פתיחת התפריט הראשי

<< · חבל נחלתו · ח · יח · >>

סימן יח

האם יש יתרון לאתרוג תימני

שאלה

האם יש יתרון הלכתי לאתרוג מזן המכונה 'תימני' על פני זני אתרוגים אחרים?

תשובה

א. החשש הכולל בכל זני האתרוגים בימינו הוא אתרוג המורכב. לא נדון כאן בעצם דין הרכבת אילן אלא רק בדין אתרוג למצוה.

באתרוג למצוה העלו הפוסקים חמישה טעמים לאיסור*:

.[א] אתרוג מורכב על לימון אינו נחשב לאתרוג אלא ללימון – שו"ת רמ"א (סי' קיז), שו"ת מהר"ם אלשיך (סי' קי); תשו' הסמ"ע בשו"ת הב"ח (סי' קלה); מג"א (סי' תרמח ס"ק כג).

.[ב] נעשתה בו עבירה – לבוש (סי' תרמט סע' ד).

.[ג] נחשב כאתרוג חסר – שו"ת מהר"ם אלשיך (סי' קי), שו"ת שבות יעקב (ח"א סי' לו), ט"ז (סי' תרמט ס"ק ג).

.[ד] עוברים בנטילתו בבל תוסיף – דן בטעם זה הראי"ה קוק בספר עץ הדר.

.[ה] אתרוג ולא מקצת אתרוג – שו"ת הרמ"א (סי' קיז), שו"ת מהר"ם אלשיך (סי' קי), שו"ת שבות יעקב (ח"א סי' לו).

וע"ע שו"ת הב"ח (סי' קלו), מג"א סי' תרמח ס"ק כג, שו"ת חת"ס (או"ח סי' קפג), שו"ת השיב משה (או"ח סי' כ), שו"ת צמח צדק החדש (חאו"ח סי' סד), ס' גן נעול (כפתור ב פרח י); שו"ת חלקת יואב (או"ח סי' לב), שערי תשובה (או"ח סי' תרמח ס"ק כג), שו"ת בית אפרים (או"ח סי' נו), עץ הדר לראי"ה קוק, שדי חמד, הגהות מהרש"ם לארחות חיים (סי' תרמה אות לא), תחומין ב' (מאמר פרופ' גולדשמידט עמ' –), תחומין י"ח (מאמר הרח"ד הלוי עמ' –).

ב. האתרוג התימני לא גודל בתימן דוקא ע"י יהודים. יעקב הלוי בספרו אבן ספיר (ח"ב עמ' כט) מתאר: "מחרת יוהכ"פ הביאו השמשים לבית הכנסת שקים גדולים מלאים אתרוגים גדולים, מהודרים, המובאים מפרדסי ההרים בדרך יום מפה, הנמצא שם לרוב. האתרוגים מגודלים כל צרכם גם לתופשם בשתי ידים, מראיהם ירוק כשעוה (=צהוב). כי הם בגמר בשולם, והחתל לא החתלו בפשתן כמנהגנו, ולא נשמרו ממכות ופצעים".

הגר"ע יוסף כתב שבשנת תש"י עולי תימן הביאו עימם שתילי אתרוגים. מאז אין שום מעקב ברור אלו עצים הורכבו ואלו לא הורכבו.

מבחינה בוטאנית ניתן להרכיב את כל מיני ההדרים זה על זה. מבחינה הלכתית ביחס למצות אתרוג הדבר אסור. לגבי דין כלאי אילן הדבר נתון במחלוקת הפוסקים.

ג. מבחינה בוטאנית ניתן להבחין בעץ אם הוא הורכב בגזע או בשורשים.

כך מתוארת ההרכבה (מתוך ויקיפדיה ע' בוטאניקה): הרכבה היא פעולה בה מרכיבים ענף אשר מצויים עליו אברי ריבוי (כגון עיניים), על ענף ממין אחר, מאותה משפחה של עצים. הענף העליון – נקרא רוכב, הענף שעליו מרכיבים – נקרא כנה. הרוכב המורכב על הכנה מתאחה עמה, והופך להיות כאחד הענפים של הגזע. שימוש נפוץ של הרכבה הוא כדי לתת לצמח תכונות שתלניות טובות יותר, ופירות בעלי תכונות רצויות. בצמח המורכב, יהיו תכונות הפרי כשל פירות הרוכב, והתכונות של הצמח בקרקע, כגון עמידותו למחלות ולמזיקים, כושרו לקלוט חמרי מזון ומים מן האדמה, ועמידותו לתנאי קרקע שונים – כשל תכונות הכנה. תכונה חשובה נוספת, שבהן הצמח מושפע מהכנה, היא עוצמת הצימוח וכמות הפרי על העץ. יוצאים מכלל זה מינים של פירות הדר, שתכונת הפרי מושפעת גם מהכנה.

כאמור, מין הפרי אינו משתנה בהרכבה. ולכן כל ענף שילקח מהרוכב או זרע מתוך פרי של האילן המורכב יקבל את תכונות הרוכב בלבד.

מכאן קושיה על נותני הסימנים מהו אתרוג מורכב כאשר האתרוג עליו מברכים לא נוצר מהרכבה אלא מתולדה של הרכבה. שכן יחור שניטל מהרוכב יגדל אתרוגים בלבד ולא ניתן להבחין שהוא צמח על אתרוג מורכב. וכן מכאן שאלה על הסוברים שאתרוג יפה מקורו מהרכבה, ואפילו אם נאמר שבפירות ניתן לומר זאת בתולדותיהם ותולדות תולדותיהם אי אפשר להבחין זאת.

השאלה בימינו היא כפולה: א. האם ניתן להוכיח שהאתרוג שנוטלים בסוכות אין מקור 'אבות' העץ בהרכבה. ב. האם האתרוג נפסל כתוצאה מכך שאחד מ'אבותיו' היה מורכב.

ד. לגבי השאלה הראשונה נראה לענ"ד שאין עץ אתרוג בימינו המוצל מחשש הרכבה באחד מאבותיו. אם אין אנשים נאמנים אשר העבירו את העץ מאחד לחברו תמיד ישנו חשש של הרכבה, וכיון שעץ אתרוג מניב עד עשר שנים! ואח"כ נוטעים אילן חדש, ישנה נטיה להרכיב כדי שהאילן יניב עוד כמה שנים. נראה על כן שהן באתרוגים תימניים והן באתרוגים משאר מקורות קיים חשש של הרכבת אחד מ'אבות' העץ, וכאמור דבר זה אינו ניתן לגילוי. ורק אם ישנה מסורת מאב לְבֶן על עצים מסויימים ניתן לסמוך על–כך. אולם דא–עקא שסו"ס ככל שנרחיק ונעלה לדורות קדומים יותר עדיין שאלת השתיל הראשון קיימת מהו מקורו.

אף טענותיהם של הרבנים התימניים (הרב קאפח, הרב רצאבי) שרק האתרוג התימני הוא המתאים לתיאורים בש"ס על אתרוג כגון שניתן להרימו רק בשתי ידיים, ושכולו בשר וטעם הפרי כטעם העץ וכד', אינו מהווה הוכחה שאתרוגיהם היום אינם מורכבים. (אף טענתם שבתימן לא הרכיבו עצים אין לה סימוכין פרט לטוענים עצמם).

בתמונות של אתרוגים מלפני אלפיים שנה אנו מוצאים אותם דומים לאתרוגים בימינו. (אפילו אתרוג עם 'גרטל') ועל כן אין שום ראיה שזה הוא האתרוג אליו כיוונה התורה.

המגן אברהם (סי' תרמח ס"ק כג) כתב: "אתרוג המורכב מלימו"ני ואתרוג פסול, ויש בו ג' סימנים הא' המורכב חלק ולאתרוג בליטות קטנות בכל גופם וגובה להם, הב' המורכב העוקץ בולט ועוקץ האתרוג שוקע, הג' הוא כי תוך המורכב דהיינו המוץ רחב והמוהל שלו רב והקליפה התיכונ' קצרה ובאתרוג הוא להפך כי הקליפה רחבה והתוך קצר והוא כמעט יבש וסימנים אלו מובהקים לאתרוגים המורכבים הגדלים אצלנו אבל ממחוז פוליי"א באים אתרוגים אשר אנחנו מסופקים בהם אבל לא יוכלו להביא אליכם כי רב מכם הדרך וכו' והמורכב פסול אפי' בשעת הדחק עכ"ל ר"י פדואה בתשובת רמ"א סימן קכ"ו: ובע"ש כתב עוד סימן שהאתרוג הגרעין זקוף לאורך האתרוג ובמורכב הגרעין מושכב לרוחב האתרוג".

חלק מסימנים אלו אינם באתרוג התימני כגון בליטות קטנות אינם בכל האתרוגים התימנים. וכבר כתב הרמב"ם (הל' כלאים פ"ג ה"א): "יש מינין בזרעין שיהיה המין האחד נפרד לצורות הרבה מפני שינוי מקומות והעבודה שעובדין הארץ עד שיראה כשני מינין ואע"פ שאין דומין זה לזה הואיל והן מין אחד אינן כלאים זה בזה".

היינו שינוי האקלים, הקרקע וצורת העיבוד משפיעים על מראה הפרי בכל המינים. וכן באתרוגים. וא"כ אף לגבי האתרוגים התימניים אין ביד המגדלים הוכחה ברורה שאבי–אבות אבותיהם לא היה מורכב, וכאמור לא ניתן לגלות זאת עתה.

ה. לגבי השאלה השניה: האם אמנם צריך שאף אבי–אבות אבותיהם לא היה מורכב. כך כתב בשערי תשובה* (סי' תרמט ס"ק ז): "עבה"ט וע' בפמ"א סימן קע"ג שכתב כיון דלאתרוג מורכב יש לו טעם וריח כאתרוג ממש בלי שום שינוי הסומך על ראשונים (שהביא הרמ"א בתשובה סימן קי"ז שכתב ולא אוציא לעז על ראשונים שנהגו לברך על אתרוג כזה במקום הדחק) ומברך עליו יצא בדיעבד ולא כלבוש שכתב שהם פסולים מדאורייתא וע' בשו"ת ב"ח סימן קל"ה ובשו"ת שבו"י ח"א סימן נ"ו ובספרי שו"ת בית אפרים סימן נ"ו הארכתי בענין זה והבאתי שם דברי מהר"מ אלשיך בתשו' ושאר פוסקים ותשובות המדברים בענין זה ונשאתי ונתתי בדבריהם באורך וברוחב בעזה"י והעלתי דאותן האתרוגים שמביאין עתה מאי קורפו והם מהודרים ביותר אין לחוש להם מחשש מורכב לפי מה שהועד לפני שאין האילנות שם מורכבים ממש דהיינו שהאילן של לימין או מראנץ ובתוכו הרכיב יחור מאילן אתרוג רק כל אילן האתרוג א' הוא רק החשש הוא שמא גידול האילנות עתה מיחורים שלקחו ממורכבים זה כביר ובזה לא שייך טעם הלבוש שנעבדה בו עבירה לפי שאין עבירה בנטיעה זו שמן הדין מותר ליקח יחור מן המורכב ליטע במקום אחר גם הרימותי ידי על שאר הטעמים שיש להחמיר במורכב דלא שייכי בנ"ד, וסיומא דפיסקא הוא שהאתרוגי' בזמנינו מאי קורפו או ממקום אחר הידוע לנו שהוא ממקומו' שבעלי גנות ופרדסי' מגדלי' אתרוגי' למכור כו' ומכ"ש באתרוגים שמביאים לכאן שהדבר ידוע שאין בהם הרכבת מין פירי אחר עתה רק גוף האילן הוא אילן אתרוג בלי שום גידול פירי אחר אף שי"ל שאפשר שנלקחו היחורים שנעשו האילנות מהם מאילנות המורכבים סלקנו מהם חשש מורכב לגמרי ומברכים עליהם בלי פקפוק והמנהג שבמדינות אלו שמברכים עליהם בפשיטות ובוחרים בהם לפי שהם מהודרים ביותר הוא נטוע לרבים ויסודתו בהררי קודש ע"ש וע"ש סימן נ"ז מ"ש עוד בענין זה".

היינו, לא חוששים שמא האתרוג שלפנינו הוא מתולדי–תולדות של אתרוג מורכב.

וכן הרב ח"ד הלוי זצ"ל מביא (תחומין יח) פסק דין של בית–דין צדק בירושלים אשר נדפס בקונטרס "פרי עץ הדר" (משנת תרל"ח) בלשון זאת:

"אנחנו בד"צ החתומים מטה נבחרנו לדון ולהורות בדבר הלעז אשר יצא על אתרוגי יפו מחשש הרכבה, ונשלחו. שלשה אנשים יראים בעלי מדע לבדוק את הגנות שמה, ואחרי חזרתם קבלנו עדותם מה שראו וחקרו ובדקו שמה. והיוצא מדבריהם, כי אמנם נמצאים שמה אילנות המורכבים בעצי לימון מתוק, ומגדלים אתרוגים אשר אין בהם שום סימן להכירו לא מבחוץ ולא מבפנים בחדרי הזרע. כן הביאו לפנינו איזה אתרוגים אשר תלשום מאילנות מורכבים ולא ניכר עליהם שום סימן. אמנם העידו שבגוף האילן יש סימנים מובהקים ובדוקים להכירו אם הוא מורכב או לא כאשר חופרים אותו עד שרשו. וחפרו ובדקו שמה הרבה גנות ומצאום כשרים". "והנה נשאר גם על הבדוקים חשש אולי המה שתולים מאילן מורכב, ובדבר הזה אין שום סימן להכירו. ועל זה ישבנו ועייננו על פי דין תוה"ק, והסכמנו אשר עפ"י דין תוה"ק אין לחוש לזה כלל – כי אם נחוש לזה, לא נשאר לנו אילן אתרוג בעולם. לכן כל אילן ואילן אשר יובדק ע"י מומחים שאינו מורכב (כלומר הוא עצמו, היינו שלא נראה מבחוץ סימני הרכב) אין לנו לחוש אולי הוא שתול מאילן מורכב, והוא כשר לכל הדעות בלי פקפוק".

נראה על כן שכיון שאנו קונים אתרוגים ממגדלים נאמנים וכשרים שברור לנו שהם לא הרכיבו אתרוגים על מין אחר, וכיון שהאתרוגים התימנים בדורנו אף הם לא יצאו מחשש הרכבה, וכיון שמצד האמת אי–אפשר לגלות אם היתה הרכבה ב'תולדות' של עצים שהורכבו בדורות קודמים, ואין לזהות שום סימן להרכבה בעצים שלפנינו, אם–כן אין שום עדיפות לאתרוגים התימניים, ויוצאים ידי חובה באתרוגים משאר זנים.

.

מסקנה

אין עדיפות לכל זני האתרוגים בימינו ובלבד שנקנו ממגדלים נאמנים.