חבל נחלתו כב י

<< · חבל נחלתו · כב · י · >>

סימן י

יציאת בהמה בשבת ברצועת צבעונית בצוארה


שאלה

דרך רועי בהמה דקה בימינו, לקשור מעין חגורת פלסטיק צבעונית על צואר הצאן כדי לסמן שבהמה זו צריכה רפואה מסוימת (אנטיביוטיקה). בשבת מוציאים את הצאן למרעה שהוא כרמלית. האם מותר להוציא צאן שקשורה לו רצועה על צוארו למרעה בשבת?

תשובה

א. כתב בערוך השולחן (או"ח סי' שה ס"א): "בבהמה יש שני איסורי תורה ואחד דרבנן האיסור תורה הם שביתת בהמתו והיינו שלא תשא שום משא עליה בשבת ולא תלך בקרון דכתיב [שמות כג, יב] למען ינוח שורך וחמורך ולאו דווקא שור וחמור וה"ה כל מיני בהמות וחיות ועופות כשהם של ישראל אסור להבעלים להניח עליהם שום משא ואף אם אחר מניח עליה משא מחוייב להסיר ממנה והחיוב הוא דווקא בעקירה והנחה דומיא דאדם ולא נצטוה רק על בהמה שלו ולא על בהמתו של אינו יהודי והשנית יש איסור מחמר והיינו שהיא טעונה משא והוא מחמר אחריה וזה נפקא לן מלא תעשה כל מלאכה אתה ובהמתך [שמות כ, י] ואיזהו מלאכה שהיא ע"י שניהם הוי אומר זה מחמר [רש"י קנ"ג: ד"ה ורחמנא] וזה אסור אף בבהמת אינו יהודי וכבר בארנו זה בסי' רס"ו סעיף י' ע"ש ושם בארנו למה צריך שני הדברים ע"ש. והאיסור שמדרבנן הוא שלא ישתמש בבהמתו כלל בשבת והיינו לסמוך עליה וכיוצא בזה והנה דין מחמר נתבאר שם ודין משתמש יתבאר בסי' זה ובסי' של"ט ועיקרי דיני סי' זה הוא משביתת בהמתו שלא תשא עליה משא ונשים שוות לאנשים בשביתת בהמה כמו בכל דיני שבת ומפורש כן במשנה דס"פ במה בהמה [שבת נ"ד:] בפרת שכינתו של ראב"ע ע"ש".

דן ערוה"ש בסעיף ב: "ועיקר דבר זה צריך ביאור שהרי יש דברים שהיא מוכרחת לשאת אותן כגון מפני שמירתה דבלא זה לא תשתמר כלל וממילא דדבר זה אינו בכלל משא כמו שהבגד לאדם אינו בכלל משא ויש שהיא צריכה בשביל חימום כמו החמור שמטבעו הוא קר וצריך למרדעת כדי לחממו ופשיטא שזהו כבגד לאדם, וכן אם נותנים עליהם דבר לאיזה תועלת כמו על כבשים שלא יטנפו צמרן או לשמור חלבן או שלא יעלו עליהן זכרים וכיוצא באלו הדברים הויין כבגד לאדם דאף שאין זה צורך בעצם להבהמה אלא להאדם מ"מ צורך עצמה מקרי כמו בדבר שמשתמרת בו דג"כ היא לא תחוש לכך מפני שאין בה דעת אבל אם היה לה דעת היתה חפצה בזה לכך מקרי מלבוש שלה ולאפוקי משא הוי עבודה והוי כמלאכה ועל זה אמרה תורה לא תעשה וגו' ולמען ינוח שורך וחמורך, אבל בכל הדברים שחשבנו הוי נייח לנפשה כיון שיש לה טובה מזה זהו כלל הדברים".

מתבאר מדבריו שרצועה כזו הקשורה לצוארה לסימון מסויים שהוא לרפואת הבהמה הוא כמלבוש ועל כן מותר לצאת בו בשבת לרה"ר וכש"כ לכרמלית.

ב. כתב בשנות אליהו (הקצר, שבת פ"ה מ"א) סיבות שבגללן אסור שיהיו תלויים דברים על גבי בהמה בשבת: "במה בהמה כו'. כללא דמילתא ששה דברים שאין הבהמה יוצאה בה. (א) משאוי. (ב) ומידי דלא מינטרה. (ג) ונטירותא יתירה. (ד) דילמא נפיל ואתי לאתויי. (ה) משום מראית עין דמחזי כמאן דבעי למכור בשוק. (ו) ומשום נוי".

כאמור בערוה"ש ברצועה זו הקשורה בצוארה אין משאוי, ואינו נעשה לשמירת הבהמה הפיזית שלא תברח, ולא לנוי, ואין בה סימן של הליכה לשוק. ולכן אם הרצועה מחוברת בחזקה אין בה בעיה של 'דילמא נפיל ואתי לאתויי'. ועל כן נראה שמותר מכל הסיבות הנ"ל לצאת בה.

ג. פסק הרמב"ם (הל' שבת פ"כ הי"ב): "הזכרים יוצאים בעור הקשור להן על זכרותן כדי שלא יעלו על הנקבות, ובעור הקשור להם על לביהם כדי שלא יפלו עליהם זאבים, ובמטלניות המרוקמות שמיפין אותן בהן, והרחלות יוצאות ואליה שלהן קשורה למעלה על גבן כדי שיעלו עליהן הזכרים, או קשורה למטה כדי שלא יעלו עליהם הזכרים, ויוצאות מלופפות במטלניות כדי שיהיה הצמר שלהן נקי, העזים יוצאות ודדיהן קשורות כדי שייבש מהן החלב, אבל אם קשרן כדי שלא יצא החלב עד שיחלוב אותו לערב הרי אלו לא יצאו".

המיוחד בקשירות ובאביזרים שנקשרו לבהמות הללו שהוזכרו ברמב"ם, שאין הקשירות צורך הבהמה אלא לצורך האדם בעל הבהמה: הוא מעוניין לשמור על צמרן בנקיות, הוא מעוניין שתתעברנה או שלא תתעברנה או ליבשן מחלב, ואע"פ שלבהמה זה לא מסייע במאומה, הותר לו לקשור את האביזר ולצאת בהם בשבת. וא"כ גם בחגורת פלסטיק המשמשת לו לזהות בהמה הצריכה טיפול רפואי, מותר לצאת בה אם היא מחוברת היטב.

ד. פסק השולחן ערוך (או"ח סי' שה ס"ו): "אילים יוצאים לבובים והוא עור שקושרים להם תחת זכרותם שלא יעלו על הנקבות, והרחלות יוצאות שחוזות והוא שקושרין אליתן כלפי מעלה כדי שיעלו עליהן הזכרים, ויוצאות כבונות והוא שקושרים בגד סביבן לשמור הצמר שיהיה נקי, והעזים צרורות והוא שקושרים ראשי דדיהן ודוקא כשקושרים אותם כדי שיצטמקו דדיהן ולא יחלבו דאז מהדק שפיר, אבל אם קשר כדי לשמור חלבן שלא יפול לארץ, אסור דלא מהדק שפיר וחיישינן דלמא נפל ואתי לאתויי".

ובאר המשנה ברורה (סימן שה):

"(כב) ראשי דדיהן – בשביל החלב כמו שיתבאר וטעם כל אלו דאע"פ שאין נעשין להם לשמירה שלא לברוח מ"מ כיון שנעשין לשמירת גופן לשמרן מפני הצער שלא יהיו מוכחשים או מפני צמרן ובריאותם וטובתם הוי להו כמלבוש לאדם ולא למשא הוא להם ומותרין לצאת בהן [לבוש]".

"(כג) ודוקא כשקושרין אותן – ואפילו אם קישר בשביל זה כיס על דדיהן ג"כ שפיר דמי [גמרא ע"ש]:

"(כד) וחיישינן דלמא נפיל וכו' – אבל בלא"ה משמע דהיה מותר ולא הוי משוי דחשיב מלבוש במה ששומר בזה את חלבו וכמו רחלים כבונות דשרי מפני ששומר בזה את צמרן. ועיין לקמן בסעיף י"א דאוסר לעזים לצאת בכיס שבדדיהן שתלוי עליה כדי שלא יסרטו דדיהן בקוצים מיירי התם שהיו צריכין עוד להחלב ולא הדקוה שפיר כדי שלא יצטמק החלב ולכך אסור".

עולה שבחגורות פלסטיק, הנעשות לרפואתן של הבהמות, כיון שקשורות חזק, מותר לצאת למרעה בשבת. ורק צריך להקפיד שהחגורות הנ"ל קשורות חזק ואין בהם חשש נפילה בשבת.

מסקנה

מותר לצאת לרה"ר או לכרמלית בחגורות פלסטיק צבעוניות על גבי צואר הבהמות, ובתנאי שחגורות אלו תהיינה קשורות בחזקה.