חבל נחלתו טו סט
סימן סט
משוח מלחמה
פתיחה
כאשר סוקרים את הלכות כהן משוח מלחמה ומה מעמדו מתגלים לנו דברים
מעניינים. יש דינים בהם הוא קרוב לכהן גדול, ולעומת זאת יש דינים שהוא קרוב
בהם לכהן הדיוט. שאלה נוספת היא האם רשאי לעבוד במקדש, והאם יכול
להתמנות לכהן גדול.
תפקיד משוח מלחמה
תפקיד משוח מלחמה הוא לדבר אל היוצאים למלחמה (הל' מלכים פ"ז ה"א)
ומינויו הוא ע"י המינוי ומשיחה בשמן המשחה: "אחד מלחמת מצוה ואחד מלחמת
הרשות ממנין כהן לדבר אל העם בשעת המלחמה, ומושחין אותו בשמן המשחה
וזהו הנקרא משוח מלחמה".
ובהלכה ב: "שתי פעמים מדבר משוח מלחמה אל העם, אחת בסְפר בעת שיוצאין
קודם שיערכו המלחמה, אומר לעם מי האיש אשר נטע כרם ולא חללו וגו'
כשישמע דבריו יחזור מעורכי המלחמה, ואחת בעורכי המלחמה אומר אל תיראו
ואל תחפזו".
ובהלכה ג: "עת שעורכין המערכות והם קרבים להלחם, משוח מלחמה עומד
במקום גבוה וכל המערכות לפניו, ואומר להם בלשון הקדש שמע ישראל אתם
קרבים היום למלחמה על אויביכם, אל ירך לבבכם אל תיראו ואל תחפזו ואל
תערצו מפניהם, כי ה' אלהיכם ההולך עמכם להלחם לכם עם אויביכם להושיע
אתכם, עד כאן אומר משוח מלחמה וכהן אחר תחתיו משמיע אותו לכל העם
בקול רם, ואחר כך מדבר משוח מלחמה מי האיש אשר בנה בית חדש וגו' ומי
האיש אשר נטע כרם וגו' ומי האיש אשר ארש וגו', עד כאן משוח מלחמה מדבר
והשוטר משמיע לכל העם בקול רם, ואחר כך מדבר השוטר מעצמו ואומר מי
האיש הירא ורך הלבב ושוטר אחר משמיע לכל העם".
עולה שתפקידו הוא נשיאת הדברים לפני הצבא היוצא למלחמה.
חשיבותו כה גדולה שהוא אחד היחידים היכול לשאול באורים ותומים כמבואר
בהל' כלי המקדש (פ"י הי"ב): "...ואין נשאלין בהן להדיוט אלא או למלך או לבית
דין או למי שצורך הציבור בו שנאמר ולפני אלעזר הכהן יעמוד וגו', הוא זה המלך,
וכל בני ישראל זה הוא משוח מלחמה או מי שצורך הציבור בשאילתו, וכל העדה
אלו ב"ד הגדול".
ויש אומרים שהוא אף נשאל בעצמו באורים ותומים.
ביומא (עג ע"א): "תניא נמי הכי: בגדים שכהן גדול משמש בהן – משוח מלחמה
נשאל בהן".
ומפרש"י: "כי אתא רבין אמר – לאו משמש בהן איתמר אלא נשאל בהן איתמר,
בגדים שכהן גדול משמש בהן משוח מלחמה נשאל כשיוצא למלחמה ונשאל
באורים ותומים שהמלך נשאל לו בהן".
אולם הריטב"א מסיק: "נשאל איתמר. פי' דההיא דרב דימי א"ר יוחנן לא איתמר
דכהן משוח מלחמה משמש בשמנה כלים אלא שנשאל באורים ותומים בשמנה
כלים, ואסיקנא דכהן משוח מלחמה אינו נשאל באורים ותומים לבדו אלא דמסייע
סיועי". וכן ברמב"ם נראה שאינו נשאל אלא שואל לצורך הציבור.
והמאירי כתב: "אלא שיש פוסקין ששואלין לו לישאל באורים ותומים, וכשהוא
נשאל צריך ללבוש שמונה בגדים ככהן גדול שהרי הם בחשן2".
הלכות בהן דומה לכהן גדול
משוח מלחמה נמשח בשמן המשחה ורק אז נחשב למשוח מלחמה3, כאמור
ברמב"ם (הל' כלי המקדש פ"א ה"ז) לגבי שמן המשחה: "אין מושחין ממנו
לדורות אלא כהנים גדולים ומשוח מלחמה ומלכי בית דוד בלבד"...
מבחינת איסורי חיתון הוא דומה לכהן גדול ואסור באלמנה (רמב"ם, הל' איסורי
ביאה פי"ז ה"א): "שלש נשים נאסרו על כל הכהנים, גרושה זונה וחללה, ועל כהן
גדול ארבע, אלו השלש והאלמנה, אחד כהן גדול משוח בשמן המשחה או
המרובה בגדים ואחד כהן העובד ואחד כהן גדול שמנוהו ועבר, וכן כהן משוח
מלחמה כולן מצווין על הבתולה ואסורין באלמנה".
מצד מעמדו הוא עולה על הסגן ושני לכהן גדול (רמב"ם, הל' כלי המקדש פ"ד
הי"ט): "כהן הגדול המשוח קודם למרובה בגדים, ומרובה בגדים העומד לשרת
קודם למשוח שעבר מחמת קרי, והעובר מחמת קרי קודם לעובר מחמת מום,
והעובר מחמת מום קודם לכהן משוח מלחמה, ומשוח מלחמה קודם לסגן"...
כאמור לגבי הצלה שמשוח מלחמה קודם לסגן (תוספתא הוריות פ"ב ה"י):
"משוח בשמן המשחה קודם למרובה בגדים ומרובה בגדים קודם למשוח מלחמה
ומשוח מלחמה קודם לסגן וסגן קודם לראש המשמר"...
מצד קרבנות חטאת הוא דומה לכהן גדול כאמור בהלכות שגגות (פ"א ה"ד):
"ומה הוא הקרבן שמביא השוגג באחת מאלו, אם שגג בעבודה זרה מביא עז בת
שנתה לחטאת והיא האמורה בפרשת שלח לך בין שהיה החוטא הדיוט או מלך או
כהן גדול או משוח מלחמה הכל שוין בשגגת ע"ז, אבל אם שגג באחת משאר
ארבעים ושתים אם היה הדיוט מביא שעירת עזים או נקבה מן הכבשים וזו היא
חטאת של אחד מעם הארץ האמורה בפרשת ויקרא, ואם המלך הוא ששגג באחת
מהן מביא שעירת עזים לחטאת, ואם כהן משוח הוא מביא פר בן בקר לחטאת
והוא נשרף כמו שנתפרש שם".
הלכות בהן דומה לכהן הדיוט
לעומת הלכות גדולתו ככהן גדול מצינו הלכות בהן נוהג ככהן הדיוט.
משְׂרת כהן משוח מלחמה היא משרה שאינה עוברת בירושה (הל' כלי המקדש
פ"ד הכ"א): "משוח מלחמה אין בנו מתמנה תחתיו לעולם אלא הרי הוא כשאר
הכהנים, אם נמשח למלחמה נמשח ואם לא נמשח לא נמשח, וכשכהן משוח
מלחמה משמש במקדש משמש בד' כלים כשאר כהנים, מעלין משררה לשררה
גדולה ממנה ואין מורידין אותו לשררה שהיא למטה ממנה, שמעלין בקדש ולא
מורידין, ואין מורידין לעולם משררה שבקרב ישראל אלא אם סרח".
משוח מלחמה אינו מחזיר רוצח בשוגג מעיר מקלט על אף שהוא משוח בשמן
המשחה (הל' רוצח ושמירת הנפש פ"ז ה"ט): "אחד כהן גדול המשוח בשמן
המשחה ואחד המרובה בבגדים ואחד הכהן הגדול העובד ואחד הכהן שעבר כל
אחד מארבעתן שמת מחזיר את הרוצח, אבל משוח מלחמה אינו מחזיר מפני
שהוא ככהן הדיוט".
וכן בקדימות להיטמא (הל' אבל פ"ג ה"ט) הוא פחות מן הסגן: "היו כהן ונזיר
מהלכין בדרך ופגעו במת מצוה, יתעסק בו הנזיר לפי שאין קדושתו קדושת עולם
ואל יטמא בו הכהן אף על פי שהוא כהן הדיוט, היה כהן גדול וכהן הדיוט יטמא
ההדיוט וכל הקודם את חבירו במעלה מתאחר בטומאה, וסגן עם משוח מלחמה
שפגעו במת מצוה יטמא משוח מלחמה ואל יטמא הסגן".
וכן בתו 'נחשבת' פחות מבת הסגן כמבואר לגבי הכלים שהיו שואלות זו מזו בט"ו
באב (תענית לא ע"א: "תנו רבנן: בת מלך שואלת מבת כהן גדול, בת כהן גדול
מבת סגן, ובת סגן מבת משוח מלחמה, ובת משוח מלחמה מבת כהן הדיוט, וכל
ישראל שואלין זה מזה".
משוח מלחמה בעבודה ובכהונה גדולה
בבבלי נזיר (מז ע"ב) נאמר: "איבעיא להו: משוח מלחמה וסגן, הי מינייהו עדיף?
משוח מלחמה עדיף דחזי למלחמה, או דלמא סגן עדיף דחזי לעבודה?"
מפרש במיוחס לרש"י4: "כהן משוח מלחמה לא חזי לעבודה – כדאמרינן במס'
הוריות".
אמנם בתוספות שם כתב: "משוח מלחמה וסגן הי מינייהו עדיף – כלומר כל הני
פשיטא לי והא מיבעיא לי משוח מלחמה עדיף דחזי למלחמה שנתמנה לכך
לצאת עם העם למלחמה ותלו ביה רבים או דלמא סגן עדיף דהא חזי לעבודה
פירוש ביום הכפורים שנתמנה לכך שאם יארע קרי בכ"ג שיכנס הוא תחתיו ונקרא
סגן, נמצא כי עיקר מינויו לשמש בעבודה ועיקר מינוי משוח מלחמה למלחמה".
ובחידושי הגרי"ז (נזיר מז ע"ב) העיר: "וכתב רש"י דכהן משוח מלחמה לא חזי
לעבודה כדאמרי' במס' הוריות, ובהוריות ליתא, אלא כוונתו להגמ' ביומא דף ע"ג
ע"א דמשוח מלחמה אינו עובד, וא"כ השאלה דסגן חזי לעבודה ומשוח מלחמה
לא חזי לעבודה כלל"...
אמנם שאלה זו אם משוח מלחמה ראוי לעבודה שנויה במחלוקת האם לובש
שמונה בגדים ככהן גדול ואז אינו ראוי לעבודה או ארבעה ככהן הדיוט (ורק
כשנשאל בחושן לובש שמונה בגדים). הרמב"ם כתב שמשמש בארבעה. והמאירי
כתב: "חוץ ממשוח מלחמה שאין בנו מתמנה תחתיו לעולם אא"כ ממנין אותו
מתחלה כשאר הכהנים, וכן כל שמשוח מלחמה עובד במקדש אינו עובד אלא
בארבעה בגדים ככהן הדיוט".
ושאלה נוספת שנדונה בש"ס היא: האם מעלים משוח מלחמה להיות כהן גדול.
ואף ממנה ניתן ללמוד האם משוח מלחמה עובד.
הריטב"א (יומא לט ע"א) הביא: "שאם יארע פסול בכהן גדול נכנס סגן תחתיו
ומשמש. הקשה ה"ר אלחנן ז"ל בבית ראשון שהיה שם כהן משוח מלחמה למה
היה סגן ממונה, שאם יארע פסול בכהן גדול ישמש משוח מלחמה תחתיו שהרי
משמש בשמנה בגדים ככהן גדול והוא מצווה על הבתולה ומוזהר על האלמנה
ככהן גדול וכן לשאר דברים אחרים כדאיתא במסכת הוריות (יב ב), ותירץ לו ר"י
ז"ל דבמשוח מלחמה היה צד איבה כיון שיש עליו דיני כהן גדול במקצת מעכשיו
והוה ליה כצרה, מה שאין כן בסגן שהוא כאילו הוא ממונה תחתיו בעבודתו".
וכן בתוס' הרא"ש, ובתוס' ישנים סיים: "ואומר רבי דמשוח מלחמה היה קצת איבה
הואיל ומעתה משמש בח' בגדים כמותו".
וא"כ מחלוקת גדולה בין הראשונים על שימושו בח' בגדים או בד' בגדים5. ולפי
הבבלי אינו ראוי להתמנות במקום כהן גדול.
אולם בענין מינויו לכהן גדול כתב בחידושי הגר"ח (יומא עג ע"א):
"בירושלמי (יומא פ"א ה"א) ומנין שכהן משוח מלחמה מתמנה להיות כה"ג,
שנאמר ופנחס בן אלעזר נגיד היה עליהם לפנים ה' עמו. ביאור הדברים, דמשוח
מלחמה אינו אלא דין מינוי בו עצמו אבל אינו שום מינוי על אחיו הכהנים, וכה"ג הוי
מינוי על אחיו הכהנים ונגיד עליהם. והנה צריך להבין, מהיכי תיתי לא יוכל משוח
מלחמה להתמנות כה"ג, ומה צריך ראיה מקרא ע"ז. וא"א לפרש דקאי לענין שיהא
משוח מלחמה וגם כה"ג כאחד, דהא ודאי צריך שיהיו שני כהנים מיוחדים דכך
הדין למנות משוח מלחמה ולמנות כה"ג (כמבואר בר"מ פ"ד מכלה"מ). עוד קשה
מה שהרמב"ם לא הביא דין זה דהירושלמי דמשוח מלחמה מתמנה להיות כה"ג".
"והנראה בביאור דברי הירושלמי דקאי למ"ד דמשוח מלחמה משמש בח' בגדים
וא"כ יש בו רביה של ח' בגדים, ובזה דיינינן אם מהני רביה זו להמינוי דכה"ג
עכשיו, ונעשה עכשיו כה"ג במינוי לחוד בלא רביה, כיון דכבר יש בו רבוי של ח'
בגדים ואינו חסר אלא מינוי ואינו צריך עוד ריבוי בגדים מחדש, ולענין המשיחה לא
קמיבעיא לן דפשיטא שכבר אין צריך עוד משיחה מחדש, וגם אין שייך בו עוד
משיחה דכבר חל בו תורת כהן משוח לעולם. (וביותר נראה דגם בני אהרן
המשוחים כגון אלעזר אם יתמנה להיות כה"ג אין צריך בו משיחה מחדש, אף
דמשחוהו לכהונת הדיוט ולקדושת דורות, מ"מ כיון שכבר חל בו תורת כהן משוח
אין שייך להיות נמשח עוד, דע"י המשיחה חל בו דין תורת כהן משוח בהחפצא
לעולם), ורק בהא דצריך ריבוי בגדים קמיבע"ל, וע"ז מביא ראיה מקרא דאין צריך
עוד ריבוי בגדים מחדש, ומהני הרביה הקודמת בהיותו משוח מלחמה להצטרף
להמינוי דעכשיו. ולפ"ז אין שייך זה אלא למ"ד דמשמש בח' בגדים וא"כ כבר
היתה בו רביה ומהני זה שעכשיו יעשה כה"ג ע"י מינוי לחוד, אבל להלכה דקיי"ל
(עי' ר"מ פ"ד מכלה"מ הכ"א) דמשוח מלחמה משמש בד' בגדים, וא"כ לא היתה
בו רביה מעולם, ממילא אין שייך לדין זה כלל דבוודאי צריך רביה עכשיו, ועל
המשיחה אין צריך שום ראיה דכבר אין צריך, ואין שייך בו עוד משיחה וכמשנ"ת,
וע"כ השמיטה הרמב"ם".
ומשמע מן הירושלמי שכהן משוח מלחמה יכול להיעשות כהן גדול אם נתמנה
לכך.
משוח מלחמה בדורות השונים
שאלה שלא מצאתי לה פתרון היא שאלת הקביעות של תפקיד משוח מלחמה.
כתוב על פנחס שהיה משוח מלחמה בתוספתא סוטה (פ"ז הי"ז וכן בסוטה מג
ע"א) נאמר: "וישלח אתם משה אלף למטה לצבא אתם ואת פינחס מגיד שפנחס
משוח מלחמה".
אולם לא נאמר מתי ממנים אותו האם דוקא לפני פתיחת מלחמה או שהיה תפקיד
קבוע במקדש שזה עניינו. כמו"כ לא הוזכר בתנ"ך ובש"ס (כגון בשמונה ממונים
בשקלים) כהן משוח מלחמה אחר מלבד פינחס.
בהלכה שהזכרנו בענייני קדימה בכהנים מסכם הרמב"ם (הל' כלי המקדש פ"ד
הי"ט): "נמצאו הכהנים תמיד שמנה מעלות זו למעלה מזו". וביניהם משוח
מלחמה. אבל במינויים לפני כן (הל' טז-יח) שבהן מתאר הרמב"ם את כל
התפקידים הוא אינו מונה משוח מלחמה.
בשו"ת שואל ומשיב (מהדורה תניינא ח"ב סי' עג) כתב: "וינאי היה כהן משוח
מלחמה שהרי היה מלך והרי כבש ששים כרכים". אמנם דבריו אינם ברורים הרי
צריך שמן המשחה למשוח משוח מלחמה.
ויותר נראה שמשוח מלחמה לא היה בתפקיד מפקד צבאי אלא כהן ממונה על
הענין הרוחני במערכה.
משוח מלחמה בעתיד
עד כאן, דובר על כהן משוח מלחמה אולם חז"ל מתארים ומכנים את משיח בן
יוסף כמשוח מלחמה היינו תפקידו לעשות מלחמות המכינות את ביאת משיח בן
דוד.
בבראשית רבה (פר' עה): "רבנן אמרי שור זה משוח מלחמה, שנאמר (דברים לג)
בכור שורו הדר לו, חמור, זה מלך המשיח, שנאמר (זכריה ט) עני ורוכב על חמור".
ובבמדבר רבה (נשא פר' יד): "לי מנשה זה משיח שעומד מבניו של מנשה שנא'
(תהלים פ) לפני אפרים ובנימין ומנשה, אפרים מעוז ראשי זה משוח מלחמה שבא
מאפרים שנא' (דברים לג) בכור שורו הדר לו ויהודה מחוקקי זה הגואל הגדול
שהוא בא מבני בניו של דוד".
וכן במדרש זוטא (שיר השירים, פר' ד סי' יא): "נפת תטופנה שפתותיך כלה. זה
משיח הצדיק שהוא עומד מיהודה. ד"א זה משוח מלחמה שהוא עומד מיוסף ואינם
מקנאים זה לזה. לקיים מה שנאמר אפרים לא יקנא את יהודה ויהודה לא יקנא את
אפרים (ישעיה י"א י"ג)".
סיכום
כהן משיח מלחמה הוא מינוי מיוחד של מעין כהן גדול ל'עבודת המלחמה'. הוא
אינו מפקד קרבי, אלא מודיע את מטרת המלחמה שהיא לה' ומחזק את לב
הלוחמים. כיון שהמלחמה היא חלק מדרכי הופעת ה' בעולם וצבאות ישראל הם
צבאות ה' ניתן לנו מעין כהן גדול המופקד על הפעולה הרוחנית הזו בעולם, אף
שהיא, לכאורה, הפוכה מעבודת המקדש שהרי מזבח מאריך ימיו של אדם
ובמלחמה נופלים חיילים. והתורה מדגישה לנו במצות כהן משיח מלחמה שאף
היא חלק מהמציאות שלנו בעולם ואף לה יש מי שמופקד על העבודה הרוחנית
בה6.
כדברי הרמב"ם (הל' מלכים פ"ז הט"ו): "וכל הנלחם בכל לבו בלא פחד ותהיה
כוונתו לקדש את השם בלבד, מובטח לו שלא ימצא נזק ולא תגיעהו רעה, ויבנה
לו בית נכון בישראל ויזכה לו ולבניו עד עולם ויזכה לחיי העולם הבא, שנאמר כי
עשה יעשה ה' לאדוני בית נאמן כי מלחמות ה' אדוני נלחם ורעה לא תמצא בך וגו'
והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים את ה' אלהיך".
מתוך ראית המלחמה כמלחמות ה' חז"ל מכנים את עורך המלחמות לעת"ל בשם
משוח מלחמה הבא משבט יוסף.