חוק הבחירות (דרכי תעמולה)/משאל עם מתוך

חוק הבחירות (דרכי תעמולה), תשי״ט–1959

התאמות לפי חוק סדרי השלטון והמשפט (ביטול החלת המשפט, השיפוט והמינהל), התשנ״ט–1999

2000188

ס״ח תשי״ט, 138; תשכ״א, 166; תשכ״ט, 12, 199, 199, 204; תשל״ג, 245; תשל״ח, 232; תשל״ט, 2; תשמ״א, 198, 331; תשמ״ט, 6; תש״ן, 85; תשנ״ב, 160; תשנ״ג, 156; תשנ״ו, 2, 172, 173; תשנ״ז, 202; תשנ״ח, 337; תשס״א, 92, 94, 101, 118; תשס״ב, 4; תשס״ג, 15; תשס״ז, 84; תשס״ח, 265, 265, 593; תשע״א, 338, 924, 1026; תשע״ד, 812; תשע״ה, 106, 108, 292; תשע״ו, 655, 1202; תשע״ז, 928; תשע״ח, 677; תש״ף, 6, 11; תשפ״א, 201, 206; תשפ״ב, 678, 909, 910; תשפ״ד, 45.

דחיית תחילה: ק״ת תשע״ה, 1108, 1330.

חוק סדרי השלטון והמשפט (ביטול החלת המשפט, השיפוט והמינהל): ס״ח תשע״א, 58.

נוסח זה של חוק הבחירות (דרכי תעמולה), תשי״ט–1959 כולל הוראות מיוחדות לעניין עריכת משאל עם לפי חוק סדרי השלטון והמשפט (ביטול החלת המשפט, השיפוט והמינהל), התשנ״ט–1999.

1.

תחולה [תיקון: תשנ״ו־2, תשס״ב, תשפ״ב־3]

חוק זה יחול על הבחירות לכנסת, והוא יחול, אם אין בו הוראה אחרת לענין זה, גם על הבחירות לרשויות המקומיות.

1א.

הגדרות [תיקון: תשפ״ב־3]

בחוק זה –

”בחירות מקדימות“ – כהגדרתן בסעיף 28א לחוק המפלגות;

”גוף הקשור לסיעה“ ו”גוף פעיל בבחירות“ – כהגדרתם בחוק מימון מפלגות;

”חוק מימון מפלגות“ – חוק מימון מפלגות, התשל״ג–1973;

”חוק המפלגות“ – חוק המפלגות, התשנ״ב–1992;

”חוק הרשויות המקומיות (בחירות)“ – חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ״ה–1965.

2.

תקופת ההגבלות [תיקון: תשכ״ט־3, תשנ״ב, תש״ף, תשפ״ב־3, תשע״א]

האיסורים וההגבלות לפי חוק זה יחולו, אם אין בו הוראה אחרת לענין זה, מהיום שלאחר היום שבו נוצרה העילה לעריכת משאל העם לפי חוק סדרי השלטון והמשפט (ביטול החלת המשפט, השיפוט והמינהל), התשנ״ט–1999 (להלן – חוק סדרי השלטון והמשפט), וביום משאל העם; ואולם האיסורים וההגבלות לפי סעיפים 2א, 4, 12 ו־13 יחולו אף מחוץ לתקופה האמורה.

2א.

איסור שימוש בנכסי הציבור [תיקון: תשכ״א, תשנ״ו, תשס״ח־3, תשע״ה־2, תשע״א]

(א)

לא ייעשה שימוש, בקשר עם תעמולת בחירות, בכספים או בנכסים מוחשיים או בלתי מוחשיים של גוף מבוקר כמשמעותו בפסקאות (1), (2), (3), (4) ו־(9) של סעיף 9 לחוק מבקר המדינה, תשי״ח–1958 [נוסח משולב], או של תאגיד שהממשלה או רשות מקומית משתתפת בהנהלתו או בהונו, ולא ייעשה שימוש כאמור במקרקעין או במטלטלין המוחזקים למעשה על ידי גוף או תאגיד כזה, למעט שימוש כמפורט להלן:

(1)

שימוש, בתמורה או שלא בתמורה, באולמות ובמקומות פומביים פתוחים העומדים כרגיל לשימוש כאמור;

(2)

שימוש בנכסים שהועמדו על ידי המדינה לרשותו של שר, סגן שר או חבר הכנסת, או שהועמדו על ידי הרשות המקומית לרשותו של ראש הרשות; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מהגבלות על שימוש בנכסים כאמור שהוטלו לפי כל דין או כללי אתיקה.

(ב)

אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי למנוע שימוש בכספים של רשות מקומית בקשר עם תעמולה לקראת משאל עם לפי חוק סדרי השלטון והמשפט, ובלבד שאם יאושר ההסכם במשאל העם לפי החוק האמור, המשפט, השיפוט והמינהל של מדינת ישראל לא יחולו בתחומי אותה רשות מקומית או סמוך אליה.

2א1.

שקיפות בתעמולת בחירות [תיקון: תשפ״ב־3]

(א)

לא יפרסם אדם מודעת בחירות בלי שהיא נושאת את שמו של האדם האחראי להזמנתה ואת הדרכים ליצירת קשר עימו, ולגבי מודעה מודפסת – גם את שמו של המדפיס אותה והדרכים ליצירת קשר עימו, ואם פעל האדם האחראי להזמנתה מטעם מתמודד בבחירות או גוף אחר – תישא המודעה את שם המתמודד או הגוף כאמור, את האות או הכינוי של הסיעה או את רשימת המועמדים ושמה של המפלגה שהגישה את רשימת המועמדים.

(ב)

בסעיף זה –

”מודעת בחירות“ – כל אחד מאלה:

(1)

תעמולת בחירות שנעשית על ידי מתמודד בבחירות, גוף הקשור לסיעה או גוף פעיל בבחירות או מי מטעמם;

(2)

תוכן של תעמולת בחירות שפורסם בעבור תשלום;

”מתמודד בבחירות“ – כל אחד מאלה:

(1)

מפלגה או רשימת מועמדים בבחירות לכנסת או בבחירות לרשות מקומית ולראש רשות מקומית;

(2)

מי שנכלל ברשימת מועמדים כאמור בפסקה (1);

(3)

מועמד בבחירות לראש רשות מקומית;

(4)

סיעה של מועצה יוצאת, כמשמעותה בסעיף 25 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות);

(5)

נבחר ציבור, כהגדרתו בסעיף 28א לחוק המפלגות.

(ג)

סעיף זה יחול גם על תעמולה בבחירות מקדימות, בשינוי זה: בפסקה (1) להגדרה ”מודעת בחירות“, במקום ”מתמודד בבחירות, גוף הקשור לסיעה או גוף פעיל בבחירות או מי מטעמם“ יקראו ”מועמד בבחירות מקדימות או מטעמו“.

2ב.

הגבלות על תעמולת בחירות שבה התייחסות לכוחות הביטחון או לנפגעי פעולות איבה [תיקון: תשס״א־2, תשע״א]

(א)

לא ייעשה שימוש בתעמולת בחירות בשמו או בדמותו של איש כוחות הביטחון שנפצע או שנהרג עקב היותו איש כוחות הביטחון, או בשמו או בדמותו של נפגע פגיעת איבה, בלא הסכמתו בכתב, ואם אינו בחיים – בלא הסכמת בן משפחתו בכתב ובלבד שבן משפחה אחר לא התנגד לכך בכתב.

(ב)

לא ייעשה שימוש בתעמולת בחירות בצבא הגנה לישראל באופן העשוי ליצור רושם כי צבא ההגנה לישראל מזוהה עם מפלגה או עם העמדה בעד ההסכם או נגד ההסכם (להלן – העמדות שבמשאל העם); אין בסעיף קטן זה כדי למנוע ממפלגה או ממי שמשתתף בתעמולה לקראת משאל העם להביע תמיכה בצבא ההגנה לישראל.

(ג)

אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע באיסורים ובהגבלות הקבועים בכל דין לגבי השתתפות כוחות הביטחון בתעמולה מפלגתית או לגבי פגיעה בפרטיות.

(ד)

בסעיף זה –

”איש כוחות הביטחון“ – מי שמשרת או ששירת בצבא הגנה לישראל, במשטרת ישראל, בשירות בתי הסוהר או בארגון ביטחון אחר של המדינה;

”בן משפחה“ – בן זוג, הורה, וכן ילד, אח או אחות שמלאו להם 18 שנים;

”נפגע“, ”פגיעת איבה“ – כהגדרתם בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש״ל–1970.

2ג.

הגבלה על שיתוף ילדים בתעמולת בחירות [תיקון: תשס״א־2, תשס״א־3]

לא ישותף בתעמולת בחירות ילד שגילו מתחת לגיל 15; לענין זה, ”שיתוף“, בתעמולת בחירות – למעט שימוש, בתעמולת בחירות, בצילום או בהקלטה שבהם מופיע ילד בפעילות שגרתית.

3.

[תיקון: תשפ״ב־3]

(בוטל).

4.

הגבלת השימוש ברמקול [תיקון: תשפ״ב־3]

לא תהא תעמולת בחירות באמצעות רמקול, פרט לשימוש ברמקול באסיפות ובכינוסים שמטרתם תעמולת בחירות; אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בהוראות לעניין שימוש ברמקולים שנקבעו בדין אחר.

5.

[תיקון: תשע״א]

(אינו חל).

6.

[תיקון: תשל״ח, תשס״א־2]

(בוטל).

7.

[תיקון: תשע״א]

(אינו חל).

8.

איסור של תכניות בידור וכיבודים [תיקון: תשכ״ט־3, תשס״ח־2, תשע״א]

לא תהא תעמולת בחירות מלווה תכניות בידור, לרבות הופעות של אמנים, נגינה, זמרה, הצגת סרטים ונשיאת לפידים; לא תהא תעמולת בחירות קשורה במתן מתנות, ופרט למסיבות בבתים פרטיים לא תהא קשורה בהגשת מאכלים או משקאות משכרים.

9.

איסורים שונים [תיקון: תשל״ג, תשס״א־2]

(א)

(בוטל).

(ב)

פרט לאמור בסעיף 10 לא תהיה תעמולת בחירות באמצעות הדבקה, התקנה, כתיבה, צביעה או זריקת אור על מבנים או גדרות או על כבישים, מדרכות או שטחים אחרים המיועדים לציבור שילך או שיסע בהם.

10.

הגבלה של מודעות מודפסות [תיקון: תשל״ג, תשמ״ט, תשנ״ג, תשס״א־2, תש״ף, תשפ״ב־3, תשע״א]

(א)

לא תהא תעמולת בחירות באמצעות מודעות מודפסות המוצגות ברבים, אלא בהגבלות אלה:

(1)

(נמחקה);

(2)

(בוטלה);

(3)

(נמחקה);

(4)

המודעה לא תודבק אלא על לוחות מודעות שייעדה רשות מקומית דרך קבע להדבקת מודעות או שייעדה במיוחד להדבקת מודעות של תעמולת בחירות לקראת בחירות.

(א1)

(1)

על אף הוראות סעיף קטן (א) תותר תעמולת בחירות באמצעות מודעה המוצגת על גבי דירת מגורים או על משרדיה או מועדוניה של מפלגה או משרדים של גוף אחר שמקיים תעמולה לקראת משאל העם, ובלבד שהצבת המודעה אינה אסורה לפי חוק הדרכים (שילוט), תשכ״ו–1966, ואם נקבעו תנאים והגבלות בחוק עזר לפי פסקה (2), כפוף לאותם תנאים והגבלות.

(2)

רשות מקומית רשאית לקבוע בחוק עזר תנאים והגבלות להצגת מודעה כאמור בפסקה (1), לשם הבטחת בטיחות הציבור ואיכות הסביבה, שענינם גודל המודעה, החומר שממנו היא עשויה או אופן הצגתה.

(ב)

(אינו חל).

10א.

[תיקון: תשע״א]

(אינו חל).

10ב.

הסדר פרסום חוצות [תיקון: תשס״א, תשס״א־2, תשס״ב, תשס״ג, תש״ף, תשע״א]

(א)

בסעיף זה –

”חבילת פרסום“ – מספר מיתקני פרסום חוצות ששטח הפרסום על גביהם משווק יחד כקבוצה אחת על ידי משווק פרסום;

”מיתקן פרסום חוצות“ – מיתקן המשמש להצגת מסרים פרסומיים מתחלפים בחוצות, המותקן ומופעל על ידי משווק פרסום, בהסכמת הרשות המקומית אשר בתחומה הוא מותקן, וכן שילוט על גבי אוטובוס להצגת מסרים כאמור;

”משווק פרסום“ – מי שעוסק בהפעלה של מיתקני פרסום חוצות ובשיווק של שטחי פרסום על גבי מיתקנים אלה;

”מתמודד בבחירות“ – (אינה חלה);

”תקופת הבחירות“ – התקופה שתחילתה ביום שלאחר שהכנסת אישרה הסכם כאמור בחוק סדרי השלטון והמשפט, וסיומה ביום עריכת משאל העם לפי החוק האמור.

(ב)

על אף הוראות סעיפים 9, 10(א) ו־10א, תותר, בתקופת הבחירות, תעמולת בחירות באמצעות השימוש במיתקן פרסום חוצות, בתנאים האלה:

(1)

(אינה חלה);

(2)

משווק פרסום לא יפלה בין המבקשים לפרסם מסר פרסומי של תעמולה לקראת משאל העם בכל דרך שהיא, לרבות במחיר, במועדי פרסום ובשיבוץ תעמולת הבחירות במיתקני פרסום החוצות;

(3)

משווק פרסום המפעיל למעלה מ־10 אחוזים מכלל מיתקני פרסום החוצות בשטח המדינה כולה או בשטח רשות מקומית מסוימת, לא יקצה לכלל המבקשים לפרסם מסר פרסומי בעד כל אחת מהעמדות שבמשאל העם, במועד נתון, שטח פרסום לתעמולת בחירות על גבי המיתקנים המופעלים על ידו, בשיעור העולה על 30 אחוזים משטח הפרסום שלו, הן במדינה כולה והן ברשות המקומית; היה למשווק הפרסום ספק מהי העמדה במסר פרסומי מסוים, יפנה ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית שיכריע בדבר, ורשאי היושב ראש לדרוש מהמבקש לפרסם את המסר הפרסומי כל מידע בעניין;

(4)

גוף או אדם המבקש לפרסם מסר פרסומי של תעמולה לקראת משאל העם לא יפרסם תעמולת בחירות על גבי מיתקני פרסום חוצות המופעלים על ידי משווק פרסום כאמור בפסקה (3), בשטח פרסום העולה על השיעור כמפורט באותה פסקה;

(5)

תעמולת הבחירות תהיה על גבי מיתקן פרסום חוצות המופעל על ידי משווק פרסום אשר מסר הודעה כאמור בסעיף קטן (ג)(1).

(ג)

משווק פרסום המבקש להקצות בתקופת הבחירות שטח פרסום לתעמולת בחירות על גבי מיתקני פרסום חוצות המופעלים על ידו, או שהקצה שטח פרסום כאמור, ימסור הודעות למבקר המדינה כמפורט להלן:

(1)

לפני תחילת השיווק של שטח הפרסום כאמור – הודעה שתכלול את הפרטים אלה:

(א)

מספרם, מיקומם ושטח הפרסום של כל מיתקני פרסום החוצות המופעלים על ידו, במועד מתן ההודעה, בשטח המדינה כולה ובשטח כל רשות מקומית;

(ב)

פירוט חבילות הפרסום המוצעות על ידו לשיווק במועד מתן ההודעה ושהוצאו על ידו לשיווק בשלושת החודשים שקדמו לה, לרבות מספרם, מיקומם ושטח הפרסום של מיתקני פרסום החוצות המרכיבים כל חבילה;

(ג)

מחירן של חבילות הפרסום המוצעות לשיווק לצורכי תעמולת בחירות;

(2)

לא יאוחר מ־90 ימים לאחר יום הבחירות – הודעה שתכלול פרטים לענין תעמולת הבחירות שפורסמה על גבי מיתקני פרסום החוצות המופעלים על ידו, לרבות זהות המזמין, זהות המממן ופרטי העסקה.

(3)

(אינה חלה);

(4)

(אינה חלה).

(ד)

משווק הפרסום ישלח העתק מההודעה לפי סעיף קטן (ג)(1) לועדת הבחירות המרכזית, לעיון כל דורש.

(ה)

(אינה חל).

11.

שמירה על הוראות [תיקון: תשל״ג, תשס״א]

על אף האמור בכל דין אחר, לא תרשה רשות מקומית הדבקת חומר שיש בו תעמולת בחירות אם החומר נוגד את הוראות סעיפים 9, 10, 10א או 10ב.

12.

מסירת חומר מודפס

לא ימסור מדפיס חומר שהדפיס ושיש בו תעמולת בחירות, אלא לידי מי שהזמין הדפסתו או לידי מי שהוסמך לכך בכתב על ידי המזמין; ואם החומר מתיימר להיות תעמולת בחירות מטעם מפלגה או רשימת מועמדים, לא ימסרנו אלא לידי מי שהוסמך לכך בכתב על ידי אותה מפלגה או רשימת מועמדים.

13.

איסור הפרעה [תיקון: תשע״א]

לא תהא תעמולה לקראת משאל העם מטעם גוף או אדם בצורה או בדרך שיש בהם משום הפרעה בלתי הוגנת לתעמולה לקראת משאל העם מטעם גוף או אדם אחר.

14.

הסדר בנוגע לאולמות ומקומות פומביים [תיקון: תשנ״ו־2, תשס״ב]

יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת רשאי, לאחר התייעצות עם סגני היושב ראש של אותה הועדה, להטיל על הבעל או על המחזיק של אולם או של מקום פומבי פתוח, העומדים כרגיל להשכרה – להשכירו לרשימת מועמדים פלונית, במועד שיקבע תוך 60 הימים שלפני יום הבחירות לכנסת, אם סבור יושב ראש הועדה שדרוש הדבר כדי לאפשר לאותה רשימת מועמדים להשמיע את דברה באותו מקום ישוב.

15.

[תיקון: תשע״א]

(אינו חל).

15א.

[תיקון: תשע״א]

(אינו חל).

15ב.

פטור מאחריות [תיקון: תשכ״ט־3, תשע״ד, תשע״ה־3, תשע״ו, תשע״ז, תשע״ז־2, תשפ״ב־3, תשע״א]

(אינו חל).

16.

פרסום הודעה על חופש הבחירות [תיקון: תשכ״ט־3, תשנ״ו־2, תשס״ב, תשע״ה־2]

(א)

ביום ה־14, ביום ה־7 ובכל אחד משני הימים שלפני יום הבחירות לכנסת, וביום הבחירות, יפרסם יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, בשידורי החדשות ברדיו ובטלוויזיה ובכל דרך אחרת שיקבע לאחר התייעצות עם אותה ועדה, הודעה שתבהיר לבוחרים את זכותם לבחור באורח חפשי ולפי מצפונם, ותפרט את הוראות החוק המבטיחות את חופש הבחירות, חשאיותן וטהרן; הודעה כאמור בסעיף קטן זה תפורסם בכל העיתונים היומיים המופיעים בישראל ביום ה־7 שלפני יום הבחירות לכנסת וביום הבחירות.

(ב)

(בוטל).

16א.

שידורי הסברים והדרכה [תיקון: תשכ״ט־3, תשנ״ו־2, תשס״ב, תשע״ד, ק״ת תשע״ה, ק״ת תשע״ה־2, תשע״ה־3, תשע״ו, תשע״ז, תשע״ז־2]

(א)

יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת יקבע, לאחר התייעצות עם אותה ועדה ועם המנהל הכללי של תאגיד השידור הישראלי, את הזמנים במערכת שידורי הרדיו והטלוויזיה שיהיו מוקדשים להסברים שיינתנו מטעמו לבוחרים על סדרי ההצבעה בבחירות לכנסת (צ״ל: במשאל העם) ולחברי ועדות הקלפי על סדרי מילוי תפקידיהם.

(ב)

שר הפנים יקבע, לאחר התייעצות עם המנהל הכללי של תאגיד השידור הישראלי, את הזמנים במערכת שידורי הרדיו והטלוויזיה שיהיו מוקדשים להסברים שיינתנו מטעמו לבוחרים על סדרי ההצבעה בבחירות לכלל הרשויות המקומיות ולחברי ועדות הקלפי על סדרי מילוי תפקידיהם.

(ג)

משך כל השידורים לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) לא יעלה על שעה אחת ברדיו ועל שעה אחת בטלוויזיה; יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת יתאם עם שר הפנים את השידורים לפי סעיף זה.

16ב.

השידורים ללא תשלום [תיקון: תשכ״ט־3, תשע״ד, ק״ת תשע״ה, ק״ת תשע״ה־2, תשע״ה־3, תשע״ו, תשע״ז, תשע״ז־2]

תאגיד השידור הישראלי לא יגבה תשלום בעד שידורים לפי חוק זה.

16ג.

תחולה על הרשות השניה לטלויזיה ורדיו [תיקון: תש״ן, תשנ״ו־3, תשנ״ח, תשע״א, תשע״ד, ק״ת תשע״ה, ק״ת תשע״ה־2, תשע״ה־3, תשע״ו, תשע״ז, תשע״ז־2]

הוראות סעיפים 15א, 15ב, 16, 16א ו־16ב יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על שידורי טלויזיה לפי חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו, התש״ן–1990 והוראות סעיפים 16 ו־16ב יחולו גם על שידורי רדיו לפי החוק האמור למעט על שידורי תעמולה לפי סעיף 16ד; לענין שינויים כאמור יראו, לפי הענין, את מנהל הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (להלן – הרשות השניה) כאילו היה המנהל הכללי של תאגיד השידור הישראלי ואת הרשות השניה והמורשים לשידורים כהגדרתם בחוק האמור כאילו היו תאגיד השידור הישראלי.

16ד.

[תיקון: תשע״א]

(אינו חל).

16ה.

הסדר פרסום סקר בחירות [תיקון: תשס״ג, תשע״א]

(א)

בסעיף זה –

”סקר בחירות“ – סקר הנערך בתקופת הבחירות והבודק דפוסי הצבעה של בוחרים במשאל העם או נושאים הקשורים במישרין למשאל העם;

”תקופת בחירות“ – כהגדרתה בסעיף 10ב(א);

”משדר לציבור“ – משדר בכלי התקשורת האלקטרוניים;

”מפרסם בכתב לציבור“ – לרבות בעיתון או באינטרנט;

”ציבור“ – למעט ציבור האנשים העוסקים בניהול מערכת הבחירות, בשכר או שלא בשכר.

(ב)

הראשון שמשדר לציבור על תוצאותיו של סקר בחירות ומי שמשדר כאמור בתוך 24 שעות מאז שתוצאות הסקר נמסרו לציבור לראשונה, יציין בצד התוצאות את כל אלה:

(1)

שמו של הגוף שהזמין את הסקר;

(2)

שמו של הגורם שערך את הסקר;

(3)

התאריך או התקופה שבה בוצע הסקר;

(4)

האוכלוסיה שמתוכה נלקח מדגם המשיבים לסקר;

(5)

מספר האנשים שהתבקשו להשתתף בסקר ומספר האנשים שהשתתפו בו בפועל;

(6)

מרווח הטעות לגבי הנתונים שהושגו.

(ג)

המפרסם בכתב לציבור על תוצאותיו של סקר בחירות כאמור בסעיף קטן (ב), יפרט, נוסף על האמור באותו סעיף קטן, גם את השאלות שנשאלו בסקר.

(ד)

על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), מי שמשדר או מפרסם לציבור בכתב, על תוצאות של סקר בחירות שלא מבוססות על שיטות סטטיסטיות מוכרות לעריכת סקרים, יציין בהבלטה שהסקר לא התבסס על שיטות סטטיסטיות מוכרות ולפיכך אי אפשר להסיק ממנו מסקנות לגבי דפוסי הצבעה או עמדות של הציבור, וכן יציין את הנתונים האמורים בפסקאות (1) ו־(2) של סעיף קטן (ב).

(ה)

העורך סקר בחירות בשיטות סטטיסטיות מוכרות, המיועד לפרסום בכתב או לשידור לציבור, ישלח העתק של תוצאות הסקר לועדת הבחירות המרכזית, בהקדם האפשרי, לעיון כל דורש, עם הפרטים האלה באשר לסקר:

(1)

הנתונים האמורים בפסקאות (1) עד (3) של סעיף קטן (ב) וכן השאלות שנשאלו בסקר כאמור בסעיף קטן (ג), ובלבד שלענין פסקאות (1) ו־(2) יצוין גם המען של הגוף שהזמין את הסקר או של הגורם שערך את הסקר, לפי הענין;

(2)

מידע על השיטה שהשתמשו בה כדי לאסוף את הנתונים שמהם הופקו תוצאות הסקר, לרבות:

(א)

שיטת הדגימה;

(ב)

גודל המדגם ההתחלתי;

(ג)

סוגי האוכלוסיה שנדגמו;

(ד)

מספר האנשים שהתבקשו להשתתף בסקר והמספר והאחוז מהם אשר השתתפו בסקר בפועל, סירבו להשתתף בסקר או לא התאימו להשתתף בסקר;

(ה)

התאריכים והשעות של הראיונות;

(3)

מרווח הטעות לגבי הנתונים שהושגו.

(ו)

(1)

עורך סקר בחירות ידווח למבקר המדינה, לא יאוחר מ־20 ימים לאחר יום הבחירות על סקרי הבחירות שערך בציון הפרטים כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג) וכן פרטי מממן הסקר ופרטי העסקה.

(2)

חובת הדיווח לפי פסקה (1) תחול גם לגבי פרסום סקר בחירות בתקופת הבחירות כהגדרתה בפסקה (3) של סעיף 10ב(ג), ויחולו לענין זה הוראות פסקה (4) של אותו סעיף קטן, בשינויים המחויבים.

(ז)

עורך סקר בחירות ישמור את נתוני הסקר שערך וכן את הפרטים המנויים בסעיף קטן (ה) במשך שלוש שנים מיום הבחירות.

(ח)

בתקופה שתחילתה בתום יום שישי שלפני פתיחת הקלפיות והמסתיימת במועד סגירת הקלפיות, לא ישדר ולא יפרסם אדם בכתב לציבור על תוצאותיו של סקר בחירות שלא שודרו או פורסמו בכתב לציבור לפני תחילתה של התקופה האמורה. המשדר או המפרסם בתקופה האמורה על תוצאותיו של סקר בחירות ששודרו או פורסמו לפני תחילתה של אותה תקופה, יציין בהבלטה שהסקר אינו עדכני ואין ללמוד ממנו על דפוסי הצבעה או עמדות של הציבור ביום השידור או הפרסום.

17.

ענשים [תיקון: תשס״ג]

המפר הוראה מהוראות חוק זה או אינו מקיים חיוב שהוטל עליו לפי הוראותיו על ידי יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, דינו – מאסר ששה חדשים או הקנס האמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל״ז–1977.

17א.

אחריות פלילית [תיקון: תשכ״א]

נעברה עבירה על הוראה מהוראות חוק זה, יהיה אשם באותה עבירה, מבלי לפגוע באחריות פלילית של אחרים, גם מי שהחזיק בכספים או בנכס שנעברה בהם העבירה או היה ממונה על החזקתם או שמירתם, זולת אם הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו או שנקט באמצעים סבירים למניעתה.

17ב.

צו מניעה [תיקון: תשל״ג, תשנ״ו־2, תשס״א־2, תשס״ב, תשס״ג, תשע״ה, תשע״ח, תשע״א]

(א)

יושב־ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת רשאי, לאחר שנתן לנוגע בדבר הזדמנות להביא טענותיו לפניו, ליתן צו המונע ביצוע מעשה עבירה לפי חוק זה, לפי פרק י״א לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ״ט–1969, לפי פרק ט׳ לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ״ה–1965 או לפי סעיף 4ט לחוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות), התשנ״ד–1994, או המשכתו (להלן – צו מניעה); לענין זה, ”נוגע־בדבר“ – לרבות חבר ועדת הבחירות המרכזית שהוא נציג הסיעה שתעמולה מטעמה מהווה או עלולה להוות עבירה לפי חוק זה, אם היתה התעמולה מטעם סיעה.

(ב)

(בוטל).

(ג)

(1)

הוראות סעיף 6 לפקודת בזיון בית משפט, יחולו על צו מניעה, ולענין זה יראו צו כאמור כצו של בית משפט, וליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית יהיו הסמכויות הנתונות לבית משפט לפי אותו סעיף.

(2)

בלי לגרוע מהוראות פסקה (1) ניתן צו מניעה נגד סיעה, רשימת מועמדים או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות מקומית והצו הופר, בין בידיהם ובין בידי אדם אחר הפועל בעבורם, ניתן להטיל את הקנס לפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית משפט על הסיעה, רשימת המועמדים או המועמד, ובלבד שניתנה הזדמנות לבא כוח הסיעה, לבא כוח רשימת המועמדים או למועמד להשמיע את דברם, ואם הופר הצו בידי אדם אחר הפועל בעבורם – ניתנה הזדמנות כאמור גם לאותו אדם;

(3)

בלי לגרוע מדרכי גביה אחרות, יקוזז קנס שהוטל לפי פסקה (2) מכספי מימון המפלגות או מהמקדמות שלהם זכאי מי שעליו הוטל הקנס לפי חוק מימון מפלגות, התשל״ג–1973, או לפי חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשנ״ג–1993, לפי הענין, ובלבד שלא יעלה סכום הקיזוז על 10 אחוזים מכספי המימון או מהמקדמות, לפי הענין.

(ד)

לא ייענש אדם לפי הוראות סעיף 17 אם עמד לדין בשל הפרת צו מניעה, ולא יועמד אדם לדין בשל הפרת צו מניעה אם הואשם בשל אותו המעשה לפי סעיף 17.

17ג.

צו להסרת מודעות ולניקוי ושיקום מקרקעין [תיקון: תשס״א־4, תשע״א]

(א)

יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית רשאי, עד היום ה־60 שלאחר יום הבחירות, ליתן צו המחייב סיעה, גוף או אדם שקיימו תעמולה לקראת משאל העם, להסיר מודעות וכתובות שהוצגו, שהודבקו או שנכתבו בניגוד להוראות חוק זה ולנקות או לשקם את המקרקעין שהושחתו, בתוך תקופת הזמן שיורה בצו; ובלבד שנתן לנוגע בדבר הזדמנות להשמיע את טענותיו בפניו; לשם הפעלת סמכותו האמורה רשאי יושב ראש ועדת הבחירות לדרוש ממי שהדפיס חומר שיש בו תעמולה לקראת משאל העם פרטים בדבר מזמין ההדפסה והחומר שנמסר למזמין.

(ב)

לא קוים צו שניתן לפי הוראות סעיף קטן (א) בתוך תקופת הזמן שנקבעה בו, רשאי יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית להורות לרשות המקומית שבתחומה הוצגו, הודבקו או נכתבו המודעה או הכתובת או למחלקת עבודות ציבוריות במשרד התחבורה, לבצע את הנדרש לפי הצו; הורה יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית כאמור, רשאי הוא להורות ליושב ראש הכנסת לנכות את עלות ביצוע הצו מכספי המימון שלהם זכאי מי שכנגדו ניתן הצו, לפי חוק מימון מפלגות, תשל״ג–1973, או לפי חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), תשנ״ג–1993, לפי הענין, ולהעביר את הכספים שנוכו כאמור לגוף שעליו הוטל לפי סעיף קטן זה, ביצוע הנדרש על פי הצו.

17ד.

צו מניעה בבחירות לעיריות ולמועצות מקומיות [תיקון: תשע״ה, תש״ף־2, תשפ״א־2, תשפ״ב, תשפ״ד]

(א)

יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית יקבע, בכל מחוז שיפוט, יושב ראש אחד של ועדת בחירות אזורית שהוא שופט של בית משפט מחוזי, והוא יהיה רשאי לדון בבקשות למתן צווים לפי סעיף 17ב, שעניינם מניעת ביצוע עבירה לפי חוק זה, ולפי סעיף 17ג, והכול בנוגע לבחירות לעיריות ולמועצות המקומיות שבאזור השיפוט של בית המשפט המחוזי שבו הוא מכהן; בסעיף זה –

”יושב ראש ועדת בחירות אזורית“ – מי שמונה לכהן לפי סעיף 20 לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ״ט–1969;

”מחוז שיפוט“ – כפי שנקבע לפי סעיף 33 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984.

(ב)

יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, ויושב ראש של ועדת בחירות אזורית שמונה כאמור בסעיף קטן (א) הדן בבקשה פלונית, רשאים, ביוזמתם, או על פי בקשה של בעל דין או של היועץ המשפטי לממשלה שהוגשה לפני תחילת הדיון או במהלכו, להורות שהדיון יתקיים בפני יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, אם ראו כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין.

(ב1)

(1)

יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית רשאי, ביוזמתו, או על פי בקשה של יושב ראש ועדת בחירות אזורית או של בעל דין, להורות שדיון בבקשה למתן צו לפי סעיף 17ב או 17ג שהוגשה או שיש להגישה במחוז שיפוט מסוים, יתקיים במחוז שיפוט אחר, ובלבד שלא ייתן הוראה כאמור לאחר תחילת הדיון, אלא אם כן קיבל לידיו את עמדתו של יושב ראש ועדת הבחירות האזורית שהחל לדון בה.

(2)

בהחלטה לפי סעיף קטן זה, ישקול יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית את מידת הפגיעה הצפויה בבעלי הדין כתוצאה מהעברת הדיון בבקשה למתן צו כאמור בפסקה (1), את המרחק ממחוז השיפוט שממנו יועבר ההליך למחוז השיפוט שאליו יועבר ואת הבטחת נגישותם של בעלי הדין להליך.

(ג)

על החלטה של יושב ראש ועדת בחירות אזורית לפי סעיף קטן (א) ניתן לערור לפני יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית.

(ד)

ליושב ראש ועדת בחירות אזורית יהיו נתונות הסמכויות הנתונות ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית כאמור בסעיף 17ה(ב) או (ג), לעניין בקשות שהוא דן בהן.

(ה)

(בוטל).

17ה.

סדרי דין והוצאות [תיקון: תשע״ה, תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ב, תשפ״ב־2]

(א)

יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע הוראות בדבר סדרי הדין בבקשות ובעררים לפי סעיפים 17ב עד 17ד ובבקשת פסלות שופט לפי סעיף קטן (ד).

(א1)

(פקע).

(ב)

יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית רשאי לחייב בעל דין בתשלום הוצאות ושכר טרחת עורך דין לטובת בעל דין אחר בהליך לפי סעיפים 17ב עד 17ד; ראה היושב ראש כאמור כי בעל דין עשה שימוש בלתי ראוי בהליך או הגיש הליך סרק שאינו מגלה על פניו עילה למתן צו, רשאי הוא, בלא קשר עם תוצאות ההליך, להטיל על בעל הדין הוצאות לטובת אוצר המדינה בשיעור שיראה לנכון.

(ג)

היה בעל הדין שחויב בתשלום הוצאות או שכר טרחת עורך דין לפי סעיף קטן (ב) רשימת מועמדים משותפת, רשאי יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לקבוע כי ההוצאות ושכר טרחת עורך הדין יוטלו רק על אחת מהמפלגות שהגישה את רשימת המועמדים האמורה; לעניין זה, ”רשימת מועמדים משותפת“ – כהגדרתה בסעיף 57 לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ״ט–1969.

(ד)

הוראות סעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984, יחולו על יושב ראש ועדת בחירות שדן בבקשות לצווים לפי סעיפים 17ב עד 17ד, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:

(1)

בסעיף קטן (ב1), בכל מקום, במקום ”בית המשפט“ יקראו ”יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית“;

(2)

ערעור לפי סעיף קטן (ג) יידון לפני יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית; החלטת יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית בעניין פסילתו הוא נתונה לערעור לפני נשיא בית המשפט העליון.

18.

[תיקון: תשע״א]

(אינו חל).

19.

[תיקון: תשע״א]

(אינו חל).

20.

התיישנות [תיקון: תשנ״ז]

תקופת ההתיישנות של עבירה לפי חוק זה תהיה שלוש שנים.

20א.

חסינות החוק [תיקון: תשכ״ט]

תקנות־שעת־חירום אין בכוחן לשנות חוק זה, להפקיע זמנית את תקפו או לקבוע בו תנאים.