חומת אנך על שיר השירים ה א
<< | חומת אנך על שיר השירים • פרק ה' • פסוק א' | >>
• א • ב • י • יד •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
בָּ֣אתִי לְגַנִּי֮ אֲחֹתִ֣י כַלָּה֒ אָרִ֤יתִי מוֹרִי֙ עִם־בְּשָׂמִ֔י אָכַ֤לְתִּי יַעְרִי֙ עִם־דִּבְשִׁ֔י שָׁתִ֥יתִי יֵינִ֖י עִם־חֲלָבִ֑י אִכְל֣וּ רֵעִ֔ים שְׁת֥וּ וְשִׁכְר֖וּ דּוֹדִֽים׃
באתי לגני. ארז"ל גני ג"ן פרשיות ועשרת הדברות. וכיוצא בזה אמרו במדרשים ובזה"ק בכ"מ. והקשה הרב מהר"ם זכותו ז"ל דהפרשיות הם נ"ד ותירץ בשם הרב מהר"ש אבוהב ז"ל דפ' וזאת הברכה אינה נחשבת שאין קורין אותה בשבת אלא בש"ת עכ"ד ולא הרוה צמאונינו בתירוץ זה. ומצאתי בספר ישן על קלף כ"י שכתב דנצבים וילך נחשבות לאחת והם נ"ג. ואני בעניי אמרתי שלפי דברי המפרשים פ' תצוה נחשבת כאלו מחוברות לפ' תרומהיא) ולא נזכר מרע"ה בפרשת תצוה ולכך נראית כסוף פ' תרומה ולכן מתחלת ואתה תצוה להורות שהוא תשלום פ' תרומה:
אריתי מורי עם בשמי. ראיתי בספר המקנה הנדפס מחדש להגאון החסיד מהר"ר פנחס הלוי נר"ו בפתחא זעירא כתב רעייתי על שם אאע"ה. יונתי ע"ש יצחק שנמסר למיתה כיונה כמשרז"ל. תמתי ע"ש ויעקב איש תם עכ"ד ולפי דרכו אפשר דכתיב אחותי על שם מרע"ה דהוא בסוד למען אחי ורעי וקרא לישראל כך להזכיר להם צדקת אבותינו ומרע"ה ואפשר לרמוז כי ר"ת אחותי רעיתי יונתי תמתי הוא תיר"א וזה רמז את ה' אלהיך תיר"א שקראתיך תמתי יונתי רעיתי אחותי ר"ת תירא שקראתיך על שם האבות ומרע"ה. ולכן את ה' אלהיך תירא כשם שהאבות ומשה יראו את ה' וזכית לשמות אלו. ולכן זכו ישראל לתורה גימטריא תרי"א שהוא ר"ת תמתי רעיתי יונתי אחותי בזכות האבות ומרע"ה. ובזכותם יכנעו ס"מ לילית גימט' תרי"א. וזה ירמוז קראין אריתי ר"ת אחותי רעיתי יונתי תמתי ישראל דבזכות אבות ומרע"ה נקראו ישראל דהוא שם קדוש גימטריא ר"ת עשר ספירות ועוד דרמוזים בו האבות והאמהות כמ"ש בתשב"ץ לתלמיד מהר"ם ז"ל ועוד בסוד מה שמו ומה שם בנו. והנה לברר ניה"ק צריך טורח. וזה רמז אריתי מורי לקטתי ניצוצות הקדושה עם בשמי בלי טורח בזכות האבות ומרע"ה. וגם בזכות תורה כמנין אריתי ונוסף יו"ד רמז לעשרת הדברות: