חבל נחלתו כט ב

<< · חבל נחלתו · כט · ב · >>

סימן ב

קריאת שמע ותפילת עמידה של ערבית אחר עלות השחר

שאלה

מי שנפלה עליו תרדמה בלילה טרם שהתפלל תפילת ערבית וק"ש של ערבית והקיץ אחר עלות השחר, האם יתפלל ק"ש ועמידה אחר עלות השחר ולפני הנץ ומה דין ברכות קריאת שמע? (וה"ה למי שעסק בלחימה עד עלות השחר).

תשובה

א. פסק השולחן ערוך (או"ח סי' רלה ס"ד): "הקורא ק"ש של ערבית אחר שעלה עמוד השחר, קודם הנץ החמה (פי' יציאת החמה מענין הנצו הרמונים) (שיר השירים ו, יא; ז, יג), לא יצא ידי חובתו אלא אם כן היה אנוס, כגון שכור או חולה וכיוצא בהן; ואנוס שקרא אז לא יאמר השכיבנו, דכיון שעלה עמוד השחר אינו זמן שכיבה".

ורמ"א הגיה: "אבל שאר הברכות, דהיינו שנים שלפני ק"ש וברכת אמת ואמונה עד השכיבנו, אומר (טור ומרדכי והגהות מיימוני וע"ל סימן נ"ח סעיף ה')".

והוסיף המשנה ברורה (סי' רלה ס"ק לד): "עד השכיבנו אומר – ולא יאמר ברוך ה' לעולם וגו' וגם שמ"ע לא יתפלל דתפלת ערבית נתקנה רק בשביל לילה ומכיון שעלה עה"ש יום הוא לכל דבר".

היינו לפי השו"ע מי שהוא אנוס קורא ק"ש של ערבית עד הנה"ח, אבל בברכות ק"ש של ערבית אינו קורא ברכת 'השכיבנו' משום שאינו זמן שכיבה. ומוסיף המשנ"ב שתפילת עמידה של ערבית לא יאמר בין עה"ש להנץ החמה שכן לאחר עה"ש הוא יום, וק"ש של ערבית כיון שיש בני אדם שישנים אחר עה"ש התירו לאנוסים לומר.

ב. מקור המשנ"ב מהנאמר ברמב"ם (הל' תפילה ונשיאת כפים פ"ג ה"ו): "תפלת הערב אף ע"פ שאינה חובה המתפלל אותה זמנה מתחילת הלילה עד שיעלה עמוד השחר". המשנ"ב מקשה בשער הציון (ס"ק מא) מפירוש הרמב"ם למשנה על פסיקתו בי"ד החזקה שכן על דברי המשנה שערבית אין לה קבע פרש הרמב"ם (ברכות פ"ד מ"א): "לפי שאינה חובה כשחרית ומנחה, ואינה אלא רשות כלומר קבלוה והנהיגוה בלבד, ולפיכך לא הקפידו על תחלת זמנה וסופו, ויש לאדם להתפלל אותה עד שתעלה השמש1. ואם עבר עליו זמן תפלה מאלו השלש תפלות משלימה אחר זמנה עם התפלה שאחריה, ומאחר את התשלומין". ועל הרמב"ם הוא ממשיך ומקשה: "ובאמת הלא תפלת ערבית הוא כנגד הקרבת איברים שזמנם הוא רק עד עמוד השחר".

וא"כ כיצד יכול לומר תפילת עמידה בזמן שאין להעלות איברים ופדרים?! וע"כ סובר שאחר עלות השחר יתפלל עמידה של שחרית פעמיים לשם השלמה.

ג. כך כתב המגן גיבורים (אלף המגן סימן קח ס"ג): "ומכ"ש לאחר שעלה עה"ש ומטעם דזה לא מקרי זמן תפלה אף דמן הדין זמנה כל הלילה". ואינו יכול להשלים עמידה של ערבית אחר עה"ש.

כתב בשו"ת התעוררות תשובה (ח"ב סי' פב):

"ג) עוד נסתפקתי כמו שאחר עמוד השחר אם נאנס ולא קרא ק"ש יכול לקראו עם הברכות אם יכול ג"כ להתפלל תפלת ערבית עד הנץ החמה דתפלת ערבית נתקן כנגד איברים ופדרים של תמיד בין הערבים שמותר להקריבן כל הלילה כדאי' בברכות דף כ"ו ע"ב וכיון שאחר עמוד השחר אינו יכול להקריב עוד איברים ופדרים מיום שעבר אין שייך מקום לתפלה זו, או נימא כיון דתפלות אבות תקנו כדאמר ר' יוסי בר חנינא ותניא כוותי' וגם תניא כוותי' כריב"ל דאמר תפלות כנגד תמידים תקנום א"כ כמו שיכולין להתפלל ערבית מבעוד יום קודם הלילה אחר פלג המנחה גם למ"ד תפלות אבות תקנום שיעקב אבינו ע"ה שתיקן תפלת ערבית התפלל אותו ביום כדאי' להדיא שמביא תוס' ראיי' זו שם ד"ה יעקב תקן תפלת ערבית וסיימו בא"ד וז"ל ויפה מנהג שלנו דאדרבא טוב להתפלל מבעל"י קצת. א"כ לפ"ז שרי ג"כ אחר עמוד השחר כיון דמיקרי זמן שכיבה דעד הנץ החמה הוא בכלל תפלת ערבית. והנה לפ"מ דאנו פסקינן דתפלה יש לו תשלומין בתפלה שלאחריה כגון שלא התפלל שחרית ומשלים אותה אח"כ בתפלת המנחה א"כ עכ"ח העיקר תפלות אבות תקנום דאם הוא רק משום כנגד תמידים תקנום הלא עבר זמנו בטל קרבנו ואם לא הקריב קרבן תמיד של שחר לא יכול להשלימו בין הערביים יעויין היטב ברא"ש ברכות פ' רביעי אות ב' בארוכה וכיון שסמכינן אפילו למ"ד כנגד תמידים תקנום כיון דרחמי נינהו יש לו תשלומין כדאי' שם ברא"ש א"כ ה"ה דיוכל להתפלל עד הנץ החמה בנאנס דלא התפלל קודם תפלת ערבית עפ"מ שתקן יעקב אבינו".

ונשאר בספקו.

וכך כתב בכף החיים (סי' רלה ס"ק לא) "אם היה קרוב לעלות השחר ועדיין לא קרא קריאת שמע ולא התפלל ערבית ואין שהות לקרות קריאת שמע ולהתפלל יש להתפלל קודם עלות השחר וקריאת שמע יקרא אחר כך משום דתפלה לא אפשר להתפלל אחר עלות השחר אבל קריאת שמע יכול לקרות כנזכר לעיל".

עולה שאין להתפלל עמידה של ערבית אחרי עלות השחר, אלא להתפלל עמידה של שחרית פעמיים תשלומין לתפילת עמידה של ערבית.

ד. בילקוט יוסף (תפילה א סימן קח – הלכות תפלת תשלומין סעיף ה) כתב:

"אם שכח או נאנס ולא התפלל ערבית ונזכר אחר שעלה עמוד השחר, קודם הנץ החמה, יש אומרים שאינו יכול להתפלל ערבית כי אם בתורת תשלומין אחר שיתפלל שחרית. ויש אומרים שאפשר להתפלל ערבית עד הנץ החמה. ולדינא באופן שעלה עמוד השחר והוא קודם הנץ החמה, יתפלל ערבית ויתנה אם אני יכול להתפלל עכשיו הן דרך חובת שעתה, הן דרך תשלומין, הריני מתפלל. ואם לאו תהיה תפלת נדבה. ותפלת שחרית יתפלל אחר הנץ החמה כדי שלא יהיה כתרתי דסתרי. וכל זה דוקא באונס גמור, כגון שהיה חולה וכיוצא בזה, אבל אם טעה או שגג ימתין ויתפלל שחרית שתים".

בהערה הוא מביא מדברי אביו הגר"ע יוסף מה שהבאנו לעיל ומביא מן הראב"ד (על הרי"ף ברכות ב ע"א) שמזכיר שניתן להתפלל תפילת ערבית עד הנה"ח.

אולם הילקו"י לא מסביר איך הגיע לפתרון ההלכתי של תפילת עמידה של ערבית אחר עלות השחר וקודם הנץ ותנאי עליה. וע"כ עולה מדבריו שעמידה של ערבית לא יאמר אחר עה"ש, אלא יתפלל תשלומין אחר עמידה של שחרית.

ה. אולם המאירי (ברכות כו ע"ב) כתב חידוש בשם הגאונים בדין תפילת תשלומין, (והאחרונים לא ראו אותו ולכן לא התייחסו אליו): "טעה ולא הגיע עדיין זמן תפלה הסמוכה לה, אף על פי שעבר זמן תפלה הראשונה כגון שכח של שחרית ועבר חצות ולא הגיע לחצי שעה שביעית מתפלל של תשלומין תחלה אחר שלא הגיע זמן האחרת כמו שכתבנו וכן פירשו הגאונים בתפלת ערבית שנזכר בה קודם הנץ החמה".

היינו אע"פ שאסור להתפלל תפילת ערבית בין עה"ש להנה"ח, אולם אם לא התפלל ערבית כל הלילה ויכול לאומרה בין עה"ש להנה"ח יתפלל ערבית של תשלומין קודם עמידה של שחרית.

עולה שיש להתפלל עמידה של ערבית קודם הנץ ולשם תשלומין. וכיון שכן היא דעת הגאונים והמאירי (ואולי אף הראב"ד שהביא בילקוט יוסף בשם אביו) כן ראוי לנהוג, והאחרונים לא ראו וע"כ לא הזכירו.

ו. כתב בשו"ע (או"ח סי' קח ס"א):

"טעה או נאנס ולא התפלל שחרית, מתפלל מנחה שתים: הראשונה מנחה, והשניה לתשלומין; ואם היפך, לא יצא ידי תפלה שהיא תשלומין, וצריך לחזור ולהתפלל אותה. וכן הדין בכל מקום שצריך להתפלל תפלה לתשלומין".

ובאר המשנה ברורה (סי' קח ס"ק ז):

"ואם היפך – פי' שהיתה בדעתו שתהא הראשונה לתשלומין לא יצא דלא תקנו רבנן השלמה אלא בזמן התעסקות בתפילה חיובית ולא קודם לכן ויש מפקפקים לומר שא"צ לחזור ולהתפלל אא"כ גילה דעתו בפירוש בתפילתו שהשניה היא לשם חובה והראשונה לתשלומין וכגון שהוא מוצאי שבת והבדיל בשניה ולא הבדיל בראשונה כמו שיתבאר ולענין דינא כתב הפר"ח והפמ"ג שאין לנו אלא דברי המחבר וכן העתיק הדה"ח להלכה ומ"מ טוב יותר שבעת שחוזר ומתפלל יתנה ויאמר אם איני מחוייב להתפלל פעם שנית אני מתפלל אותה בתורת נדבה".

ועולה עפ"י המשנ"ב שלכתחילה ראוי שעמידה שמתפלל בין עה"ש להנה"ח, יתכוין מלכתחילה שהיא השלמה. (אמנם בדיעבד, לפי הגאונים שאין יכול להתפלל עמידה של שחרית ממילא יכולה להיות רק עמידה של תשלומין, ולכן אי"צ לנהוג שאם לא התכוין לא יצא כשו"ע).

מסקנה

מי שלא התפלל ערבית בגלל שנאנס ויכול להתפלל בין עלות השחר להנץ החמה יתפלל ק"ש וברכותיה פרט לברכת 'השכיבנו', ואח"כ יתפלל עמידה של ערבית בתור תשלומין, וממשיך אח"כ בתפילת שחרית כותיקין.