חוק מס הכנסה (תוספת פחת על נכסים עסקיים) (תשי"ח)

חוק מס הכנסה (תוספת פחת על נכסים עסקיים) (תשי"ח) מתוך

חוק מס הכנסה (תוספת פחת על נכסים עסקיים), תשי״ח–1958

---

2001058

ס״ח תשי״ח, 168, X; תשי״ט, 194.

---

1.

הגדרות

בחוק זה –

”נכס עסקי“ – מכונות וציוד המשמשים לתעשיה, לתחבורה, לחקלאות, לבתי מלון או לבתי קולנוע, למעט רכב מנועי פרטי כמשמעותו בפקודת התעבורה, ולרבות נטיעות ואינוונטר חי המשמש לחקלאות. יתר המונחים כמשמעותם בפקודת מס הכנסה, 1947 (להלן – הפקודה).

2.

זכות לניכוי נוסף של פחת

נישום שבשנת המס 1957, או בכל שנת מס שלאחריה, היה זכאי לנכות פחת בעד נכס עסקי לפי סעיף 11(1)(ט) לפקודה – למעט פחת מלפני שנת המס 1955 שנתווסף לפי פסקת משנה (II) שבו (להלן – הפחת) – יהיה זכאי משנת המס 1957 ואילך לניכוי נוסף כמפורט בסעיפים 3, 4 ו־6.

2א.

זכות לניכוי נוסף של פחת בעד בנין עסקי [תיקון: תשי״ט]

(א)

נישום שבשנת המס 1958, או בכל שנת מס שלאחריה, היה זכאי לנכות פחת בשל בנין עסקי לפי סעיף 11(1)(ט) לפקודה – למעט פחת מלפני שנת המס 1958 שנתווסף לפי פסקת משנה (II) שבו – יהיה זכאי משנת המס 1958 ואילך לניכוי נוסף, לפי שנת גמר הבנין או לפי שנת רכישתו, הכל לפי התאריך המאוחר יותר, כלהלן:

(1)

היו גמר הבנין או הרכישה בשנת 1941 או לפני כן – יהיה הניכוי הנוסף פי ארבעה מסכום הפחת האמור שהנישום זכאי לו;

(2)

היו גמר הבנין או הרכישה בתקופה שבין תחילת שנת 1942 לבין סוף שנת 1949 – יהיה הניכוי הנוסף פי שניים מסכום הפחת שהנישום זכאי לו;

(3)

היו גמר הבנין או הרכישה בתקופה שבין תחילת שנת 1950 לבין סוף שנת 1951 – יהיה הניכוי הנוסף 100% מסכום הפחת האמור שהנישום זכאי לו.

(ב)

בסעיף זה ולהלן –

(1)

”בנין עסקי“ – בנין או חלק מבנין המשמש לצרכי עסק, משלח יד או מקצוע או להשכרה;

(2)

”גמר בנין“ – שעה שהבנין היה מוכן לשמש למטרה אשר לה נועד.

3.

הניכוי הנוסף אם הנכס נרכש בדולרים

נרכש הנכס על ידי הנישום או מטעמו – בדולרים של ארצות הברית של אמריקה (להלן – דולרים), יהיה הניכוי הנוסף הסכום שבו עודף הפחת שהיה זכאי לנכות בעד אותו נכס באותה שנה, אילו נקבע מחיר הקרן של הנכס בלירות לפי שער החליפין של 1.800 לירות לכל דולר ממחיר הרכישה, על הפחת שהוא זכאי לנכותו לפי הפקודה.

4.

הניכוי הנוסף בנכס שנרכש במטבע־חוץ אחר

נרכש הנכס על ידי הנישום – או מטעמו – במטבע־חוץ שאינו דולר, יראוהו לצורך חישוב הניכוי הנוסף כאילו נרכש בדולרים, ומחיר הרכישה יחושב כאמור בסעיף 3 לפי שער החליפין הממשי של אותו מטבע בדולר ביום הרכישה.

5.

רכישה בתנאים מיוחדים בארץ דינה כרכישה במטבע־חוץ

לענין סעיפים 3 ו־4 יראו כאילו נרכש נכס במטבע־חוץ, אם נרכש במישרין מאת היבואן על־פי היתר מאת רשות מוסמכת על־פי תקנות ההגנה, 1939. כמחיר הנכס במטבע־חוץ יראו את המחיר ששילם היבואן בעדו, ובלבד שהנישום ימציא ראיה בדבר אותו מחיר.

6.

הניכוי הנוסף בנכס שנרכש במטבע של ארץ־ישראל או של ישראל

נרכש הנכס על ידי הנישום במטבע שהיה או שהנו הילך חוקי בישראל, ייקבע הניכוי הנוסף לפי השנה שבה רכש הנישום את הנכס, כזה:

(1)

נרכש הנכס בשנת 1940 או לפניה – יהיה הניכוי הנוסף פי חמישה מסכום הפחת שהנישום זכאי לו;

(2)

נרכש הנכס בתקופה שבין תחילת 1941 לבין סוף 1945 – יהיה הניכוי הנוסף פי ארבעה מסכום הפחת כאמור;

(3)

נרכש הנכס בתקופה שבין תחילת שנת 1946 לבין סוף שנת 1948 – יהיה הניכוי הנוסף פי שנים מסכום הפחת כאמור;

(4)

נרכש הנכס בתקופה שבין תחילת שנת 1949 לבין סוף שנת 1950 – יהיה הניכוי הנוסף 150% מסכום הפחת כאמור;

(5)

נרכש הנכס בשנת 1951 – יהיה הניכוי הנוסף 100% מסכום הפחת כאמור;

(6)

נרכש הנכס בתקופה שבין תחילת שנת 1952 לבין 31 במרס 1953 – יהיה הניכוי הנוסף 50% מסכום הפחת כאמור.

7.

ניכוי נוסף לשנות המס 1955 ו־1956

נישום שבשנת המס 1955 או בשנת המס 1956 היה זכאי לנכות פחת, יותר לו ניכוי נוסף כאמור לפי חוק זה, אלא שהניכוי הנוסף בעד שנת המס 1955 לא יותר אלא מהכנסת הנישום בשנת המס 1957 והנובעת מאותו מפעל שבו השתמש הנישום בנכס העסקי, והניכוי הנוסף בעד שנת המס 1956 לא יותר כניכוי אלא מהכנסתו כאמור בשנת המס 1958. על הניכוי הנוסף לפי סעיף זה, יחולו הוראות התנאי המגביל השני לסעיף 11(1)(ט) לפקודה.

8.

חישוב ריווח ההון

לצורך חישוב ריווח ההון, לפי סעיף 5א לפקודה, ממכירת נכס עסקי שהותר עליו ניכוי נוסף לפי חוק זה, יראו את סכום הניכוי הנוסף כאילו הוא תמורה נוספת שנתקבלה במכירת הנכס; ובלבד שסכום המס לא יעלה על 50% מסכום ריווח ההון אילולא היו רואים את הניכוי הנוסף כתמורה נוספת שנתקבלה במכירת הנכס. הוראות סעיף זה יחולו גם אם הנכס העסקי נמכר לפני תחילתו של חוק זה.

9.

ניכוי לנישום לפי החוק לעידוד השקעות הון

נישום שביקש כי ניכוי פחת שהוא זכאי לו על נכסים עסקיים בעד התקופה שלפני שנת המס 1955 יחושב על פי האמור בסעיף 10(א) לחוק לעידוד השקעות הון, תש״י–1950, רשאי, עם הגשת דין וחשבון על הכנסתו בשנת המס 1957, לתבוע כי הכנסתו החייבת במס בשנות המס שבהן ניכה פחת כאמור תיקבע מחדש, כאילו לא היה אותו סעיף חל לגבי אותם הנכסים העסקיים, והשומות שכבר נעשו לגבי הכנסתו יתוקנו לפי זה.

9א.

ניכוי לנישום לפי החוק לעידוד השקעות הון [תיקון: תשי״ט]

נישום שביקש, כי ניכוי פחת, שהוא זכאי לו על בנינים עסקיים בעד התקופה שלפני שנת המס 1958, יחושב על פי האמור בסעיף 10(א) לחוק לעידוד השקעות הון, תש״י–1950 רשאי, עם הגשת הדין וחשבון על הכנסתו בשנת המס 1958, לתבוע, כי הכנסתו החייבת במס בשנות המס שבהן ניכה פחת כאמור תיקבע מחדש, כאילו לא היה אותו סעיף חל לגבי אותם הבנינים העסקיים, והשומות שכבר נעשו לגבי הכנסתו יתוקנו לפי זה.

10.

תחולת הוראות פקודת מס הכנסה

הוראות הפקודה יחולו על הניכוי הנוסף כאילו חוק זה היה חלק מהפקודה.

11.

ביצוע ותקנות

שר האוצר ממונה על ביצועו של חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, ובכלל זה תקנות בדבר הראיות שעל הנישום להגיש לשם ביסוס תביעתו לניכוי נוסף לפי חוק זה.

---

נתקבל בכנסת ביום י״ב באב תשי״ח (29 ביולי 1958).

• דוד בן־גוריון
  ראש הממשלה
• לוי אשכול
  שר האוצר
• יצחק בן־צבי
  נשיא המדינה

  אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.