”גוף ציבורי“ – רשויות התביעה, המרכז הלאומי לרפואה משפטית, צבא הגנה לישראל, שירות הביטחון הכללי, וכל גוף ציבורי אחר שקבע שר המשפטים בצו באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;

”דגימת דם מזערית“ – דגימת דם של עד 0.5 מ״ל, מאצבע היד;

”דגימת שיער“ – דגימת שיער, לרבות שורשיו, ולמעט שיער מחלקים מוצנעים של הגוף;

”דגימת תאי לחי“ – דגימת תאים מחלקה הפנימי של הלחי;

”הוועדה המאשרת“ – הועדה שמונתה כאמור בסעיף 14ה;

”המאגר“ – מאגר נתוני הזיהוי כמשמעותו בסימן א׳ בפרק ד׳;

”מאגר נעדרים ואלמונים“ – מאגר לאיתור נעדרים ולזיהוי אלמונים כמשמעותו בסימן ה׳ בפרק ד׳;

”המפקח הכללי“ ו”פקודות משטרת ישראל“ – כהגדרתם בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971;

”חובש“ – מי שקצין רפואה ראשי של משטרת ישראל, קצין רפואה ראשי של שירות בתי הסוהר או קצין רפואה ראשי של צבא הגנה לישראל, לפי הענין, הסמיכוהו, בשל הכשרתו, לערוך חיפוש בגוף האדם לפי חוק זה;

”חיפוש חיצוני“ – אחד מאלה:

(1)

בחינה חזותית של גופו העירום של אדם, לרבות צילומו;

(2)

נטילת טביעה של כל חלק מהגוף;

(3)

לקיחת חומר שמתחת לציפורניים;

(4)

גזירת ציפורניים;

(5)

לקיחת חומר מתוך הנחיריים;

(6)

לקיחת שיער, לרבות שורשיו;

(7)

לקיחת חומר מעל הגוף;

(8)

בדיקה על העור;

(9)

מתן דגימת שתן;

(10)

מתן דגימת רוק;

(11)

מתן דגימה של אוויר באמצעות בדיקת נשיפה;

(12)

נטילה של דגימת תאי לחי;

”חיפוש פנימי“ – אחד מאלה:

(1)

בדיקת דם;

(2)

הדמיית פנים הגוף באמצעות מכשיר גלים על־קוליים;

(3)

שיקוף פנים הגוף באמצעות מכשיר רנטגן;

(4)

הדמיית פנים הגוף באמצעות סורק מסוג כלשהו;

(5)

בדיקה גינקולוגית, לרבות לקיחת חומר;

(6)

נטילת דגימת דם מזערית;

”חשוד“ – מי שיש לגביו חשד סביר שעבר עבירה;

”טביעת אצבעות“ – לרבות טביעת כף יד;

”מקום משמורת מיוחד“ ו”מוחזק במשמורת“ – כמשמעותם בפרק רביעי בחוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952;

”נטילה“, לענין אמצעי זיהוי שהוא טביעת אצבעות – לרבות סריקה של טביעת אצבעות;

”נתוני זיהוי“ לענין זיהוי אדם – אחד מאלה:

(1)

נתונים שהופקו מטביעת אצבעות;

(2)

נתונים שהופקו מ־DNA אשר הופק מדגימה ביולוגית (בחוק זה – נתונים לזיהוי גנטי);

(3)

תצלום;

”עבירה“ – עבירה מסוג עוון או פשע;

”קטין“ – מי שטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים, למעט חייל כהגדרתו בסעיף 1 לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955;

”קצין משטרה“ – קצין משטרה בדרגת רב פקד ומעלה ובהעדרו פקד הממונה על יחידת חקירות;

”קצין משטרה בכיר“ – קצין משטרה בדרגת סגן־ניצב ומעלה;

”רופא“ – רופא מורשה לפי פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל״ז–1976;

”רופא שיניים“ – רופא שיניים מורשה לפי פקודת רופאי שיניים [נוסח חדש], התשל״ט–1979;

”תצלום“ – תצלום פניו ומראה גופו של אדם, שאינו חושף את חלקי גופו המוצנעים.

[תיקון: תשס״ה]

פרק ב׳: חיפוש בגוף החשוד

2.

חיפוש בגופו של חשוד – עקרונות [תיקון: תשס״ה]

(א)

אין עורכים חיפוש בגופו של חשוד, אלא לפי חוק זה.

(ב)

נקבע בחוק אחר הסדר שונה, באשר לחיפוש בגופו של חשוד, יחול חוק זה בכפוף להסדר השונה שנקבע. לענין סעיף קטן זה, ”הסדר“ – לרבות עילות החיפוש, תנאיו והתוצאות המשפטיות לסירוב לחיפוש.

(ג)

אין עורכים חיפוש בגופו של חשוד אלא לאחר שנתבקשה הסכמתו לכך ולאחר שנמסר לו כי ניתן לעשות שימוש בנתוני הזיהוי שיופקו ממה שניטל בחיפוש גם לצורך הכללתם במאגר בכפוף להוראות חוק זה, או לצורך השוואתם לנתוני הזיהוי שבמאגר כאמור בסעיף 11יד.

(ד)

חיפוש בגופו של חשוד ייערך בדרך ובמקום שיבטיחו שמירה מרבית על כבוד האדם, על פרטיותו ועל בריאותו, ובמידה המועטה האפשרית של פגיעה, אי נוחות וכאב.

(ה)

חיפוש בגופו של חשוד ייערך בידי בן מינו של החשוד אלא אם כן התקיים אחד מאלה –

(1)

בנסיבות העניין לא ניתן לעשות כן ויש בדחיית החיפוש סיכון בלתי סביר לשלום הציבור;

(2)

החיפוש נערך בידי בעל מקצוע רפואי, אלא אם כן ביקש החשוד שהחיפוש ייערך בידי בן מינו ומילוי בקשתו אינו מטיל נטל בלתי סביר על הרשות החוקרת;

(3)

החיפוש הוא נטילת טביעת אצבעות.

(ו)

נתוני זיהוי שהופקו ממה שניטל בחיפוש לפי פרק זה, רשאית משטרת ישראל להכלילם במאגר, ובלבד שמתקיים האמור בסעיף 11יג(ב)(2).

3.

חיפוש חיצוני

(א)

היה לשוטר יסוד סביר לחשוד שבגופו של חשוד נמצאת ראיה להוכחת ביצועה של עבירה או להוכחת הקשר שבין החשוד לבין ביצוע העבירה, רשאי הוא לערוך בו חיפוש חיצוני, להורות שייערך בו חיפוש כאמור בידי מי שנקבע לכך בסעיף 5, או לבקש מהחשוד מתן דגימה, כאמור בסעיף 1, והכל אם החשוד נתן את הסכמתו לכך.

(ב)

על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי שוטר או מי שנקבע לכך בסעיף 5, לפי הענין, לערוך חיפוש חיצוני כהגדרתו בפסקאות (1) עד (3) ו־(6) עד (8), למעט טביעת שיניים, מנשך שיניים, או לקיחת שיער מחלקים מוצנעים של הגוף, תוך שימוש בכוח סביר, כאשר החשוד לא נתן את הסכמתו, ולאחר שניתן אישור לכך כאמור בסעיפים קטנים (ג) ו־(ד).

(ג)

לא נתן החשוד את הסכמתו לחיפוש החיצוני, יובא החשוד בפני קצין משטרה לצורך קבלת אישור בכתב לעריכת החיפוש, לרבות לשימוש בכוח סביר הנדרש לעריכתו.

(ד)

בטרם יתן קצין המשטרה את אישורו כאמור בסעיף קטן (ג), יתן הזדמנות לחשוד להשמיע את טעמי סירובו, ויסביר לו שניתן להשתמש בכוח סביר לעריכת החיפוש ואת המשמעות המשפטית של סירובו כאמור בסעיף 11.

(ה)

אין לערוך בפרהסיה חיפוש חיצוני שמחייב חשיפת חלקי גוף שבדרך כלל הינם מוסתרים, אלא כדי למנוע סכנה קרובה לוודאי לשלום הציבור.

(ו)

חיפוש חיצוני כהגדרתו בפסקאות (2), אם הטביעה היא של שיניים או מנשך שיניים, (4), (5) ו־(6), אם לקיחת השיער היא מהחלקים המוצנעים של הגוף – ייערך בתנאי מרפאה.

(ז)

עורר חשוד חשש סביר שעריכת החיפוש עלולה לפגוע בבריאותו פגיעה שאינה נובעת ממהותו של החיפוש, לא ייערך חיפוש בגופו אלא באישור של רופא כאמור בסעיף 4(ד).

4.

חיפוש פנימי

(א)

היה לקצין משטרה יסוד סביר לחשוד שבגופו של חשוד נמצאת ראיה להוכחת ביצועה של עבירה מסוג פשע או להוכחת הקשר שבין החשוד לבין ביצוע עבירה כאמור, רשאי הוא להורות שייערך בחשוד חיפוש פנימי אם החשוד נתן את הסכמתו לכך כאמור בסעיף קטן (ה).

(ב)

על אף הוראות סעיף קטן (א), ניתן לערוך חיפוש פנימי כהגדרתו בפסקה (1) גם בשל עבירה מסוג עוון.

(ג)

קצין משטרה יסביר לחשוד בלשון המובנת לו את מטרת החיפוש הפנימי, סוגו ודרכי עריכתו, וכן יסביר לו את זכותו שלא להסכים לחיפוש, את האפשרות למתן היתר לעריכת החיפוש על ידי בית המשפט ואת המשמעות המשפטית של סירובו כאמור בסעיף 11.

(ד)

לא ייערך חיפוש, ולא תוגש בקשה להיתר לעריכת חיפוש לפי סעיף זה, אלא אם כן נתן רופא אישור שאין מניעה בריאותית לערוך את החיפוש; לא יינתן אישור אלא לאחר שהרופא בירר עם החשוד את מצב בריאותו ככל שהדבר נוגע לחיפוש; סירב החשוד להיפגש עם הרופא לקבלת אישור, יסביר לו קצין המשטרה את המשמעות המשפטית של סירובו כאמור בסעיף 11.

(ה)

מצא הרופא שאין מניעה בריאותית לעריכת החיפוש הפנימי, יסביר זאת לחשוד וישאל אותו אם הוא מסכים לחיפוש.

(ו)

אישור הרופא, שאין מניעה בריאותית לערוך את החיפוש בחשוד, והסכמת החשוד לחיפוש, שניתנו בחתימתם, יהיו אסמכתה לעורך החיפוש לערוך את החיפוש על פי הפירוט שיקבע הרופא באישורו; אולם לא ייערך חיפוש פנימי כהגדרתו בפסקה (5) אלא בהיתר של בית משפט.

(ז)

פגישת החשוד עם הרופא לפי סעיף זה תהיה שלא בנוכחות שוטר; אין בהוראה זו כדי למנוע נקיטת אמצעים נאותים, לרבות נוכחות שוטר, לסיכול בריחתו של החשוד או פגיעה ברופא.

(ח)

לא נתן החשוד את הסכמתו לחיפוש פנימי, או שיש צורך לערוך חיפוש פנימי כהגדרתו בפסקה (5) – רשאי קצין משטרה להגיש בקשה לבית המשפט כאמור בסעיף 7 לקבלת היתר לעריכת חיפוש כאמור; החליט קצין משטרה שלא לפנות לבית המשפט משום ששוכנע כי ההשהיה הכרוכה בקבלת ההיתר עלולה לפגוע בראיה, שלשמה מבקשים את החיפוש, יסביר זאת קצין המשטרה לחשוד וכן יסביר לו את המשמעות המשפטית של סירובו כאמור בסעיף 11.

(ט)

חיפוש פנימי ייערך במקום שרגילים לעשות בו בדיקה מאותו סוג ובאופן שבו היא נעשית.

4א.

חיפוש פנימי שהוא דגימת דם מזערית [תיקון: תשס״ה]

(א)

הוראה כאמור בסעיף 4(א) בדבר עריכת חיפוש פנימי כהגדרתו בסעיף 1 בפסקה (6) לגבי עבירה מסוג פשע או עוון, יכול שתינתן בידי שוטר, ובלבד שהחשוד נתן את הסכמתו לכך לפי הוראות סעיף זה.

(ב)

לא נתן החשוד את הסכמתו לחיפוש פנימי כאמור בסעיף קטן (א), תתבקש הסכמתו לחיפוש חיצוני כהגדרתו בסעיף 1 בפסקה (6) או בפסקה (12) ויראו אותו לענין סעיפים 11 ו־12(א)(1), כמי שסירב לחיפוש רק אם סירב גם לחיפוש החיצוני כאמור.

(ג)

עורר חשוד כאמור בסעיף זה חשש סביר שעריכת החיפוש עלולה לפגוע בבריאותו פגיעה שאינה נובעת ממהותו של החיפוש, לא ייערך חיפוש בגופו אלא אם כן נתן רופא אישור שאין מניעה בריאותית לערוך את החיפוש והוראות סעיף 4(ד) לענין אופן מתן האישור וסירוב החשוד להיפגש עם הרופא יחולו לענין זה.

5.

עורך החיפוש [תיקון: תשס״ה]

(א)

חיפוש בגופו של חשוד כמפורט בסעיף זה לא ייערך בידי שוטר אלא בידי אלה:

(1)

חיפוש חיצוני כהגדרתו בפסקה (2) שהוא טביעת שיניים או מנשך שינים – רופא שיניים;

(2)

חיפוש חיצוני כהגדרתו בפסקאות (4), (5) וכן (6), אם לקיחת השיער היא מהחלקים המוצנעים של הגוף, וחיפוש פנימי כהגדרתו בפסקאות (1) וכן (6) – חובש;

(3)

חיפוש פנימי כהגדרתו בפסקאות (2) עד (4) – טכנאי המוסמך כדין לערוך בדיקה באמצעות מכשיר גלים על־קוליים, מכשיר רנטגן או סורק;

(4)

חיפוש פנימי כהגדרתו בפסקה (5) – רופא שהוא מומחה או מתמחה בגינקולוגיה או מיילדות.

(ב)

אין באמור בסעיף קטן (א) כדי למנוע עשיית הפעולות המנויות בו בידי בעל מקצוע רפואי אחר המוסמך כדין לעשותן.

6.

הסכמות מיוחדות

(א)

הסכמה לחיפוש פנימי בחשוד שהוא קטין או בחשוד שקיים חשש לגביו שהוא מוגבל בכושרו השכלי, טעונה גם הסכמת אפוטרופסו בכתב; לא היה לאדם כאמור אפוטרופוס רשאי בית המשפט למנות לו אפוטרופוס־לדין.

(ב)

סירוב חשוד שהוא קטין לחיפוש פנימי בגופו אינו טעון אישור אפוטרופסו.

7.

בקשה להיתר לחיפוש פנימי

(א)

בקשה להיתר לחיפוש פנימי תוגש בכתב על ידי קצין משטרה ותיחתם על ידיו; הבקשה תיתמך בהצהרתו שניתנה לאחר אזהרה או בתצהיר, המאשרים כי התמלאו התנאים האמורים בחוק לעריכת החיפוש וכי לא ניתנה הסכמה לחיפוש הפנימי לאחר שנתבקשה; הבקשה תכלול את אלה:

(1)

שם המבקש, דרגתו ותפקידו;

(2)

התאריך והמקום שבו נערכה הבקשה;

(3)

פירוט העבירה נושא החקירה;

(4)

פרטי זהותו, לרבות גילו, של החשוד ומענו;

(5)

פירוט הפעולה המבוקשת בחיפוש הפנימי;

(6)

פירוט הנסיבות המקיימות את התנאים לפי החוק;

(7)

פרטים בקשר לבקשות אחרות שהוגשו בעבר לגבי אותו חשוד בקשר לאותה חקירה, לרבות החלטות בית המשפט לגביהן;

(8)

משך הזמן המתבקש לתוקפו של ההיתר;

(9)

אישור רופא לפי סעיף 4(ד).

(ב)

העתק מהבקשה יימסר לחשוד זמן סביר לפני הדיון.

8.

דיון בבקשה והחלטת שופט

(א)

הוגשה בקשה לפי סעיף 7 (להלן – הבקשה), רשאי בית המשפט, לאחר שמיעת החשוד ובא כוחו, אם יש לו, להתיר בצו עריכת חיפוש פנימי אם שוכנע שהתקיימו כל אלה:

(1)

התנאים הקבועים בחוק לעריכת החיפוש;

(2)

הצורך בהשגת הראיה או בהוכחת הקשר שבין החשוד לבין ביצוע העבירה, גובר על הפגיעה בחשוד הכרוכה בביצוע הפעולה המבוקשת;

(3)

אין דרך סבירה אחרת, בנסיבות הענין, שפגיעתה בחשוד פחותה, להשגת הראיה או להוכחת הקשר שבין החשוד לבין ביצוע העבירה.

(ב)

היה החשוד קטין או אדם שקיים חשש לגביו שהוא מוגבל בכושרו השכלי, ישמע בית המשפט גם את אפוטרופסו או את אפוטרופסו־לדין, כאמור בסעיף 6.

(ג)

הדיון בבקשה יהיה בדלתיים סגורות; בטרם יתחיל הדיון, ישאל בית המשפט את החשוד אם רצונו שהדיון יהיה פומבי; ביקש החשוד שהדיון יהיה פומבי, יתקיים הדיון בפומבי.

(ד)

שוכנע בית המשפט שגילוי מידע הקשור לבקשה עלול לפגוע בחקירה או לחשוף שיטת חקירה או מקורות מידע שיש אינטרס ציבורי שלא לגלותם, רשאי הוא לעיין במידע ולהסתמך עליו מבלי להעמידו לרשות החשוד או בא כוחו, ובלבד שיבהיר לחשוד את מטרת החיפוש בגופו.

9.

היתר

(א)

היתר לחיפוש פנימי יכלול את אלה:

(1)

שם מבקש ההיתר, דרגתו ותפקידו;

(2)

פירוט העבירה שבקשר עמה מבקשים לערוך את החיפוש הפנימי;

(3)

שמו של החשוד שלגביו ניתן ההיתר;

(4)

פירוט הפעולה שיש לבצע, התנאים לעריכתה ומקום ביצועה או סוג המקום;

(5)

כשירותו של מבצע הפעולה;

(6)

כל הוראה אחרת שבית המשפט רואה לתיתה לענין החיפוש הפנימי;

(7)

משך תוקפו של ההיתר;

(8)

תאריך ומקום מתן ההיתר;

(9)

שמו וחתימתו של השופט שנתן את ההיתר.

(ב)

תוקפו של היתר לפי סעיף זה יהיה כפי שיקבע בית המשפט ובלבד שלא יעלה על שלושה ימים, כשבמניינם לא יבואו בחשבון שבתות וחגים; בית המשפט רשאי, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, להאריך את תוקפו של ההיתר לתקופות נוספות שלא יעלו על שלושה ימים בכל פעם.

(ג)

היתר בית המשפט ואישור הרופא כאמור בסעיף 4(ד) יהיו אסמכתה לעורך החיפוש לעשותו על פי הפירוט שיקבע הרופא באישורו; אולם אין במתן היתר כאמור כדי לחייב בעל מקצוע רפואי לעשות פעולה שהחשוד מסרב לתת בפניו הסכמה לעשייתה.

10.

דו״ח על חיפוש בגוף והחזקת דברים שנתפסו [תיקון: תשס״ה]

(א)

עורך החיפוש בגוף ירשום בתום החיפוש בהקדם האפשרי, לפי הענין, דין וחשבון על מהלכו של החיפוש, ויחתום עליו.

(ב)

דין וחשבון כאמור בסעיף קטן (א) יכלול את שנתפסו אלה:

(1)

שמו ופרטי זהותו של החשוד;

(2)

פירוט פעולת החיפוש שנערכה לרבות שימוש בכוח, אם נעשה, ותוצאות פעולת החיפוש;

(3)

פירוט הדברים שנתפסו;

(4)

התאריך, לרבות השעה, והמקום שבו נערכה פעולת החיפוש;

(5)

שמו וכשירותו או דרגתו של האדם שערך את החיפוש, לרבות פירוט מקום עבודתו הקבוע;

(6)

שמו ומענו של מי שנכח בעת החיפוש, אם נכח.

(ג)

העתק ההיתר ודו״ח החיפוש יימסרו לחשוד.

(ד)

הדברים שנתפסו בחיפוש יוחזקו במשמורת המשטרה.

11.

סירוב החשוד

(א)

סירב החשוד שייערך חיפוש בגופו, בין באמירה ובין בהתנהגות המונעת את החיפוש, ולא נערך החיפוש בשל סירובו, עשוי סירובו לשמש חיזוק למשקל הראיות של התביעה; לענין זה, ”סירוב לחיפוש“ – לרבות סירוב לענין האישור הנדרש לפי סעיף 4(ד).

(ב)

הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו באחד מאלה:

(1)

הסירוב לחיפוש הפנימי היה של אפוטרופסו של החשוד;

(2)

לא הוגשה בקשה לבית המשפט לקבלת היתר לחיפוש פנימי, למעט בנסיבות האמורות בסעיף 4(ח) סיפה;

(3)

בית המשפט לא נתן היתר לחיפוש פנימי לאחר שהתבקש לכך;

(4)

לא ניתן אישור של רופא לערוך חיפוש בגופו של החשוד כשאישור כזה דרוש על פי החוק.

[תיקון: תשס״ה]

פרק ג׳: נטילת אמצעי זיהוי

[תיקון: תשס״ה]

סימן א׳: אופן נטילת אמצעי זיהוי

11א.

אופן נטילת אמצעי זיהוי [תיקון: תשס״ה]

נטילת אמצעי זיהוי לפי הוראות פרק זה תבוצע בדרך ובמקום שיבטיחו שמירה מרבית על כבוד האדם, על פרטיותו ועל בריאותו ובמידה המועטה האפשרית של פגיעה, אי נוחות או כאב.

[תיקון: תשס״ה]

סימן ב׳: נטילת אמצעי זיהוי מחשוד, מנאשם או ממורשע

11ב.

תנאים לנטילת אמצעי זיהוי לצורך המאגר [תיקון: תשס״ה, תשע״א־2]

(א)

שוטר מוסמך ליטול מאדם אמצעי זיהוי, אחד או יותר, או להורות על נטילה כאמור בידי בעל מקצוע רפואי, לשם שימוש באמצעי הזיהוי ובנתוני הזיהוי שיופקו מהם כאמור בסעיף 11ד, ובלבד שהתקיים באותו אדם אחד מאלה:

(1)

הוא חשוד בעבירה ונחקר בקשר לחשד האמור לאחר שהוזהר לפי דין;

(2)

הוא נאשם בביצוע עבירה;

(3)

הוא הורשע בעבירה; לענין זה, ”הורשע“ – לרבות קביעה של בית משפט או של בית דין צבאי, שהאדם ביצע עבירה בלא הרשעה;

(4)

הוא הורשע מחוץ לישראל ונושא את עונשו בישראל.

(ב)

על אף הוראות סעיף קטן (א), שוטר לא ייטול ולא יורה ליטול אמצעי זיהוי שהוא דגימת תאי לחי, דגימת שיער או דגימת דם מזערית, אלא בעבירה מהעבירות המנויות בתוספת הראשונה, ולעניין נטילה כאמור ממי שהורשע מחוץ לישראל ונושא את עונשו בישראל כאמור בסעיף קטן (א)(4) – אלא בעבירה לפי דין זר המקבילה לעבירה המנויה בתוספת הראשונה, לפי החלטת קצין משטרה בכיר שהמפקח הכללי, באישור היועץ המשפטי לממשלה, הסמיכו לעניין זה.

(ג)

המפקח הכללי רשאי לקבוע בפקודות משטרת ישראל, סוגי עבירות, שלבים בחקירה או בהליך הפלילי, או נסיבות אחרות, שבהם לא יינטלו אמצעי זיהוי, כולם או חלקם, לפי הוראות סעיף זה.

(ד)

הסמכות ליטול אמצעי זיהוי לפי הוראות סעיף זה תהיה עד המועד כמפורט להלן:

(1)

לענין חשוד כאמור בסעיף קטן (א)(1) – במועד חקירתו באזהרה כאמור באותו סעיף קטן, ואם היה עצור – עד תום תקופת מעצרו;

(2)

לענין נאשם כאמור בסעיף קטן (א)(2) – עד יום מתן פסק הדין בענינו;

(3)

לענין מורשע כאמור בסעיף קטן (א)(3) או (4) – עד 30 ימים מיום הרשעתו בפסק דין סופי, ואם הוטל עליו עונש מאסר – עד תום תקופת מאסרו.

(ה)

אמצעי זיהוי יינטלו מאדם לפי הוראות סעיף זה בתחנת משטרה, במקום מעצר או בבית סוהר, לפי הענין.

11ג.

נחקר באזהרה – בקשה לעיון חוזר [תיקון: תשס״ה]

(א)

ניטל מאדם שנחקר באזהרה בחשד לביצוע עבירה אמצעי זיהוי שהוא דגימה ביולוגית בהתאם להוראות סעיף 11ב(א)(1), וטרם הוגש נגדו כתב אישום, רשאי הוא להגיש בקשה לעיון חוזר אם סבר שלא היה כל בסיס סביר מלכתחילה לחקור אותו באזהרה (בסעיף זה – הבקשה); הבקשה תוגש לקצין משטרה בכיר שהמפקח הכללי של משטרת ישראל הסמיך לענין זה (בסעיף זה – קצין המשטרה).

(ב)

מצא קצין המשטרה, או עורך דין שהוא הסמיכו לכך, כי לא היה בסיס סביר מלכתחילה לחקור אדם באזהרה כאמור בסעיף קטן (א), יורה על אי הכללת נתוני הזיהוי הגנטי שהופקו מאותו אמצעי זיהוי במאגר נתוני הזיהוי; הוכללו נתוני הזיהוי כאמור במאגר – יורה על מחיקתם מן המאגר, והוראת סעיף 11כג(ב) תחול על אמצעי הזיהוי שניטל כאמור.

11ד.

שימוש מותר באמצעי זיהוי ובנתוני זיהוי [תיקון: תשס״ה]

(א)

אמצעי זיהוי שניטל מאדם לפי הוראות סעיף 11ב, ישמש רק לשם הפקת נתוני זיהוי.

(ב)

נתוני הזיהוי שהופקו כאמור בסעיף קטן (א), ישמשו למטרות אלה בלבד:

(1)

הכללתם במאגר;

(2)

השוואתם לנתוני הזיהוי שבמאגר כאמור בסעיף 11יד;

(3)

אימות או עדכון הנתונים שבמאגר.

11ה.

נטילה חוזרת של אמצעי זיהוי [תיקון: תשס״ה]

ניטל מאדם אמצעי זיהוי לפי הוראות סעיף 11ב, לא ייטול שוטר ולא יורה ליטול לפי הוראות הסעיף האמור, מאותו אדם את אותו אמצעי זיהוי פעם נוספת, אלא בהתקיים אחד מאלה:

(1)

נתוני הזיהוי של האדם, המופקים מאותו אמצעי זיהוי, אינם כלולים במאגר או שהם כלולים במאגר אך אינם מלאים, ולא ניתן להפיק מאמצעי הזיהוי שניטל בעבר נתוני זיהוי מלאים;

(2)

אמצעי הזיהוי הוא טביעת אצבעות והוא נדרש לשם בירור או אימות זהותו של אותו אדם;

(3)

אמצעי הזיהוי הוא תצלום, והתצלום שניטל בעבר אינו עדכני.

11ו.

זימון לשם נטילת אמצעי זיהוי וסמכות עיכוב [תיקון: תשס״ה]

(א)

שוטר רשאי לזמן לתחנת משטרה אדם שמתקיימים לגביו התנאים לנטילת אמצעי זיהוי לפי הוראות סעיף 11ב, לשם נטילת אמצעי זיהוי ממנו לפי הוראות אותו סעיף.

(ב)

לא התייצב אדם בתחנת המשטרה במועד שאליו זומן לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי שוטר לעכבו ולדרוש ממנו להילוות עמו לתחנת משטרה לצורך נטילת אמצעי הזיהוי; הוראות סעיף 23(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996 (בחוק זה – חוק המעצרים), יחולו על אי ציות להוראה כאמור.

11ז.

בקשת הסכמה וסמכות שימוש בכוח [תיקון: תשס״ה]

(א)

אמצעי זיהוי יינטל מאדם לפי הוראות סימן זה רק לאחר שהתבקשה הסכמתו לכך, ולאחר שנמסר לו כי ניתן לעשות בנתוני הזיהוי שהופקו מאמצעי הזיהוי לצורך הכללתם במאגר, לצורך אימות או עדכון הנתונים שבמאגר, או לצורך השוואתם לנתוני הזיהוי שבמאגר כאמור בסעיף 11יד; ולענין נטילת דגימת דם מזערית, יימסר לאדם גם על החלופות לנטילה זו אם יסרב לה, כמפורט בסעיף קטן (ב), וכן תוסבר לו המשמעות המשפטית של סירובו כאמור בסעיף 12(ב).

(ב)

התבקשה הסכמתו של אדם לנטילת דגימת דם מזערית, ולא נתן האדם את הסכמתו לכך, תתבקש הסכמתו לנטילת דגימת תאי לחי או דגימת שיער, ויראו אותו לענין סעיף 12(ב), כמי שסירב לנטילת אמצעי זיהוי רק אם סירב גם לכך.

(ג)

על אף הוראות סעיף קטן (א) רשאי שוטר ליטול מאדם אמצעי זיהוי שהוא טביעת אצבעות, דגימת שיער או תצלום, תוך שימוש בכוח סביר כאשר האדם לא נתן את הסכמתו לנטילה, ובלבד שהזהירו בדבר הכוונה לעשות שימוש בכוח כאמור; ואולם לא ייטול שוטר מאדם דגימת שיער תוך שימוש בכוח לפי הוראות סעיף קטן זה אלא לאחר שניתן לכך אישור מאת קצין משטרה; הוראות סעיף 3(ג) ו־(ד), יחולו, בשינויים המחויבים, לענין אישור קצין משטרה לפי הוראות סעיף קטן זה.

11ח.

נטילת אמצעי זיהוי – תנאי הנטילה [תיקון: תשס״ה]

(א)

נטילת דגימת תאי לחי או דגימת שיער, מאדם, לפי הוראות סימן זה, תיעשה בידי שוטר, ואם ביקש זאת האדם – בידי שוטר שהוא בן מינו.

(ב)

מטילת דגימת דם מזערית מאדם לפי הוראות סימן זה תיעשה בידי בעל מקצוע רפואי, ואם ביקש זאת האדם – בידי בעל מקצוע רפואי שהוא בן מינו.

(ג)

עורר האדם חשש סביר שנטילת אמצעי הזיהוי עלולה לפגוע בבריאותו, פגיעה שאינה נובעת ממהותה של הנטילה, לא יינטל ממנו אמצעי הזיהוי אלא באישור רופא כאמור בסעיף 4(ד) או 4א(ג).

11ט.

דוח בדבר נטילת אמצעי זיהוי [תיקון: תשס״ה]

(א)

הנוטל אמצעי זיהוי לפי סימן זה ירשום בתום הנטילה, בהקדם האפשרי, דין וחשבון על מהלך הנטילה, ויחתום עליו.

(ב)

דין וחשבון כאמור בסעיף קטן (א) יכלול את אלה:

(1)

שמו ופרטי זהותו של האדם שממנו ניטל אמצעי הזיהוי והעבירה שבה הוא חשוד, נאשם או מורשע;

(2)

פירוט פעולת הנטילה שבוצעה, לרבות שימוש בכוח, אם נעשה;

(3)

התאריך, לרבות השעה והמקום שבו בוצעה פעולת הנטילה;

(4)

שמו וכשירותו או דרגתו של האדם שביצע את הנטילה, לרבות פירוט מקום עבודתו הקבוע;

(5)

שמו ופרטי זהותו של מי שנכח בעת הנטילה, אם נכח.

(ג)

העתק דוח הנטילה יימסר לאדם שממנו ניטל אמצעי הזיהוי.

[תיקון: תשס״ה]

סימן ג׳: נטילת טביעת אצבעות ותצלום, לצורך זיהוי עצורים, אסירים ומוחזקים במשמורת

11י.

נטילת אמצעי זיהוי לצורך זיהוים של עצורים, אסירים ומוחזקים במשמורת [תיקון: תשס״ה]

(א)

שוטר או סוהר, רשאי ליטול מעצור, מאסיר או ממוחזק במשמורת, המתקבל למשמורת במקום מעצר, בבית סוהר, או במקום משמורת מיוחד, לפי הענין, טביעת אצבעות ותצלום לשם זיהויו.

(ב)

אמצעי זיהוי יינטל מעצור, מאסיר או ממוחזק במשמורת לפי הוראות סעיף קטן (א) לאחר שהתבקשה הסכמתו לכך, ולאחר שנמסר לו כי ניתן לעשות שימוש בנתוני הזיהוי שיופקו מאמצעי הזיהוי לצורך הכללתם במאגרים כאמור בסעיף 11יא או במאגר, בכפוף להוראות חוק זה, או לצורך השוואתם לנתוני הזיהוי שבמאגר כאמור בסעיף 11יד.

(ג)

לא נתן העצור, האסיר או המוחזק במשמורת את הסכמתו לנטילת אמצעי זיהוי לפי הוראות סעיף קטן (ב), רשאי שוטר או סוהר ליטול ממנו אמצעי זיהוי כאמור תוך שימוש בכוח סביר, ובלבד שהזהירו בדבר הכוונה לעשות שימוש בכוח כאמור.

(ד)

הוראות לענין נטילת אמצעי זיהוי תוך שימוש בכוח סביר, כאמור בסעיף קטן (ג), ייקבעו בפקודות משטרת ישראל, בפקודות השירות, כמשמעותן בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971, ובפקודות הצבא כמשמעותן בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955 (בחוק זה – פקודות הצבא).

11יא.

השימוש בנתוני הזיהוי [תיקון: תשס״ה, תשע״א]

(א)

משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר רשאים לנהל מאגרים של נתוני זיהוי של עצורים, אסירים או מוחזקים במשמורת, שהופקו מאמצעי זיהוי שניטלו לפי סימן זה, לצורך ניהולם התקין של מקומות המעצר, בתי הסוהר או מקומות המשמורת המיוחדים, ולמטרה זו בלבד; מאגרי נתוני זיהוי כאמור בסעיף קטן זה ינוהלו בנפרד מהמאגר.

(ב)

ההוראות לפי סעיפים 11כ ו־11כא(ב), יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי אמצעי זיהוי שניטל לפי סימן זה, וכן לגבי נתוני זיהוי שהופקו מאמצעי זיהוי כאמור, הכלולים במאגרים האמורים בסעיף קטן (א).

(ג)

נתוני זיהוי שהופקו מאמצעי זיהוי שניטל לפי הוראות סימן זה, רשאית משטרת ישראל להכלילם במאגר, ובלבד שמתקיים האמור בסעיף 11יג(ב)(2).

[תיקון: תשס״ה]

סימן ד׳: סריקת טביעת אצבעות לשם זיהוי מעוכב

11יב.

סריקת טביעת אצבעות לשם זיהוי מעוכב [תיקון: תשס״ה]

(א)

עיכב שוטר אדם, לפי הוראות סעיפים 67 או 68 לחוק המעצרים, והיה ספק בדבר זהותו, רשאי השוטר לבצע סריקה של טביעת האצבעות של המעוכב, במקום הימצאו, לשם בירור או אימות זהותו, לרבות על ידי השוואת הסריקה לנתוני זיהוי שבמאגר.

(ב)

סריקה של טביעת אצבעות של מעוכב לפי הוראות סעיף קטן (א) תבוצע לאחר שהתבקשה הסכמתו לכך, ולאחר שנמסר לו כי ניתן לעשות שימוש בסריקה לצורך השוואתה לנתוני זיהוי שבמאגר; לא נתן המעוכב את הסכמתו לביצוע הסריקה, רשאי השוטר לדרוש מהאדם להילוות עמו לתחנת המשטרה או לזמנו לתחנת המשטרה למועד אחר שיקבע לשם ביצוע הסריקה.

(ג)

דין מעוכב שסירב לביצוע הסריקה לפי הוראות סעיף קטן (ב), ולא נערכה הסריקה בשל סירובו, כדין אדם שאינו מציית להוראות שניתנו על פי סמכויות עיכוב, ויחולו לענין זה הוראות סעיף 23(ב) לחוק המעצרים.

(ד)

נלווה אדם עם שוטר לתחנת המשטרה כאמור בסעיף קטן (ב), יבקש שוטר את הסכמתו לסריקה של טביעת אצבעותיו; לא נתן האדם את הסכמתו לביצוע הסריקה, רשאי שוטר לבצע את הסריקה תוך שימוש בכוח סביר, ובלבד שהזהיר את האדם בדבר הכוונה לעשות שימוש בכוח כאמור; המפקח הכללי יקבע הוראות בפקודות המשטרה לענין השימוש בכוח לפי סעיף קטן זה.

(ה)

נתוני זיהוי שהופקו מסריקה של טביעת אצבעות שניטלה לפי הוראות סעיף זה לא ייכללו במאגר.

(ו)

ביצע שוטר סריקה של טביעת אצבעות של מעוכב לפי הוראות סעיף זה, יערוך השוטר דוח לפי הוראות סעיף 74 לחוק המעצרים, אף אם לא התקיימו התנאים האמורים באותו סעיף לעריכת הדוח; בדוח כאמור יכלול השוטר, נוסף על הפרטים האמורים בסעיף 74 לחוק המעצרים, גם פרטים בדבר ביצוע הסריקה, לרבות שימוש בכוח, אם נעשה, ותוצאות הסריקה.

[תיקון: תשס״ה]

פרק ד׳: מאגר נתוני זיהוי

[תיקון: תשס״ה]

סימן א׳: ניהול מאגר נתוני זיהוי

11יג.

מאגר נתוני זיהוי [תיקון: תשס״ה, תשע״א־2]

(א)

משטרת ישראל רשאית לנהל מאגר של נתוני זיהוי; המאגר יהיה חסוי ולא יימסר ממנו מידע אלא לפי הוראות חוק זה.

(ב)

משטרת ישראל רשאית לכלול במאגר, נתוני זיהוי שהופקו מאמצעי זיהוי או מדגימה ביולוגית שאינה אמצעי זיהוי שמתקיים בהם אחד מאלה:

(1)

הם ניטלו מחשוד, מנאשם או ממורשע לפי הוראות סימן ב׳ לפרק ג׳, או לפי הוראות סעיף 245א1 לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955 (בחוק זה – חוק השיפוט הצבאי);

(2)

הם ניטלו מאדם לפי הוראות פרק ב׳, סימן ג׳ לפרק ג׳, או פרק ו׳, או מכוח חוק השיפוט הצבאי, ובלבד שבעת הכללת נתוני הזיהוי במאגר מתקיים אחד מאלה:

(א)

לענין נתוני זיהוי המזהים את האדם שממנו ניטלו אמצעי הזיהוי או הדגימה הביולוגית שאינה אמצעי זיהוי – מתקיימים לגבי אותו אדם התנאים לנטילת אמצעי זיהוי לפי הוראות סעיף 11ב(א) עד (ג);

(ב)

לענין נתוני זיהוי המזהים אדם שלא ממנו ניטלו אמצעי הזיהוי או הדגימה הביולוגית שאינה אמצעי זיהוי – זהות האדם אינה ידועה, או שזהותו ידועה ולא נשללה אפשרות לקשר בינו לבין ביצוע העבירה הנחקרת;

(3)

הם ניטלו ממקום, מחפץ או מגופה שקשורים לעבירה הנחקרת, ובלבד שבעת הכללת נתוני הזיהוי במאגר, זהות האדם שאותו הם מזהים אינה ידועה, או שזהותו ידועה ולא נשללה אפשרות לקשר בינו לבין ביצוע העבירה הנחקרת.

(ג)

נוסף על נתוני הזיהוי המנויים בסעיף קטן (ב), רשאית משטרת ישראל לכלול במאגר, נתוני זיהוי שהופקו מאמצעי זיהוי שניטל בהסכמה משוטר, בעת גיוסו למשטרה או במהלך שירותו, וזאת לצורך זיהויו כשוטר.

(ד)

נוסף על נתוני הזיהוי המנויים בסעיף קטן (ב), רשאית משטרת ישראל לכלול במאגר נתוני זיהוי שהופקו מאמצעי זיהוי או מדגימה ביולוגית שאינה אמצעי זיהוי, שנמסרו למשטרת ישראל מידי מדינה אחרת או מידי גוף משטרתי או גוף מקביל לו מחוץ לישראל במסגרת מילוי תפקידו, ובלבד שהתקיימו כל אלה:

(1)

מוסר המידע ביקש להכלילם במאגר או שהודע לו על אפשרות ההכללה כאמור והוא לא הביע את התנגדותו לכך;

(2)

המידע נשמר במאגר למטרות המנויות בסעיף 11טז(א);

(3)

הם ניטלו מחשוד, מנאשם או ממורשע בהתאם לסעיף 11ב(א) ו־(ב), בשינויים המחויבים.

(ה)

נוסף על נתוני הזיהוי המנויים בסעיף קטן (ב), רשאית משטרת ישראל לכלול במאגר נתוני זיהוי שהופקו באמצעי זיהוי שניטלו מכוח הדין החל באזור, מחשודים, מעצורים או מנאשמים; לעניין זה, ”האזור“ – כהגדרתו בחוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשס״ז–2007, ובלבד שהתקיימו כל אלה:

(1)

אמצעי הזיהוי ניטלו על ידי משטרת ישראל, ואם נתוני הזיהוי נמסרו לה על ידי גוף אחר – מוסר המידע ביקש להכלילם במאגר או שהודע לו על אפשרות ההכללה כאמור והוא לא הביע את התנגדותו לכך;

(2)

המידע נשמר במאגר למטרות המנויות בסעיף 11טז(א);

(3)

הם ניטלו מחשוד, מנאשם או ממורשע בהתאם לסעיף 11ב(א) ו־(ב), בשינויים המחויבים.

11יד.

השוואה לנתוני הזיהוי שבמאגר [תיקון: תשס״ה, תשע״א־2, תשפ״ג, תשפ״ד]

(א)

משטרת ישראל רשאית לערוך השוואה בין נתוני הזיהוי שהופקו מאמצעי זיהוי או מדגימה ביולוגית שאינה אמצעי זיהוי, שניטלו לפי הוראת חוק זה או לפי חוק השיפוט הצבאי, לבין נתוני הזיהוי שבמאגר, והכל למטרות האמורות בסעיף 11טז(א); ובלבד שהשוואה כאמור של נתוני זיהוי שלא מתקיימים לגביהם התנאים להכללה במאגר לפי הוראות סעיף 11יג תהיה השוואה חד־פעמית.

(א1)

(1)

קיבלה משטרת ישראל נתוני זיהוי מגוף משטרתי או מגוף מקביל לו מחוץ לישראל למטרות האמורות בסעיף 11טז(א), לרבות במסגרת קיום הסכם או מזכר כאמור בסעיף 11טז3, ואין היא רשאית לכלול אותם במאגר, רשאית היא לערוך השוורה חד־פעמית בין נתוני הזיהוי שהתקבלו לבין נתוני הזיהוי שבמאגר, והכל למטרות האמורות.

(2)

קיבלה משטרת ישראל נתוני זיהוי שהופקו כדין מטביעת אצבעות ותצלומים מרשות אחרת, רשאית היא לערוך השוואה חד־פעמית בין נתוני הזיהוי שהתקבלו לבין נתוני הזיהוי שבמאגר, לצורך אישור כניסה לישראל.

(3)

שר המשפטים רשאי, בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע כי משטרת ישראל רשאית לערוך השוואה חד־פעמית בין נתוני זיהוי שהופקו מאמצעי זיהוי שניטלו לפי חיקוק אחר אשר ייקבע בצו, לבין נתוני הזיהוי שבמאגר.

(א2)

(החל מיום 28.1.2025): משטרת ישראל רשאית לערוך השוואה בין נתוני זיהוי שניטלו מזרים לפי חוק נטילת אמצעי זיהוי ביומטריים מזרים, הפקת נתוני זיהוי ביומטריים ומאגר מידע, התשפ״ד–2024, והועברו אליה לפי סעיף 15 לחוק האמור, לבין נתוני זיהוי של חשודים, נאשמים, מורשעים או אסירים הכלולים במאגר לפי חוק זה, לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם.

(ב)

על אף הוראות סעיף קטן (א) לא תיערך השוואה כאמור באותו סעיף קטן, בין נתוני זיהוי שהופקו מאמצעי זיהוי או מדגימה ביולוגית שאינה אמצעי זיהוי, שניטלו מאדם והמזהים אדם אחר, או שניטלו ממקום, מחפץ או מגופה בקשר לעבירה הנחקרת, לבין נתוני זיהוי שבמאגר, אם זהותו של האדם שאותו נתוני הזיהוי מזהים – ידועה, ונשללה אפשרות לקשר בינו לבין ביצוע עבירה.

11טו.

ניהול המאגר [תיקון: תשס״ה]

המאגר ינוהל במשטרת ישראל בידי שוטרים מהמחלקה לזיהוי פלילי, שהמפקח הכללי הסמיכם לכך.

[תיקון: תשס״ה]

סימן ב׳: שימוש במאגר נתוני הזיהוי

11טז.

מטרות השימוש במאגר [תיקון: תשס״ה]

(א)

משטרת ישראל רשאית לעשות שימוש במידע שבמאגר למטרות אלה בלבד:

(1)

לצורך חקירת עבירה, לרבות חקירה לצורכי חילוט רכוש, ולצורך הליך פלילי;

(2)

לצורך מניעת ביצוע עבירות או סיכולן;

(3)

לצורך אימות או בירור זהותם של אדם או של גופה, שזהותם אינה ידועה או מוטלת בספק, ולצורך איתור נעדרים או שבויים;

(4)

לענין סעיף 11יח – לרבות לצורך איתור אדם;

(5)

לצורך מחקר בקשר למטרות האמורות בפסקאות (1) עד (4), ובלבד שהמידע מהמאגר המועבר לצורך המחקר אינו כולל פרטים מזהים; מחקר כאמור יאושר בידי קצין משטרה בכיר שהמפקח הכללי הסמיכו לעניין זה, ובמידע הכולל נתונים לזיהוי גנטי – בידי הוועדה המאשרת.

(ב)

(בוטל).

(ג)

(בוטל).

11טז1.

מסירת מידע מהמאגר לגוף ציבורי [תיקון: תשע״א־2]

(א)

משטרת ישראל רשאית למסור מידע מהמאגר לידי גוף ציבורי, לפי דרישתו, לשימושו למטרות המנויות בסעיף 11טז(א)(1) עד (4) בלבד, לצורך מילוי תפקידו.

(ב)

גוף ציבורי שקיבל מידע לפי הוראות סעיף קטן (א) לא יעשה בו שימוש אלא למטרה שלשמה נמסר לו המידע; משטרת ישראל תודיע לגוף הציבורי על ההגבלה כאמור.

(ג)

משטרת ישראל רשאית למסור תצלום מהמאגר לידי הרשות להגנה על עדים, לצורך מילוי תפקידה.

11טז2.

מסירת מידע מהמאגר למדינה אחרת או לגוף מחוץ לישראל [תיקון: תשע״א־2]

(א)

משטרת ישראל רשאית למסור מידע מהמאגר לידי מדינה אחרת או לידי גוף מחוץ לישראל המנוי בתוספת השנייה שאושר לעניין זה בידי קצין משטרה בכיר, לצורך מילוי תפקידיו, בין ביוזמתה ובין לפי בקשה מנומקת מאת המדינה או הגוף, באחת מאלה:

(1)

לפי הוראות סעיף 32 לחוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ״ח–1998 (בחוק זה – חוק עזרה משפטית), לשימושם של המדינה או הגוף למטרות המנויות בסעיף 11טז(א)(1) עד (4), בלבד; על מסירת מידע לפי פסקה זו יחולו הוראות החוק האמור;

(2)

לצורך אימות או בירור זהותם של אדם או של גופה ולצורך איתור אדם, במסגרת חקירה, הליך פלילי, מניעה או סיכול של עבירות כאמור בסעיף 11טז(א)(1) ו־(2), או בהתאם לסעיף 11טז(א)(3) או (4).

(ב)

העברת מידע לפי סעיף קטן (א) תותנה בידי משטרת ישראל בקיום תנאים אלה:

(1)

השימוש במידע יהיה רק למטרה שלשמה נמסר, אלא אם כן אישר קצין משטרה בכיר שימוש אחר;

(2)

המידע לא ייאגר, אלא אם כן אישר קצין משטרה בכיר אחרת;

(3)

המידע לא יועבר לאחר, אלא אם כן אישר קצין משטרה בכיר את העברתו לגוף מהגופים המנויים בתוספת השנייה.

(ג)

לגוף המנוי בתוספת השנייה יינתן מידע כמפורט להלן:

(1)

לגוף המנוי בחלק א׳ לתוספת – כל מידע המופק באמצעי זיהוי;

(2)

לגוף המנוי בחלק ב׳ לתוספת – מידע המופק מטביעת אצבעות ותצלומים בלבד;

(3)

לגוף המנוי בחלק ג׳ לתוספת – תצלומים בלבד.

(ד)

נחתם הסכם בין מדינת ישראל או משטרת ישראל לבין מדינה אחרת או גוף באותה מדינה, לעניין העברת נתוני זיהוי שהופקו מטביעת אצבעות, לצורך חקירה, מניעה או סיכול של עבירה שהיא מעשה טרור כהגדרתו בחוק איסור מימון טרור, התשס״ה–2005, וההסכם אושר בידי השר לביטחון הפנים, שר המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה, תעביר משטרת ישראל לידי המדינה או הגוף האמורים, לפי העניין, בהתאם לאמור בהסכם, כל מידע מהמאגר הנדרש לצורך חקירה, מניעה או סיכול של עבירה כאמור; בהסכם כאמור יובהר כי מקבל המידע לא יעשה שימוש במידע אלא למטרה שלשמה הועבר, וכן אם מקבל המידע רשאי לאגור אותו או להעבירו לאחר, ואם כן – למי ובאילו תנאים.

(ה)

לעניין הוראות לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981, דין מידע המועבר לפי סעיף זה כדין מידע המועבר עקב בקשה לפי חוק עזרה משפטית בין מדינות.

11טז3.

שימוש במאגר במסגרת יישום הסכם שיתוף פעולה או מזכר שיתוף פעולה [תיקון: תשפ״ג]

(א)

בסעיף זה –

”ההסכם“, או ”הסכם שיתוף פעולה“ – הסכם בין ממשלת ישראל וממשלת ארצות הברית של אמריקה על הגברת שיתוף הפעולה במניעה של פשיעה חמורה, לרבות טרור, ובמאבק בה (Agreement Between the Government of the State of Israel and the Government of the United States of America On Enhancing Cooperation in Preventing and Combating Serious Crime and Terrorism), אשר נחתם בתל אביב ביום ח׳ בתמוז התשפ״ב (7 ביולי 2022), וכולל בין השאר הוראות לעניין העברת פרטי זיהוי של אדם או נתוני זיהוי שהופקו מטביעת אצבעות של אדם, לרבות כל מסמך רשמי הנלווה להסכם וכולל הוראות כאמור, אשר משקף את הסכמת הצדדים להסכם לגבי יישומו, ואשר נחתם בידי הגורמים המוסמכים לכך בממשלת ישראל ובממשלת ארצות הברית או שמסר גורם מוסמך של אחד הצדדים כאמור לגורם מוסמך של הצד האחר;

”המזכר“ או ”מזכר שיתוף פעולה“ – מזכר בדבר שיתוף פעולה בין המשרד לביטחון המולדת של ארצות הברית של אמריקה והמשרד לביטחון הפנים של מדינת ישראל להגברת שיתוף הפעולה בנושא ביטחון הגבולות באמצעות חילופי מידע (Memorandum of Cooperation between the Department of Homeland Security of the United States of America and the Ministry of Public Security of the State of Israel on Enhancing Border Security Cooperation Through the Exchange of Information), אשר נחתם בתל אביב ביום כ״ט באדר א׳ התשפ״ב (2 במרץ 2022), וכולל בין השאר הוראות לעניין העברת פרטי זיהוי של אדם, לרבות כל מסמך רשמי הנלווה למזכר וכולל הוראות כאמור, אשר משקף את הסכמת הצדדים למזכר לגבי יישומו, ואשר נחתם בידי הגורמים המוסמכים לכך בממשלת ישראל ובממשלת ארצות הברית או שמסר גורם מוסמך של אחד הצדדים כאמור לגורם מוסמך של הצד האחר.

(ב)

נחתם הסכם שיתוף פעולה או מזכר שיתוף פעולה, יחולו הוראות סעיף זה מהמועד שבו נכנס ההסכם לתוקף או החלה תקופת יישום המזכר (בסעיף זה – מועד התחילה), וכל עוד ההסכם בתוקף או נמשכת תקופת יישום המזכר; השר לביטחון לאומי יודיע, בהודעה ברשומות, על מועד התחילה.

פורסמה הודעה על מועד תחילה (י״פ תשפ״ד, 3542), לפיה –
(1) ביום ו׳ בתשרי התשפ״ד (21 בספטמבר 2023) נכנס לתוקף ההסכם בין ממשלת ישראל וממשלת ארצות הברית של אמריקה על הגברת שיתוף הפעולה במניעה של פשיעה חמורה, לרבות טרור, ובמאבק בה (Agreement Between the Government of the State of Israel and the Government of the United States of America On Enhancing Cooperation in Preventing and Combating Serious Crime and Terrorism), אשר נחתם בתל אביב ביום ח׳ בתמוז התשפ״ב (7 ביולי 2022);
(2) ביום ו׳ בתשרי התשפ״ד (21 בספטמבר 2023) החל יישום המזכר בדבר שיתוף פעולה בין המשרד לביטחון המולדת של ארצות הברית של אמריקה והמשרד לביטחון הפנים של מדינת ישראל להגברת שיתוף הפעולה בנושא ביטחון הגבולות באמצעות חילופי מידע (Memorandum of Cooperation between the Department of Homeland Security of the United States of America and the Ministry of Public Security of the State of Israel on Enhancing Border Security Cooperation Through the Exchange of Information), אשר נחתם בתל אביב ביום כ״ט באדר א׳ התשפ״ב (2 במרץ 2022).

(ג)

על אף האמור בסעיף 11יד, משטרת ישראל רשאית לאפשר לגוף מחוץ לישראל שהוכר לעניין זה מכוח ההסכם או המזכר (בסעיף זה – גוף חוץ מוכר), להזין אל מערכת ממוחשבת המיועדת לכך (בסעיף זה – מערכת ייעודית), בהתאם לאמור בהסכם או במזכר, נתוני זיהוי שהופקו מטביעת אצבעות, המצויים בידי אותו גוף, לשם השוואתם לנתוני זיהוי כאמור הכלולים במאגר, בהתאם להוראות סעיף קטן (ד), ובלבד שבהתאם לאמור בהסכם או במזכר, הזנת נתונים לשם השוואה כאמור (בסעיף זה – שאילתה) תבוצע לשם הפקת מידע הנדרש בעבור גוף מסוג הגופים הזכאים לקבלו על פי ההסכם או המזכר (בסעיף זה – גוף זכאי), לאחת מהמטרות שלהלן, לפי העניין:

(1)

לעניין מידע הנדרש בעבור גוף זכאי על פי ההסכם – לשם מניעה, גילוי או חקירה של פשיעה חמורה לרבות טרור, ובלבד שהמידע נדרש לשם בירור חשד לגבי אדם מסוים, לביצוע עבירה המנויה בהסכם;

(2)

לעניין מידע הנדרש בעבור גוף זכאי על פי המזכר – לשם כל אחת מאלה:

(א)

מניעה, גילוי או חקירה של פשיעה חמורה לרבות טרור, ובלבד שהמידע נדרש לשם בירור חשד לגבי אדם מסוים;

(ב)

מניעה, גילוי או חקירה של מעשה המהווה עבירה שבשלה אדם אינו זכאי להיכנס לארצות הברית של אמריקה או להגר אליה או מועמד להרחקה מארצות הברית של אמריקה, לפי חוקיה;

(ג)

הקלת הליך הבירור לגבי אדם המבקש להיכנס לארצות הברית של אמריקה או לקבל זכויות בקשר להגירה, כמפורט במזכר.

(ד)

הוזן נתון זיהוי למערכת הייעודית, יחולו הוראות אלה:

(1)

תבוצע השוואה חד־פעמית באופן אוטומטי בין הנתון שהוזן כאמור ובין נתוני זיהוי שהופקו מטביעת אצבעות המצויים במאגר;

(2)

אם נמצאה התאמה בין נתון זיהוי שהוזן למערכת הייעודית ובין נתון זיהוי כאמור בפסקה (1) המצוי במאגר – ייבדק קיומו של אחד מאלה באופן אוטומטי, בעניינו של אדם שנמצאה התאמה כאמור לנתון הזיהוי המשויך אליו המצוי במאגר:

(א)

פרט רישום פלילי כהגדרתו בחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע״ט–2019 (בסעיף זה – חוק המידע הפלילי), שטרם חלפה לגביו תקופת ההתיישנות לפי אותו חוק בנוגע לעבירות המנויות בהסכם או במזכר ובהתאם לתנאים שנקבעו בהם לגבי אותן עבירות;

(ב)

מידע על תיק תלוי ועומד כמשמעותו לפי חוק המידע הפלילי, שהוגש בו כתב אישום בנוגע לעבירות כאמור בפסקת משנה (א) ובהתאם לתנאים כאמור בה;

(3)

נמצא לאחר השוואה כאמור בפסקה (1) כי יש התאמה בין נתון הזיהוי שהוזן למערכת הייעודית ובין נתון זיהוי מאותו סוג המצוי במאגר, ונמצא בבדיקה כאמור בפסקה (2) כי יש פרט רישום פלילי או מידע על תיק תלוי ועומד כאמור באותה פסקה (בסעיף זה – תוצאה חיובית לשאילתה), תועבר לגוף החוץ המוכר הודעה על כך שהתקבלה תוצאה חיובית לשאילתה;

(4)

נמצא לאחר השוואה כאמור בפסקה (1) כי אין התאמה בין נתון הזיהוי שהוזן למערכת הייעודית ובין נתון זיהוי מאותו סוג המצוי במאגר, או שנמצא כי יש התאמה כאמור, אך לא נמצא בבדיקה כאמור בפסקה (2) כי יש פרט רישום פלילי או מידע על תיק תלוי ועומד כאמור באותה פסקה, תועבר לגוף החוץ המוכר הודעה על כך שלא התקבלה תוצאה חיובית לשאילתה.

(ה)

ההודעה על תוצאת השאילתה כאמור בסעיף קטן (ד)(3) או (4) תועבר אל גוף החוץ המוכר באמצעות המערכת הייעודית, לרבות לשם העברתה לגוף הזכאי שהמידע הופק בעבורו.

(ו)

משטרת ישראל רשאית להעביר פרטי זיהוי של אדם, שהתקבלה תוצאה חיובית לשאילתה לגבי נתון זיהוי המשויך אליו, לידי גוף חוץ מוכר, לרבות לשם העברתו לגוף הזכאי שהמידע הופק בעבורו, בהתאם להוראות אלה:

(1)

העברת פרטי זיהוי לפי סעיף קטן זה, במסגרת יישום ההסכם, תיעשה לבקשת גוף החוץ המוכר;

(2)

העברת פרטי זיהוי לפי סעיף קטן זה, במסגרת יישום המזכר, תיעשה בלא צורך בבקשה מאת גוף החוץ המוכר.

(ז)

התקבלה תוצאה חיובית לשאילתה לגבי נתון זיהוי המשויך לאדם, רשאית משטרת ישראל, במסגרת יישום ההסכם, אם ניתן לכך אישור מאת קצין משטרה בכיר, להעביר לידי גוף חוץ מוכר המעוניין בכך נתוני זיהוי שהופקו מטביעת אצבעות של אותו אדם, מתוך המאגר, לשם אימות ההתאמה שנמצאה בהשוואה כאמור בסעיף קטן (ד)(1), והכול למטרה האמורה בסעיף קטן (ג)(1), ובלבד שבהתאם להסכם, אם יימצא כי אין התאמה בינם ובין נתוני הזיהוי מסוג טביעת אצבעות המצויים בידו – ימחק גוף החוץ המוכר את הנתונים שהועברו כאמור.

(ח)

הסמכות להעביר מידע לפי סעיף זה תהיה נתונה למשטרת ישראל בכפוף לכך שעל פי ההסכם או המזכר, העברת מידע מהמאגר לגוף חוץ מוכר, לרבות לשם העברתו לגוף הזכאי שהמידע הופק בעבורו, תותנה בקיום תנאים אלה:

(1)

גוף חוץ מוכר, ואם המידע הועבר אליו לשם העברתו לגוף זכאי – הגוף הזכאי (בסעיף קטן זה – מקבל המידע), לא יעשה שימוש במידע אלא למטרה שלשמה הועבר, אלא אם כן אישר קצין משטרה בכיר שימוש אחר;

(2)

לעניין מידע, למעט נתוני זיהוי, המועבר לפי ההסכם –

(א)

מקבל המידע יהיה רשאי להעביר את המידע לגוף זכאי אחר, ובלבד שהודיע על כוונתו להעביר את המידע כאמור לקצין משטרה בכיר 72 שעות לפני ההעברה, וקצין המשטרה הבכיר לא התנגד לכך;

(ב)

מקבל המידע יהיה רשאי להעביר את המידע לגוף שאינו גוף זכאי אם ניתן לכך אישור מאת קצין משטרה בכיר ובהתאם להוראות סעיף 11טז2(א) עד (ג);

(ג)

על אף האמור בפסקאות משנה (א) ו־(ב), נדרשה העברת המידע כאמור לפי סעיף זה בקשר לטרור לגוף ממשלתי בעל סמכויות למניעת טרור, לפי חוקי ארצות הברית של אמריקה, יהיה מקבל המידע רשאי להעביר את המידע, ובלבד שיידע את קצין המשטרה הבכיר בדבר זהות הגוף האמור ותכלית העברת המידע;

(3)

לעניין מידע המועבר לפי המזכר –

(א)

גוף חוץ מוכר יהיה רשאי להעביר את המידע לגוף זכאי אחר שלא ביקש את העברת המידע מלכתחילה, ובלבד שגוף החוץ המוכר יבקש מהגוף הזכאי למלא אחר התנאים הקבועים בפסקה (1);

(ב)

מקבל המידע לא יעבירו לגוף שאינו גוף זכאי אלא אם כן ניתן לכך אישור מאת קצין משטרה בכיר ובהתאם להוראות סעיף 11טז2(א) עד (ג).

(ט)

על מידע המועבר לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 11טז2(ה).

(י)

משטרת ישראל רשאית, לשם יישום ההסכם, לשמור נתון זיהוי שהתקבלה לגביו תוצאה חיובית לשאילתה, לתקופה שלא תעלה על שבע שנים; השימוש בנתוני הזיהוי השמורים כאמור ייעשה לשם יישום ההסכם בלבד, ויחולו לעניין שמירתם ואבטחתם ההוראות לפי סעיף 15(ב)(5), בשינויים המחויבים; הגישה לנתונים האמורים תותר רק לשוטרים מהמחלקה לזיהוי פלילי במשטרת ישראל שראש המחלקה האמורה הסמיכם לכך.

11יז.

הצגת תצלומים מהמאגר לאדם [תיקון: תשס״ה, תשע״א־2]

(א)

שוטר רשאי להציג לפני אדם תצלום הכלול במאגר, למטרות האמורות בסעיף 11טז(א), בהתקיים אחד מאלה:

(1)

התצלום הוא של אדם שיש לגביו חשד כי הוא קשור לעבירה שלצורך חקירתה, מניעתה או סיכולה נדרשת הצגת התצלום;

(2)

התצלום הוא של אדם או של גופה, שלשם זיהויים או איתורם נדרשת הצגת התצלום;

(3)

הצגת התצלום נדרשת לשם בירור קשר אפשרי בין האדם המופיע בתצלום לבין עבירה נחקרת או עבירה שאותה מבקשים למנוע או לסכל, אף שאין לגבי האדם המופיע בתצלום חשד כאמור בפסקה (1), ובלבד שמתקיימים התנאים הנדרשים להצגת התצלום, שנקבעו לפי הוראות סעיף קטן (ב);

(4)

הצגת התצלום נדרשת לשם מסדר זיהוי תמונות, ובלבד שמתקיימים התנאים הנדרשים להצגת התצלום, שנקבעו לפי הוראות סעיף קטן (ב).

(ב)

בפקודות משטרת ישראל, יקבע המפקח הכללי, פקודות לענין דרכי הצגתו של תצלום הכלול במאגר, באופן שיבטיח כי הפגיעה בפרטיות לא תעלה על הנדרש, לרבות פקודות לענין התנאים הנדרשים להצגת תצלום לפי הוראות סעיף קטן (א)(3) ו־(4).

(ג)

גוף ציבורי שנמסר לו תצלום הכלול במאגר, לפי הוראות סעיף 11טז1, רשאי, לצורך מילוי תפקידו, להציגו לפני אדם, ובלבד שהתקיימו כל התנאים להצגת התצלום לפי סעיף זה.

11יח.

הצגת תצלום ברבים [תיקון: תשס״ה, תשע״א־2]

(א)

משטרת ישראל רשאית לפרסם ברבים תצלום הכלול במאגר, במטרה להסתייע בציבור כדי לאתר אדם או למנוע ביצוע עבירה, לפי הענין, ובלבד שהתקיים לגביו אחד מאלה:

(1)

התצלום הוא של אדם החשוד בביצוע עבירה או של אדם שהוגש נגדו כתב אישום בשל ביצוע עבירה, ובית המשפט התיר בצו את פרסום התצלום כאמור בסעיף קטן (ב);

(2)

התצלום הוא של עצור או אסיר שנמלט ממשמורת חוקית;

(3)

התצלום הוא של נעדר.

(ב)

בית משפט רשאי, לבקשת שוטר בדרגה ובתפקיד כפי שייקבעו בפקודות משטרת ישראל, ולאחר ששקל את מידת הפגיעה בפרטיות, להתיר פרסום תצלום כאמור בסעיף קטן (א)(1), אם השתכנע כי התמלאו התנאים האמורים בסעיף הקטן האמור, וכי קיים אינטרס ציבורי בפרסום התצלום לציבור.

(ג)

המשטרה רשאית, לצורך המטרות האמורות בסעיף 11טז(א)(1) עד (4), להציג באופן גלוי בתחנת משטרה, תצלום הכלול במאגר של אדם החשוד בביצוע עבירה או של אדם שהוגש נגדו כתב אישום בשל ביצוע עבירה – בלא צו בית משפט.

(ד)

גוף ציבורי שנמסר לו תצלום הכלול במאגר, לא יפרסמו ברבים אלא אם כן התקיימו התנאים האמורים בסעיף זה.

11יט.

הפקה חוזרת [תיקון: תשס״ה, תשע״א־2]

משטרת ישראל לא תעשה שימוש בדגימות ביולוגיות שניטלו לפי סימן ב׳ לפרק ג׳ ושמהן הופקו נתונים לזיהוי גנטי שנכללו במאגר, אלא לשם הפקה חוזרת של נתונים כאמור לצרכים האמורים בסעיף 11ד(ב), ובכפוף לתקנות שיותקנו לפי סעיף 15(ב)(4).

[תיקון: תשס״ה]

סימן ג׳: שמירת סודיות ואבטחה

11כ.

שמירת סודיות והגבלת שימוש [תיקון: תשס״ה]

אדם שהגיעו לידיו, תוך כדי מילוי תפקידו או במהלך עבודתו, מידע מן המאגר, או אמצעי זיהוי או דגימה ביולוגית שאינה אמצעי זיהוי, שמהם הופקו נתוני זיהוי הכלולים במאגר או המיועדים להפקה כאמור, לא ימסור ולא יגלה אותם לאחר ולא יעשה בהם כל שימוש, אלא לפי חוק זה ולצורך ביצוע תפקידו.

11כא.

שמירת אמצעי זיהוי ונתוני זיהוי ואבטחתם [תיקון: תשס״ה]

(א)

נתוני הזיהוי הכלולים במאגר וכן אמצעי הזיהוי והדגימות הביולוגיות שאינן אמצעי זיהוי, שמהם הופקו נתוני זיהוי הכלולים במאגר או המיועדים להפקה כאמור, יישמרו במאגר לפי הוראות סעיף זה ובכפוף להוראות סימן ד׳ לפרק ד׳.

(ב)

נתוני הזיהוי הכלולים במאגר וכן אמצעי הזיהוי והדגימות הביולוגיות שאינן אמצעי זיהוי, כאמור בסעיף קטן (א), יישמרו בהתאם להוראות האלה:

(1)

בדרך שתבטיח הגנה מפני חשיפה, שימוש או העתקה בלא רשות כדין;

(2)

בדרך שתמנע שימוש בהם בניגוד להוראות חוק זה;

(3)

לענין אמצעי זיהוי שניטלו מאדם לפי הוראות סעיף 11ב – במקום ובדרך שיבטיחו כי השימוש בהם יהיה רק לצרכים האמורים בסעיף 11ד.

(ג)

הגישה לנתונים לזיהוי גנטי הכלולים במאגר, וכן לדגימות הביולוגיות שמהן הופקו הנתונים האמורים או המיועדות להפקה כאמור, תותר רק לשוטרים שהמפקח הכללי הסמיכם לכך לפי הוראות סעיף 11טו.

11כא1.

שמירת סודיות ואבטחה במאגר נעדרים ואלמונים [תיקון: תשע״א־2]

הוראות לפי סימן זה, למעט הוראות סעיף 11כא(ג), יחולו גם לעניין מאגר נעדרים ואלמונים.

[תיקון: תשס״ה, תשע״א־2]

סימן ד׳: מחיקת נתוני זיהוי

11כב.

הגדרות [תיקון: תשס״ה, תשע״א־2]

בסימן זה –

”אמצעי זיהוי“ – אמצעי זיהוי שניטל מאדם לפי הוראות פרק ב׳ או לפי הוראות סימן ב׳ לפרק ג׳ או לפי הוראות סעיף 245א1 לחוק השיפוט הצבאי;

”הסתיים הליך פלילי בלא הרשעה“ – אחד מאלה:

(1)

התקבלה החלטה שלא להעמיד אדם לדין בשל העבירה שבקשר אליה ניטל ממנו אמצעי הזיהוי;

(2)

בית משפט זיכה אדם מן העבירה שבקשר אליה ניטל ממנו אמצעי הזיהוי ופסק הדין נעשה חלוט;

(3)

תובע חזר בו מכתב האישום לפי סעיף 93 בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982 (בסעיף זה – חוק סדר הדין הפלילי);

(4)

עוכבו ההליכים נגד אדם לפי סעיף 231 בחוק סדר הדין הפלילי ולא ניתן לחדשם עוד כאמור בסעיף 232 באותו חוק;

”חשוד“ – מי שחשוד בביצוע עבירה המנויה בתוספת הראשונה;

”מורשע“ – לרבות מי שבית משפט או בית דין צבאי קבע שהוא ביצע עבירה בלא הרשעה.

11כג.

מחיקת נתונים לזיהוי גנטי [תיקון: תשס״ה, תשע״א־2]

(א)

נתונים לזיהוי גנטי יימחקו מן המאגר בהתקיים אחד מאלה ובהתאם לתקנות שיקבע השר לביטחון הפנים לפי סעיף 15(ב)(6):

(1)

לגבי חשוד – בתום שבע שנים מיום שניטל ממנו אמצעי הזיהוי המזהה אותו, או בתום 60 ימים מיום שהסתיים ההליך הפלילי בענינו בלא הרשעה, לפי המאוחר;

(2)

לגבי מורשע – בתום עשרים שנה מיום שנפטר.

(ב)

נמחקו הנתונים לזיהוי גנטי כאמור בסעיף קטן (א), יבוער גם אמצעי הזיהוי ששימש להפקתם.

(ג)

על אף האמור בסעיף קטן (ב), אמצעי זיהוי שהוא חומר חקירה בתיק החקירה המשטרתי – לא יבוער.

(ד)

קמה עילה חדשה לנטילת אמצעי זיהוי בטרם חלפו התקופות האמורות בסעיף קטן (א), לפי הענין, לא יימחקו הנתונים לזיהוי גנטי ויחל מנין התקופה כאמור בסעיף קטן (א) במועד שבו קמה העילה החדשה.

(ה)

הוראות סעיף זה יחולו גם על נתונים לזיהוי גנטי שנמסרו לפי סעיף 11יג(ד) ו־(ה).

11כד.

בירור בדבר מחיקת נתונים לזיהוי גנטי מן המאגר [תיקון: תשס״ה, תשע״א־2]

(א)

מי שהתקיימו לגביו הוראות סעיף 11כג(א), רשאי להתייצב אישית בתחנת משטרה אם שילם את האגרה שנקבעה לפי סעיף 15(ב)(7), כדי לברר, בעצמו או על ידי אפוטרופסו, האם נמחקו הנתונים לזיהוי גנטי שהופקו מאמצעי זיהוי שניטל ממנו, ואולם לא יימסר לאותו אדם תדפיס, עותק, פלט מחשב, צילום או כל תיעוד אחר.

(ב)

שוכנע קצין משטרה כי נבצר ממי שהתקיימו לגביו הוראות סעיף קטן (א) להתייצב בתחנת המשטרה בעצמו או באמצעות אפוטרופסו, יאפשר לעורך דינו או לקרובו של האדם אשר קיבל ייפוי כוח ממנו, להתייצב ולברר כאמור באותו סעיף קטן, ובהתאם לתקנות שיקבע השר לביטחון הפנים לפי סעיף 15(ב)(7).

(ג)

מי שקיבל מידע כאמור בסעיף זה, לא ימסור את המידע אלא למי שהמידע אודותיו, ויחולו עליו הוראות סעיף 11כ.

(ד)

בסעיף זה, ”עורך דין“ – לרבות מתמחה המועסק על ידי עורך הדין.

11כה.

מחיקת נתוני זיהוי שניטלו לצורך איתור נעדרים או זיהוי אלמונים [תיקון: תשע״א־2]

(א)

ניטלו אמצעי זיהוי לפי סעיף 11כז והובררה זהותם של האדם או הגופה או אותרו האדם או הגופה שלשם זיהוים או איתורם ניטלו אמצעי הזיהוי כאמור, יימחקו נתוני הזיהוי ממאגר הנעדרים והאלמונים.

(ב)

נמחקו נתוני הזיהוי כאמור בסעיף קטן (א), יבוערו גם אמצעי הזיהוי שניטלו לפי סעיף 11כז ושימשו להפקתם.

(ג)

לעניין בירור בדבר מחיקת נתונים לזיהוי גנטי ממאגר הנעדרים והאלמונים לפי סעיף זה, יחולו ההוראות לפי סעיף 11כד, בשינויים המחויבים.

[תיקון: תשע״א־2]

סימן ה׳: מאגר לאיתור נעדרים ולזיהוי אלמונים

11כו.

מאגר לאיתור נעדרים ולזיהוי אלמונים [תיקון: תשע״א־2]

(א)

נוסף על המאגר לנתוני זיהוי לפי סימן א׳, משטרת ישראל רשאית לנהל מאגר נעדרים ואלמונים ולכלול בו נתוני זיהוי שהופקו מאמצעי זיהוי או מדגימה ביולוגית שאינה אמצעי זיהוי, לצורך בירור זהותם של אדם או של גופה או לצורך איתורם.

(ב)

משטרת ישראל רשאית להעביר למרכז הלאומי לרפואה משפטית במשרד הבריאות (בחוק זה – המרכז הלאומי לרפואה משפטית) עותק של הנתונים לזיהוי גנטי הכלולים במאגר הנעדרים והאלמונים, לשם בירור זהותם של אדם או של גופה או לצורך איתורם.

(ג)

משטרת ישראל רשאית להעביר אמצעי זיהוי שניטלו לפי סעיף 11כז למרכז הלאומי לרפואה משפטית לשם הפקת נתוני זיהוי.

(ד)

מאגר הנעדרים והאלמונים יהיה חסוי ולא יימסר ממנו מידע אלא לפי הוראות חוק זה.

11כז.

נטילת אמצעי זיהוי לצורך איתור נעדרים או זיהוי אלמונים והשימוש בהם [תיקון: תשע״א־2, תשע״ב, תשע״ח־2]

(א)

שוטר, עובד המרכז הלאומי לרפואה משפטית או גורם אחר שראש המחלקה לזיהוי פלילי במשטרת ישראל הסמיכו לעניין זה, מוסמך ליטול אמצעי זיהוי מהמפורטים להלן, בהתאם להוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג), לפי העניין:

(1)

מגופה – לצורך בירור זהותה;

(2)

מבן משפחה של נעדר – לצורך איתור הנעדר;

(3)

מחפץ או ממקום שבו יש יסוד סביר להניח כי מצויים אמצעי זיהוי של נעדר – לצורך איתור הנעדר;

(4)

מאדם, אם בשל מצבו הרפואי לא ניתן לברר את זהותו – לצורך בירור זהותו.

(ב)

(1)

נטילת אמצעי זיהוי מבן משפחה של נעדר לפי סעיף קטן (א)(2) תיעשה לאחר שהוסברו לבן המשפחה, בלשון המובנת לו, מטרת הנטילה והשימוש שניתן לעשות באמצעי הזיהוי ובנתוני הזיהוי שיופקו מהם, ואותו אדם נתן את הסכמתו בכתב לנטילה; ואולם לא יינטל אמצעי זיהוי כאמור מקטין או מאדם עם מוגבלות שכלית כמשמעותו בסעיף 14ג(א), אלא אם כן נוסף על ההסכמה בכתב של הקטין או האדם עם המוגבלות, נתן גם האפוטרופוס את הסכמתו בכתב; לא היה לקטין או לאדם עם מוגבלות שכלית אפוטרופוס, רשאי בית המשפט, לבקשת שוטר, למנות לו אפוטרופוס לדין לצורך קבלת הסכמה לפי פסקה זו, ויחולו הוראות סעיף 14ג(ב) בשינויים המחויבים.

(2)

נטילה של דגימה ביולוגית כאמור בסעיף קטן (א) תיעשה לאחר שקצין משטרה או רופא משפטי אישר כי זו הדרך היעילה ביותר לבירור זהותם של אדם או של גופה או לאיתורם; הוראות פסקה זו לא יחולו באירוע חירום אזרחי, לפי סעיף 90א לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971.

(3)

הוראות פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969, לעניין כניסה למקום, יחולו על כניסה למקום לשם נטילה לפי הוראות סעיף זה.

(ג)

(1)

נתונים שהופקו מאמצעי זיהוי שניטלו מגופה לפי סעיף קטן (א)(1) יישמרו במאגר הנעדרים והאלמונים בלבד, ולא ייכללו במאגר לנתוני זיהוי לפי סימן א׳, ואולם משטרת ישראל רשאית להשוות בין נתוני הזיהוי כאמור לבין המאגר לנתוני זיהוי לפי סימן א׳, לצורך בירור זהות הגופה.

(2)

נתונים שהופקו מאמצעי זיהוי שניטלו מבן משפחה של נעדר לפי סעיף קטן (א)(2), יישמרו במאגר הנעדרים והאלמונים בלבד, ולא ייכללו במאגר לנתוני זיהוי לפי סימן א׳ ולא יושוו לנתוני זיהוי במאגר האמור.

(3)

נתונים שהופקו מאמצעי זיהוי שניטלו מחפץ או ממקום שבו יש יסוד סביר להניח כי מצויים אמצעי זיהוי של נעדר לפי סעיף קטן (א)(3), יישמרו במאגר הנעדרים והאלמונים בלבד, ולא ייכללו במאגר לנתוני זיהוי לפי סימן א׳, ואולם משטרת ישראל רשאית לערוך השוואה בין נתוני הזיהוי כאמור לבין המאגר לנתוני זיהוי לפי סימן א׳, לצורך איתור הנעדר.

(4)

נתונים שהופקו מאמצעי זיהוי שניטלו מאדם שבשל מצבו הרפואי לא ניתן לברר את זהותו, לפי הוראות סעיף קטן (א)(4), יישמרו במאגר הנעדרים והאלמונים בלבד, ולא ייכללו במאגר לנתוני זיהוי לפי סימן א׳, ואולם משטרת ישראל רשאית לערוך השוואה בין נתוני הזיהוי כאמור לבין נתוני זיהוי של חשודים, נאשמים, מורשעים או אסירים במאגר לנתוני זיהוי לפי סימן א׳, לצורך בירור זהותו של אותו אדם.

[תיקון: תשס״ה]

פרק ה׳: עונשין

12.

עונשין [תיקון: תשס״ה, תשע״ט]

(א)

חשוד בעבירה לפי סעיפים 300 או 301א לחוק העונשין, התשל״ז–1977 (להלן – חוק העונשין), או בעבירה על פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג–1973 (בחוק זה – פקודת הסמים המסוכנים), או על סימן ה׳ לפרק י׳ לחוק העונשין, שדינן עשר שנות מאסר או יותר –

(1)

המסרב לחיפוש חיצוני ולא ניתן היה לערוך באופן סביר את החיפוש בשל סירובו; או

(2)

המסרב לחיפוש פנימי, שבית המשפט נתן היתר לעריכתו,

דינו – מאסר שנתיים.

(ב)

סירב אדם לנטילת אמצעי זיהוי לפי הוראות פרק ג׳, ולא ניתן היה לערוך באופן סביר את הנטילה בשל סירובו, דינו – מאסר שישה חודשים.

(ג)

המוסר או המגלה מידע, אמצעי זיהוי או דגימה ביולוגית, או העושה בהם שימוש, בניגוד להוראות סעיפים 11יא(ב) או 11כ, דינו – מאסר שלוש שנים.

13.

[תיקון: תשס״ה]

(בוטל).

[תיקון: תשס״ה]

פרק ו׳: חיפוש בהסכמה בגוף אדם שאינו חשוד

[תיקון: תשס״ה]

סימן א׳: הוראות כלליות

14.

חיפוש בהסכמה בגוף אדם שאינו חשוד [תיקון: תשס״ה]

(א)

שוטר רשאי, לצורך חקירת עבירה, לערוך חיפוש כאמור בחוק זה בגופו של אדם שאינו חשוד, ולענין עריכת חיפוש כאמור לפי סעיף 5 להורות על עריכת חיפוש כאמור באותו סעיף, ובלבד שמתקיים אחד מאלה:

(1)

האדם הוא נפגע עבירה, עד וכל מי שאינו חשוד, והיה לשוטר יסוד סביר להניח שבגופו של אותו אדם נמצאת ראיה הנדרשת לצורך חקירת העבירה;

(2)

החיפוש נדרש לשם בדיקת קשר אפשרי של אותו אדם לעבירה הנחקרת.

(ב)

לא יערוך שוטר חיפוש לפי הוראות פרק זה אלא לאחר שהסביר לאדם, בלשון המובנת לו, את מטרת החיפוש ואת השימוש שניתן לעשות במה שייתפס בחיפוש, וכן הסביר לו את זכותו שלא להסכים לחיפוש, ואותו אדם נתן את הסכמתו בכתב, לביצוע החיפוש.

(ג)

על אף האמור בסעיף זה, לא ייערך חיפוש פנימי כאמור בסעיף קטן (א)(2) שהוא בדיקה גינקולוגית, אלא בהיתר של בית משפט; הוראות סעיפים 7 ו־8 יחולו, בשינויים המחויבים, לפי הענין.

14א.

הגבלת השימוש במה שנתפס בחיפוש [תיקון: תשס״ה]

(א)

לא תיערך השוואה לפי הוראות סעיף 11יד, בין נתוני הזיהוי שהופקו ממה שנתפס בחיפוש לפי פרק זה והמזהים את האדם שבו נערך החיפוש, לבין נתוני הזיהוי שבמאגר, אלא לצורך חקירת העבירה שלשמה נערך החיפוש, או לצורך חקירת עבירה בתיק חקירה משטרתי אחר ולאחר שאותו אדם הסכים לכך, בכתב, על גבי טופס שקבע השר, ובהתאם להסכמה שנתן; ההסכמה יכול שתינתן לגבי כל תיק חקירה בנפרד, לגבי סוגי עבירות או לגבי השוואה לכלל תיקי החקירה.

(ב)

נתוני זיהוי שהופקו ממה שנתפס בחיפוש לפי פרק זה והמזהים את האדם שבו נערך החיפוש, לא ייכללו במאגר, אלא אם כן יתקיים, לאחר הנטילה ובמהלך חקירת העבירה שלשמה נערך החיפוש, האמור בסעיף 11יג(ב)(2)(א).

[תיקון: תשס״ה]

סימן ב׳: הוראות לענין קטינים ואנשים עם מוגבלות שכלית

14ב.

הגדרות [תיקון: תשס״ה, תשע״א, תשע״ז]

בסימן זה –

”בן משפחה“ – הורה, הורה של הורה, בן זוגו של כל אחד מאלה, אף אם אינו נשוי לו, אח או אחות, לרבות אח או אחות חורגים, וצאצאיהם של כל אחד מאלה, דוד או דודה וצאצאיהם, גיס או גיסה;

”חוק הגנת ילדים“ – חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), התשט״ו–1955;

”חוקר ילדים“ – חוקר ילדים שמונה לפי חוק הגנת ילדים;

”חוקר נוער“ – חוקר נוער שמונה לפי חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל״א–1971;

”עובד סוציאלי שמונה לפי חוק“ – עובד סוציאלי שמונה לפי חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט״ו–1955, לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960, או לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית), התשכ״ט–1969, לפי העניין.

14ג.

ההסכמה הנדרשת לחיפוש בקטין ובאדם עם מוגבלות שכלית [תיקון: תשס״ה, תשע״א]

(א)

מצא שוטר כי קיים צורך לערוך חיפוש לפי פרק זה בקטין, או באדם עם מוגבלות שכלית או באדם שקיים חשש לגביו כי הוא אדם עם מוגבלות שכלית (בפרק זה – אדם עם מוגבלות שכלית), לא יערוך את החיפוש אלא אם כן נוסף על ההסכמה בכתב של הקטין או של האדם עם המוגבלות השכלית, נתן גם האפוטרופוס את הסכמתו בכתב; לא היה לקטין או לאדם עם מוגבלות שכלית אפוטרופוס, רשאי בית המשפט, לבקשת שוטר, למנותלו אפוטרופוס לדין לצורך קבלת הסכמה לפי סעיף זה.

(ב)

על אף הוראות סעיף קטן (א), ניתן לערוך חיפוש לפי הוראות פרק זה בקטין אף אם אינו מסוגל לתת הסכמה בכתב מחמת גילו, ובאדם עם מוגבלות שכלית אף אם אינו מסוגל לתת הסכמה בכתב או בדרך אחרת, לפי הענין, מחמת מוגבלותו, ובלבד שהחיפוש לא ייערך בניגוד לרצונו; אין בהוראת סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראת סעיף קטן (ג).

(ג)

על אף הוראות סעיף קטן (א), לא תידרש הסכמת אפוטרופסו של קטין או של אדם עם מוגבלות שכלית, כאמור באותו סעיף קטן, בהתקיים אחד מאלה:

(1)

(א)

קטין שטרם מלאו לו 14 שנים ביקש כי לא תידרש הסכמת אפוטרופסו, והתקיים אחד מאלה, לפי הענין:

(1)

לגבי חיפוש בקטין שחקירתו היא בסמכות חוקר ילדים – מצא הממונה על החקירה לאחר שהתייעץ בחוקר ילדים, כי אין בדבר כדי לפגוע בטובת הקטין;

(2)

לגבי חיפוש שלא כאמור בפסקת משנה (1) – מצא הממונה על החקירה לאחר שהתייעץ עם עובד סוציאלי שמונה לפי חוק, כי אין בדבר כדי לפגוע בטובת הקטין;

(ב)

קטין שמלאו לו 14 שנים וטרם מלאו לו 18 שנים ביקש זאת;

(2)

לדעת הממונה על החקירה לאחר שהתייעץ עם עובד סוציאלי שמונה לפי חוק, נכון לעשות כן על יסוד טעמים של טובת הקטין או של האדם עם המוגבלות השכלית, או טעמים של טובת החקירה שאין בהם פגיעה בטובת הקטין או האדם עם המוגבלות השכלית, מחמת היות החשוד בביצוע העבירה אפוטרופסו, בן משפחתו של אפוטרופסו, או בן משפחתו של הקטין או של האדם עם המוגבלות השכלית;

(3)

לדעת הממונה על החקירה, נכון לעשות כן בשל כך שקיים חשש לפגיעה בשלומו הגופני או הנפשי של הקטין או של האדם עם המוגבלות השכלית, כאמור בפסקאות משנה (א) עד (ג):

(א)

לענין חיפוש באדם עם מוגבלות שכלית, או בקטין שהוא נפגע עבירה המפורטת בתוספת לחוק הגנת ילדים – לאחר שהתייעץ עם עובד סוציאלי שמונה לפי חוק וכן לפי הענין גם בתיאום עם חוקר ילדים, הכל לפי הענין;

(ב)

לענין חיפוש בקטין שחקירתו היא בסמכות חוקר ילדים – לאחר שהתייעץ בחוקר ילדים;

(ג)

לענין חיפוש בקטין שלא כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב) – לאחר שהתייעץ בקצין הנוער בתחנה ובהעדרו בקצין הנוער המרחבי או המחוזי;

(4)

(א)

לדעת הממונה על החקירה, דרישה לקבלת הסכמת האפוטרופוס תעכב את חקירת העבירה בשל קושי להשיג את הסכמתו של האפוטרופוס במאמץ סביר, וקיים יסוד סביר להניח שהעיכוב יסכל את חקירת העבירה או יסכל מניעה של פשע, ובלבד שלדעת הממונה על החקירה לאחר שהתייעץ כאמור בפסקאות משנה (1) עד (3), אין בויתור על הסכמת האפוטרופוס, בנסיבות הענין, כדי לפגוע בשלומו הגופני או הנפשי של הקטין או של האדם עם המוגבלות השכלית:

(1)

לענין חיפוש באדם עם מוגבלות שכלית, או בקטין שהוא נפגע עבירה המפורטת בתוספת לחוק הגנת ילדים – לאחר שהתייעץ עם עובד סוציאלי שמונה לפי חוק וכן לפי הענין גם בתיאום עם חוקר ילדים, הכל לפי הענין;

(2)

לענין חיפוש בקטין שחקירתו היא בסמכות חוקר ילדים – לאחר שהתייעץ בחוקר ילדים;

(3)

לענין חיפוש בקטין שלא כאמור בפסקאות משנה (1) או (2) – לאחר שהתייעץ בקצין הנוער בתחנה ובהעדרו בקצין הנוער המרחבי או המחוזי;

(ב)

הודעה על החיפוש לפי פסקה זו תימסר לאפוטרופסו של הקטין או האדם עם המוגבלות השכלית, מוקדם ככל האפשר.

14ד.

החלת הוראות פרק ב׳ [תיקון: תשס״ה]

הוראות סעיפים 2(ד), 3(ו), 4(ט), 5 ו־10, יחולו, בשינויים המחויבים, על חיפוש לפי פרק זה.

[תיקון: תשס״ה]

פרק ז׳: הוראות כלליות

14ה.

ועדה לאישור שיטות ההפקה של נתונים לזיהוי גנטי [תיקון: תשס״ה, תשע״א־2]

(א)

שר המשפטים והשר לביטחון הפנים ימנו ועדה בת שלושה חברים שתפקידיה הם:

(1)

לאשר את האתרים ב־DNA שמהם ניתן להפיק נתונים לזיהוי גנטי לענין חוק זה או שיטה אחרת להפקת נתונים כאמור;

(2)

לאשר למשטרת ישראל לעשות שימוש במידע שבמאגר לצורך מחקר כאמור בסעיף 11טז(א)(5);

(3)

לאשר את הגופים הנוספים שלהם תהא רשאית משטרת ישראל למסור דגימות ביולוגיות כאמור בסעיף 14ח(ב)(2);

(4)

לייעץ לשר לביטחון הפנים כאמור בסעיף 15(ב)(4) ו־(5).

(ב)

ואלה חברי הוועדה:

(1)

שופט בית משפט מחוזי או שופט בית משפט מחוזי בדימוס, לפי הצעת שר המשפטים, והוא יהיה היושב ראש;

(2)

קצין משטרה בכיר מהמחלקה לזיהוי פלילי במשטרת ישראל, לפי הצעת השר לביטחון הפנים;

(3)

רופא גנטיקאי או גנטיקאי קליני, כמשמעותם בסעיף 9 לחוק מידע גנטי, התשס״א–2000, לפי הצעת שר הבריאות.

(ג)

הוועדה המאשרת רשאית לאשר, לענין מסוים, להפיק נתונים לזיהוי גנטי לפי חוק זה, מאתרים נוספים ב־DNA או בשיטה אחרת, על אלה שאושרו לפי הוראות סעיף קטן (א) אם שוכנעה כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים לעשות כן, ובלבד שמתקיימים, לגבי הדגימה הביולוגית שלגביה מתבקש האישור כאמור, שניים אלה:

(1)

היא ניטלה מאדם ומזהה אדם אחר, או שניטלה ממקום, מחפץ או מגופה;

(2)

הנתונים לזיהוי גנטי שהופקו ממנה, או מהאתרים או בשיטה שאושרו לפי הוראת סעיף קטן (א), אין די בהם לצורך זיהויו של האדם.

(ד)

החלטות הוועדה המאשרת לפי סעיף זה יתקבלו פה אחד.

(ה)

בטרם תיתן הוועדה המאשרת את אישורה לפי הוראות סעיף זה, תשקול, בין השאר, את מידת הפגיעה בפרטיות העלולה להיגרם בשל מתן האישור.

14ו.

הגבלת אופן ההפקה של נתונים לזיהוי גנטי [תיקון: תשס״ה]

הפקת נתונים לזיהוי גנטי, לענין חוק זה, תיעשה רק בהתאם לאישור הוועדה המאשרת שניתן לפי הוראות סעיף 14ה.

14ז.

שימוש מותר בדגימות ביולוגיות ובנתונים לזיהוי גנטי שאינם כלולים במאגר [תיקון: תשס״ה, תשע״א־2]

(א)

משטרת ישראל תעשה שימוש בדגימה ביולוגית הנמצאת בידה, שנמסרה לה לשם הפקת נתונים לזיהוי גנטי או שניטלה לשם כך, שלא לפי הוראות סימן ב׳ לפרק ג׳, וכן בנתונים לזיהוי גנטי שהופקו מדגימה כאמור ושאינם כלולים במאגר, רק למטרות האמורות בסעיף 11טז(א), ובכפוף להוראות חוק זה.

(ב)

משטרת ישראל לא תמסור נתונים לזיהוי גנטי כאמור בסעיף קטן (א), אלא בהתאם להוראות סעיפים 11טז1 או 11טז2.

14ח.

הגבלת מסירה של דגימות ביולוגיות [תיקון: תשס״ה, תשע״א־2]

(א)

על אף האמור בכל דין, משטרת ישראל לא תמסור לאחר דגימה ביולוגית הנמצאת בידה, שניטלה או נמסרה לה לשם הפקת נתונים לזיהוי גנטי, וזאת אף אם רשאית היא למסור את הנתונים לזיהוי גנטי לפי הוראות סעיפים 11טז1, 11טז2 או 14ז.

(ב)

(1)

על אף הוראות סעיף קטן (א) רשאית משטרת ישראל למסור למרכז הלאומי לרפואה משפטית, דגימה ביולוגית כאמור באותו סעיף קטן, לשם הפקת נתונים לזיהוי גנטי מדגימה כאמור, בעבור משטרת ישראל לצורך מילוי תפקידיה על פי חוק זה, ולמטרות האמורות בו בלבד.

(2)

השר לביטחון הפנים באישור הוועדה המאשרת, רשאי בצו לקבוע גופים נוספים העוסקים בהפקת נתונים לזיהוי גנטי, שלהם תהא רשאית משטרת ישראל למסור דגימות ביולוגיות לפי הוראות פסקה (1).

פורסם צו סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) (גופים העוסקים בהפקת נתונים לזיהוי גנטי) (חרבות ברזל – הוראת שעה), התשפ״ד–2023.

פורסם צו סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) (גופים העוסקים בהפקת נתונים לזיהוי גנטי), התשפ״ד–2024.

(3)

על המרכז הלאומי לרפואה משפטית ועל כל גוף אחר כאמור בפסקה (2) שנמסרו להם דגימות ביולוגיות לפי הוראות סעיף קטן זה, יחולו כל ההגבלות החלות על משטרת ישראל, לפי חוק זה, לענין דגימות כאמור.

14ט.

שמירת דינים לענין חומר חקירה וראיות בהליך פלילי [תיקון: תשס״ה]

אין בהוראות פרקים ג׳ ו־ד׳ וסעיפים 14ז ו־14ח, כדי לגרוע מהוראות לפי כל דין לרבות פקודות משטרת ישראל ופקודות הצבא, לענין החזקה, שמירה, העמדה לעיון או כל שימוש אחר, בחומר חקירה כמשמעותו בסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982, או בראיות המוגשות, במסגרת ההליך הפלילי, לבית משפט או לבית דין צבאי.

14י.

דיווח לכנסת [תיקון: תשס״ה, תשפ״ג]

השר לביטחון הפנים ידווח לועדת החוקה חוקה ומשפט של הכנסת אחת בשנה על כל אלה:

(1)

מספר הנתונים לזיהוי גנטי הכלולים במאגר לפי סעיף 11יג (בסעיף זה – הנתונים), לפי הסיווגים המפורטים בפסקאות משנה (א) עד (ד):

(א)

הנתונים שהופקו מאמצעי זיהוי שניטלו מחשודים לפי סעיף 11ב(א)(1);

(ב)

הנתונים שהופקו מאמצעי זיהוי שניטלו מנאשמים לפי סעיף 11ב(א)(2);

(ג)

הנתונים שהופקו מאמצעי זיהוי שניטלו ממורשע לפי סעיף 11ב(א)(3) או (4);

(ד)

הנתונים שהופקו מאמצעי זיהוי או מדגימות ביולוגיות שאינן אמצעי זיהוי שניטלו ממקום, מחפץ או מגופה כאמור בסעיף 11יג(ב)(3);

(2)

מספר בקשות מידע ומספר העברות מידע מן המאגר למרכז הלאומי לרפואה משפטית, לצבא הגנה לישראל, ולשירות הביטחון הכללי;

(3)

מספר הנתונים שנמחקו מן המאגר לפי סימן ד׳ לפרק ד׳;

(4)

מספר הבקשות שהוגשו לועדה המאשרת לביצוע מחקר כאמור בסעיף 11טז(א)(5) ומספר האישורים שניתנו לביצוע המחקר כאמור בסעיף 14ה(א)(2);

(5)

מספר השאילתות שהזין גוף חוץ מוכר למערכת הייעודית בהתאם לאמור בהסכם שיתוף הפעולה, לפי סעיף 11טז3(ג), ומספר השאילתות כאמור שהועברה לגביהן הודעה על תוצאה חיובית לגוף החוץ המוכר לפי סעיף 11טז3(ד)(3), וכן מספר השאילתות שהוזנו כאמור בהתאם לאמור במזכר שיתוף הפעולה ומספר השאילתות כאמור שהועברה לגביהן הודעה על תוצאה חיובית כאמור; לעניין זה, ”הסכם שיתוף פעולה“ ו”מזכר שיתוף פעולה“ – כהגדרתם בסעיף 11טז3(א).

15.

ביצוע ותקנות [תיקון: תשס״ה, תשע״א־2]

(א)

שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, בהסכמת השר לבטחון הפנים ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו.

(ב)

על אף האמור בסעיף קטן (א), השר לביטחון הפנים ממונה על ביצוע פרקים ג׳ ו־ד׳, והוא רשאי, בהסכמת שר המשפטים, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות לביצועם לרבות בעניינים אלה:

(1)

דרכי הפנייה בבקשה לעיון חוזר על פי סעיף 11ג;

(2)

פרטי מידע נוספים המתייחסים לנתוני הזיהוי הכלולים במאגר והנדרשים לצורך השימוש בו, שמשטרת ישראל רשאית לכלול במאגר לפי סעיף 11יג;

(3)

ניהול המאגר ודרכי השימוש בו כאמור בסעיף 11טו, ורשאי הוא לקבוע בתקנות כאמור הוראות בדבר חלוקת המאגר למדורים שונים, לפי סוגים של נתוני זיהוי;

(4)

נסיבות שבהתקיימן יהיה ניתן לבצע הפקה חוזרת של נתונים לזיהוי גנטי כאמור בסעיף 11יט; תקנות כאמור ייקבעו בהתייעצות עם הוועדה המאשרת;

(5)

שמירת אמצעי זיהוי ונתוני זיהוי, ואבטחתם, כאמור בסעיף 11כא; תקנות כאמור לעניין שמירתם של נתונים לזיהוי גנטי ודגימות ביולוגיות, ייקבעו בהתייעצות עם הוועדה המאשרת;

(6)

דרכי המחיקה של נתוני זיהוי ודרכי הביעור של אמצעי הזיהוי, כאמור בסימן ד׳ לפרק ד׳;

(7)

האגרות שעל מבקש מידע כאמור בסעיף 11כד(א) לשלם, הקרבה הנדרשת לצורך מתן ייפוי כוח לאדם כאמור בסעיף 11כד(ב), ודרכי ההוכחה לפני קצין המשטרה כי נבצר מאדם להתייצב בתחנת המשטרה באופן אישי כאמור באותו סעיף קטן.

פורסמו תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) (המאגר ואבטחתו, עיון בו, מחיקה, ביעור והפקה חוזרת), התשס״ז–2007.

15א.

שינוי התוספת הראשונה והתוספת השנייה [תיקון: תשס״ה, תשע״א־2]

השר לביטחון הפנים, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה ואת התוספת השנייה.

15ב.

תחולה [תיקון: תשס״ה, תשע״א־2]

(א)

הוראות סימן ב׳ לפרק ג׳ יחולו גם לגבי אדם שהיה לחשוד, לנאשם או שהורשע בעבירה, כמשמעותם בסעיף 11ב, לפני תחילתו של חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף החשוד) (תיקון), התשס״ה–2005, ובלבד שלא יינטלו מאדם כאמור אמצעי זיהוי, לפי הוראות אותו סימן, לאחר המועד כאמור בסעיף 11ב(ד), לפי הענין, אלא כאמור בסעיף קטן (ב).

(ב)

על אף הוראות סעיף קטן (א) ניתן ליטול אמצעי זיהוי לפי הוראות סימן ב׳ לפרק ג׳ מאדם שהורשע לפני תחילתו של התיקון האמור בסעיף קטן (א) גם לאחר המועד האמור בסעיף 11ב(ד)(3), ויהיו נתונות לשוטר, לשם נטילת אמצעי הזיהוי כאמור, הסמכויות האמורות בסעיף 11ו ובלבד שהתקיימו באותו אדם שניים אלה:

(1)

האדם הורשע בעבירה לפי פרט (1)(ד) בתוספת הראשונה, למעט עבירות כאמור בסעיף 348(ד) ו־(ה) בחוק העונשין;

(2)

לא חלפו יותר מעשר שנים מיום שהורשע בעבירה כאמור בפסקה (1), או מיום שבו שוחרר ממאסר, לפי המאוחר.

(ג)

הוראות סימן ב׳ לפרק ג׳ יחולו גם לגבי אדם שהורשע מחוץ לישראל ונושא את עונשו בישראל, כאמור בסעיף 11ב(א)(4), לפני תחילתו של חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) (תיקון מס׳ 3), התשע״א–2011, ובלבד שלא יינטלו מאדם כאמור אמצעי זיהוי, לפי הוראות אותו סימן, לאחר המועד כאמור בסעיף 11ב(ד), אלא כאמור בסעיף קטן (ד).

(ד)

על אף הוראות סעיף קטן (ג), ניתן ליטול אמצעי זיהוי לפי הוראות סימן ב׳ לפרק ג׳ מאדם שהורשע לפני תחילתו של התיקון האמור בסעיף קטן (ג) גם לאחר המועד האמור בסעיף 11ב(ד)(3), ויהיו נתונות לשוטר, לשם נטילת אמצעי הזיהוי כאמור, הסמכויות האמורות בסעיף 11ו, ובלבד שהתקיימו באותו אדם שניים אלה:

(1)

האדם הורשע בעבירה לפי הדין הזר המקבילה לעבירה לפי פרט (1)(ד) בתוספת הראשונה, למעט עבירות כאמור בסעיף 348(ד) ו־(ה) בחוק העונשין;

(2)

לא חלפו יותר מעשר שנים מיום שהורשע בעבירה כאמור בפסקה (1), או מיום שבו שוחרר ממאסר, לפי המאוחר.

16.

הנוסח שולב בפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969.

17.

[תיקון: תשנ״ו]

הנוסח שולב בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971.

18.

הנוסח שולב בפקודת המכס [נוסח חדש].

19.