חבל נחלתו כג יט
סימן יט
חיוב עמוד בסוף המגילה
שאלה עריכה
האם מגילת אסתר שאין לה עמוד בסופה כשרה לקריאה?
תשובה עריכה
א. כתב הטור (או"ח סי' תרצא): "...ור"ת ז"ל כתב כיון דנקראת ספר נותנים לה כל דין ס"ת חוץ ממה שמפרש בהדיא דהיינו שאם הטיל בה ג' חוטי גידין כשרה אבל לכל שאר הדברים היא כספר תורה לענין עיבוד לשמה והיקף גויל וחטוטרת חתי"ן ותליית ההי"ן וקופי"ן וכל גופות האותיות כצורתן וזיונן של שעטנז ג"ץ ובחסירות ויתרות וצריכה עמוד בראשה וחלק בסופה כדי להקיפה בו הכל כס"ת. והרמב"ם ז"ל כתב שאין צריכה עיבוד לשמה ואם כתבה מין או עו"ג פסולה ובעל ה"ג כתב שאין צריכה תגין".
וכך כתב בספר כלבו (סימן מה): "ושאלו אל הר"ם (=מהר"ם מרוטנברג) אם המגילה צריכה הקף גויל ועמוד והשיב בתשובות ר"ת ז"ל דנקראת ספר ונקראת אגרת ועבדינן לחומרא ודיינין ליה דין ספר לכל מילי לבר מחדא מלתא דיהיבינן ליה דין אגרת שאם הטיל בה ג' חוטין כשרה כמו שכתבנו, אבל לענין הקף גויל וכל גוף האותיות בצורתן ובזיינן של שעטנ"ז ג"ץ ובחסרות ויתרות הכל כדין ספר תורה ועמוד נמי צריכה כדאיתא פ"ק דבבא בתרא ומניח חלק מצד אחד כדי לגול עמוד ומצד אחד כדי לגול היקף"...
הבית יוסף (או"ח סי' תרצא) הביא שנחלקו הראשונים אם צריך עמוד בראשה או עמוד בסופה ומכריע שצריך בסופה ועל כן פסק (או"ח סי' תרצא ס"ב): "וצריכה עמוד בסופה וחלק בראשה כדי להקיפה בו". וכ"כ בהלכות קטנות למרדכי (מנחות, פרק הקומץ רבה רמז תתקס), ספר התרומה (הל' ספר תורה סימן רב), הגהות מיימוניות (הלכות מגילה וחנוכה פ"ב אות נ), יוסף אומץ (ח"א דיני פורים והנלווה לו סימן תתרצא),
אמנם ברמב"ם לא מוזכר כלל עניין העמוד בראש או בסוף המגילה (וציין זאת הב"ח).
ב. דרכי משה (הקצר או"ח סי' תרצא אות נ) כתב: "והמנהג בין האשכנזים שלא לעשות עמוד כלל וכן כתב במהרי"ל (הל' פורים סי' טז) וכ"נ".
וכך לשון המהרי"ל (מנהגים, הלכות פורים סי' טז): "אמר מהר"י סג"ל שכתב במיי' שעושין למגילה עמוד אחד לכורכה עליו כדרך שעושין שנים לס"ת, משום דס"ת גוללין לאמצעיתא צריכה שנים ומגילה נגללת מראשה לסופה די לה באחד. והעיד על חמיו מה"ר משה נאוימרק שהיה לו עמוד אחד למגילה שלו. ואמר מהר"י סג"ל יש לישב המנהג שאין נוהגין כן, משום דאית למ"ד מגילת אסתר לא נתנה לכתוב ע"י הנבואה ולא מיתקרי ספר, וראיה דאין אנו נזהרים מליגע בה ערום כמו בס"ת, דכל הנוגע בה ערום נקבר ערום בלא מצוה, ר"ל בלא אותה מצוה".
הסיק הב"ח (או"ח סי' תרצא): "ולענין הלכה יראה להכריע כדעת ר"י ורבינו שמשון והרא"ש גם בספר התרומה סימן ר"ב ובסמ"ג (עשין) סימן כ"ה (קז ע"ד) פסקו כן וכן כתב באגודה דעמוד בסופה וכדי היקף בראשה וכתב הבית יוסף שכן נהגו ובמלכותו קאמר שנהגו כן, אבל במלכותינו נהגו שלא לעשות לה עמוד כלל ואולי מפני מחלוקת הפוסקים בדין זה נהגו כן דשב ואל תעשה עדיף ובדרשות מהרי"ל (שם) כתב טעם אחר על מנהגינו ולא מתיישב לע"ד".
וכן כתב ביוסף אומץ (ח"א דיני פורים והנלווה לו סימן תתרצא): "אין העולם נזהרין כלל לעשות עמוד בסופה [ואף שבשו"ע כתב בשם מהרי"ל דלא נהגו לעשות עמוד בסופה, לא ידעתי במה רב גובריה לבטל הלכה פשוטה. רק דלגירסת רש"י איכא חד מאן דאמר דעושה עמוד בתחילתו, ובזה לא עביד כמאן (כת"י ב')]. וגם הרבה סופרים אינן נזהרין להניח גויל חלק בראש המגילה קודם התחלת הכתב, בערך שיוכל לגלול בו כל המגילה בחלק ההוא, והנה זה נגד כל הפוסקים, רק שמסופקני אם הדברים האלה רק למצוה או אפילו לעכב, לכן נראה לי דמספק אל יברך על המגילה כזו דספק ברכות להקל. אכן העושים מגילותיהם כזה צריכין ליתן הדין, שמפני הוצאה מועטת אין מקיימין מצוה זו כדינה כל שנה בשנה".
הסביר הלבוש (או"ח סי' תרצא ס"א): "המגילה נקראת ספר דכתיב [אסתר ט, לב] ונכתב בספר, לפיכך נהגו בה לכתחלה דין ספר תורה לענין היקף גויל וחטוטרות חתי"ן ותליית הי"ן וקופי"ן, וכל גופות האותיות בצורתן, וחסירות ויתירות. וצריך להניח בסופה קלף חלק כשיעור עמוד כדי לגול בה עמוד של עץ לגוללה בה, שהמגילה מסופה לתחילתה היא נגללת, כדי שיוכלו לקרות בה מתחלתה עד סופה בלי שצריך לגוללה כולה קודם שיקרא בה, אף על פי שנהגו לפשוט אותה כולה, מ"מ כבוד הוא לה יותר כשגוללין אותה מסופה לתחלתה, ונוהגין שלא לעשות לה עמוד בסופה כלל, ובראשה צריך להניח בה חלק כדי להקיפה כולה ג"כ משום כבוד שיהיה לה כשומר".
והקפיד לא לחלוק על רבו (הרמ"א) ולכן כתב שיעור עמוד ולא עמוד ממש.
ג. כתב בשיירי כנסת הגדולה (הגהות בית יוסף אורח חיים סימן תרצא אות ה): "הלכך כו'. נ"ב: אבל בספר המפה וב"ח כתוב בשם מהרי"ל [הל' פורים, דף ס' ע"ב] שנהגו שלא לעשות לה כלל עמוד בסופה. יראה דבאשכנז נהגו כמו שאמר מהרי"ל ז"ל, ובספרד נהגו כמ"ש רבינו המחבר ז"ל".
הגר"א בביאורו לשו"ע כתב שצריכה עמוד בסופה וסיים: "גם נהגו. ע' ב"ח וכ"כ ט"ז ס"ק ב' והוא תמיה גדולה וצע"ג".
והעיר המשנה ברורה (סי' תרצא ס"ק טז): "כלל – והגר"א בביאורו מפקפק ע"ז מאוד".
והט"ז (ס"ק ב) כתב: "נראה הטעם דיש מחלוקת בין הגדולים הראשונים אם לעשות עמוד בראשו או בסופו ע"כ לא נהגו כלל לעשות עמוד".
בערוך השולחן (או"ח סי' תרצא ס"ז) העיר על המחלוקת אם עמוד בראשו ובסופו וכתב שמשום המחלוקת לא נהגו בעמוד והוסיף: "ועוד נלע"ד בטעם העולם דבאמת בגמ' וירושלמי לא נזכר עמוד במגילה רק בשארי ספרים וס"ל דכמו דשארי ספרים נגד ס"ת לפי שאין קריאתן תדיר נתמעטו בעמוד כמו כן מגילה שאין קריאתה רק פעם אחת בשנה א"צ עמוד כלל ובימי הראשונים שעשו עמוד במגילה מפני שהיו לומדים בה לפרקים בעוד שלא היה דפוס בעולם משא"כ אצלינו שהיא רק פעם אחת בשנה א"צ עמוד כלל ודו"ק".
נוצר מצב מעט משונה שבני ספרד נוהגים לפי פסיקת אשכנז וצרפת, ובני אשכנז עצמם אינם נוהגים כך.
ד. באחרונים ספרדים ניכרת הנטיה להחמיר מאד בעמוד למגילה.
כתב בשו"ת אור לציון (ח"ד – הערות פרק נו – דיני כתיבת המגילה אות ב):
"בשו"ע בסימן תרצ"א סעיף ב' מבואר, שצריך עמוד בסוף המגילה. ועל כן אף שהרמ"א שם כתב שנהגו שלא לעשות לה עמוד כלל בסופה, מ"מ ודאי שיש לבני ספרד לחוש לדעת מרן, ואין לברך כשאין עמוד בסופה. וכן כתב בשיירי כנה"ג בהגב"י שם אות ה', שבני ספרד נהגו כדעת מרן1. וראה גם בשלחן גבוה שם אות א', שכתב שכן מנהג בני ספרד, ואם לא נתן עמוד בסופה פסולה, ע"ש. וראה עוד בקול יעקב שם אות כ', ע"ש". ובקול יעקב כתב שהעמוד אינו מעכב (בדיעבד).
ודברי השלחן גבוה לא מובנים לי, וכי היכן מצאנו שעמוד מעכב את המגילה?!
וכך החמיר בשו"ת עשה לך רב (ח"ו סי' נ):
"אלא שלענין דיעבד לקרוא בה שציין כב' שנוי הדבר במחלוקת הפוסקים, שלדעת הרב מטה – יהודה (שם סוף דין ב') אם קרא בה בדיעבד בלא עמוד בסופה יצא וכו', אבל דעת הרב שו"ג (=שולחן גבוה) היא שבלא עמוד בסופה פסולה, ולכן אם קרא בה ויכול למצוא אחרת יקרא שנית בלא ברכה. ועיין להגרח"פ (=פלאג'י) בספרו רוח-חיים (סימן תרצ"א אות ג'). והרשב"ש (בתשובותיו סימן תקמ"ט) כתב שאין העמוד לעכב אלא לנוי, וציין שכן נהג אביו במגילה שהיה קורא בה לעשות לה עמוד וכו', והדברים ארוכים בגדולי הפוסקים".
"מעתה נשוב לעיקר נדון דידן לענין קריאה במגילה שאין עמוד בסופה לכתחלה, הרב כנה"ג בשיורי כנה"ג (הגהב"י אות ה') כתב בספרד נהגו בדברי רבינו המחבר שצריכה עמוד בסופה, ובאשכנז כמ"ש מהרי"ל שהביא מור"ם בהגה דאינה צריכה עמוד כלל ע"כ. מעתה אין כל תימה שבישיבה שכב' לומד בה לא נהגו בעמוד כלל".
"אלא שאעפ"י שרוב גדולי הפוסקים האשכנזים כתבו בפשיטות שכך המנהג (עיין לרב ערוך השולחן בסימן תרצ"א אות ז' ועוד רבים), נראה לי שאין זה פשוט באמת כל כך, ויש גם בקהלות האשכנזים שלא הסכימה דעתם למנהג זה, ובראשם הגר"א שבביאורו על השו"ע (שם סק"כ) כתב על דברי הרמ"א שנהגו שלא לעשות עמוד כלל בסופה וזו לשונו: עיין ב"ח וכ"כ ט"ז ס"ק ב', והוא תמיהה גדולה וצע"ג עכ"ל. אין אנו יודעים כיצד נהג הגר"א למעשה2, אך מדבריו נראה שאין דעתו נוחה כלל ממנהג זה שהוא נגד ש"ס ערוך. וגם הרב משנה – ברורה (שם ס"ק ל"ז) הביא דעת הגר"א וזו לשונו: והגר"א בביאורו מפקפק על זה מאד עכ"ל. ולשונו של הרב משנה – ברורה מתונה מאד שכן הגר"א השאיר דבר זה בצע"ג וקרא לו תמיהה גדולה, וזה ודאי הרבה יותר מפקפוק בעלמא. עכ"פ נראה שגם דעת המשנב"ר לא היתה נוחה ממנהג זה. גם בסידורו של הגר"י מעמדין "בית יעקב" בדיני קריאת המגילה (סימן ד' ס"ק י"ב) כתב: צריכים עמוד בסופה וחלק בראשה כדי להקיפה בו".
"ולכן נראה לענ"ד למעשה שספרדים צריכים להקפיד מאד בעמוד בסופה של המגילה כפסק מרן, ואילו אשכנזים ראוי שינהגו אף הם כן".
ה. ואחר בקשת המחילה מגדולי האחרונים אדון כתלמיד הדן לפני רבותיו בקרקע.
בש"ס לא נזכר בפירוש עמוד למגילה. וכל מה שנלמד הוא מעמודים של ספר תורה. בגאונים אין רמז לעמוד במגילה ולא הזכירו שום חיוב על כך. הרי"ף והרמב"ם לא הזכירו מאומה, והכל נתחדש בבית מדרשם של בעלי התוספות. כך שודאי כל ישראל יצאו י"ח עד ימי תוספות ללא עמוד במגילה. (כמו"כ לפי בה"ג ורמב"ם אין למגילה דין ספר תורה).
לכן עמוד במגילה הוא הידור, אבל לא שמענו שלא יצא ידי חובה, וכן חייב בברכה כפי שנהגו עד שנתחדש דין זה.
וכן בעדת תימן יש שנהגו בעמוד ויש שלא נהגו, אולם רק משום נוחות ולא משום חיוב הלכתי לכך.
מסקנה עריכה
יוצאים י"ח ומברכים על מגילה שאין לה עמוד, והרוצים להדר או לנהוג כמנהג ספרד יחברו עמוד לסוף המגילה, ובמקומות שקורים מגילה לפני קהל מעורב מבני אשכנז ובני ספרד, כמו בישובים קטנים או במחנות צה"ל, ראוי מאד להניח עמוד בסופה כדי שכל הקהל יצא בהידור.