חבל נחלתו ל נו
סימן נו
חלוקת משמרות כהונה בין משפחות הכהונה
א. נאמר בדברי הימים (א' כד, ג – ו):
"ויחלקם דויד וצדוק מן בני אלעזר ואחימלך מן בני איתמר לפקדתם בעבדתם. וימצאו בני אלעזר רבים לראשי הגברים מן בני איתמר ויחלקום לבני אלעזר ראשים לבית אבות ששה עשר ולבני איתמר לבית אבותם שמונה. ויחלקום בגורלות אלה עם אלה כי היו שרי קדש ושרי האלהים מבני אלעזר ובבני איתמר. ויכתבם שמעיה בן נתנאל הסופר מן הלוי לפני המלך והשרים וצדוק הכהן ואחימלך בן אביתר וראשי האבות לכהנים וללוים בית אב אחד אחז לאלעזר ואחז אחז לאיתמר".
היינו, דוד המלך חילק את המשמרות לפני הקמת המקדש, לשישה עשר משמרות מבני אלעזר ושמונה מבני איתמר. לאחר החלוקה למשמרות הפילו גורל על סדר עבודת המשמרות1.
סוף הפסוק האחרון לעיל לא כ"כ מובן, מה הכוונה: "אחוז לאלעזר ואחוז אחוז לאיתמר". מה משמעות של 'אחוז'.
כך באר הרד"ק (דה"י א' כד, ג): "פי' לפי ששנה דוד המשמרות ממה שהיו כי מתחילה היו שמונה מאלעזר ושמונה מאיתמר, וראה דוד רבים לראשי גבורים מן בני איתמר ולקח עמו אחד מבני איתמר ואחד מבני אלעזר והוסיף עוד שמונה משמרות ותקן עשרים וארבעה משמרות השש עשרה מאלעזר והשמונה מאיתמר, וזהו שאמר בית אב אחד אחוז לאלעזר כלומר יותר על מה שהיה בתחילה, ואחוז אחוז לאיתמר, כלומר מה שהיה אחז לאיתמר היה גם עתה כן אחוז כי לא הוסיפו לו משמרה, ונחלקו רבותינו יש מי שאומר כי משה תקן שמונה משמרות ד' מאלעזר וד' מאיתמר בא שמואל והעמידן על שש עשרה שמונה מאלעזר ושמונה מאיתמר בא דוד והעמידן על עשרים וארבע, ויש מהם מי שאומר כי משה תקן שש עשרה שמונה מאלעזר ושמונה מאיתמר באו שמואל ודוד והעמידום על עשרים וארבע שנאמר יסד דוד ושמואל הרואה באמונתם".
וכן המלבי"ם (דה"י א' כד, ו): "אחד אחז. שהוציאו א' מבני אלעזר וא' מבני איתמר, עד המשמר הי"ז ולמעלה שהיה כולו מאלעזר, ובאשר באלעזר היו משמרות חדשות אמר אחד אחוז2, ובאיתמר היו הקדומים אמר ואחז אחז, ר"ל שהוא נאחז בין המשמורים מתחלה, כן פי' חז"ל במס' תענית".
ב. נאמר בתענית כז ע"א): "אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: משה תיקן להם לישראל שמונה משמרות. ארבעה מאלעזר וארבעה מאיתמר. בא שמואל והעמידן על שש עשרה, בא דוד והעמידן על עשרים וארבעה, שנאמר: בשנת הארבעים למלכות דויד נדרשו וימצא בהם גבורי חיל ביעזיר גלעד. מיתיבי: משה תיקן להם לישראל שמונה משמרות, ארבעה מאלעזר וארבעה מאיתמר. בא דוד ושמואל והעמידן על עשרים וארבע, שנאמר: המה יסד דויד ושמואל הראה באמונתם! – הכי קאמר: מיסודו של דוד ושמואל הרמתי העמידום על עשרים וארבע. תניא אידך: משה תיקן להם לישראל שש עשרה משמרות, שמונה מאלעזר ושמונה מאיתמר, וכשרבו בני אלעזר על בני איתמר חלקום והעמידום על עשרים וארבע, שנאמר: וימצאו בני אלעזר רבים לראשי הגברים מן בני איתמר ויחלקום לבני אלעזר ראשים לבית אבות ששה עשר ולבני איתמר לבית אבותם שמונה, ואומר: בית אב אחד אחז לאלעזר ואחז אחז לאיתמר. מאי ואומר? – וכי תימא: כי היכי דנפישי בני אלעזר, הכא נמי דנפישי בני איתמר – שמונה מעיקרא ארבעה הוו? תא שמע: בית אב אחד אחז לאלעזר ואחז אחז לאיתמר. תיובתא דרב חמא בר גוריא! – אמר לך רב חמא בר גוריא: תנאי היא, ואנא דאמרי כי האי תנא דאמר שמונה".
וכך פרש רבינו חננאל (תענית כז עמ' א – ב):
"וכשרבו בני אלעזר על בני איתמר חלקום לכ"ד שנאמר וימצאו בני אלעזר רבים לראשי הגברים מבני איתמר ויחלקום לבני אלעזר ראשים לבית אבות ששה עשר. ולבני איתמר לבית אבותם שמונה. היו ח' לאלעזר וח' מאיתמר כגון שהיו ח' אלפים מזה וח' אלפים [מזה] כל משמר אלף רבו בני אלעזר וכאשר דרשום נמצאו י"ו אלף ובני איתמר ח' אלפים כמו שהיו חלקו בני אלעזר לי"ו משמר אלף כל משמר ובני איתמר נשארו ח' משמרות כמו שהוא וזהו שכתב ויחלקום לבני אלעזר ראשים לבית אבות ששה עשר ולבני איתמר לבית אבותם שמונה. וכתיב בית אב אחד אחוז לאלעזר ואחוז אחוז לאיתמר כל האחוז שהיה לאיתמר מקודם הוא האחוז עתה. אבל לבני אלעזר הוסיפו ח' אחרים. תיובתא דרב חסדא דאמר משה תיקן להם לישראל ח' משמרות כו' הנה זה הברייתא תנא י"ו משמרות תיקן להם משה לישראל. ושנינן תנאי היא ואנא דאמרי כי האי תנא דתניא משה תיקן לישראל ח' משמרות ד' מאלעזר וד' מאיתמר אכתי סיפא דקתני באו [דף כז עמוד ב] שמואל ודוד והעמידום על (י"ו) [כ"ד] קשיא לרב חסדא ושנינן הכי מיסוד של שמואל שהוסיף על שתיקן משה. בא דוד והוסיף על מה שתיקן שמואל [והעמידום על כ"ד] שנא' המה יסד דוד ושמואל הרואה באמונתם".
וכן נאמר בירושלמי תענית (פ"ד ה"ב):
"רבי יעקב בר אחא רבי חייה בשם ר"י שמונה משמרות כהונה העמד משה ד' משל אלעזר וד' משל איתמר עד שעמד דוד ושמואל הרואה והוסיפה עליהם עוד שמונה ד' משל אלעזר וד' משל איתמר ובקשו להוסיף עוד שמונה ולעשותן כ"ד ומצאו משל אלעזר ולא מצאו משל איתמר הה"ד [דברי הימים א כד ד] וימצאו בני אלעזר רבים לראשי הגברים מן בני איתמר וגו'. ר' יעקב בר אחא ר' חונה רבה דציפורין בשם ר"י בית אב אחד בית אב אחד אחוז לאלעזר שניתוסף לו בתי אבות אחרים ואחוז אחוז לאיתמר מה שתפס תפס".
אף לפי הירושלמי ששה עשר משמרות לאלעזר ושמונה לאיתמר.
ג. אולם בלומדי את דברי הימים הבחנתי שבתרגום המובא ב'מקראות גדולות הכתר' כתוב: "דמתאחד תמניא למטרת אלעזר, ודמתאחד מתאחד אשתה עשרה למטרת איתמר". וזה הפוך מן המקרא עצמו: ששה עשר לאלעזר ושמונה לאיתמר3.
כתבתי לפרופ' יוסף עופר הי"ו על הטעות והוא השיב לי:
הקושי נמצא בפסוק עצמו: אחד אחוז לאלעזר ואחוז אחוז לאיתמר, משמע שאיתמר קיבל יותר.
דעת מקרא (יהודה קיל) מסביר לפי הפשט ופותר את הסתירה לפסוק ד: "ואחוז אחוז לאיתמר" כלומר כנגד שני אחוזים של אלעזר אחוז אחד לאיתמר.
אולם התלמודים דנים בעניין וייתכן שהציעו פתרונות אחרים. צריך לעיין היטב בסוגיות הבבלי והירושלמי, ואז אפשר יהיה אולי להסביר את התרגום.
צר לי שלא הגעתי להסבר. אולי תצליח אתה.
ופרופ' עופר שלח לי צילום של כתב יד של אחד התרגומים ובו הכתוב במקראות גדולות הכתר:
כתבתי לו שהוכח שהטעות אינה שלהם, אבל ברור לי שזו טעות של המתרגם. שהרי בפסוקים למעלה כתוב מפורש החלוקה, ובשום מקום ומקור לא נאמר כדברי המתרגם.
ד. עוד כתבתי שלפי פיסוק הטעמים הפסוק מוסבר הרבה יותר טוב. שכן לפי הטעמים כתוב "אחוז לאלעזר ואחוז ‘אחוז לאיתמר". כלומר: יש קו מפסיק (פסיק, פסק לפי הטעמים השונים), וא"כ דרך הקריאה היא: אחוז לאלעזר ואחוז (=לאלעזר), וכן אחוז (=אחד לאיתמר). כלומר המילה 'ואחוז' נמשכת למעלה על אלעזר שלו כפול משמרות מאיתמר4.
ועל כן נראה לי כי לבעל התרגום (או לכותב ומעתיק) יש טעות, ולא מצאתי לו בתלמודים חבר5.