חבל נחלתו כו נה
סימן נה
גניבת ושכפול מפתחות
שאלה
תלמידים גנבו מַפְתֵחַ של שער בית ספר ושכפלו אותו, וחילקו ביניהם את המפתחות. מחנך אותה כיתה, הצליח להיודע מן הגניבה, ולמי מתלמידיו הגיעו המפתחות, ונטל את כל המפתחות מידי התלמידים.
א) האם הוא צריך להשיב לכל תלמיד את עלות שכפול המפתחות הגנובים?
ב) האם מותר לו לחלק את המפתחות לאנשי צוות בית הספר?
תשובה
א. ברור לכל התלמידים שהיתה זו גניבה בכוונה, וכל מעשי אותו תלמיד וכיתתו היו אסורים הן מצד ד"ת, והן מצד תקנות בית הספר. התלמידים חלקם בני מצוה, וחלקם יכנסו למצוות בקרוב ואפילו אינם חייבים בגניבה מן התורה, הם חייבים מצד תקנות ביה"ס.
הצד המיוחד הוא שלכאורה נגנב רק מפתח אחד והנהלת בית הספר מקבלת בהשבת הגניבה כעשרה מפתחות זהים.
ב. לכאורה השאלה היא:
האם מי שגנב ועשה רווחים בשימוש בגנבתו, האם חייבים להחזיר לו מה שהשקיע בגניבה?
התשובה היא שאמנם צריכים להשיב לגנב מה שהשקיע בגניבה כדי להשביחה.
פסק הרמב"ם (הל' גניבה פ"א הי"א): "היתה הגניבה ביד הגנב והשביחה מאליה כגון כבשה שילדה וגזזה משלם אותה ואת גיזותיה ואת ולדותיה, ואם אחר יאוש ילדה וגזזה משלם כשעת הגניבה. הוציא עליה הוצאות והשביחה כגון שפטם אותה הרי השבח של גנב אפילו לפני יאוש, וכשמחזיר הגניבה עם הכפל נוטל השבח מן הבעלים או מחשבין לו מן הכפל".
ואם כן לכאורה מגיע לגנב שכר שכפול המפתחות.
ג. אלא שבמקרה הנוכחי אין כאן השבחה של הגניבה עצמה – המפתח שנגנב לא הושבח, אלא שהגנב 'הרחיב' את רווחיו מן הגניבה. לו יצוייר שאדם גנב תוכניות וייצר כלי – כאשר הוא נתפס ולוקחים מידיו את הכלי, נראה שאין צריך לשלם לו את ההוצאות שלו לבניית הכלי, זו חלק מן הגניבה שלו, ומה שהוציא הוא כדי להשתמש בגנבתו, ולא להשביחה בעצמה, ולכן אין חייבים להשיב לגנב את מה שהוציא כדי להגדיל את גנבתו. והגנב חייב להשיב הן את התוכניות והן את חפץ שבנה על פי התוכניות.
אם הוא מכר גנבתו לאחרים והרויח עליה כסף, הוא לא צריך להשיב את אותם רווחים למי שנגנב ממנו. הוא חייב להשיב את מה שגנב בלבד. אולם לקונים ישנה תביעה כלפי הגנב ולא כלפי מי שנגנב ממנו. כאמור בשולחן ערוך (חו"מ סי' שנו ס"ה): "בזמן שהלוקח עושה דין עם הגנב, והוא אומר: בכך וכך לקחתי ממך, והוא אומר: לא מכרתי לך אלא בפחות מזה, הלוקח נשבע בנקיטת חפץ, ונוטל מהגנב". ולכן אם הוא מכר את המפתחות, הקונים חייבים בהשבה למי שנגנב ממנו, והקונים תובעים את הגנב על מה ששלמו על הגניבה.
ד. אולם נראה שבמקרה הנוכחי אין כאן רווחי גנב מן הגניבה.
כל השכפולים של המפתח היו בשביל חבריו לכתה, התלמיד הגנב היה למפרע שלוחם של חבריו. ואחרי הגניבה כל אחד שכפל את המפתח הגנוב לעצמו, ובכך הפך גנב בעצמו. נמצא שכולם גנבו מפתחות, ועל כולם להשיב את הגניבה. ומה ששכפלו את המפתח הגנוב זה היה חלקם בגניבה, ולכן אין ביה"ס צריך להשיב להם מאומה (ואף הגנב לא צריך להשיב לחבריו אע"פ שהוא שכפל עבורם את המפתח, והם שלמו לו דמי שכפול).
ה. כיון שכולם בחזקת גנבים או חולקים עם הגנב בגנבתו, כולם חייבים בהשבת מפתחותיהם הגנובים, כדין כל גנב. והם כולם צריכים להשיב את הגניבה להנהלת בית ספר ממנה נגנב המפתח אותו שכפלו, והיא בעלת המפתחות.
ונראה שהיא זכאית לעשות עם המפתחות כרצונה, לזרוק לים, או לשמור לרזרבה או לחלק לחברי סגל אחרים שאין להם מפתחות, ואין היא צריכה לשלם על המפתח שנגנב ממנה, אע"פ שקבלה יותר מפתחות ממה שגנבו ממנה.