חוק זכיון ים המלח
חוק זכיון ים המלח מתוך 
חוק זכיון ים המלח, תשכ״א–1961
הזכיון
שטר הזכיון שבתוספת לחוק זה שנעשה בין המדינה לבין בעל הזכיון הנקוב בו, רואים אותו כבר־תוקף לכל מטרותיו על אף האמור בכל דין.
זכיונות־
כל זכיון־משנה שיינתן בהתאם להוראות סעיף 5 לשטר הזכיון יפורסם ברשומות, ומשפורסם כאמור יראוהו כבר־תוקף לכל מטרותיו על אף האמור בכל דין.
ביצוע
שרי האוצר והפיתוח ממונים על ביצוע חוק זה.
תוספת
שטר זכיון זה נעשה ביום ט״ו בסיון תשכ״א (30 במאי 1961)
בין
מדינת ישראל, המיוצגת על־ידי ממשלת ישראל, הפועלת באמצעות שר האוצר ושר הפיתוח (להלן – הממשלה), מצד אחד;
ובין
מפעלי ים המלח בע״מ, חברה שנתאגדה לפי דיני ישראל, ואשר משרדה הרשום נמצא בבית האשלג, בבאר־שבע (להלן – בעל הזכיון), מצד שני;
הואיל -
(א)
ומחצבי ים המלח ושטחי סביבתו מהווים חלק מאוצרותיה הטבעיים של מדינת ישראל, ורצוי להסדיר את ניצולם היעיל לטובת כלכלת המדינה;
(ב)
ובעל הזכיון נתאגד במטרה, בין היתר, לבדוק, לחקור ולפתח את אוצרות המחצב הטבעיים של ים המלח ושל שטחי סביבתו;
(ג)
ובעל הזכיון, מאז התאגדו, פיתח וניצל כמה מאוצרות המחצב הטבעיים האמורים, ובקשר לכך רכש ובנה בחלקו הדרומי של ים המלח ובסביבתו מפעלים ומיתקנים מסויימים;
(ד)
ובעל הזכיון ביקש מן הממשלה את הזכיון הכתוב להלן, והממשלה מוכנה להעניקו לבעל הזכיון בתנאים ובהתניות המפורטים להלן;
אי לכך מעיד שטר זכיון זה, ומוסכם ומוצהר בזה לאמור:
1.
הגדרות
המלים והביטויים שלהלן יהיו להם המשמעויות שבצדם, אם אין כוונה אחרת משתמעת מתוך ההקשר; והם:
ארנונות מקומיות – כל ארנונה או מס שיוטלו בזמן מן הזמנים על ידי רשות מקומית בקשר לעסק המפעל, לרכושו או הכנסתו (למעט מסים, ארנונות, היטלים ותשלומי חובה ממשלתיים);
בעל הזכיון – מפעלי ים המלח בע״מ, והבאים במקומה לפי שטר זכיון זה;
הזכיון – הזכיון המוענק בשטר זכיון זה;
המפעל – העסק של השגת מלחי־מחצבים, מחצבים וכימיקלים, התקנתם לשיווק, מכירתם והעשיה בהם וכל אותם עסקים, רכוש ודברים שיהיו דרושים או מתלווים לכך, הכל לפי זכיון זה;
השר – שרי האוצר והפיתוח;
חודש – חודש לוח גרגוריאני;
טונה – טונה מטרית של 1000 קילוגרם;
ים המלח –
(א)
מימיו ואפיקו של אותו חלק של ים המלח הנמצא בגבולות מדינת ישראל והמוראה במפה ”א“ המצורפת לשטר־זכיון זה, החתומה בידי הצדדים לו ומהווה חלק בלתי נפרד הימנו, וכן
(ב)
שטח האידוי, המוראה במפה ”א“ האמורה, והמותחם ומקווקוו בה בשחור; וכן
(ג)
רצועת החוף שתחומיה הם: בצפון – קו קואורדינאט ה־100, בדרום – שטח האידוי האמור, במזרח – קו המים המוראה במפה ”א“ האמורה, ובמערב – קו מדומה העובר במקביל לקו המים האמור במרחק 150 מטרים הימנו;
נכסים מוחשיים קבועים – קרקעות, בנינים, מוצבה, מכונות, סכרים, סוללות, בריכות אידוי, מעברי מים, מחסומי מים, תחנות שאיבה, מיתקני הגנה נגד שטפון, צינורות וקבועות וציוד אחר מכל מין, המהווים חלק של המפעל והנמצאים בקרקעות החכורות, בקרקעות השמורות או בים המלח;
קרקע – לרבות כל זכות, טובת הנאה, או זכות שימוש או שעבוד בקרקע או עליה;
קרקעות חכורות – הקרקעות החכורות אותה שעה לבעל הזכיון לפי סעיף 6 לשטר זה;
קרקעות שמורות – הקרקעות המוראות במפה ”א“ האמורה והמקווקוות בה שתי וערב בקווים שחורים עבים;
רואה חשבון – מי שמשמש או מי שמשמשים אותה שעה רואה חשבון או רואי החשבון של בעל הזכיון;
רשות מקומית – כולל עיריה, מועצה מקומית, מועצה אזורית וכל גוף מקומי אחר הזכאי להטיל ארנונות;
שנה – תקופה של 12 חדשים רצופים;
תאריך ההתחלה – היום שבו ייכנס לתקפו החוק המאשר את הזכיון.
2.
הענקת זכיון
הממשלה מעניקה בזה לבעל הזכיון את הזכיון הבא; דהיינו:
(א)
הזכות הייחודית להשיג בדרך אידוי (שמשי או מלאכותי), צינון, כריה, חציבה, או בכל דרך אחרת את מלחי־המחצבים, המחצבים והכימיקלים, בין בתמיסה ובין בצורה מוצקת, בים המלח ומתחתיו ולהתקינם לשיווק, למכרם ולעשות בהם;
(ב)
הזכות הייחודית – בכפוף לכל הזכויות הקיימות בתאריך שטר זה, ובכפוף להוראות סעיף 3(3) להלן – לעשות, להרחיב, לשנות, להחזיק ולהרוס, בים המלח ומתחתיו כל עבודות, לרבות – אך מבלי לגרוע מכלליות האמור לעיל – סוללות, בריכות־אידוי, מעברי־מים, מחסומי־מים, תחנות שאיבה, תעלות, צינורות, קווי חשמל וכבלי חשמל, כבישים, מיתקני הגנה נגד שטפון, בארות וקידוחים ומיתקנים אחרים, ביחד עם הזכות הייחודית לגישה לאותן עבודות ולשימוש בהן;
(ג)
הזכות להשיט כלי שיט בים המלח לצרכי המפעל, בכפוף לדינים הנהוגים אותה שעה;
(ד)
הזכות – באישור הרשות המוסמכת וכפוף לזכויות הקיימות בתאריך שטר זה – וכפוף לכל זכות שתוענק לאחר אותו תאריך לפי סעיף 9(1)(ב) לשטר זה – לעשות את המעשים שלהלן, כולם או מקצתם בקרקעות החכורות ובקרקעות השמורות:
(1)
להשיג, בדרך חציבה, כריה או בכל דרך הפקה אחרת, סלעי דולומיט וסלעים אחרים ומלחי מחצב, מחצבים וכימיקלים ככל שיידרשו מזמן לזמן לבעל הזכיון לצורך כל תהליך המשתמש במלחי מחצב, מחצבים וכימיקלים המושגים או ניתנים להשגה מים המלח, ולחצוב לשם הפקת מלח־סלע בהר סדום או בסביבתו; וכן
(2)
לחצוב לשם הפקת החמרים הדרושים לבנייתו, להרחבתו ולהחזקתו של המפעל;
הרשות המוסמכת לא תסרב לתת את אישורה לפי סעיף־קטן זה, והוא יינתן תוך 30 ימים מיום הגשת הבקשה לכך;
(ה)
הזכות, בכפוף לאישור רשות המים המוסמכת – ואישור זה לא יעוכב או יושהה באורח בלתי סביר – להשיג מים מתוקים או מתוקים למחצה הדרושים לייצור מלחי־מחצב, מחצבים וכימיקלים, לשתיה, לרחיצה או לצרכי תברואה ולמטרות כלליות של המפעל ושל עובדיו של בעל הזכיון, מנחלים או ממעיינות הזורמים דרך הקרקעות החכורות והקרקעות השמורות או נובעים מהן או מבארות הנמצאות בהן או מכל יובלים הזורמים לים המלח, ולקדוח לשם גילוי מים מתוקים או מתוקים למחצה בקרקעות החכורות ובקרקעות השמורות, ובקשר לכך לחפור בארות, להניח צינורות, לבנות תחנות שאיבה ולבצע עבודות אחרות שיהיו דרושות או מתלוות לכך.
3.
חריגים וסייגים
(1)
יוצאים מכלל הענקות המפורטות לעיל ושמורים לממשלה –
(א)
זהב, כסף או מתכות יקרות אחרות ועפרותיהן, אבנים יקרות, נחושת ועפרות ברזל, עתיקות ונפט – כפי הגדרתו בחוק הנפט, תשי״ב–1952 (להלן ייקרא לכל אלה ביחד ”החמרים שמחוץ לגדר הזכיון“) שבים המלח או מתחתיו ושבקרקעות החכורות או בקרקעות השמורות או מתחתיהן;
(ב)
הזכות להיכנס לכל מיתקן ורכוש של בעל הזכיון בים המלח ומתחתיו, לקרקעות החכורות, לקרקעות השמורות ומתחתיהן, לשם ביצוע בדיקה או בקורת בקשר לאמור בסעיף־קטן (1)(א) לסעיף זה.
(2)
מיד עם גילויו של חומר מהחמרים שמחוץ לגדר הזכיון, ימסור בעל הזכיון לממשלה הודעה על גילוי כזה, וירשה לממשלה או לכל אדם מורשה מטעם הממשלה להיכנס לכל מקום כנזכר בסעיף־קטן (1)(ב) לשם חיפושם והשגתם של החמרים שמחוץ לגדר הזכיון, והממשלה תשלם לבעל הזכיון פיצויים על כל נזק שנגרם לו מתוך כך.
(3)
הממשלה תהא רשאית להתיר לכל אדם, להקים על רצועת החוף הנזכרת בתת־פסקה (ג) להגדרת ים המלח, עבודות שאינן מתייחסות למפעל, ובלבד שעבודות אלו לא תפרענה או תתחרינה במפעל או בפיתוחו.
בטרם תתיר עבודות כאמור לעיל, תמסור הממשלה לבעל הזכיון הודעה בכתב של לא פחות מארבעה חדשים מראש על כוונתה, ותפרט באותה הודעה את המקום והשטח של רצועת החוף האמורה שביחס אליה מציעה הממשלה להעניק היתר כאמור ואת טיב העבודה שתבוצע עליה, ובעל הזכיון יהיה רשאי תוך ארבעה חדשים מיום קבלת ההודעה האמורה, להודיע לממשלה בכתב שהוא מתנגד להענקת ההיתר המוצע ואת הנימוקים להתנגדותו. ובמקרה שהממשלה תדחה אותה התנגדות, יימסר הענין לבוררות על־פי סעיף 26 להלן, ויוכרע על־פיה בטרם יוענק היתר כאמור. לא הודיע בעל הזכיון על התנגדותו למתן ההיתר תוך ארבעה חדשים מיום קבלת ההודעה האמורה, ייראה בעל הזכיון כאילו הסכים למתן ההיתר.
4.
משך הזכיון [תיקון: תשמ״ו]
משך הזכיון הזה יהיה לתקופה המתחילה ביום שבו יתחיל תקפו של החוק המאשר את הזכיון והמסתיימת ביום כ״ו באדר ב׳ התש״ץ (31 במרס 2030).
5.
זכיונות־
(א)
לבעל הזכיון תהיה הזכות, בהסכמת הממשלה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת להעניק זכיונות־משנה מכוח הזכיון.
(ב)
העניק בעל הזכיון זכיון־משנה בהתאם לתנאי שטר זכיון זה, יהיו לבעל זכיון־המשנה, בכפוף להוראות זכיון־המשנה כל הזכויות, זכויות־היתר, הסמכויות והחסינויות, החובות וההתחייבויות של בעל הזכיון במידה שאלו הוענקו לבעל זכיון־המשנה או הוטלו עליו באותו זכיון־משנה, הכל במסגרת שטר זכיון זה.
6.
קרקעות
(א)
הממשלה מחכירה בזה לבעל הזכיון למשך תקופת הזכיון את הקרקעות המוראות במפה ”א“ והצבועות בצבע שחור, בתנאים ובהתניות המפורטים להלן.
(ב)
דמי החכירה שישולמו בגין הקרקעות הנזכרות בסעיף קטן (א) לסעיף זה, בעד כל עשר שנות החכירה הראשונות הם 10.- ל״י, שישולמו לפי דרישת הממשלה ולאחר מכן יהיו דמי חכירה הוגנים מבוססים על ערך הקרקעות האמורות, בלי שים לב לכל עליה בשווין עקב פעולותיו או צרכיו של בעל הזכיון.
דמי החכירה האמורים עבור התקופה שלאחר תום עשר שנות החכירה הראשונות ישולמו מדי שנה למפרע ביום השנה לתאריך הזכיון.
(ג)
כל אימת שתידרש לכך על־ידי בעל הזכיון, תחכיר הממשלה, או תביא את רשות הפיתוח או את מנהל מקרקעי ישראל לכך שיחכירו לבעל הזכיון, למשך שארית תקופת הזכיון, כל חלק של הקרקעות השמורות, המוקנות למדינה או לרשות הפיתוח, שיהיה דרוש למפעל. במשך עשר השנים הראשונות מתאריך ההתחלה יהיו דמי החכירה שישולמו ביחס לאותן קרקעות סמליים ולאחר מכן יהיו דמי חכירה הוגנים שיהיו מבוססים על שווין של קרקעות אלה, בלי שים לב לכל עליה בשווי הקרקע עקב פעולותיו או צרכיו של בעל הזכיון ולפי התנאים החלים על הקרקעות הנזכרות בסעיף קטן (א) לסעיף זה, בשינויים המחוייבים לפי הענין.
(ד)
בעל הזכיון ישתמש בקרקעות החכורות אך ורק לצרכי המפעל.
(ה)
יוצאות מגדר כל חכירה לפי סעיף זה כל הדרכים הציבוריות העוברות בקרקעות החכורות.
(ו)
אם בתום עשר השנים הראשונות מתאריך ההתחלה יתברר שמבחינה סבירה אין בעל הזכיון צריך כל הקרקעות הכלולות בחכירה שהוענקה לפי סעיף קטן (ג) לסעיף זה לצרכי המפעל, בהתחשב בכושר תפוקת המפעל באותו זמן, תהיה הממשלה זכאית בכל זמן לאחר מכן לדרוש מבעל הזכיון, במסרה לו הודעה בכתב על כך לפחות שנים־עשר חדשים מראש, להחזיר אותו חלק שאינו דרוש לו. אולם שום החזרה כאמור, לא תמנע את בעל הזכיון מלדרוש מהממשלה לאחר מכן להחכיר לו אותן קרקעות, או להביא לידי החכרתן לו, בהתאם לסעיף קטן (ג) לסעיף זה.
(ז)
קרקעות שיידרשו למפעל בתחום הקרקעות השמורות והן אינן קרקעות המוקנות לממשלה או לרשות הפיתוח, יירכשו בדרך משא־ומתן בין בעל הזכיון ובין האנשים הזכאים לאותן קרקעות, ואם לא באו לידי הסכם, יופקעו קרקעות אלה על־ידי שר האוצר בהתאם להוראות פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943.
(ח)
נרכשה קרקע בדרך משא־ומתן או בדרך הפקעה, כאמור בסעיף קטן (ז) לסעיף זה, ישולמו מחירה או הפיצויים בגינה על־ידי בעל הזכיון, והבעלות על אותה קרקע תוקנה לבעל הזכיון.
(ט)
בעל הזכיון יהיה זכאי להעניק חכירות־משנה או רשיונות לגבי כל קרקע מהקרקעות החכורות לו לפי שטר זכיון זה לכל בעל זכיון־משנה לפי סעיף 5 לעיל או – בהסכמת הממשלה – לאחרים.
7.
רישום קרקעות
הממשלה תביא לכך שהחכירות של קרקעות החכורות אותה שעה לפי סעיף 6 לעיל יירשמו, בכל ההקדם, על שמו של בעל הזכיון במשרד ספרי האחוזה המוסמך, אולם, מוצהר בזה שכל חכירה כזאת תהיה בעלת־תוקף אף אם לא בוצע לגבי הרישום כאמור לעיל, בתנאי שתוך 30 יום מיום קבלו מהממשלה הודעה על כך, יתייצב בעל הזכיון במשרד ספרי האחוזה המוסמך ויחתום על כל המסמכים הדרושים לביצוע הרישום האמור. רישום זה והנפקת תעודות רישום לבעל הזכיון בגין הקרקעות האלה, יבוצעו ללא תשלום אגרת רישום וכל היטל אחר.
8.
מישכון קרקעות חכורות
בלי הסכמתו המוקדמת בכתב של השר, לא יהיה בעל הזכיון זכאי ליצור שום משכנתה או שעבוד קבוע על זכות החכירה על הקרקעות החכורות. כל משכנתה או שעבוד שנוצר בהסכמה כאמור לעיל לגבי הקרקעות החכורות שלא נרשמו במשרד ספרי האחוזה, יהיו בני־תוקף על אף אי־הרישום, בתנאי שהמשכנתה נרשמה כדין בהתאם לסעיף 127 לפקודת החברות, ובתנאי נוסף שבעל אותה משכנתה, או אותו שעבוד, יפנה בבקשה לרשום את המשכנתה או השעבוד האמורים אל משרד ספרי האחוזה המוסמך, תוך שלושה חדשים מיום קבלו מהממשלה הודעה על רישום הקרקע האמורה במשרד ספרי האחוזה האמור.
9.
קרקעות שמורות
(1)
במשך תקופת הזכיון, הממשלה –
(א)
לא תעניק לאדם אחר זולת בעל הזכיון שום חכירה, חזקה או רשיון בקרקעות השמורות בלא שתציע אותם ראשונה לבעל הזכיון לפי התנאים שנקבעו בסעיף 6(ג) לשטר זכיון זה; וכן,
(ב)
לא תעניק בקרקעות השמורות או עליהן לאדם אחר זולת בעל הזכיון שום זכות, רשיון או זכיון לשם כריה או חיפוש באמצעים אחרים, של כל מלחי מחצב, מחצבים וכימיקלים הניתנים להשגה מים המלח, מבלי שתציע ראשונה את הזכות, הרשיון או הזכיון האמורים לבעל הזכיון. לא קיבל בעל הזכיון את ההצעה תוך 18 חדשים מיום שההצעה נמסרה לו, הרשות בידי הממשלה להעניק את הזכות, הרשיון או הזכיון לאותו אדם אחר בתנאים לא יותר נוחים מאלה שהוצעו לבעל הזכיון, בתנאי, ששום זכות, רשיון או זכיון כאמור לא יוענקו על־ידי הממשלה לאותו אדם אחר כאמור אם להענקה כזו תהיה השפעה שלילית או מנוגדת לאינטרסים או לעסקים של המפעל או לאלה של בעלי זכיון־משנה של בעל הזכיון בקשר לזכיון או לזכיון המשנה; וכן,
(ג)
לא תעניק לאדם אחר, זולת בעל הזכיון, שום זכות, רשיון או זכיון לשם הפקת מלח־סלע בקרקעות החכורות ובקרקעות השמורות פרט לאותם אנשים אשר היו זכאים לעשות כן בתאריך זכיון זה, וביחד לאנשים כאלה תהא הממשלה רשאית לחדש את רשיונותיהם, זכיונותיהם או זכויותיהם או לתת להם רשיונות, זכיונות או זכויות אחרים תחתיהם מבלי שתציע ראשונה את הזכות, הרשיון או הזכיון האמורים לבעל הזכיון, ואזי יחולו ההוראות הנכללות בתת־פסקה (ב) לסעיף קטן זה, לרבות התנאי שבסופו, בשינויים המחוייבים לפי הענין.
(2)
בעל הזכיון יהיה זכאי, בהסכמת הממשלה, להעביר למקום מתאים בקרקעות השמורות כל מוצרי־פסולת שנוצרו תוך כדי הפעלת המפעל.
10.
הנאה שלווה במשך תקופת הזכיון
לבעל הזכיון תהיה, במשך תקופת הזכיון, חזקה מוחלטת ובלתי מופרעת במפעל, וכן לא יירכש המפעל בדרך כפיה ולא יוחרם ולא תינטל חזקתו בכל דרך אחרת של כפיה.
לפי סעיף 4 לחוק זכיון ים המלח (תיקוני חקיקה), התשנ״ה–1995, סעיף 10 לשטר הזיכיון לא יחול על הקרקעות השמורות, ולגביהן, אם פעלה הממשלה להחרמה או לרכישה בדרך של כפיה על פי כל דין, יהיה בעל הזכיון זכאי לפיצוי בשל הנזקים שנגרמו.
11.
עבודות ציבוריות
האמור בשטר זכיון זה לא ימנע את הממשלה או רשות מקומית מלבצע ולא ימנע את הממשלה מלהרשות לכל גוף אחר המוסמך על פי דין לבצע עבודות כאלה, לבצע בקרקעות החכורות או בקרקעות השמורות, מעליהן או מתחתיהן כל עבודות ציבוריות, לרבות כבישים ציבוריים, מסילות־ברזל, קווי חשמל או כבלי חשמל, גשרים, צינורות וקווי צינור ובלבד –
(I)
שהעבודות הציבוריות המבוצעות כאמור לא יפריעו במידה בלתי סבירה לביצוען של עבודות הדרושות למפעל או לתפעולו הנאות והתקין של המפעל, וכן –
(II)
שכל אמצעי הזהירות הדרושים יינקטו על ידי מי שיבצע את העבודות הציבוריות, על מנת למנוע נזק למפעל או לכל רכוש השייך לבעל הזכיון או הנמצא בחזקתו או בפיקוחו, וכן –
(III)
שהממשלה, או הרשות המקומית, או מי שיבצע את העבודות הציבוריות, הכל לפי הענין, ישפו את בעל הזכיון בעד כל הפסד או הוצאה שבעל הזכיון ישא כתוצאה מביצוען של אותן עבודות ציבוריות או בקשר אליהן.
בטרם תבצע או תתיר ביצוע אותן עבודות כאמור, תמסור הממשלה או הרשות המקומית לבעל־הזכיון הודעה בכתב של לא פחות מ־90 יום מראש על כוונתה, בצירוף תכניות אותן עבודות; ההודעה האמורה תפרט את יקומן של אותן עבודות ואת האופן שבו מציעים למלא את התנאים המפורטים בתת־פסקאות (I) ו־(II) לסעיף זה. בעל הזכיון יודיע לממשלה בכתב תוך אותם 90 יום מיום שנמסרה אותה הודעה, אם הוא מתנגד לביצוע העבודות הציבוריות ואת הנימוקים להתנגדותו, ובמקרה שהממשלה תדחה אותה התנגדות, יימסר הענין לבוררות על פי סעיף 26 להלן, ויוכרע בה, בטרם יבוצעו העבודות כאמור. לא הודיע בעל הזכיון על התנגדותו למתן ההיתר תוך 90 יום מיום קבלת ההודעה האמורה, ייראה בעל הזכיון כאילו הסכים לביצוע העבודות או למתן ההיתר לביצוע אותן עבודות.
12.
חובת בעל הזכיון לעבוד
במשך תקופת הזכיון ימשיך בעל הזכיון בכל השקידה הראויה לעבוד ולהפיק את מלחי־המחצב, המחצבים והכימיקלים הנזכרים לעיל וכן להשיגם, לזכות בהם, להובילם ולשווקם בהתאם להוראות זכיון זה, ולהגביר תוך זמן סביר, את כושר המפעל לתקופת כלוריד האשלג כדי ארבע מאות אלף טונות נוספות, בקירוב, לשנה, מעל לכושר תקפותו הנוכחי המגיע ל־165,000 טונות לשנה.
בהתחשב ביכלתו של בעל הזכיון להמציא את הכספים הדרושים מתוך קרנות שצמחו בתוך המפעל ובדרך אחרת, בתנאים סבירים, ישקוד במיטב מאמציו, בשלב יותר מאוחר, להמשיך ולהגביר את כושר המפעל לתפוקה שנתית נוספת של כ־200,000 עד 300,000 טונות כלוריד האשלג.
13.
מוצרים שאינם מיוצרים על־
(א)
אם בזמן כלשהו לאחר תום שלוש שנים מתאריך ההתחלה, תרצה הממשלה שבעל הזכיון יתחיל בייצור מוצר שרכיב אחד או כמה מרכיביו יהיו מלחי־מחצב, מחצבים או כימיקלים שניתן להשיגם מים־המלח, שאינו מוצר המיוצר אז על־ידי בעל הזכיון או על־ידי בעלי זכיון־משנה של בעל הזכיון, תהיה הממשלה זכאית, על־ידי הודעה בכתב, לבקש מבעל הזכיון להודיע לממשלה תוך 6 חדשים מתאריך קבלת אותה הודעה (להלן – תקופת התשובה) אם בעל הזכיון מוכן לייצר מוצר זה.
במשך תקופת התשובה רשאי בעל הזכיון להתנגד בכתב להודעת הממשלה, בנימוק שהמוצר שאליו מתייחסת ההודעה אינו מוצר כאמור בסעיף קטן זה או כי הוא מוצר שלייצורו תהיה השפעה שלילית או מנוגדת לאינטרסים או לעסקים של המפעל או לאילו של בעלי זכיון־משנה של בעל הזכיון בקשר לזכיון־המשנה או מהנימוק כי הוראות סעיף קטן זה לא נתמלאו באופן אחר. במקרה של חילוקי דעות יימסר הענין לבוררות ויוכרע בה על פי הוראות סעיף 26 להלן.
(ב)
כל הודעה מהממשלה לפי סעיף זה תכיל תיאור מפורט של המוצר שיש לייצרו ואת התהליך לפיו יש לייצר אותו מוצר ותכיל התחייבות מהממשלה לתת או לגרום לכך שיינתנו לבעל הזכיון, לפי דרישה, ידע מספיק, בתנאים סבירים, על מנת לאפשר לבעל הזכיון לייצר את המוצר בכמויות מסחריות לפי התהליך הנזכר בהודעה, וכן תעניק או תגרום לכך שיוענקו לבעל הזכיון כל אותם רשיונות לפי פטנטים המתייחסים למוצר ולתהליך כך שבעל הזכיון יהיה מוגן נגד כל תביעות הפרה שהן.
ההודעה תפרט את שמו וכתבתו של בעל הידע או בעל הפטנט כפי המקרה, ותצרף העתק הפירוט והתביעות של הפטנט ותצביע על התנאים שלפיהם בעליהם של אותו ידע או של אותו פטנט מוכן לספק ידע זה או להעניק רשיון לפי פטנט כזה לבעל הזכיון, כפי המקרה. החברה לא תמסור לאחרים כל ידע או פטנט שקיבלה כאמור לעיל.
(ג)
אם במשך תקופת התשובה יודיע בעל הזכיון לממשלה בכתב כי הוא מוכן לייצר מוצר זה, בכמויות מסחריות שהצדדים יסכימו עליהן יתחיל בעל הזכיון לבצע את העבודות הדרושות לאותו ייצור וישלימן תוך הזמן שיוסכם עליו בין הממשלה ובין בעל הזכיון. במקרה שהצדדים לא יגיעו לכלל הסכם בדבר כמויות המוצר, התקופה להתחלת הקמת העבודות או התקופה להשלמתן, יימסר הענין לבוררות, ויוכרע על־פי הוראות סעיף 26 להלן.
(ד)
אם במשך תקופת התשובה יודיע בעל הזכיון לממשלה בכתב כי אינו מוכן לייצר מוצר זה, אולם אין לו התנגדות לכך שהממשלה תעניק לאדם אחר הזכות לייצר מוצר זה, או אם לא יענה בעל הזכיון בכתב תוך תקופת התשובה תהיה הממשלה זכאית להעניק לאדם אחר את הזכות לייצר אותו מוצר בתנאים שלא יהיו טובים יותר מאלה שהותנו באותה הודעה, ולאחר מכן יהיה בעל הזכיון חייב לספק לאותו אדם, בתנאים סבירים, אותה תמיסה סופית מים־המלח אשר תהיה דרושה באופן סביר לאותו ייצור, בכפוף לכך שאותה תמיסה סופית מצויה למעלה מכפי צרכיו של בעל הזכיון ובעלי זכיון־משנה של בעל הזכיון.
(ה)
אם תוך 3 חדשים מתאריך פסק סופי בבוררות, הדוחה את התנגדויות בעל הזיכון, כאמור בסעיף קטן (א) לא יגיעו הממשלה ובעל הזכיון לידי הסכם באשר לכמויות שיש לייצרן, למועד התחלת הקמת העבודות הדרושות לייצור המוצר ולמועד השלמתן, יימסר הענין לבוררות, ויוכרע בה, לפי הוראות סעיף 26 להלן.
(ו)
לא התחיל בעל הזכיון בהקמת העבודות הדרושות או לא השלימן תוך המועדים שהוסכם עליהם בין הממשלה ובין בעל הזכיון, או שהוחלט עליהם על־ידי הבוררים, כפי המקרה, תהיה הממשלה זכאית להעניק לאדם אחר את הזכות לייצור אותו מוצר בתנאים שלא יהיו טובים יותר מאלה שהותנו בהודעה כאמור לעיל, ולאחר מכן יהיה בעל הזכיון חייב לספק לאותו אדם, בתנאים סבירים, אותה תמיסה סופית מים־המלח ככל שתהיה דרושה באופן סביר לאותו ייצור, בכפוף לכך שאותה תמיסה סופית מצויה למעלה מכפי צרכיו של בעל הזכיון ובעלי זכיון־משנה של בעל הזכיון.
14.
איסור התקשרות להגבלת התפוקה
בעל הזכיון ובעלי זכיון־משנה של בעל הזכיון לא יערכו – בלי הסכמה בכתב מאת הממשלה – כל חוזה או הסדר עם כל אדם שהוא לשם הגבלת תפוקת מוצריו של בעל הזכיון או לשם העלאתם או שמירתם של מחירים בדרך שתגביל את התפוקה. הוראות סעיף זה יבואו במקום חוק ההגבלים העסקיים, תשי״ט–1959, שהוראותיו לא יחולו על בעל הזכיון ובעלי זכיון־משנה של בעל הזכיון בקשר לזכיון־המשנה.
15.
תמלוגים [תיקון: תשכ״ח, תשמ״ו]
(א)
בתמורה לכל הזכויות וזכויות היתר המוענקות לבעל הזכיון בשטר זכיון זה, למעט החכירות הנזכרות בסעיף 6 לעיל (שלגביהן ישולמו דמי חכירה כאמור באותו סעיף 6) ישלם בעל הזכיון לממשלה, החל מהשנה המתחילה ב־1 באפריל 1970 ולאחר מכן בכל שנה את התמלוגים הבאים, דהיינו:
(1)
תמלוג השווה ל־5% משווי של כלוריד האשלג, ברום וכלוריד המגנזיום מתוצרת המפעל הנמכרים באותה שנה ושווי זה יוודא באופן הנזכר להלן.
שווי כל מוצר שנזכר בתת־סעיף זה, יוודא בסוף כל שנה ויהיה שוויו במפעל, בלתי ארוז. שווי זה ייקבע על־ידי נטילת מחיר מכירותיו (לרבות כל מענק במידה ויינתן), במשך אותה שנה ועל ידי ניכוי הסכומים הבאים ממחיר זה, דהיינו:
(I)
ההוצאות הנאותו של אריזה, עמלת מכירות ושל הובלה וביטוח ממפעלו של בעל הזכיון עד המקום היעוד שהוסכם עליו עם הלקוח, וכן –
(II)
10% מהסכום שיגיעו אליו על־ידי ניכוי כל ההוצאות הנאותות הנזכרות בפסקה (I) לתת־סעיף זה ממחיר המכירות האמור.
אם הייצור והמכירה של כלוריד האשלג בשנה מסויימת יעלו על 1,000,000 טונות תוכל הממשלה לתבוע דיון מחדש בקשר לגובה התמלוגים שישולמו בגין הכמות העודפת על 1,000,000 טונות כלוריד האשלד שנמכר באותה שנה ובלבד שהתמלוגים על אותו עודף לא יעלו בשום פנים על 10% ממחיר המכירות מחושב כאמור לעיל.
(2)
תמלוג השווה ל־5% משווים של מוצרים, פרט למוצרים הנזכרים בתת־סעיף (1) לעיל מתוצאת המפעל והנמכרים באותה שנה והמורכבים או המכילים מלחי־מחצב, מחצבים וכימיקלים שיושגו מים־המלח, ושווי זה יוודא באופן הנזכר להלן; שווי כל מוצר הנזכר בתת־סעיף זה, יוודא בסוף כל שנה ויהיה שוויו במפעל, בלתי ארוז. שווי זה ייקבע על־ידי נטילת מחיר מכירותיו (לרבות כל מענק במידה ויינתן) במשך אותה שנה, ועל ידי ניכוי הסכומים הבאים ממחיר זה, דהיינו:
(I)
ההוצאות הנאותות של חמרי גלם (שאינם מלח־מחצב, מחצבים וכימיקלים המושגים מים־המלח) הנמצאים במוצר הנמכר, בתוספת 15% מאותן הוצאות נאותות; וכן –
(II)
ההוצאות הנאותו של אריזה, עמלת מכירות ושל הובלה וביטוח ממפעלו של בעל הזכיון עד המקום היעוד שהוסכם עליו עם הלקוח וכן –
(III)
10% מהסכום שיגיעו אליו לאחר ניכוי כל ההוצאות הנאותו הנזכרות בפסקה (II) לתת־סעיף זה ממחיר המכירות האמור.
(ב)
הממשלה תהא רשאית – באישור ועדת הכספים של הכנסת – להפחית את התמלוגים המשתלמים ביחס למוצרים הנזכרים בתת־סעיף (א)(2) לסעיף זה.
(ג)
סכום התמלוגים לכל שנה יוודא ויאושר על ידי רואה חשבון. הסכום המגיע ישולם על ידי בעל הזכיון לממשלה תוך 120 יום מתום אותה שנה שלגביה יהיו התמלוגים משתלמים.
(ד)
על אף האמור בסעיף קטן (ג), החל בשנת הכספים המתחילה ב־1 באפריל 1999 יחולו הוראות אלה:
(1)
כל סכום המהווה מרכיב בחישוב סכום התמלוגים השנתי יהיה צמוד; לענין זה –
”השער היציג הבסיסי“ – השער היציג שפורסם לימים כמפורט להלן:
(א)
לענין מחיר מכירה של מוצר – יום קבלת מחיר המכירה בידי בעל הזכיון;
(ב)
לענין הוצאה – יום ביצוע ההוצאה;
”השער היציג החדש“ – השער היציג שפורסם ליום השלישי שלפני יום התשלום בפועל של סכום התמלוגים השנתי;
(2)
תוך מאה ועשרים ימים מתום כל אחד משלושת הרבעונים הראשונים של השנה ישולם תשלום על חשבון התמלוגים (להלן – תשלום רבעוני) בסכום השווה ל־75% מרבע סכום התמלוגים השנתי בעד השנה הקודמת; כל תשלום רבעוני יהיה צמוד; לענין זה –
”השער היציג הבסיסי“ – השער היציג שפורסם ליום השלישי שלפני יום התשלום בפועל של סכום התמלוגים השנתי בעד השנה הקודמת;
”השער היציג החדש“ – השער היציג שפורסם ליום השלישי שלפני יום התשלום בפועל של התשלום הרבעוני;
(3)
מסכום התמלוגים השנתי שישולם כאמור בסעיף קטן (ג) יופחתו התשלומים הרבעונים ששולמו בעד אותה שנה כשהם צמודים; לענין זה –
”השער היציג הבסיסי“ – השער היציג שפורסם ליום השלישי שלפני יום התשלום בפועל של התשלום הרבעוני;
”השער היציג החדש“ – השער היציג שפורסם ליום השלישי שלפני יום התשלום בפועל של סכום התמלוגים השנתי;
(4)
אם יתברר כי הסכום של התשלומים הרבעוניים הצמודים בעד אותה שנה כאמור בפסקה (3) עולה על סכום התמלוגים השנתי בעד אותה שנה כמחושב בפסקה (1), ייזקף סכום העודף על חשבון התמלוגים בשנה שלאחר מכן ויופחת כשהוא צמוד מן התשלום הרבעוני או התשלומים הרבעוניים הבאים או מסכום התמלוגים השנתי בעד השנה הבאה, לפי הענין; לענין זה –
”השער היציג הבסיסי“ – השער היציג שפורסם ליום השלישי שלפני יום התשלום בפועל של סכום התמלוגים השנתי בעד אותה שנה שלגביה נוצר סכום העודף כאמור;
”השער היציג החדש“ – השער היציג שפורסם ליום השלישי שלפני יום התשלום בפועל של הסכום שממנו מופחת העודף;
(5)
החישוב של סכום הניכוי שיש לחשבו באחוזים כאמור בסעיפים קטנים (א)(1)(II) ו־(א)(2)(III) ייעשה על בסיס הסכום שיגיעו אליו לאחר ניכוי סך כל ההוצאות הצמודות כאמור בפסקה (1) מסך כל מחירי המכירה הצמודים כאמור בפסקה (1); החישוב של סכום הניכוי שיש לחשבו באחוזים כאמור בסעיף קטן (א)(2)(I) ייעשה על בסיס סך כל ההוצאות האמורות בסעיף הקטן האמור כשהן צמודות כאמור בפסקה (1);
(6)
בסעיף קטן זה –
”צמוד“ – צמוד לשער היציג, כך שאם יחול שינוי בשער היציג הבסיסי לעומת השער היציג החדש, יוגדל הסכום שמדובר בו או יוקטן לפי שיעור העליה או הירידה;
”השער היציג“ – השער היציג של הדולר של ארצות הברית של אמריקה שפרסם בנק ישראל; בתקופה שבה אין בנק ישראל נוהג לפרסם שערים יציגים יקבע נגיד בנק ישראל מהו השער היציג לענין שטר זכיון זה;
”רבעון“ – תקופה של שלושה חדשים המתחילה ב־1 באפריל, ב־1 ביולי, ב־1 באוקטובר וב־1 בינואר.
(ה)
תמלוגים המשתלמים על־ידי בעל הזכיון לממשלה לפי שטר זכיון זה יראו אותם, לענין פקודת מס ההכנסה, כאילו היו הוצאה שהוצאה כולה אך ורק בייצור הכנסתו של בעל הזכיון.
(ו)
לענין סעיף זה, הביטוי ”שנה“ משמעו שנה המתחילה ב־1 באפריל ומסתיימת ב־31 במרס שלאחריו.
16.
חשבונות ודו״חות
(א)
בעל הזכיון יחזיק תמיד במשרדו הראשי כל ספרי חשבון רגילים ונאותים ואלה יעמדו בכל עת סבירה פתוחים לבקורת נציגי הממשלה על־פי הודעה מראש.
(ב)
בעל הזכיון ימציא לממשלה בכל שנה מאזן וחשבון ריווח והפסד מבוקרים כדין, ודו״ח מפורט מאושר על־ידי רואה חשבון שיתן את כל הפרטים הדרושים לחישוב התמלוגים, המגיעים לממשלה באותה שנה בהתאם לסעיף 15 לעיל.
17.
מיתקני הובלה
הממשלה תספק ותקיים בתקופת הזכיון כבישים או מסילות ברזל ומיתקני נמל מתאימים ומספיקים על מנת לאפשר הובלת מוצרי בעל הזכיון ושילוחם בדרך הים מנמלים בישראל.
18.
קשר [תיקון: תשכ״ח]
הממשלה תתיר לבעל הזכיון בכפיפות לפקודת הטלגרף האלחוטי, להקים, לקיים ולהפעיל, על חשבונו הוא, מערכת קשר־רחק (וביטוי זה כולל רשת של טלגרף וטלפון, בין עילית ובין תת־קרקעית, מיתקני טלפרינטר, טלקומוניקציה ואלחוט) שתספק קשר בין תחנותיו השונות של המפעל ואולם מערכת קשר כזו תשמש אך ורק למטרות המפעל ותעמוד לפיקוח הממשלה ולא תהיה בנויה או מופעלת כך שתפריע לפעולות כל רשות מוסמכת שהיא.
19.
בריאות הציבור
בעל־הזכיון ימלא אחר כל הדינים המתייחסים לבריאות ובטיחות הציבור ואחר אותן הוראות של פקודת המכרות ופקודת בתי החרושת, 1947, והתקנות שהותקנו לפיהן המתייחסות לבריאותם ולבטיחותם של עובדים.
20.
תשלום במקום ארנונות מקומיות
(א)
שר האוצר ושר הפנים רשאים להורות, בצו, כי בעל הזכיון ישלם לממשלה, במשך תקופת הזכיון, כולה או מקצתה, סכום מס קבוע שיוסכם עליו בין שר האוצר, שר הפנים ובעל הזיכון, ומס זה יבוא במקום ארנונות מקומיות.
(ב)
עם הפעלתו של צו כזה, לא תהיה שום רשות מקומית רשאית להטיל על בעל הזכיון או לגבות ממנו כל ארנונות מקומיות ושר הפנים יחלק בין הרשויות המקומיות הנוגעות בדבר, באותו אופן ובאותם שיעורים יחסיים שיראם לנכונים מפעם לפעם, את כל הכספים שתקבל הממשלה לפי סעיף זה במקום כל הארנונות אשר, אלמלא הוראות סעיף זה והצו כאמור לעיל, היו משתלמים על ידי בעל הזכיון.
(ג)
האמור בסעיף זה או בכל צו כאמור לעיל לא יגרע מכל סעד או פטור מארנונות מקומיות שבעל הזכיון היה או יהיה בזמן מן הזמנים זכאי להן מכוח הוראות החוק לעידוד השקעות הון, תשי״ט–1959, או כל חוק אחר, ובתיתם צו כאמור לעיל, יתנו שר האוצר ושר הפנים תוקף לאותו סעד או פטור כאמור לעיל.
21.
איסור העברה
בלי הסכמתה המוקדמת בכתב של הממשלה ובאישורה של ועדת הכספים של הכנסת, לא יהא בעל הזכיון רשאי להמחות, למשכן או להוציא מרשותו את הזכיון או כל חלק הימנו.
22.
כוח עליון
אי־קיומם או אי־ביצועם – או הפרתם אם מצד בעל הזכיון ואם מצד הממשלה – של כל התניה, הסכם או תנאי מההתניות, ההסכמים או התנאים הכלולים בזכיון זה ואשר החובה על צד זה או צד זה לקיימם או לבצעם, לא יתנו עילה לשום תביעה או דרישה על־ידי צד אחד נגד הצד השני ולא יפעלו בשום דרך שהיא לרעתו של הצד השני ולא יראו אותם כהפרת הזכיון הזה, אם הוכח באופן סביר שאי־הקיום או אי־הביצוע נבעו מאחד הגורמים שלהלן או מכמה מהם: מעשים בידי שמים, מעשים מצד מושלים או עמים זרים, מעשי הסתננות, מלחמה, מבצעים מעין־מלחמתיים, הסגר, אמברגו, התקוממות, מרי, מהומות, שביתות והשבתות או סכסוכי עבודה, שריפה, סערה, סופה, התפוצצות, רעש, שטפונות או גורמים אחרים שמחוץ לגדר שליטתם של הצדדים.
23.
סעדים
(א)
אם אחד הצדדים לזכיון זה אינו מקיים או אינו מבצע התניה, הסכם או תנאי מההתניות, ההסכמים והתנאים הכלולים בזכיון זה ואשר החובה על אותו צד לקיימם ולבצעם, ישלם הצד הלא־מקיים (להלן – המפר) לצד השני (להלן – המקופח) דמי נזק בסכום שיש בו כדי לשפות את המקופח על כל הפסד או נזק שנגרם לו עקב אי־קיום זה.
(ב)
אם טוען המקופח, שאי־הקיום או אי־הביצוע על־ידי המפר הוא כה חמור בטיבו שהוא נוגע ביסודו של הזכיון רשאי המקופח לדרוש מאת המפר בהודעה בכתב לתקן את אי־הקיום תוך אותו מועד שייראה לסביר בנסיבות המצב.
לא מילא המפר אחר הדרישה האמורה, יהיה המקופח זכאי להביא לפני בוררות תביעה לראות את הזכיון כאילו בא לקצו. מצאה הבוררות שההפרה היתה בטיבה כפי שטען המקופח כאמור לעיל, רשאית הבוררות להחליט על הבאת הזכיון לקצו החל מאותו תאריך שייראה לצודק בעיניה לפי הנסיבות, ובכפיפות להוראות סעיף 24 להלן רשאית היא להחליט על ניתוק היחסים בין הצדדים באותם תנאים שייראו לצודקים בעיניה ועל הענינים הכרוכים בכך. כן רשאית הבוררות נוסף על הבאת הזכיון לקצו או במקום הבאתו לקצו, לפסוק תשלומי נזק או פיצויים או כל תרופה אחרת או תרופות אחרות ככל שייראה בעיניה לצודק לפי הנסיבות, ומקום שהובא הזכיון לקצו תהיה הממשלה זכאית לקזז את סכומם של אותם דמי נזק או פיצויים שפסקו לזכותה כנגד כל תשלום המגיע ממנה לבעל הזכיון עפ״י סעיף 24 להלן.
אם אי־הקיום התבטא באי־הענקת חכירה על איזו קרקע שהיא לפי סעיף 6 לעיל, תהא הבוררות רשאית בנוסף לכל תרופה אחרת, לצוות על הממשלה להחכיר לבעל הזכיון, או להביא לכך שיוחכרו לו, אותן קרקעות, בתנאים שייקבעו על־ידיה ושיהיו בהתאמה לסעיף 6 לעיל.
(ג)
ניתן צו או נתקבלה החלטה בת־תוקף לפירוקו של בעל הזכיון (שלא למטרות מיזוג או ארגון מחדש בהסכמת הממשלה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת) תראה הבוררות באותו צד או באותה החלטה הפרה מצד בעל הזכיון של חיוביו לפי שטר זכיון זה, המזכה את הממשלה לראות את הזכיון כבא לקצו.
24.
דין הנכסים עם פקיעת הזכיון
(א)
עם תום תקופת הזכיון הזה או עם הבאתו לקצו בתאריך מוקדם יותר (להלן – תאריך הגמר) יקומו לקנין הממשלה כל הנכסים המוחשיים הקבועים המשתייכים לבעל הזכיון והממשלה תשלם לבעל הזכיון, תמורת הנכסים המוחשיים הקבועים האמורים את ערך ההחלפה המופחת שלהם כפי שהוא קיים בתאריך הגמר. כל נכסים אחרים מכל מין שהוא המשתייכים לבעל הזכיון בתאריך הגמר יישארו קניינו של בעל הזכיון.
הביטוי ”ערך החלפה מופחת“ ביחס לנכסים מוחשיים קבועים, משמעו דמי רכישתם של נכסים דומים כשהם חדשים במחיר השוק הנוהג בתאריך הגמר, בניכוי הפחת לגבי תקופת השימוש בכל אחד ואחד מהנכסים, ופחת זה יהא מבוסס על אורך־חייו הטכני של נכס כזה, תוך התחשבות במצב החזקתו על־ידי בעל הזכיון, ובתנאים השוררים באזור ים המלח.
אם בתאריך הגמר יהיו נכסי הקבע המוחשיים או כל חלק מהם ממושכנים או משועבדים, ימשיכו המשכנתה או השעבוד לרבוץ על אותם נכסים, אך ערך ההחלפה המופחת שלהם לא יוקטן בגלל המשכנתה או השעבוד וההוראות הבאות תחולנה:
(I)
הממשלה תהיה זכאית לעכב מאותו ערך החלפה מופחת סכום כזה שיהיה בו די לפרעון הקרן והריבית המובטחת על־ידי אותה המשכנתה או אותו השעבוד, בשעה שיחול פרעונם או סכום השווה לערך ההחלפה המופחת של הנכס, הכל לפי הסכום הקטן יותר;
(II)
עיכבה הממשלה סכום כאמור, תשתמש בו לסילוק קרן וריבית של החוב המובטחות על־ידי המשכנתה או השעבוד, או תפצה את בעל הזכיון בגבולות הסכום שעיכבה לגבי אותם משכנתה או שעבוד נגד כל תביעות ודרישות על ידי בעל המשכנתה או בעל השעבוד, ביחס לאותן קרן וריבית כאמור לעיל, ויתרת הסכום, אם תהיה כזו, תוחזר לבעל הזכיון.
(ב)
במשך עשר השנים שלפני תום תקופת הזכיון לא ישקיע בעל הזכיון השקעת הון חדשה במפעל, בלי הסכמה מוקדמת בכתב מאת הממשלה, אלא אם כן אפשר להפחית את ההשקעה כולה לפי פקודת מס הכנסה, במשך אותן עשר השנים; אולם הסכמתה של הממשלה לכל השקעת יסוד העשויה להיות הכרחית להפעלתו התקינה של המפעל לא תעוכב או תושהה באופן בלתי סביר.
25.
זכות קדימה לזכיון חדש
אם אחרי פקיעת הזכיון תרצה הממשלה להציע זכיון חדש להפקת מלחי־מחצב, מחצבים וכימיקלים מים המלח לאיזה אדם שהוא שאינו בעל הזכיון, תציע הממשלה ראשונה לבעל הזכיון זכיון חדש בתנאים לא פחות נוחים מאלה שהיא אומרת להציעם לאותו אדם אחר.
26.
בוררות
אם בזמן מן הזמנים בתוך תקופת הזכיון או לאחר מכן, יתעורר ספק, מחלוקת או סכסוך בין הצדדים בדבר פירושו או ביצועו של זכיון זה או של דבר הקשור בו או בדבר הזכויות והחובות של הצדדים לו, הרי אם לא הושגה הסכמה ליישב את הספק, המחלוקת או הסכסוך בדרכים אחרות, ומבלי להתחשב אם קיימות הוראות מפורשות למסירת הענין לבוררות לפי כל סעיף אחר מסעיפי שטר זכיון זה, יובאו אלה לבוררות של שלושה אנשים, ששניים מהם ימונו כל אחד על־ידי כל צד מהצדדים לבוררות והשלישי ימונה בכתב בחתימת ידם של השניים שמונו כאמור, בטרם יתחילו בבוררות. לא באו שני הבוררים האלה לידי הסכם ביניהם בדבר הבורר השלישי, ימונה הבורר השלישי על־ידי מי שמכהן אותה שעה כנשיא בית המשפט המחוזי בירושלים.
היה כרוך בבוררות ענין של שומה או כל ענין טכני אחר, יהא הבורר השלישי שמונה כאמור לעיל מומחה טכני המוסמך לטפל באותו ענין מיוחד.
פסק שלושת הבוררים יהיה סופי ומחייב את הצדדים. במקרה שדעת הבוררים לא תהיה אחידה, יהיה הפסק של רובם סופי ומחייב.
מקום הבוררות יהיה כפי שיוסכם עליו בין הצדדים, ובאין הסכם – יהיה המקום ירושלים. במידה שלא הותנה אחרת בשטר זכיון זה יחולו הוראות פקודת הבוררות על בוררות לפי סעיף זה.
האמור בסעיף זה לא ישחרר את הממשלה מלהיזקק לאישור ועדת הכספים של הכנסת באותם ענינים שאישור כזה דרוש לפי תנאי שטר זכיון זה.
27.
הודעות
כל אימת שיש למסור לפי זכיון זה הודעות, הסכמות, בקשות, דרישות או ידיעות (להלן – הודעות), יהיו ההודעות בכתב ויראו אותן כאילו נמסרו כדין אם נשלחו בדואר רשום ומשולם מראש אל הצדדים לפי המענים הבאים:
הממשלה – משרד האוצר ומשרד הפיתוח, ירושלים.
בעל הזכיון – בית האשלג, באר־שבע.
או לכל מען אחר בתחומי מדינת ישראל, כפי שכל צד יודיע עליו לצד השני בהודעה דומה.
כל הודעה שנשלחה כך יראו אותה כהודעה שנמסרה בתום שבעים ושתים שעות משעת דיוורו של המכתב המכיל אותה הודעה הממוענת כדין.
28.
ויתור
(א)
קיבלה הממשלה תשלום כלשהו מבעל הזכיון לפי זכיון זה, בין לחשבון תמלוגים ובין לחשבון אחר, לא יראו בקבלה זו כאילו משתמע ממנה ויתור על־ידי הממשלה על כל זכות מזכויותיה לגבי כל הפרה קודמת של הוראה מהוראות זכיון זה.
(ב)
ויתור על־ידי צד אחד על הפרת הוראה מהוראות זכיון זה, לא יראו אותו כויתור על כל הפרה שלאחר מכן של אותה הוראה או של כל הוראה אחרת, בין דומה לה ובין שונה ממנה בטיבה.
29.
הערות שוליים
הערות השוליים בזכיון לא יסתמכו עליהן בביאור הוראות זכיון זה.
30.
ויתור על הודעה נוטריונית
הצדדים לזכיון זה מוותרים בזה על הצורך בהודעה נוטריונית או מחאה רשמית אחרת לגבי כל הפרה או אי־קיום של כל הוראה מהוראותיו.
31.
פעולה ממשלתית
נתקבל בכנסת ביום ט״ז בסיון תשכ״א (31 במאי 1961)
- דוד בן־גוריון
ראש הממשלה - לוי אשכול
שר האוצר - מרדכי בנטוב
שר הפיתוח - יצחק בן־צבי
נשיא המדינה
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.