פתיחת התפריט הראשי

<< · חבל נחלתו · ח · נ · >>

סימן נ

נזילת מים אצל שוכר דירה

שאלה

בדירת אחד מתושבי הישוב ארע פיצוץ סמוי בצינור מים המכניס מים לדירה בין שעון המים והדירה. עם קריאת המונה בסוף החודש התברר הפיצוץ בצינור ותוקן. השאלה היא מי חייב בעלות התיקון ומי חייב בעלות המים שנזלו מן הצינור והתבזבזו (כ– קוב!).

תשובה

א. הדירות בישוב שכורות ע"י התושבים מהחטיבה להתישבות (של הסוכנות היהודית). מזכירות הישוב לשם הקלת הגביה היא בא כוחה של החטיבה להתישבות וגובה את הכסף משוכרי הדירות ומעבירה אותו לחטיבה להתישבות. המים מועברים מחברת מקורות לישוב לשעון מרכזי ראשי, וממנו מועברים המים לצרכנים הפרטיים.

ב. נפתח בדין הפשוט יותר – עלות ואחריות התיקון. כיון שהדירה שכורה ותיקון פיצוץ בצינור הוא מעשה אומן מוטלת אחריות התיקון ועלותו על המשכיר.

כך פסק בשולחן ערוך (חו"מ סי' שיד ס"א): "המשכיר בית לחבירו, חייב להעמיד לו דלתות ולפתוח לו החלונות שנתקלקלו ולחזק את התקרה ולסמוך את הקורה שנשברה ולעשות נגר ומנעול. וכן אם נפחתה המעזיבה והתקרה בד' טפחים, חייב לתקנה; וכן כל כיוצא בזה מדברים שהם מעשה אומן והם עיקר גדול בישיבת הבתים והחצרות". ולכן אף במקרה הנוכחי המשכיר היינו: החטיבה להתיישבות – חייבת בתשלום התיקון. ביחס להתחשבנות עימה, על בא כוח מזכירות הישוב לשבת עם החטיבה להתיישבות, אבל השוכר אינו שייך לכך כלל.

ונראה שמעשה אומן הוא עפ"י הנהוג באותו דור ובאותו מקום. ולכן אם החלפת מנעול בדורנו אינה מעשה אומן היא מוטלת על השוכר, ואם תיקון השקעים בבית בדורנו הוא מעשה אומן מוטל הדבר על המשכיר. לגבי חפירה והחלפת צינור זהו ודאי מעשה אומן ולא מעשה הדיוט.

ג. ביחס לתשלום המים שנזלו ללא שימוש. בדרך כלל ישנו הסכם בין מקורות לבין הרשות המקבלת, ולעתים אף בין הרשות לבין הצרכנים הפרטיים שכל נזילת מים או גניבת מים שלפני השעון באחריות הגורם המספק את המים לצרכן, וכל המים שעברו את השעון אחריות תשלומם על הצרכן בעל השעון. ואין זה משנה אם הקונה נהנה מהמים או שהם נזלו והתבזבזו או מישהו התחבר בגזלנות לצינור המים – בכל המקרים החיוב מוטל על הצרכן כיון שכך ההסכם והוא התחייב לכך.

סדר צרכני המים (לפי ידיעתי) הוא: לישוב מונה מרכזי דרכו עוברים כל המים לצרכנים הפרטיים. הישוב קונה את כל המים ומוביל אותם לצרכנים הפרטיים. לא ידוע לי אם יש הסכם בין הישוב לבין הצרכנים הפרטיים שכל מים שעברו את השעונים של הצרכנים הפרטיים הם באחריותם לתשלום אפילו לא נהנו מהם.

ולכן לגבי התשלום על המים שנזלו והתבזבזו ולא הגיעו לשימוש הצרכן, הישוב ודאי חייב לשלמם למקורות כיון שבין הישוב למקורות קיים ההסכם הנ"ל. לגבי תשלום הצרכן הפרטי על המים שלא נהנה מהם, במידה וקיים הסכם בינו לבין הישוב לשלם כל מים שעברו בשעון הדירה – הוא חייב בתשלומם לישוב כפי שהתחייב. במידה ולא קיים הסכם הדייר פטור מתשלום שכן לא נהנה מהמים. ולכן יגבו ממנו לפי אומדן השימוש האמתי שלו, ואת התשלום על המים מהנזילה 'יספוג' הישוב