חוק מס הכנסה (תוספת פחת על נכסים עסקיים)

חוק מס הכנסה (תוספת פחת על נכסים עסקיים) מתוך

חוק מס הכנסה (תוספת פחת על נכסים עסקיים), תשכ״ד–1964

---

2217745

תשכ״ד, 84, XII.

---

1.

הגדרות

בחוק זה –

”נכס עסקי“ –

(1)

מכונות, ציוד ובנין או חלק מהם, המשמשים לתעשיה, לתחבורה, לחקלאות, לבניה או לבתי מלון, למעט רכב מנועי פרטי כמשמעותו בפקודת התעבורה;

(2)

בנין או חלק ממנו המשמש להשכרה וחוק הגנת הדייר, תשי״ד–1954, חל עליהם;

(3)

נטיעות.

יתר המונחים – כמשמעותם בפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה).

2.

זכות לניכוי תוספת פחת

נישום שבשנת המס 1962 היה זכאי לנכות פחת בעד נכס עסקי לפי סעיף 21 לפקודה, יהא זכאי לניכוי נוסף כמפורט בסעיפים 3, 4, 6 ו־7 לחוק זה לגבי הפחת שעוד מגיע לו מהמחצית השניה של שנת המס 1963 ואילך בשל אותו נכס עסקי, והכל בכפוף להוראות סעיף 3 לחוק מס הכנסה (ניכוי הפרשי הצמדה), תשכ״ד–1964.

3.

ניכוי נוסף אם הנכס נרכש בדולרים

(א)

נרכש נכס עסקי על ידי הנישום או מטעמו בדולרים של ארצות הברית של אמריקה (להלן – דולרים), יהיה הניכוי הנוסף – הסכום שבו עודף הפחת שהיה זכאי לנכות בעד אותו נכס באותה שנה, אילו נקבע המחיר המקורי של הנכס בלירות לפי שער החליפין של 3 לירות לכל דולר ממחיר הרכישה, על הפחת שהוא זכאי לנכותו לפי הפקודה; ובלבד שאם נרכש הנכס לאחר יום ו׳ בתמוז תש״ך (1 ביולי 1960) אולם לפני יום ה׳ באדר א׳ תשכ״ב (9 בפברואר 1962) ושולם עליו מכס, יהיה הניכוי הנוסף 40% מסכום הפחת שהנישום זכאי לו לפי הפקודה.

(ב)

הוראות סעיף קטן (א) וסעיפים 4 ו־5 לא יחולו לגבי נכס שהנישום זכאי לקבל בעדו ניכוי נוסף על פי חוק מס הכנסה (תוספת פחת על נכסים עסקיים), תשי״ח–1958.

4.

ניכוי נוסף אם הנכס נרכש במטבע־חוץ אחר

נרכש נכס עסקי על ידי הנישום – או מטעמו – במטבע־חוץ שאינו דולר, יראוהו לצורך חישוב הניכוי הנוסף כאילו נרכש בדולרים, ומחיר הרכישה יחושב כאמור בסעיף 3 לפי שער החליפין הממשי של אותו מטבע בדולר ביום הרכישה.

5.

רכישה בתנאים מיוחדים כרכישה במטבע־חוץ

לענין הסעיפים 3 ו־4, יראו כאילו נרכש נכס עסקי במטבע־חוץ, אם נרכש במישרים מהיבואן על פי היתר מאת רשות מוסמכת לפי תקנות ההגנה (כספים), 1941. כמחיר הנכס במטבע־חוץ יראו את המחיר ששילם היבואן בעדו, ובלבד שהנישום ימציא ראיה בדבר אותו מחיר.

6.

ניכוי נוסף אם המכונות והציוד נרכשו במטבע ישראלי

היה הנכס העסקי מכונות או ציוד ונרכש על ידי הנישום במטבע שהוא הילך חוקי בישראל, ייקבע הניכוי הנוסף לפי השנה, בה רכש הנישום את הנכס, כדלקמן:

(1)

נרכש הנכס בתקופה שבין 1 באפריל 1953 לבין 31 במרס 1955 – יהיה הניכוי הנוסף 50% מסכום הפחת שהנישום זכאי לו לפי הפקודה;

(2)

נרכש הנכס בתקופה שבין 1 באפריל 1955 לבין 31 במרס 1957 – יהיה הניכוי הנוסף 33¹⁄₃% מסכום הפחת כאמור;

(3)

נרכש הנכס בתקופה שבין 1 באפריל 1957 לבין 31 במרס 1960 – יהיה הניכוי הנוסף 20% מסכום הפחת כאמור;

(4)

נרכש הנכס בתקופה שבין 1 באפריל 1960 לבין 31 במרס 1961 – יהיה הניכוי הנוסף 10% מסכום הפחת כאמור.

7.

ניכוי נוסף לבנין

היה הנכס העסקי בנין, ייקבע הניכוי הנוסף על אף האמור בסעיפים 3 ו־4, לפי שנת גמר בנייתו או לפי שנת רכישתו – הכל לפי התאריך המאוחר יותר, כדלקמן:

(1)

היו גמר הבניה או הרכישה בשנת 1940 או לפניה – יהיה הניכוי הנוסף 200% מסכום הפחת שהנישום זכאי לו לפי הפקודה;

(2)

היו גמר הבניה או הרכישה בתקופה שבין תחילת שנת 1941 לבין סוף שנת 1949 – יהיה הניכוי הנוסף 150% מסכום הפחת כאמור;

(3)

היו גמר הבניה או הרכישה בתקופה שבין תחילת שנת 1950 לבין סוף שנת 1951 – יהיה הניכוי הנוסף 90% מסכום הפחת כאמור;

(4)

היו גמר הבניה או הרכישה בתקופה שבין תחילת שנת 1952 לבין סוף שנת 1955 – יהיה הניכוי הנוסף 45% מסכום הפחת כאמור;

(5)

היו גמר הבניה או הרכישה בשנת 1956 – יהיה הניכוי הנוסף 30% מסכום הפחת כאמור;

(6)

היו גמר הבניה או הרכישה בתקופה שבין תחילת שנת 1957 לבין סוף שנת 1959 – יהיה הניכוי הנוסף 20% מסכום הפחת כאמור.

8.

חישוב ריווח הון

לצורך חישוב ריווח הון, לפי סעיפים 27 או 88–105 לפקודה, ממכירת נכס עסקי שהותר עליו ניכוי נוסף לפי חוק זה, יראו את סכום הניכוי הנוסף כאילו הוא תמורה נוספת שנתקבלה ממכירת הנכס; ובלבד שסכום המס לא יעלה על 50% מסכום ריווח ההון אילו לא היו רואים את הניכוי הנוסף כתמורה נוספת שנתקבלה במכירת הנכס.

9.

תחולת הוראות פקודת מס הכנסה

הוראות הפקודה יחולו על הניכוי הנוסף כאילו חוק זה היה חלק מהפקודה.

10.

ניהול חשבונות

ניכוי לפי סעיף 2 לא יוּתר אלא אם ניהל הנישום ספרי חשבון נאותים.

11.

ביצוע ותקנות

שר האוצר ממונה על ביצועו של חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, ובכלל זה הראיות שעל הנישום להגיש לשם ביסוס תביעתו לניכוי נוסף לפי חוק זה.

---

נתקבל בכנסת ביום י׳ בניסן תשכ״ד (23 במרס 1964).

• לוי אשכול
  ראש הממשלה
• פנחס ספיר
  שר האוצר
• שניאור זלמן שזר
  נשיא המדינה

  אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.