חבל נחלתו ט נ
סימן נ
עני המהפך בחררה
שאלה
אדם פירסם שהוא מעוניין למכור את רכבו במחיר 'מחירון'. ניגש אליו קונה א' והציע לקנות את הרכב במחיר נמוך מהמחירון בכחמש מאות שקל, ורק אחרי בדיקה במכון לבדיקות לפני קניה. יום אחרי כן פנה אליו קונה ב', שלא ידע כלל מקונה א' והציע לקנות את הרכב מיד ללא בדיקה ובמחיר מחירון. האם כיון שנוצר מו"מ עם קונה בכוח, המוכר מחויב להמשיך את מסלול הקניה עם הקונה הראשון או שיכול למכור את הרכב לקונה השני?
תשובה
א. פסק הטור (חו"מ סי' רלז): "המחזר אחר דבר לקנותו בין קרקע בין מטלטלי ובא אחר וקנאו נקרא רשע וכתב ר"ת ז"ל דהוא הדין נמי בשכירות אם רצה לשכור קרקע או מטלטלין או להשכיר עצמו ובא אחר וקדמו נקרא רשע אבל אם בא לזכות בהפקר או לקבל מתנה מאחד ובא אחר וקדמו אינו נקרא רשע שאינו דבר המצוי לו במקום אחר".
ובאר הבית יוסף:
"המחזר אחר דבר לקנותו בין קרקע בין מטלטלי ובא אחר וקנאו נקרא רשע וכתב רבינו תם דהוא הדין נמי בשכירות וכו'. ריש פרק שלישי דקדושין (נט.) אמרינן עני המהפך בחררה ובא חבירו ונטלה ממנו נקרא רשע ופירש רש"י עני המהפך בחררה מחזר אחריה לזכות בה מן ההפקר או שיתננה לו בעל הבית. וכתבו התוספות (ד"ה עני) והרא"ש (סי' ב) וקשה לרבינו תם מהא דתנן במסכת פאה (פ"ד מ"ג) ומייתי [לה] בפרק קמא דבבא מציעא (י.) גבי פאה נפל לו עליה פירש טליתו עליה מעבירין אותו ממנו משמע דאותו שנטלה לא מיקרי רשע ונראה לרבינו תם ז"ל דבהפקר ומציאה לא נקרא רשע לפי שאינם מצויים בכל מקום וכל הזריז לקדום ולזכות בה מותר ודוקא במכר או שכירות שיכול למצוא לקנות או להשתכר במקום אחר כי הך עובדא דרב גידל והיינו נמי עני המהפך בחררה שממציא עצמו אצל בעל הבית לעובדו כדי שיתן לו לפעמים חררה כי זה יכול למצוא גם הוא. והר"ן (כד. ד"ה רב גידל) כתב שהרמב"ן (ב"ב נד: ד"ה נכסי) סובר כדברי רש"י שאפילו במציאה נקרא רשע וזו ששנינו לענין פאה מעבירין אותה ממנו היינו טעמא שלא הוא בלבד מחזר אחריה שהרי כל העניים מהפכים כמותו אחר הפאות. ומכל מקום עשיר המהפך בחררה ובא אחר ונטלה ממנו אינו נקרא רשע לפי שהעשיר מצוי לו לחם בביתו [או] ליקח משכניו ואף על גב דהאי עובדא דרב גידל מוכח דבעשיר הבא ליקח שייך נמי [דין] עני המהפך בחררה הני מילי במקח קרקעות לפי שאין הקרקעות מצויים ליקח עכ"ל. ורבינו סתם דבריו כדעת רבינו תם ז"ל".
עולה משיטת ר"ת והטור שדין עני המהפך בחררה הוא דוקא במקום שניתן למצוא מקח אחר כמו המקח שהראשון מנסה לקנותו, אבל במקום שאין לו אפשרות לקנות אותו מקח במקו"א אין אחר המנסה לקנותו רשע – משום עני המהפך בחררה. וא"כ לכאורה במקרה דנן שבא אחר ומציע מחיר שווה ואף יותר, הקונה השני נקרא רשע שהרי עד שהוא בא ומנסה לקנות אותה מכונית שאחר מהפך בקנייתה, ילך ויקנה מכונית כזו במקו"א והרבה מכוניות ישנן בשוק.
ב. אולם בהמשך כתב הב"י: "כתב המרדכי פרק חזקת (ב"ב סי' תקנא) בשם הר"מ (ד"ק סי' רעז) שאם ישראל מחזר לקנות וקדם ישראל אחר וקנה אינו נקרא רשע ולא שייך עני המהפך בחררה אלא אם כן שהישראל ראשון גמר פיסוק הדמים עם הגוי ולא היו חסרים רק כתיבת השטר ולהעלות בערכאות שלהם ולברר המקח וכי האי גוונא אם קדם שמעון והלך לקנותו נקרא רשע אבל אם לא גמר ראובן עם הגוי ודוחק אותו שמא יוזיל לו הגוי, וקדם שמעון וקנאו לא מיקרי עני המהפך בחררה ובלוקח מישראל נמי לא מיקרי מהפך בחררה אלא היכא דגמרו הפיסוק כבר הלוקח והמוכר ונתרצו זה לזה ולא היו חסרים רק הקנין והלך זה וקנאה או באותם דמים או הוסיף דמים אז נקרא רשע אבל אם המוכר אינו רוצה למכרה בכך והלך אחר וקנאה לאו רשע הוא: כתב המרדכי פרק קמא דמציעא (סי' רלה) על דברי רבינו תם וכן כתב רבינו מאיר (ד"ק סי' רעו) ראובן שהיה מהפך בקרקע של גוי על המצר של שמעון וקדם שמעון וקנה דלא מיקרי רשע דהוי כמו מציאה דלאו כל שעתא איתרמי ליה לקנות קרקע על המצר שלו".
וכאן במקרה דנן הראשון לא פסק דמים ולא גמר עם המוכר, להיפך הוא רוצה ליטול את המכונית לבדיקה ועפי"ז יחליט האם אמנם יקנה את המכונית במחיר שפסקו. ולכן אין הוא נחשב כעני המהפך בחררה.
ג. וכך פסק השולחן ערוך (חו"מ סי' רלז ס"א): "המחזיר אחר דבר לקנותו או לשכרו, בין קרקע בין מטלטלים, ובא אחר וקנאו, נקרא רשע. והוא הדין לרוצה להשכיר עצמו אצל אחר. וי"א שאם בא לזכות בהפקר או לקבל מתנה מאחר, ובא אחר וקדמו, אינו נקרא רשע, כיון שאינו דבר המצוי לו במקום אחר".
והרמ"א הגיה: "וסברא הראשונה נראה עיקר. ואפילו לסברא זו דוקא בעני, אבל בעשיר לא, אם לא (בדבר) שאינו מצוי דאז אפילו בעשיר מקרי רשע (ר"ן שם בשם הרמב"ן פ' האומר בקידושין). ועיין לעיל סימן קנ"ו סעיף ה'. וכל זה לא מיירי אלא כשכבר פסקו הדמים שביניהם, ואין מחוסרין אלא הקנין. אבל אם מחוסרין עדיין הפסיקה, שהמוכר רוצה בכך והקונה רוצה יותר בזול, מותר לאחר לקנותו, בין אם המוכר עובד כוכבים או ישראל (ב"י בשם מרדכי פ' חזקת)".
ד. וצריך לעיין מה ההבדל בין אם פסקו דמים עם הראשון או לאו, הרי לגבי השני הוא רואה שהראשון מהפך בקניה ומה זה משנה אם הראשון כבר פסק דמים?
ובביאור הגר"א (חו"מ סי' רלז אות ט) העיר: "וכ"ז לא מיירי כו'. דלעולם חשו רבנן יותר לפסידא דמוכר כמ"ש בפ' המקבל בדינא דבר מצרא דכל שהוא פסידא דמוכר אין בו משום ועשית כו' וע"כ לאו בכה"ג מיירי וא"כ ה"ה במוכר עכו"ם".
היינו, שני הקונים אינם היחידים באותה עיסקה אלא צריך לבדוק האם המוכר נהנה מהקונה השני יותר מהראשון, ואם המוכר מפסיד מהקונה הראשון מותר לו לקבל את הצעת הקניה של השני – קודם פיסוק הדמים עם הראשון. ובכך גם השני מותר לו לנסות ולקנות את הקנין.
ונראה שקצבו את פיסוק הדמים כסיום המכירה, אע"פ שאין זה סיום פורמלי. ולכן הגדר 'מהפך בחררה' אינו לגמרי מדוייק אלא דוקא כשפסק לקנותה, אבל אם למוכר נוח בקונה אחר והמדובר קודם פיסוק הדמים הוא המחליט וממילא קונה אחר אינו נקרא רשע. וכאן במקרה הנוכחי השני (שאינו יודע מהראשון כלל) מציע תשלום יותר גבוה מהראשון, וודאי למוכר ניחא בו יותר מהראשון.
ה. אולם הפרישה הזכיר גדר אחר. ז"ל הפתחי תשובה (חו"מ סי' רלז ס"ק ג): "אבל אם מחוסרין כו' מותר לאחר לקנותו – עיין בפרישה שכתב וז"ל, ועתה נוהגין לפסוק על כיוצא בזה שהיא הסגת גבול. ולכאורה נראה לחלק, דכשבא אחד לקנות דבר מהשני ומחולקים בפיסוק הדמים, זה אומר קחהו בששה וזה אומר תנהו דרך משל בארבעה, ומתעסקים בפיסוקו זה להוסיף וזה לגרוע, ולולא שבא השלישי היו משוים נפשם, זה מיקרי ג"כ הסגת גבול, והא דאמרו שאינו נקרא הסגת גבול עד שיהיו מושוים בפיסוק, היינו כשהלוקח הלך מהמוכר ואמר לא אתן יותר מזה, עכ"ל. ואיני יודע למה לא הזכיר מזה בסמ"ע*".
ונראה שהוא סובר שאין עדיפות למוכר ודעתו, אלא אם השני מכניס עצמו ו'נוטל' מן הראשון את המקח נקרא רשע. ורק אם הראשון נטל כבי' פסק זמן והשני נכנס אינו נחשב כנוטל מעני המהפך בחררה.
ונראה לגבי השאלה שלפנינו שהדחיה של הראשון לבדוק את הרכב במכון לבדיקות לפני קניה היא כמו הראשון שהסתלק ואמר שזה מחירו האחרון וא"כ השני יכול להיכנס וליטול ואינו נקרא רשע.
ו. ומצאתי בפתחי חושן (כרך ד פ"ט הערה לא) שכתב: "ובמהפך לקנות ובא אחר לקנות, לא נתבאר בדברי הפוסקים אם יש על המוכר שום איסור*, וכן לא מצאתי אם מוטל עליו להודיע לקונה השני שיש מי שמהפך כבר לקנות, ולכאורה מוטל גם על המוכר צד חיוב להודיעו, ואפשר גם משום מסייע לידי עובר עבירה (ובפרט לאחר פיסוק דמים אפשר שיש גם משום מחוסר אמנה), ואפשר שאם השני רוצה להוסיף על המחיר אין על המוכר איסור". ומראה שכן בדיני שכירות אם השני רוצה להוסיף על דמי השכירות אין בכך משום השגת גבול וה"ה במקרה דנן. ועי"ש בהמשך דבריו שמביא ראיות ומעשה מדברי החזו"א.
מסקנה
נראה שבמקרה זה כמה סיבות שלא לראות בשני רשע:
א. הראשון לא פסק לגמרי דמים והתנה את קניינו בבדיקת המכונית.
ב. הראשון לקח פסק זמן מהקניה עד לאחר הבדיקה במכון לבדיקות רכב.
ג. המחיר שהשני מציע גבוה מהמחיר שמציע הראשון.
ולכן מותר למוכר למכור את הרכב לשני.