחושבו לפי המשכורת הקובעת בחודש ההשעיה האחרון שלפני הפיטורים.
55.
משכורתו של מושעה אחרי הפסקת ההליכים או ביטול ההשעיה [תיקון: תשל״ז, ק״ת תשמ״ט]
(א)
חוזר עובד מושעה לעבודה לאחר שהופסקו ההליכים נגדו, תשולם לו משכורתו לתקופת ההשעיה שלא שולמה לו לפי סעיף 49; חזר לעבודה לאחר שבעל הסמכות ביטל את ההשעיה ולא הופסקו ההליכים נגדו, תשולם לו משכורתו כאמור זולת אם החליט בעל הסמכות אחרת.
(ב)
מהמשכורת שתשולם לפי סעיף קטן (א) תנוכה הכנסתו של העובד מעבודת־חוץ מכוח סעיף 50, זולת אם הורה בעל הסמכות, על פי בקשת המושעה, שלא תנוכה כולה או מקצתה.
(ג)
הופסקו ההליכים כאמור בסעיף קטן (א), לאחר שהעובד פרש מהשירות, רשאי בעל הסמכות להחליט על תשלום המשכורת, כולה או מקצתה, לתקופת ההשעיה, בתנאים ולתקופה שייראו לו.
דיווח על הליכי השעיה [תיקון: תשס״ז]
נציב השירות [צ״ל: בעל הסמכות] ידווח לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אחת לשנה, על הליכי השעיה, ובין היתר על העניינים המפורטים להלן, ובלבד שדין וחשבון לפי סעיף זה לא יכלול שמות ופרטים מזהים:
(1)
מספרי העובדים המושעים והעובדים שהועברו זמנית לעבודה אחרת עד למועד הדיווח, ומספרי העובדים שהושעו והעובדים שהועברו זמנית לעבודה אחרת בשנה שקדמה למועד הדיווח;
(2)
העבירות הפליליות והעבירות המשמעתיות שהיו עילה להשעיה;
(3)
לעניין הליכי השעיה בעקבות חקירה פלילית, השלב בהליך הפלילי שבו הוחלט על ההשעיה;
(4)
שיעור העובדים מבין העובדים המושעים אשר תקופת השעייתם עולה על שישה חודשים, על שנה, על שנתיים, על שלוש שנים וכן הלאה;
(5)
סוגי המשרות והדרגות של העובדים שהושעו ושל העובדים שהועברו זמנית לעבודה אחרת עד למועד הדיווח;
(6)
מספרי העובדים שהושעו לפי הוראות סעיף 47(א1) והעובדים שהתקיימו בהם התנאים האמורים באותו סעיף ונציב השירות החליט שלא להשעותם.

פרק חמישי: דיון חוזר

56.
דיון חוזר בפיטורים או בפסילה
על פי בקשתו של נידון לפיטורים או לפסילה או של היועץ המשפטי לממשלה, רשאי אב בית הדין להורות על קיום דיון חוזר בענינו של הנידון אם ראה אחת מאלה:
(1)
בית משפט או בית הדין פסקו, כי ראיה מהראיות שהובאו באותו ענין יסודה בשקר או בזיוף, ויש להניח כי אילולא הובאה ראיה זו היה בכך כדי לשנות את התוצאות לטובת הנידון;
(2)
נתגלו עובדות חדשות או ראיות חדשות, העשויות לבדן או ביחד עם החומר שהיה לפני בית הדין בראשונה, לשנות את התוצאות לטובת הנידון, ולא יכלו להיות ידועות לו בשעת הדיון;
(3)
על אותו מעשה הורשע בינתיים אדם אחר בבית משפט או בבית דין ומהנסיבות שנתגלו במשפט נראה כי הנידון לא ביצע את העבירה.
57.
שאירים זכאים לבקש דיון חוזר
מת הנידון – יהיו גם בן־זוגו וכל אחד מצאצאיו, הוריו, אחיו או אחיותיו, זכאים לבקש דיון חוזר.
58.
קיום הדיון החוזר
בדיון החוזר יהיו לבית הדין הסמכויות אשר לדיון הקודם ובלבד שלא יוחמר דינו של הנידון.
59.
פיצוי על פיטורים ופסילה שבוטלו
בוטלו הפיטורים או הפסילה בדיון החוזר, רשאי בית הדין לתת כל צו שנראה לו כדי לפצות נידון שנשא ענשו או חלק ממנו, או לתת לו כל סעד אחר; מת הנידון – רשאי בית הדין לתת צו כאמור לטובת אדם אחר.
60.
החזרה לעבודה
בוטלו הפיטורים בדיון חוזר, יוחזר העובד לשירות המדינה במעמד ובזכויות שהיו לו ערב הפיטורים החל מן היום שנמסרה החלטת הביטול לנציב השירות.

פרק ששי: הוראות כלליות

61.
שיפוט פלילי אינו מוציא שיפוט משמעתי [תיקון: ק״ת תשמ״ט]
אחריותו של עובד לפי חוק זה בשל עבירת משמעת פלונית אינה גורעת מאחריותו הפלילית בשל אותו מעשה או מחדל ומותר לנקוט נגדו אמצעי משמעת לפי חוק זה אף אם נענש או זוכה על אותו מעשה או מחדל בבית המשפט.
הליך משמעתי והליך פלילי [תיקון: תשל״א]
(א)
הוגשה קובלנה על אדם לפי סעיף 32 והוגש בשל אותו מעשה או מחדל גם כתב אישום לבית משפט על עבירה פלילית או שהיועץ המשפטי לממשלה הודיע לאב בית הדין שבכוונתו שיוגש כתב אישום כזה, יעוכבו, על אף האמור בסעיף 61, ההליכים לפי חוק זה עד גמר ההליכים בפלילים, והוא הדין אם הוגשה הקובלנה לאחר הגשת כתב האישום כאמור.
(ב)
נגמרו ההליכים בפלילים, או שהיועץ המשפטי לממשלה הודיע לאב בית הדין שחזר בו מכוונתו להגיש כתב אישום, ימשיכו בהליכים משמעתיים לפי חוק זה.
(ג)
סעיף קטן (א) לא יחול אם נתקיימה אחת מאלה:
(1)
האדם שעליו הוגשה קובלנה הסכים שיישפט תחילה בבית דין למשמעת;
(2)
בית הדין החליט, על פי בקשת היועץ המשפטי לממשלה, כי נסיבות המקרה מחייבות להקדים הליכים לפי חוק זה להליכים פליליים.
(ד)
שום דבר בסעיף זה לא יגרע מסמכויות ההשעייה לפי הפרק הרביעי.
ראיות חסויות [תיקון: תשל״א]
על אף האמור בסעיף 61 לא תשמש אמרתו של נאשם בהליך לפי חוק זה, ראיה נגדו בהליך בפלילים.
פסק דין במשפט פלילי [תיקון: תשמ״ג]
המימצאים והמסקנות של פסק דין חלוט במשפט פלילי שנוהל נגד אדם יראו אותם כמוכחים בדיון נגד אותו אדם לפני בית הדין למשמעת.
62.
אין מענישים פעמיים על אותה עבירה [תיקון: תשמ״ג, ק״ת תשמ״ט]
לא ינקטו נגד עובד אמצעי משמעת על עבירת משמעת אחת יותר מפעם אחת, אלא בנסיבות האמורות בסעיפים 27 או 28, ולא ינקטו הליכים משמעתיים נגד עובד בשל עבירת משמעת שממנה זוכה בהליך לפי חוק זה.
63.
[תיקון: ק״ת תשמ״ט]
(אינו חל).
אי תחולה על רשם [תיקון: ק״ת תשמ״ט, תשנ״ב]
חוק זה לא יחול לגבי עבירות משמעת שעשה עובד שהוא רשם של בית משפט או של בית דין, שלגביהן הוא נתון לשיפוט משמעתי לפי סעיף 105א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984, או לפי סעיף 27(א) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ״ט–1969.
תחולה על רשם הוצאה לפועל [תיקון: ק״ת תשמ״ט, תשע״א]
חוק זה יחול לגבי עבירות משמעת שעשה עובד שהוא רשם הוצאה לפועל, בכפוף להוראות סעיף 3ד לחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967, ובשינויים אלה:
(1)
על אף האמור בסעיף 6, המותב שידון בעבירת משמעת שעבר רשם הוצאה לפועל יהיה אב בית הדין ושני ממלאי מקומו; נבצר מאחד מממלאי המקום להיות חבר במותב במקרה מסוים, ימנה אב בית הדין חבר אחר במקומו מרשימת המשפטנים שמתקיימים בו התנאים שבסעיף 4;
(2)
על אף האמור בסעיף 32, הגשת קובלנה על עבירת משמעת שעבר רשם הוצאה לפועל רשאים להגיש שר, נציב השירות, היועץ המשפטי לממשלה, וכן מנהל מערכת ההוצאה לפועל והאחראי על בירור תלונות על רשמים כמשמעותם בחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967.
64.
התיישנות (ק״ת תשמ״ט)
לא יינקטו אמצעי משמעת לפי חוק זה נגד עובד על עבירות משמעת לפי חוק יסודות התקציב שנודעו לחשב הכללי, לממונה על התקציבים או למנהל הכללי של משרד האוצר, שנה או יותר לפני הגשת הקובלנה לתובע; ואולם בחישוב תקופה זו לא יבוא במנין הזמן שבו נמשכו, במשטרה או בבית המשמט, חקירה או דיון פלילי בשל אותו מעשה או מחדל; לענין סעיף זה רואים דיון כנגמר כאשר אין עוד ערעור עליו.
65.
פרישה אינה מפסקת הליכים
פרישתו של עובד מהשירות אינה מפסקת הליכים שהתחילו בהם נגדו לפני בית הדין והוא רשאי להמשיך בדיון אם ראה צורך בכך.
66.
הגשת תובענה לאחר פרישת העובד [תיקון: תשנ״ד]
מותר להתחיל בהליכים לפני בית הדין אף לאחר שפרש העובד מהשירות, ובלבד שהתובענה תוגש תוך שנתיים מיום הפרישה או תוך שנה מיום סיום חקירת המשטרה או הדיון הפלילי, לפי המאוחר, על פי הוראות היועץ המשפטי לממשלה, או נציב השירות, או לפי בקשת העובד.
67.
טיהור שמו של עובד [תיקון: ק״ת תשמ״ט]
פורסמו ידיעות על עובד המייחסות לו עבירת משמעת והיה בדרך הפרסום ובהיקפו כדי לפגוע בעובד, רשאי העובד לבקש מנציב השירות להורות על עריכת חקירה בעבירה זו; ראה הנציב על פי תוצאות החקירה כי אין אמת בידיעות אלה, יודיע על כך לעובד בכתב; ראה שיש יסוד לידיעה יורה לתובע להגיש תובענה. העובד רשאי לפרסם את הודעת הנציב בדרך הנראית לו.
68.
אין פיטורים על עבירה אלא על פי פסק דין [תיקון: ק״ת תשמ״ט, תשס״ט]
עובד לא יפוטר בגלל עבירת משמעת אלא על פי פסק דין של בית הדין; הוראה זו לא תחול על פיטורים בתקופת הנסיון הנהוגה לגבי המשרה הנדונה ולא על פיטורים מחמת הרשעה בעבירה שיש עמה קלון, ופיטורים בשתי נסיבות אלה לא ייראו כאמצעי משמעת לענין סעיף 62; ואולם אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהסמכות לפטר את עובד או להפסיק את עבודתו לפי סעיף 46א לחוק המינויים, מקום שעילת הפיטורים או הפסקת העבודה היא אי התאמתו למלא את תפקידו.
69.
אין השעיה אלא על פי חוק [תיקון: ק״ת תשמ״ט]
עובד לא יושעה בגלל עבירת משמעת או משום שהתחילה חקירת המשטרה נגדו אלא בהתאם להוראות הפרק הרביעי או בהתאם לחוק אחר הקובע הוראה מפורשת בנדון.
70.
סמכויות ומינויים [תיקון: תשל״ז, ק״ת תשמ״ט]
(א)
עובד שהושעה, כל סמכות ומינוי שניתנו לו עקב היותו עובד, למעט מינוי על פי חוק המינויים, יותלו לתקופת ההשעיה; אולם מינוי כחבר בית הדין לא יותלה אלא באישור שר המשפטים.
(ב)
מי שפוטר או נפסל לשירות לפי חוק זה, יפקעו כל סמכות ומינוי שניתנו לו עקב היותו עובד.
71.
סמכויות מנהל כללי ובעל משרה אחרת [תיקון: תשל״ז, תשמ״ג]
(א)
(בוטל).
(ב)
השר רשאי, בהמלצת ועדת השירות, לאצול מסמכויותיו לפי סעיפים 31, 32 ו־48 לבעל משרה במשרדו.
72.
עובדי לשכת הנשיא, הכנסת, מבקר המדינה וועדת הבחירות המרכזית לכנסת [תיקון: תשמ״ג, תשע״ה]
הסמכויות של השר ושל נציב השירות לפי חוק זה, למעט הפרק השני וסעיף 19(ב), יהיו נתונות-
(1)
לגבי עובדי לשכת נשיא המדינה – למנהל הלשכה;
(2)
לגבי עובדי הכנסת – ליושב ראש הכנסת או למי שיתמנה לכך על ידיו;
(3)
לגבי עובד משרד מבקר המדינה – למבקר המדינה או למי שיתמנה לכך על ידיו;
(4)
לגבי עובדי ועדת הבחירות המרכזית לכנסת – ליושב ראש הוועדה או לעובד בכיר של הוועדה שיתמנה לכך על ידיו.
73.
אצילת סמכויות [תיקון: תשל״ז, תשנ״ד]
נציב השירות, באישור ועדת השירות, רשאי לאצול לאחר מסמכויותיו לפי הסעיפים 15, 22, 25(4),26, 28, 32, 45, 52, 53, 55(ב) ו־(ג) ו־67.
74.
[תיקון: ק״ת תשמ״ט]
(אינו חל).
75.
[תיקון: ק״ת תשמ״ט]
(אינו חל).
[תיקון: ק״ת תשמ״ט]
(אינו חל).
76.
[תיקון: ק״ת תשמ״ט]
(אינו חל).
77.
[תיקון: ק״ת תשמ״ט]
(אינו חל).
78.
[תיקון: ק״ת תשמ״ט]
(אינו חל).
79.
[תיקון: ק״ת תשמ״ט]
(אינו חל).


נתקבל בכנסת ביום ב׳ באדר תשכ״ג (26 בפברואר 1963).
  • דוד בן־גוריון
    ראש הממשלה
  • לוי אשכול
    שר האוצר
  • יצחק בן־צבי
    נשיא המדינה
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.  במידת הצורך היוועצו בעורך-דין.