חבל נחלתו ד י

<< · חבל נחלתו · ד · י · >>

סימן י- עירובי תחומין לכרם עצמונה

שאלה

האם צריך להניח עירובי תחומין בין עצמונה לכרם עצמונה כדי ללכת מזה לזה בשבת ולהיפך?

תיאור המקרה: כרם עצמונה היא שכונת קרוונים ממזרח לעצמונה. הדרך לכרם עצמונה עוברת בתוך מתחם החממות של הישוב שאינו מוקף גדר רציפה. ומשם מובילה לישוב עצמונה המוקף גדר. הדרך היא בחצי קשת ואורכה הכולל כ- מ'. (התשובות מבוססות על מפת :, שהועברה אלי ע"י מזכירות הישוב).

תשובה

א

המרחק בקו אוירי מהבית הקיצוני בעצמונה עד הקרוון המערבי בכרם עצמונה הוא מ'. כיון שעירובי תחומין נמדדים לפי קו אוירי כמבואר באו"ח סי' שצט, מרחק זה הוא יותר מאלפיים אמה הן לפי הגר"ח נאה ( מ') והן לפי החזו"א ( מ'). וא"כ לכאורה אף הדרך העקומה שבה הולכים עתה – מסופקת, ומצריכה עירובי תחומין.

ב

אלא שבסימן שצח בו מבוארים דרכי מדידת תחומי העיר (ס"א) נאמר: "הבא למדוד אלפים אמה של תחום העיר, אם היתה העיר אריכא וקטינא או שהיתה מרובעת ולא לרבוע העולם, הואיל ויש להם ארבע זויות שוות מניחים אותה כמות שהיא ומודדים לה אלפים אמה לכל רוח מארבע רוחותיה". היינו, לפני שמודדים את תחומי העיר אלפיים האמה לכל רוח צריך לרבע את העיר ולהכניסה כבי' בתוך ריבוע חוסם.

הריבוע אינו דוקא שצלעותיו שוות אלא אף כמלבן ובלבד שיצור מרובע שזויותיו ישרות כדברי הביאור הלכה (סימן שצט ד"ה כטבלא מרובעת): "כטבלא מרובעת - לאו דוקא מרובעת ממש קאמר שיהיה ארכה כרחבה דהא לפעמים כשהעיר רחב אלף אמה ואורך אלפים נמצא עיר עם התחומין אורך ששת אלפים ורוחב חמשת אלפים, אלא הא דקאמר שיהא כטבלא מרובעת לאפוקי שלא תהא עגול כדי שיהיה נשכר לזוית [אחרונים]".

במקרה הנוכחי, הישוב עצמונה אינו רבוע, וצריך לרבע את הישוב כולל את גדרותיו המקיפות אותו, לפני שמודדים את אלפיים האמה לכל רוח.

ג

מוסיף בשו"ע (סעיף ג): "כשהוא מרבעה, מרבעה בריבוע העולם, כדי שתהא כל רוח ממנו משוכה כנגד רוח מרוחות העולם ומכוונת כנגדם". פירוש הדבר שלפני שמודדים את אלפיים האמה מהריבוע צריך לרבע את העיר דוקא לפי רוחות העולם. היינו, שצלעו הצפוני של הריבוע יהיה לצד צפון וכו'. ואם יש לה גדר המקיפה יש לרבע את הגדר כמבואר בשו"ע בסעיף יא, ובמשנה ברורה ס"ק כא (ולפי הרמ"א מוסיפים עוד שבעים אמה ושיריים כמבו' במשנ"ב שם).

אם מרבעים את הישוב עצמונה לצפון העולם, וממנו מודדים אלפיים אמה יוצא שכל כרם עצמונה נמצא בתוך התחום של אלפים אמה, מפני שלאחר הריבוע נשכרים בתחום ההליכה המותר את הזויות, כאמור בסימן שצט סעיף י:

"עושין התחומין כטבלא מרובעת, דהיינו שמודד על פני כל אורך העיר למזרח אלפים אמה לחוץ, וכן לצפון, ואח"כ רואים כאילו היתה טבלא מרובעת בקרן למלאותו ונמצא התחום בקרן אלפים ואלכסונן, שהם אלפים ות"ת".

ומבאר במשנה ברורה ס"ק מא: "שהם אלפים ות"ת - היינו אם הולך באלכסון נגד הקרן מותר לילך עד שיעור זה משום דכל אמתא בריבועא אמתא ותרי חומשי באלכסונא ונמצא משיעור אלפים ניתוסף עוד שמונה מאות וכן יש לו שיעור זה לכל קרן וקרן לבד מה שיש לו אלפים אמה נגד רוחב העיר מכל צדדיו. ודע דאורך האלפים והזויות הוא שייך לכל עיר ועיר בשוה בין גדולה או קטנה אמנם רוחב של האלפים תלוי לפי מדת העיר שאם היא גדולה ברחבה מתרחב התחום שכנגדה ואם היא קצרה התחום ג"כ קצר ברחבו".

לפי"ז, לגבי תושבי הישוב עצמונה, כל כרם עצמונה נמצא בתוך תחומי האלפיים אמה, וכן הדרך העוקפת (דרך החממות) אף היא בתוך התחומים של הישוב עצמונה, ואי"צ להניח עירובי תחומין כדי ללכת מעצמונה לכרם ובחזרה.

ד

לגבי תושבי כרם עצמונה, כאשר מרבעים את הכרם מגדרותיו ומודדים ממנו אלפיים אמה כלים האלפיים אמה בתוך הישוב עצמונה (ואינם כוללים את בית הכנסת). והשאלה היא האם מותר לאנשי הכרם הנכנסים לישוב עצמונה להיכנס לשאר חלקי הישוב עצמונה. לפי סי' תח ס"א מי ששבת במקו"א וכלה תחומו בתוך העיר אסור ללכת את שאר העיר. ואין העיר נחשבת לד' אמות אלא למי ששבת בתוכה, או שכולה בלועה בתחומו.

ולפי"ז אם תושבי כרם עצמונה רוצים להתפלל בעצמונה צריכים להניח עירובי תחומין ומפסידים בכיוונים האחרים.

ה

כל המידות שכתבנו עד עתה הן לפי המידה המצמצמת של הגר"ח נאה. אולם בס' שונה הלכות פסק עפ"י פסיקת אביו (סי' שצט ס"ט) שתחומין נמדדים עפ"י אמת החזון איש. ולפי"ז רוב הישוב (עד הכביש אחר מגורי המכינה ועד למקלט ומגרש החניה) נמצא בתוך תחומי כרם עצמונה, ואינם צריכים להניח עירובי תחומין אלא לשם ביקור בבתים מסויימים בשבת.

וניתן להוסיף את שיטת הראב"ן (מובאת בא"ר סי' תח ס"ק ג) שאם רוב העיר שהולך אליה בתוך תחומו כל העיר נחשבת עבורו כד' אמות. ואלפיים אמה עפ"י החזו"א כוללים את רוב עצמונה.

ו

בהתייעצות שערכתי עם הגאון הרב דב ליאור שליט"א, רב העיר קרית ארבע חברון, נראה לו שהדרך היותר פשוטה היא להניח עירובי תחומין בין הכרם לעצמונה. הוא אינו נוטה להסתמך על שיטת הראב"ן, כיון שהאחרונים לא פסקו על פיה. אף על אמת החזו"א לא נראה לו להסתמך, מפני שיש עליה מספר קושיות שאינן ניתנות לפתרון, כמו בית הבליעה שמחזיק ביצה, שאין לנו בימינו בית בליעה המחזיק סמ"ק כפי שיטת החזו"א, כמו"כ אין לנו ביצים בגודל כזה.

ז

וע"כ הפתרון היותר פשוט הוא הנחת עירובי תחומין, ועדיף בתוך הישוב עצמונה. ודי בקופסת שימורים של מריחה ע"ג לחם (ללפת את הפת) להרבה אנשים שיש בה כדי מזון שתי סעודות, ואי"צ בכל המזון הנאכל בסעודות (עי' סי' תט ס"ז). כמו"כ צריך לזכות אותו עבור מי שירצה להשתמש בעירובי תחומין אלו (סי' תיג) ולהודיע לכל מי שירצה להשתמש בעירוב היכן הוא מונח וכמה יפסיד בכיוונים האחרים. כמו"כ צריך לזכור שעירובי תחומין מניחין לצורך מצוה ולא לטיול בעלמא, וצריך המשתמש בעירובי תחומין להתכוין בערב שבת לקנות שביתה במקום האמור.

מסקנה

תושבי עצמונה אינם צריכים להניח עירובי תחומין כדי ללכת בשבת לכרם עצמונה. תושבי כרם עצמונה אם הם סומכים על החזו"א יכולים להתפלל בבית כנסת בעצמונה. והדרך היותר כשרה היא ע"י עירובי תחומין.