חבל נחלתו טו נג
סימן נג
רווח ממס ערך מוסף
שאלה
כמה אנשים קנו חפץ בשותפות ומשלמים עליו מע"מ כחוק. רק אחד מהם הוא
עוסק מורשה אשר יכול 'להזדכות' על המע"מ (וההוצאה מוכרת לצורך עסקו)
האם הוא רשאי ליטול את המע"מ לצורך 'הזדכות' עליו? אם הוא זכאי לכך, איך
צריכה להתחלק ההוצאה לקנית החפץ ביניהם?
א. הזדכות על מע"מ
נראה פשוט שאם ההוצאה היא הוצאה לצורך העסק שלו כגון מחשב או מדפסת
וכד' אין בעיה ליטול את המע"מ לצורך 'הזדכות' והדבר נחשב כמו כל פעילות
לצורך עסקיו ובין אם נטל הלואה ובין אם קנה בשותפות עדיין לפי חוקי המדינה
הוא זכאי 'להזדכות' על המע"מ ולהחשיב זאת כהוצאה לצורך עסקו.
השאלה יותר בעייתית כאשר החפץ הנקנה אינו לצורך עסקיו אבל הוא יכול
'להכניס' זאת מכח היותו עוסק מורשה הנצרך לחפצים כאלו.
לפי מיטב ידיעתי צורה זו של 'הרווחת' מע"מ נהוגה מאד בקרב עוסקים מורשים,
והמדינה מודעת לכך שמע"מ שלא לצורך העסק נזקף לעתים כהוצאה עסקית,
עד כדי כך שלדוגמא מע"מ בחלק מהתחומים כגון טלפונים סלולריים ורכב, נזקף
רק בחלקו כהוצאה עסקית. עכ"פ הדבר אינו כשר לחלוטין ומן הראוי שלא
לעשות כן.
ב. רווח מהמע"מ
טענת מי שרשם את המע"מ בחשבונו כלפי יתר השותפים היא: אני נהנה ואתם לא
חסרים, מה אכפת לכם שאני נהנה, הרי אתם אינכם יכולים ליהנות מהחזר
המע"מ, וא"כ איני נהנה מחסרונכם, אלא אני יכול ליהנות מהחזר המע"מ ואתם
אינכם יכולים ומה אכפת לכם שאני נהנה?! השותף מתבסס על הטענה: והלוא
החזר המע"מ אינו חלק מהתשלום על המוצר, אלא מעין תוספת שיש אנשים
שמנצלים אותה ויש שאינם יכולים לנצלה.
טענת השותפים כלפיו היא שהמע"מ הוא חלק מהשקעתם המשותפת, וא"כ מדוע
שרק הוא יהנה מהחזר המע"מ.
נראה לי שטענתם צודקת. אמנם הם אינם יכולים ליהנות מהמע"מ ישירות אולם
הכסף שהם שילמו גורם לרווחיו.
דוגמא לכך: מקום שיש הוזלה על מוצר מסוים ולכן אם משלמים עבור שני
מוצרים מקבלים שלשה מוצרים. ראובן צריך שני מוצרים. הוא מצא את שמעון
שרוצה רק במוצר אחד (מאותו מין), ואומר לו בוא השתתף עמי, אני אשלם עבור
שניהם ואקח שני מוצרים ואתה תקח אחד, ואקבל ממך תשלום עבור אחד. שמעון
'השותף' אומר: כיון שאני שותף אתך בקניה וקבלת שלשה מוצרים ושלמת עבור
שנים, אני מעונין בעבור התשלום שלי בחצי מוצר נוסף, או שאשלם לך רק מחיר
של שני שליש מוצר – עפ"י מה ששילמת באמת! ונראה שהוא צודק בכך, אין
סיבה שזה ישקיע כחבירו בשווה ויקבל רווח פחות מחבירו. ולכן בסך הכללי או
שיקבל מוצר וחצי או שישלם רק עבור שני שליש מוצר ויקבל אחד מתוך השלשה
שקנו יחדיו.
ונראה שה"ה בשותפות בקניית המוצר שלפנינו, שאר השותפים טוענים למזדכה
על המע"מ: אתה רוצה לקבל מהמדינה את המע"מ שלנו על חלקנו בתשלום,
ומדוע הרי השתתפנו עמך ושלמנו את המע"מ למוכר כמוך, ומדוע שתהנה מאתנו
ולא תתן לנו ליהנות כמוך הלא שותפים אנו.
ולכן דרך חלוקת ההוצאה על המכשיר צריכה להיות כזאת: לאחר שהשתתפו
בקניה והמזדכה קיבל את המע"מ הוא יעביר את חלק המע"מ של כל אחד
מהשותפים חזרה אליו. נאמר שקיבל ממע"מ 100 שקל והם חמישה שותפים
יעביר עשרים שקל לכל אחד מארבעת השותפים חבריו שאינם יכולים לקבל את
המע"מ, ועשרים שקל מהחזר המע"מ יחזיק עבור מה ששילם בקניית החפץ.
ונראה שאם השותף 'המזדכה' טוען: הרי לולי שותפותי לא הייתם מקבלים כלום,
וא"כ מגיע לי יותר שהרי לולא שותפותי לא הייתם מקבלים כלום. יש לטענתו
יסוד, ולכן הוא זכאי לקבל משאר השותפים מעט מכל אחד על ש'הרויח' לו.
וצריכם להתפשר ביניהם על דמי הרווחה שהרויח להם.
ואין מקרה זה דומה למקרה שהבאנו לעיל לדוגמא. שם בין התשלום והמוצרים
הנקנים ישנו קשר ישיר ולכן אינו צריך לשלם יותר ולקבל פחות. במקרה של
המע"מ זהו רווח חיצוני ששאר השותפים מהנים את השותף המזדכה והוא מהנה
אותם ולכן מגיע לו סך מסוים על כך שהוא הינה אותם.