חוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גניבות)

חוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גניבות) מתוך ספר החוקים הפתוחעדיין מחכים...

חוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גניבות), התשנ״ח–1998


קישור למאגר החקיקה הלאומי
2001128
ס״ח תשנ״ח, 290; תש״ס, 206; תשס״ד, 480; תשס״ה, 710; תשס״ח, 427; תשע״ב, 284; תשע״ד, 663; תשע״ו, 1047.

שינוי התוספות: ק״ת תשס״ז, 860. הארכת הוראת שעה: ק״ת תש״ע, 996.


הגדרות [תיקון: תשס״ה, תשס״ח, ק״ת תש״ע, תשע״ב, תשע״ד, תשע״ו]
בחוק זה –
”אופנוע“ – רכב מנועי בעל שני גלגלים המורכבים זה אחרי זה, בין שחובר אליו רכב צדי ובין אם לאו, ורכב מנועי הנע על שלושה גלגלים אשר צוין ברישיונו כתלת־אופנוע ואשר משקלו העצמי אינו עולה על 400 ק״ג;
”בעל רכב“ – הבעל הרשום ברשיון הרכב שניתן על פי הפקודה;
”המנהל“ – (נמחקה);
”הפקודה“ – פקודת התעבורה;
”חלק“ – חלק מרכב, לרבות חלקים המרכיבים את החלק, כמפורט בתוספת הראשונה;
”מפקח“ – עובד המדינה שהשר הסמיכו לענין חוק זה;
”מסמן“ – (נמחקה);
”נזק גולמי“ – נזק ישיר שנגרם לרכב בלא קשר למפורט בכל פוליסת ביטוח שהוצאה לגבי הרכב, למעט ירידת ערך הרכב;
”פעולה“ – רכישה, מכירה, מסחר, העברה לאחר הרכבה על רכב אחר, החזקה כחלק ממלאי, וכל פעולה כיוצא באלה;
”רכב“ – רכב מנועי כהגדרתו בפקודה, למעט סוגים של רכב מבצעי של צבא הגנה לישראל או של משטרת ישראל, שקבע השר באישור ועדת הכלכלה של הכנסת;
”רכב באבדן גמור“ – רכב ששמאי רכב קבע לגביו שהוא יצא מכלל שימוש או שהנזק הגולמי בו הוא 60 אחוזים ומעלה משווי הרכב;
”רשות הרישוי“ – כהגדרתה בפקודה;
”שווי רכב“ – שווי הרכב בשוק המכוניות המשומשות כפי שהוא מתפרסם מעת לעת בפרסום המקובל על חברות הביטוח, ולעניין רכב מהסוגים M1 או N1 כמשמעותם בתקנה 271א לתקנות התעבורה, התשכ״א–1961 – שווי הרכב כאמור לפי קוד הדגם המופיע ברישיון הרכב;
”השר“ – שר התחבורה.
[תיקון: תשס״ה]
(בוטל).
חובת מבטח [תיקון: תשס״ה, תשע״ד, תשע״ו]
(א)
שילם מבטח תגמולי ביטוח לבעל רכב ורכש בו זכות לבעלות מכוח הסכם עם בעל הרכב או מכוח הוראה על פי דין, יחולו הוראות אלה:
(1)
הודיע שמאי רכב לרשות הרישוי על רכב באבדן גמור או החליט המבטח להעביר את הרכב לפירוק כללי – יעביר המבטח את הרכב לעסק שמורשה לפי דין לעסוק בפירוק כלי רכב ויחזיר את רישיון הרכב לרשות הרישוי;
(2)
מכר המבטח רכב שלא למטרת פירוק כללי אלא לשם תיקון –
(א)
ימציא לרוכש הרכב עותק משומת רכב שערך שמאי הרכב שבדק את הרכב לאחר קרות הנזק, אם ישנה;
(ב)
יחזיק ברשותו את רישיון הרכב ולא יעבירו לרוכש הרכב, אלא אם כן אותו רוכש המציא לו אישור של מוסך שניתן לו רישיון לפי דין ושלפיו תוקן הרכב, ואם הוחלף חלק, הורכב במקומו חלק חדש או חלק משומש שנרשם לפי הוראות חוק זה;
(ג)
ישמור מסמכים שהומצאו לו לפי סעיף זה ולפי סעיף 7א לתקופה כפי שיקבע השר;
(3)
הורכב חלק ברכב כאמור בפסקה (2)(ב), יצורפו לאישור של המוסך בהתאם לפסקה האמורה גם שומת רכב, חשבונית מס בשל התיקון שתכלול את רשימת החלקים שהורכבו, ולצד כל חלק יצוין אם החלק חדש או משומש ותעודת בדיקה.
(א1)
בסעיף זה –
”חוות דעת של שמאי רכב“ – (בוטלה);
”פירוק כללי“ – פירוק הרכב באופן שהרכב לא יהיה כשיר עוד לנסיעה בו;
”תעודת בדיקה“ – כפי שקבע השר לפי הפקודה.
(ב)
(בוטל).
חובת תאגיד שרכביו אינם מבוטחים בביטוח רכב (רכוש) [תיקון: תשס״ה, תשע״ד]
על תאגיד שבבעלותו 25 כלי רכב לפחות שאינם מבוטחים בפוליסה לביטוח רכב (רכוש) (בחוק זה – בעל צי רכב), המוכר רכב שניזוק בתאונה, בין שהיה הרכב בבעלותו ובין שרכב בו זכות לבעלות כאמור ברישה של סעיף קטן (א) בסעיף 3, יחולו הוראות אותו סעיף קטן, בשינויים המחויבים.
[תיקון: תשס״ה]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ה]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ה]
(בוטל).
חובת רישום ודיווח על פעולות בחלק משומש [תיקון: תשס״ה]
(א)
הורכב ברכב חלק משומש שמקורו ברכב אחר, ירשום בעל העסק שבו הורכב החלק את פרטי הרכב שבו הורכב החלק, וכן פרטים נוספים בענין זה שייקבעו בתקנות, ובדרך שתיקבע בתקנות.
(א1)
פורק מרכב חלק שלא לשם הרכבתו מחדש באותו רכב, ירשום בעל העסק שבו פורק החלק את פרטי החלק, את תאריך הפירוק וכן פרטים נוספים כפי שייקבעו בתקנות, ובדרך שתיקבע בהן.
(ב)
יובא, נקנה, נמכר, או הועבר לאחר בדרך אחרת חלק משומש, ירשום בעל העסק שייבא, שקנה, שמכר, שקיבל או שהעביר חלק משומש כאמור, את פרטי החלק, תאריך העסקה, זהות היבואן, הקונה, המוכר, המעביר או המקבל, לפי הענין, ופרטים נוספים בענין זה, הכל כפי שייקבע בתקנות.
(ג)
נגנב חלק משומש מאדם שעיסוקו בהרכבת חלקים משומשים או בפירוקם או במסחר בהם, ידווח על כך למי שייקבע בתקנות ובדרך שתיקבע בהן.
(ד)
(בוטל).
חובות המוטלות על רוכש רכב [תיקון: תשע״ד]
(א)
רוכש רכב ממבטח כאמור בסעיף 3(א)(2) או מבעל צי רכב כאמור בסעיף 3א, שרכש רכב שלא לשימושו האישי –
(1)
יתקן את הרכב במוסך שניתן לו רישיון לפי דין;
(2)
יודיע בכתב למבטח או לבעל צי הרכב שממנו רכש את הרכב, לפי העניין, אחת לשלושה חודשים, ממועד הרכישה ואילך, אם תוקן הרכב במהלך התקופה האמורה ואת מקום הימצאו;
(3)
תוקן הרכב לפי סעיף קטן זה, יעביר למבטח או לבעל צי הרכב שממנו רכש את הרכב, לפי העניין, אישור על התיקון מהמוסך שבו תוקן הרכב, ואם הוחלפו בו חלקים, יכיל האישור כאמור פירוט של אותם חלקים ולצדם יצוין אם הם חלקים חדשים או משומשים.
(ב)
רוכש רכב כאמור בסעיף קטן (א), יעביר את הבעלות ברכב על שמו, מיד עם קבלת רישיון הרכב.
[תיקון: תשס״ה]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ה]
(בוטל).
עונשין [תיקון: תש״ס, תשס״ה, תשס״ח, ק״ת תש״ע, תשע״ב, תשע״ד]
(א)
העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים:
(1)
(נמחקה);
(2)
(נמחקה);
(3)
(נמחקה);
(4)
(נמחקה);
(5)
העושה פעולה במוצר תעבורה משומש משטחי האחריות האזרחית הפלסטינית בניגוד להוראת סעיף 18א; ואולם לענין סעיף 18א(ב) תהיה זו הגנה למי שעשה את הפעולה, אם יוכיח אחד מאלה:
(א)
כי רכש את מוצר התעבורה המשומש כדין לפני יום כ״ט באלול התשנ״ח (20 בספטמבר 1998);
(ב)
כי רכש את מוצר התעבורה המשומש בתום לב בישראל ממי שעוסק במכירתו, וכי המכירה היתה במהלך עסקיו הרגיל;
(5א)
בעל עסק המורשה לפי דין לעסוק בפירוק כלי רכב שהעביר לשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית רכב המיועד לפירוק כשהוא שלם או שהעביר לשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית את מסגרת המרכב של רכב כאמור או חלק ממנה, בניגוד להוראות סעיף 18א(א1);
(6)
מוסר רכב לתיקון בשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית, בניגוד להוראות סעיף 18א(ב1)(1); ואולם לעניין הוראות הסעיף האמור, תהיה זו הגנה למי שמסר רכב לתיקון בשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית, אם יוכיח כי נסיעתו בהם לא היתה למטרת תיקון הרכב, וכי התקיים אחד מאלה:
(א)
לא ניתן היה להמשיך את הנסיעה ברכב בלא תיקונו;
(ב)
בהמשך הנסיעה ברכב היה כדי לסכן עוברי דרך;
(7)
מעביר רכב באמצעות רכב אחר כדי לתקנו בשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית בניגוד להוראות סעיף 18א(ב1)(2).
(א1)
לעניין סעיף קטן (א), הואשם אדם בעבירה לפי סעיף קטן (א)(5), לא יואשם, בשל אותו מעשה, גם בעבירה לפי סעיף קטן (א)(6) או (7).
(ב)
בעל עסק שלא רשם פרטים לפי הוראות סעיף 7(א), (א1) או (ב), דינו – כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל״ז–1977 (להלן – חוק העונשין).
(ג)
העושה אחת מאלה, דינו – קנס בשיעור הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין:
(1)
מבטח שהעביר רכב לעסק שאינו מורשה לפי דין לעסוק בפירוק כלי רכב או שלא החזיר את רישיון הרכב לרשות הרישוי בניגוד להוראות סעיף 3(א)(1) או שהעביר את רישיון הרכב לרוכש בניגוד להוראות סעיף 3(א)(2), או בעל צי רכב שלא החזיר או שהעביר את רישיון הרכב כאמור, בניגוד להוראות אותם סעיפים, כפי שהוחל בסעיף 3א;
(2)
(נמחקה);
(3)
אדם, שעיסוקו בהרכבת חלקים משומשים או בפירוקם או במסחר בהם, שלא הודיע על גניבת חלק משומש כאמור בסעיף 7(ג);
(4)
(נמחקה);
(ג1)
העושה אחת מאלה, דינו – קנס בשיעור הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין:
(1)
רוכש רכב שלא לשימושו העצמי, שתיקן את הרכב במוסך שלא ניתן לו רישיון לפי דין, בניגוד להוראות סעיף 7א(א)(1);
(2)
מתקין חלק משומש ברכב, בניגוד להוראות לפי סעיף 17(א1).
(ג2)
העושה אחת מאלה, דינו – קנס בשיעור הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין:
(1)
רוכש רכב שלא לשימושו העצמי שלא הודיע בכתב למבטח הרכב או לבעל צי הרכב שממנו רכש את הרכב, אחת לשלושה חודשים, אם תוקן הרכב ואם מקום הימצאו; ואם תוקן הרכב, לא העביר להם אישור מהמוסך שבו תוקן הרכב, בניגוד להוראות סעיף 7א(א)(2) ו־(3);
(2)
רוכש רכב שלא העביר את הבעלות ברכב על שמו, בניגוד להוראות סעיף 7א(ב).
(ד)
הורשע אדם בעבירה לפי סעיפים קטנים (א), (ב) ו־(ג)(3), שאותה ביצע תוך כדי עיסוקו בעסק הטעון רישוי על פי כל דין, רשאי בית המשפט, נוסף על כל עונש אחר, לשלול את רשיון העסק לפרק זמן שיקבע.
(ה)
הורשע אדם בעבירה לפי סעיף קטן (א)(7), רשאי בית המשפט, נוסף על כל עונש אחר, לפסול אותו מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לתקופה שלא תעלה על 90 ימים.
אחריות נושא משרה בתאגיד
(א)
נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן כדי למנוע שהתאגיד או שעובד מטעמו יעבור עבירה לפי סעיף 10; המפר הוראה זו – דינו כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; לענין סעיף זה, ”נושא משרה“ – דירקטור, המנהל הכללי וכל ממלא תפקיד כאמור גם אם תואר משרתו שונה, או בעל תפקיד אחר בתאגיד האחראי מטעמו על התחום שבו נעברה העבירה.
(ב)
נעברה עבירה לפי סעיף 10 על ידי תאגיד או על ידי עובד מעובדיו, חזקה היא, כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
[תיקון: תשס״ה]
(בוטל).
סמכויות מפקחים
(א)
לשם פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה, רשאי מפקח וכל שוטר:
(1)
להיכנס לכל מקום בכל עת סבירה, למעט למקום המשמש למגורים בלבד, כדי לבדוק את קיום הוראות חוק זה;
(2)
לדרוש מכל אדם שיציג בפניו כל מסמך שקיבל לפי חוק זה, וכל רישום שניהל לפי חוק זה;
(3)
לתפוס דבר, שיש לו יסוד סביר להניח שנעברה בו עבירה לפי חוק זה או שעשוי לשמש ראיה במשפט לפי חוק זה.
(ב)
לשם גילוי עבירה לפי חוק זה, רשאי מפקח –
(1)
(2)
לחקור כל אדם בנוגע לעבירה לפי חוק זה; לענין זה תהיינה לו הסמכויות המסורות לקצין משטרה לפי פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות).
(ג)
הוראות פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), והוראות פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969, יחולו על חקירה, חיפוש ותפיסת חפצים לפי חוק זה כאילו נערכו בידי קצין משטרה או שוטר, לפי הענין, בשינויים המחויבים.
[תיקון: תשס״ה]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ה]
(בוטל).
תחולה על המדינה
הוראות חוק זה יחולו על המדינה.
תקנות [תיקון: תש״ס]
(א)
השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא יתקין, בהתייעצות עם השר לבטחון הפנים, תקנות לביצוע הוראות חוק זה.
(א1)
השר בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים, רשאי לאסור בתקנות התקנת חלקים משומשים ברכב בהתאם לגיל הרכב כפי שיקבע.
(ב)
תקנות לפי חוק זה טעונות אישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
(ג)
תקנות ראשונות לפי חוק זה יובאו לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, בתוך שישה חודשים ממועד תחילתו של חוק זה.
שינוי התוספות [תיקון: תשס״ה, תשס״ח, ק״ת תש״ע, תשע״ב]
(א)
השר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את התוספת הראשונה.
(ב)
תוקנה הפקודה לאחר תחילתו של חוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גניבות) (תיקון מס׳ 4 – הוראת שעה), התשס״ח–2008, רשאי השר, בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לשנות את התוספת השניה לצורך החלת תיקון כאמור על איסור שימוש ברכב, בשינויים המחויבים.
הוראת מעבר [תיקון: תשס״ה, תשס״ח, תשע״ד]
בעל עסק שברשותו, ערב המועד שייקבע בתקנות, חלק משומש, ירשום את פרטי החלק וכן פרטים נוספים, הכח כפי שייקבע בתקנות ועד המועד שייקבע בהן.
איסור שימוש במוצרי תעבורה משומשים משטחי האחריות האזרחית הפלסטינית ואיסור תיקון רכב בשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית [תיקון: תש״ס, תשס״ח, ק״ת תש״ע, תשע״ב, תשע״ד]
(א)
בסעיף זה –
”ההסכם“ ו”שטחי האחריות האזרחית הפלסטינית“ – כהגדרתם בסעיף 1 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש״ל–1970;
”מוצר תעבורה“ – מכלל, מכשיר או אבזר וכל חלק המשמש או המורכב ברכב לרבות חלק חילוף וכל מוצר שהוא חלק מציוד הרכב;
”מוצר תעבורה משומש“ – מוצר תעבורה שפורק מרכב שלא לשם הרכבתו מחדש באותו רכב;
”רכב“ – רכב מנועי כהגדרתו בפקודה;
”תיקון רכב“ – תיקון או טיפול מכני, חשמלי או אלקטרוני שבוצע ברכב, לרבות פחחות וצביעה וכן תיקון מערכת מיזוג אוויר או טיפול בה.
(א1)
בעל עסק המורשה לפי דין לעסוק בפירוק כלי רכב לא יעביר לשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית רכב המיועד לפירוק, כשהוא שלם, וכן לא יעביר לשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית את מסגרת המרכב של רכב כאמור או חלק ממנה.
(ב)
לא יעשה אדם כל פעולה במוצר תעבורה משומש משטחי האחריות האזרחית הפלסטינית.
(ב1)
(1)
לא ימסור אדם רכב לתיקון בשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית.
(2)
לא יעביר אדם רכב באמצעות רכב אחר כדי לתקנו בשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית.
(ב2)
היה לשוטר יסוד להניח כי אדם עבר עבירה לפי סעיף קטן (ב1), רשאי הוא לדרוש מאותו אדם להילוות אליו אל קצין משטרה או ליטול ממנו את רישיון הרכב, והוראות סעיף 47(ג), (ד) ו־(ו) לפקודה יחולו, בשינויים המחויבים; היה לקצין משטרה יסוד להניח כי יוגש כתב רישום נגד אותו אדם, רשאי הוא למסור לו הודעת איסור שימוש ברכב שבו נעברה העבירה וליטול את רישיון הרכב שלו לתקופות המפורטות להלן:
(1)
אם הרכב הועבר לשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית באמצעות רכב אחר – לתקופה של עד 30 ימים ברכב וברכב שבאמצעותו הועבר כאמור, ואם במהלך שלוש השנים האחרונות נמסרה הודעת איסור שימוש לפי פסקה זו – לתקופה של עד 60 ימים;
(2)
אם הרכב הועבר לשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית שלא באמצעות רכב אחר – לתקופה של עד שבעה ימים.
(ב3)
בהודעה כאמור בסעיף קטן (ב2) תצוין הסיבה לאיסור השימוש ברכב ולנטילת רישיון הרכב.
(ב4)
על איסור שימוש ברכב לפי סעיף זה יחולו הוראות הפקודה כמפורט בתוספת השניה.
(ג)
(בוטל).
(ד)
השר לביטחון הפנים ממונה על ביצוע סעיף זה, והוא רשאי, בהסכמת שר התחבורה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו.
תחילה
תחילתו של חוק זה בתום שנה מיום פרסומו; ואולם השר רשאי לקבוע בצו מועד מוקדם יותר לתחילת תוקפו של החוק או של סעיפים בו.
[תיקון: תשס״ה]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ח, ק״ת תש״ע, תשע״ב]

תוספת ראשונה

(סעיף 1 להגדרה ”חלק“)

[תיקון: ק״ת תשס״ז, תשע״ד]
לעניין רכב –
(1)
דלתות
(2)
מכסה מנוע
(3)
מכסה תא מטען
(4)
כנפיים קדמיות
(5)
כנפיים אחוריות
(6)
מנוע
(7)
פגושים
(8)
תיבת הילוכים
(9)
כריות אוויר
(10)
תיבת הגה
[תיקון: תשע״ד]
לעניין אופנוע –
(1)
בולם זעזועים
(2)
חיפוי מפלסטיק (פרינגים)
(3)
חישוקי גלגלים
(4)
מושב
(5)
מכל דלק
(6)
מנוע
(7)
סעפת פליטה
(8)
תיבת הילוכים
[תיקון: תשס״ח, ק״ת תש״ע, תשע״ב]

תוספת שניה

(סעיף 18א(ב4) – תחולת סעיפים מהפקודה)

על איסור שימוש ברכב יחולו הוראות לפי סעיפים 57א(ב)(2) ו־(3) ו־(ג) עד (ו), 57ב עד 57ז, בשינויים המחויבים, ובשינויים אלה:
(1)
לעניין סעיף 57ב, במקום ”מבית המשפט, המוסמך לדון בעבירות תעבורה“ יבוא ”מבית משפט השלום“ ובמקום ”העבירה כאמור בסעיף 57א(א)“ יבוא ”עבירות כאמור בסעיף 18א(ב1) לחוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גניבות), התשנ״ח–1998 (להלן – חוק מניעת גניבות)“;
(2)
לעניין סעיף 57ג(א), במקום ”מן העבירות המנויות בתוספת השביעית“ יבוא ”לפי סעיף 18א(ב1) לחוק מניעת גניבות“;
(3)
לעניין סעיף 57ד, במקום ”בית המשפט המוסמך לדון בעבירות תעבורה“ יבוא ”בית משפט השלום“.


נתקבל בכנסת ביום כ״ו בתמוז התשנ״ח (20 ביולי 1998).
  • בנימין נתניהו
    ראש הממשלה
  • שאול יהלום
    שר התחבורה
  • עזר ויצמן
    נשיא המדינה
  • דן תיכון
    יושב ראש הכנסת
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.