חבל נחלתו ל מב

<< · חבל נחלתו · ל · מב · >>

סימן מב

ביאור סוגיית חצר מעל חצר (ב"ב ו ע"ב)

א. נאמר בבבא בתרא (ו ע"ב):

"איתמר: שתי חצרות זו למעלה מזו – אמר רב הונא: תחתון בונה מכנגדו ועולה, ועליון בונה מכנגדו ועולה; ורב חסדא אמר: עליון מסייע מלמטה ובונה. תניא כוותיה דרב חסדא: שתי חצרות זו למעלה מזו, לא יאמר העליון הריני בונה מכנגדי ועולה, אלא מסייע מלמטה ובונה, ואם היתה חצרו למעלה מגגו של חבירו – אינו זקוק לו".

השאלות בהן עסקו הראשונים הן: מה האחריות של התחתון ומה האחריות של העליון כאשר זה מתורגם למה מוטל עליו לבנות.

פרש רש"י (בבא בתרא ו ע"ב):

"זו למעלה מזו – קרקעית האחד גבוה מחבירתה".

"זה בונה מכנגדו ועולה – התחתון בונה משלו מלמטה עד שמגיע לגובה קרקעיתו של חבירו ואחר כך מתחיל זה לסייעו ונותן חלקו מכנגדו ומעלה, ולא יהא עליון נפסד בשפלות קרקעיתו של תחתון".

רש"י מסביר את שיטת רב הונא: כל אחד מהם בונה מחיצה בת ארבע אמות בלבד. והעליון אינו מפסיד כיון שחצר התחתון נמוכה יותר. ומשמע שלרב חסדא העליון מסייע לתחתון.

תוספות (בבא בתרא ו ע"ב ד"ה שתי חצרות) באר:

"ור"י מפרש דהתחתון מזיק לעליון כי קאי עליון כדאמרי' לעיל כי קאימנא חזו לי ולכך צריך לסייע עד ד' אמות בחצר העליון". ומשמע אליבא דרב חסדא ששניהם בונים את הכותל לכל ארכו (ואף על השטח של שניהם).

ב. כתב המאירי (בבא בתרא ו ע"ב):

"שתי חצרות הסמוכות זו לזו וקרקעיתה של אחת גבוהה מחברתה לא יאמר העליון הריני בונה מכנגדי ועולה אלא מסייע מלמטה ובונה". היינו כרב חסדא. וממשיך המאירי:

"ודבר זה פירשוהו גדולי הרבנים שלא יאמר העליון יהא תחתון בונה משלו עד שיהא שוה לי כנגד קרקעי שלא אפסיד אני בשפלותו ואח"כ אהא אני בונה עמו ומסייעו מכנגדי ולמעלה אלא הרי הוא בונה עמו עוד משיפולי קרקע ונמצאו שניהם בונין את כלה".

היינו, המאירי מפרש את שיטת רש"י (=גדולי הרבנים) אליבא דרב חסדא ששניהם בונים את המחיצה מהחצר התחתונה עד כדי ארבע אמות מעל החצר העליונה. ונמצא ששניהם בונים את הכותל ביניהם למלוא גבהו מהחצר התחתונה ועד ד' אמות של עליונה. וכן עולה מתוס' (ד"ה שתי חצרות). ולפי"ז שני הצדדים שוים ברוחיהם ובהפסדם, ובונים את הקיר על הקרקע של שניהם.

ממשיך המאירי:

"וגדולי המחברים (=רמב"ם) נוטים בה לדעת אחרת לומר שלא יאמר העליון יהא הוא בונה עד שיגיע להיות בנין שלו שוה כנגד קרקע שלי ואני בונה לבדי מלמעלה אלא עליון מסייעו משיפולי קרקע עד שיגיע לכנגדו ובונה עליון אח"כ מכנגדו ולמעלה, וכן פרשוה רוב גאוני ספרד וכן הלשון מוכיח שאמר עליון מסייע מלמטה ובונה. ודבר זה צריך שתדע שאינו אמור בכותל העשוי לצורך ניעוצי תקראות שהם רוצים לעשות עליה זה מכאן וזה מכאן שכל כיוצא בזה ודאי אין ספק ששניהם עושים את כלה וחולקים בהוצאה ובמקום כותל וכלל גדול לענין ניעוץ כל שבונה משלו מעכב את האחר שלא ינעוץ ואם סייעו עד חצי הכותל נועץ עד מקום שסייע ומכאן ואילך חברו מעכב עליו אלא אין הדברים אמורים אלא לענין כותל העשוי לענין היזק ראיה".

היינו, שיטת הרמב"ם, לפי המאירי, שמוטל על העליון יותר מן התחתון להשתתף עם התחתון עד שיגיע לגובה החצר של עליון, ומשם עליון בונה לבדו עד גובה ארבע אמות מקרקע חצרו.

וכך אמנם כתב הרמב"ם (הל' שכנים פ"ג ה"ז): "שתי חצרות זו למעלה מזו לא יאמר העליון הריני בונה מכנגדי ועולה אלא בונים שניהם מלמטה ועולה ובונה העליון לבדו מכנגדו ומעלה, ואם היתה חצרו למעלה מגגו של חבירו אין העליון זקוק לתחתון כלל".

מוסיף המאירי:

"וכתבו גאוני הראשונים שאם היה קרקעו של זה גבוה על של זה ארבע אמות שנמצא שאין תחתון מזיק כלום לעליון ועליון מזיק לתחתון ונמצא שעל המזיק לשמור את עצמו אין לעליון על התחתון כלום והרי התחתון אומר סלק הזקך ובנה בתוך שלך ואין לו על התחתון תביעה לא בהוצאה ולא במקום כותל כלל וכמו שביארנו למעלה במי שהיה גגו סמוך לחצר חברו ושמועה זו בשיש היזק ראיה אף מתחתון לעליון במקצת אויר ונציע את הדברים שהיה קרקע העליון גבוה על של תחתון שלש אמות ומחצה והרי יש היזק ראיה מתחתון לעליון בחצי אמה אויר והם צריכין לבנין כותל גבוהה ז' אמות ומחצה והשמיענו שלא יאמר העליון מכיון שאין היזק ראיה שלנו שוה בנה אתה עד שיסתלק את שלך שזהו ארבע אמות ואני אבנה עד שיסתלק את שלי ונמצאתי בונה ג' אמות ומחצה אלא עליון מסייע לתחתון בהוצאה ומקום שהרי אי אפשר לו לבנות באויר ומסייע לתחתון עד שישלים בכדי סלוק הזיקו ואח"כ בונה משלו עד שיסתלק את שלו לדעת הגאונים ונמצא תחתון בונה שתי אמות ועליון חמש אמות ומחצה וכן הדין לגובה שבפחות ויתר הכל לפי השיעור ומעתה היה גבוה על חברו שתי אמות שנמצא היזק מתחתון לעליון בשתי אמות אויר בונין שניהם שתי אמות התחתונות ועוד שתי אמות שהן תשלום היזק הבא מצד התחתון ואח"כ בונה העליון שתי אמות וכן כל כיוצא בזה".

מה שכתב המאירי בשם גאוני הראשונים הוא עפ"י שיטת הרמב"ם שהתחתון משתתף רק עד גובה ארבע אמות והעליון בונה את הכל.

ג. כתב הרמב"ן (בבא בתרא ו ע"ב):

"שתי חצרות זו למעלה מזו. פי' בין שגבוהות זו מזו אמה ושתים ושלש עד ארבע אמות הדין שוה, דרב הונא סבר תחתון בונה מכנגדו ועולה, ואם גבוהה זו מזו שלש אמות בונה התחתון שלש אמות בגויל ו' טפחים, ונותן מקרקעו שלשה ומשל חבירו שלשה, ועליון בונה מכנגדו בסיועו של תחתון באמה אחת, והשאר ודאי משל עצמו, נמצא שבנה התחתון ג' אמות וחצי אמה והעליון ג' אמות וחצי אמה, וכן אם גבוהה שתי אמות התחתון בונה ב' אמות לבדו, ומסייע בבנין שתים מלמעלה, נמצא שבנה התחתון שלש אמות והעליון שלש, ורב חסדא אמר עליון מסייע מלמטה ועולה, שאי אפשר לו לבנות כותלו בלא יסוד, לפיכך צריך לסייע ביסודו מלמטה ואין התחתון מפסיד בשפלותו כלום, שאין בדין שיפסיד בשביל שאינו מזיקו כל כך, לפיכך אם גבוהה שלש אמות בונין מלמטה בשוה עד אמה למעלה, נמצא שבנה התחתון שתי אמות כדינו והעליון עד שיסתלק שלא יזיקנו כדינו, לפיכך אם היתה זו למעלה מזו ד' אמות לדברי הכל אין התחתון זקוק לו ומיהו אם רצה העליון להכניס לתוך שלו ולבנות כדי שלא יסייע מלמטה בונה בתוך שלו גויל גזית כדין".

פירושו הראשון של הרמב"ן הוא כדברי הרמב"ם.

ממשיך הרמב"ן: "ויש אומרים"... ומוסיף הסבר בדעת רב הונא אליבא דרש"י.

מוסיף הרמב"ן (בבא בתרא ו ע"ב):

"ויש שדנין בשמועה הזו דין אחר, לומר שהתחתון צריך לסייע בד' אמות משפת עליונה ולמעלה, לפי שהתחתון רואה בעליון מפני גבהו ויכול למימר ליה כי קאימנא חזית לי ואם תחתונה ארוכה כי יתיב נמי חזי ליה דאזיל תחתון להאי גיסא ודוי ביה, הילכך אפילו היתה עליונה גבוהה מן התחתונה ד' אמות מסייע את העליון, ומפרשי לה הכי תחתון בונה כנגדו הוא לבדו, ועליון בונה מכנגדו ולמעלה בסיועו של תחתון מחצה על מחצה ועולה עד שיסתלק התחתון מהיזק ראיה שלו, משם ולמעלה ודאי של עליון הוא שהוא לבדו המזיק, ורב חסדא פליג ביסודו של עליון כדפרישית לעיל, וזה הדין נכון ומחוור לפי דעתנו ועולה כהוגן כלשון רבינו שלמה שכתבנו".

פירושו האחרון הוא אליבא דרש"י שאף התחתון בונה עם העליון את כל ארבע אמותיו כדי שהתחתון לא יזיק לו בהיזק ראיה, והעליון משתתף בקיר של התחתון משום שהחלק שלו ג"כ צריך בסיס. נמצא שהם בונים את כל הכותל ביניהם בשותפות.

והרמב"ן מחזיק דוקא בפירוש האחרון.

ד. הרשב"א (בבא בתרא ו ע"ב) באר כרמב"ם: "ורב חסדא אמר עליון מסייע מלמטה ועולה שאם אין יסוד אין בנין והעליון צריך הוא ליסוד, ובונין שניהם בשיתוף עד סילוק היזק ראיית התחתון בין רב בין מעט כמו שאמרנו, ומשם ואילך בונה העליון לבדו עד תשלום ד"א מכנגד חצרו, וקיי"ל כרב חסדא דהא תניא כותיה". וכן באר הריטב"א.

כך כתב הר"ן (בבא בתרא ו ע"ב) בהסבר מחלוקת רב הונא ורב חסדא:

"ובהא קא מיפלגי, דרב הונא סבר שאין מחייבין את העליון לסייע את התחתון אלא מקרקעיתו ולמעלה, שאינו בדין שיהא הוא נפסד בשפלותו של תחתון, הילכך תחתון בונה כנגדו הוא לבדו ומקצה מקרקעית העליון כדי רחב מחצית הכותל, שאינו בדין שיבנה התחתון הכל בחצרו, ומסייע התחתון לבנות למעלה עד שיסתלק היזק ראייתו של תחתון מעל גבי עליון, והשאר בונה עליון לבדו, שהרי הוא המזיק, וה"ק התחתון בונה כנגדו לבדו ועליון בונה כנגדו בסיוע התחתון עד שיסתלק היזקה ורב חסדא אמ' עליון מסייע מלמטה ועולה דצריך הוא ליסוד, שאם אין יסוד אין בנין, הילכך בונין שניהם בשתוף עד שיסתלק היזק ראייתו של תחתון, ומשם ואילך בונה העליון לבדו עד תשלום ד' אמות מכנגד חצרו, וקי"ל כרב חסדא דהא תניא כותיה". ואף הוא פסק כרמב"ם שעליון בונה לבדו עד שמשלים לארבע אמות.

כלומר הצטרפות העליון לבניה מלמטה היא משום שהחלק שהוא בונה צריך יסוד. וכשסיימו לבנות את חיובו של התחתון ארבע אמות ואח"כ בונה העליון לבדו עד השלמת ארבע אמותיו מגובה קרקעית חצרו.

ה. פסק הרא"ש (ב"ב פ"א סי' יז):

"איתמר שתי חצירות זו למעלה מזו אמר רב הונא תחתון בונה מכנגדו ועולה ועליון בונה מכנגדו ועולה, ורב חסדא אמר עליון מסייע מלמטה ובונה שאם אין יסוד אין בנין ואין העליון יכול לסלק היזק ראייתו אלא ע"י בנין התחתון אם לא שיבנה כל הכותל על חלקו וזה אינו רוצה הלכך צריך לסייע את התחתון ומקציע עפר חצרו כשיעור חצי עובי הכותל ובונה הכותל על קרקעות של שניהם עד שיהיה הכותל גבוה ד' אמות למעלה מחצר העליונה ואף על פי שהתחתון נמוכה הרבה מן העליונה צריך התחתון לסייע לעליון בכל הבנין אף על פי שאין יכול להסתכל בכל חצר העליון מ"מ כשהעליון עומד בשפת חצירו ומשתמש אז רואהו התחתון ואפי' בכה"ג מיקרי היזק ראיה כדאמר לעיל בני רה"ר כי קאימנא חזו לי כלומר לא קמזקי לי אלא דוקא כי קאימנא ואיני יכול לכופך להרחיק היזקך שאתה רואה אותי בשעה שאני עומד דבלאו הכי בני רה"ר חזו לי וצריך אני ליזהר מהם הלכך צריך התחתון לסייע לעליון עד השלמת ארבע אמות למעלה מחצר העליונה כדי שלא יוכל להסתכל בו כלל".

עולה מן הרא"ש שמסביר את שיטת רש"י מדוע התחתון בונה עם העליון את ארבע אמותיו של העליון מפני שאף הוא מזיק בהיזק ראיה לעליון אם אין שם ארבע אמות. ולכן העליון מסייע מפני שצריך יסוד לקיר, והתחתון מסייע עד לארבע אמות של עליון כדי שלא יזיק לו.

הטור (חו"מ סי' קס, ג) הלך בדרכי אביו: "שתי חצרות שקרקעית האחת גבוה מחבירו צריך העליון לסייע לתחתון לבנות למטה והתחתון צריך ג"כ לסייע לעליון עד שיהא גבוה ד' אמות מקרקעית העליון ולמעלה כדפרשי' טעמא גבי גג הנמוך מקרקעית החצר לפיכך יקציעו העפר מקרקעית של העליונה שיעור עובי חצי הכותל ובונין הכותל על קרקעית שניהם עד שיהא גבוה ד"א מקרקעית העליונה ולמעלה"... עולה שאף הטור פסק כרש"י ששניהם בונים את כל הקיר.

ו. באר הבית יוסף (חו"מ סי' קס אות ג):

"שתי חצרות שקרקעית האחד וכו'. שם אתמר שתי חצרות זו למעלה מזו אמר רב הונא תחתון בונה כנגדו ועולה ורב חסדא אמר עליון מסייע מלמטה ובונה. ופירש רש"י זו למעלה מזו. קרקעית האחת גבוהה מחבירתה. ותניא כוותיה דרב חסדא. וכתב הרמב"ם בפרק ג' מהלכות שכנים (ה"ז) שתי חצרות זו למעלה מזו לא יאמר העליון הריני בונה מכנגדי ועולה אלא בונים שניהם מלמטה ועולה ובונה העליון לבדו מכנגדו ומעלה. נראה שהוא מפרש דברי רב חסדא מסייע מלמטה כלומר פורע חצי ההוצאה לתחתון ומשם ואילך בונה הוא לבדו והיינו דקאמר ובונה סתם. ומדברי הרא"ש (סי' יז) משמע דהכי פירושו מסייע מלמטה במקום כלומר שמקציע מעפר חבירו כשיעור עובי חצי הכותל ובונה כלומר ופורע חצי בבנין כל הכותל עד שיעלה ארבע אמות למעלה מחצר העליונה וכן נראה דעת התוספות והרמב"ן (שם)".

וכ"פ בשולחן ערוך (חו"מ סי' קס ס"ג) כרש"י וכרא"ש והרמב"ן במסקנתו:

"שתי חצרות שקרקעית האחד גבוה מחבירו, צריך העליון לסייע לתחתון לבנות למטה, והתחתון צריך לסייע לעליון עד שיהיה גבוה ד' אמות מקרקע העליון ולמעלה. לפיכך יקציעו העפר מקרקע של עליונה שיעור עובי חצי הכותל, ובונין הכותל על קרקע שניהם עד שיהא גבוה ד' אמות מקרקע העליונה ולמעלה".

אולם כתב בבאור הגר"א (חו"מ סי' קס ס"ג): "והתחתון צריך. דלא כהרמב"ם שכ' דא"צ אבל פשטא דגמ' מ' כפי' הרמב"ם ע"ש".

כלומר, שו"ע פסק כרש"י אע"פ שבגמ' משמע כרמב"ם.

ז. כך סיכם בערוך השולחן (חו"מ סי' קס ס"ג):

"שתי חצירות שקרקעית האחת גבוה מחבירתה צריך העליון לסייע לתחתון לבנות למטה והתחתון צריך לסייע להעליון עד שיהיה גבוה ד' אמות מקרקע העליון ולמעלה דכיון דשניהם מזיקים זא"ז צריכים לעשות כל המחיצה הצריכה לזה ולזה בשותפות. ולהרמב"ם א"צ התחתון ליתן רק עד גובה ד' אמות מקרקעו אך גובה הכותל עד החצר העליון א"צ להיות רק חצי עובי שלמעלה מזה דהחצי עובי השני משלים קרקע החצר הגבוה לפיכך יקציעו העפר מקרקע של עליונה שיעור עובי חצי הכותל ובונין הכותל על קרקע שניהם עד שיהא גבוה ד' אמות מקרקע העליונה ולמעלה ולכן צריכין להתחיל להעמיד הכותל מקרקע התחתונה דאם נתחיל מהעליונה יהיה כל עובי הכותל על מקום העליון וזה לא יתכן דעל שני החצירות צריכה הכותל לעמוד ולכן מחוייב גם העליון לסייע לתחתון דאל"כ יאמר לו התחתון נעמידה על שלך לגמרי"...