חוק לביטול דינים שנושנו

חוק לביטול דינים שנושנו מתוך ספר החוקים הפתוחעדיין מחכים...

חוק לביטול דינים שנושנו, התשמ״ד–1984


ביטול
כל דין או הוראה בדין המנויים בתוספת יחדל להיות להם תוקף מיום פרסום חוק זה, ואם צויין לידם בתוספת מועד אחר – מאותו מועד.
פרשנות
(א)
סעיף 1 לא יתפרש כאילו בא לבטל –
(1)
תשריר שניתן למעשה חקיקה בדין שבוטל;
(2)
מעשה חקיקה שנעשה מכוח דבר המלך במועצה;
(3)
זכויות שהוקנו בדין שבוטל או מכוחו;
(4)
פסקי דין והוראות מינהל שניתנו מכוח דין שבוטל.
(ב)
סעיף 1 לא ימנע טענה –
(1)
שדין שבוטל לא היה לו תוקף או שחדל להיות לו תוקף לפני המועד שנקבע בחוק זה;
(2)
שדינים אחרים – לרבות הוראות הכלולות בדינים המנויים בתוספת ושלא בוטלו בחוק זה – לא קויים תקפם לפי סעיף 11 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948, או שחדל להיות להם תוקף מכוח כל דין אחר.
(ג)
בסעיף זה, ”דין שבוטל“ – דין או הוראה בדין שחדל להיות להם תוקף כאמור בסעיף 1.
איון דבר המלך במועצה (הכתל המערבי)
דבר המלך במועצה על ארץ ישראל (הכתל המערבי), 1931, אין לו ומעולם לא היה לו כל תוקף.
תיקונים משלימים

תוספת

(סעיף 1)

חוק שופטי השלום הזמני, העותמאני, משנת 1329 להג׳רה
חוק הבדיקות הרפואיות בבתי מכס, העותמאני, מיום 29 ברביע אל אוול 1323 (1905)
דבר המלך במועצה על ארץ ישראל (ערעורים לפני מועצת המלך), 1924 – מועד הביטול: ה׳ באייר התש״ח (14 במאי 1948)
דבר המלך על הבוררות (פסקי בוררות נכריים), מס׳ 2, 1931 – מועד הביטול: כ׳ בתמוז התשל״ד (10 ביולי 1974)
פקודת המודעות
פקודת הוצאת פירות לחו״ל
פקודת המלוה הכללית – מועד הביטול: ה׳ באייר התש״ח (14 במאי 1948)
פקודת הבנקים (שעת חירום), 1939
פקודת הפרוצדורה האזרחית, 1939
פקודות הלואה (חברות מאושרות), 1940
פקודת הנהלת כפרים, 1944
דבר המלך במועצה על ארץ ישראל, 1948 – מועד הביטול: ה׳ באייר התש״ח (14 במאי 1948)
פקודת המועצה החקלאית הכללית, התש״ח–1948
פקודת מסי עליה, התש״ח–1948
חוק הגנת הדייר (שכירות משנה, אירוח וחילופים), התשי״א–1951


נתקבל בכנסת ביום כ״ג באדר ב׳ התשמ״ד (27 במרס 1984).
  • יצחק שמיר
    ראש הממשלה
  • משה נסים
    שר המשפטים
  • מנחם סבידור
    יושב ראש הכנסת
    ממלא מקום נשיא המדינה
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.