חבל נחלתו ד ה
סימן ה- עשיית כדורי שוקולד בשבת מעיסה מוכנה
שאלה עריכה
האם מותר להכין כדורי שוקולד מעיסה מוכנה בשבת?
הכדורים הם פרורי עוגה אפויים מודבקים בנוזל (מים/יין) ונמצאים בצורת עיסה, והשאלה היא האם מותר לחתוך חלק מהעיסה ולגלגלם ביד עד שיקבלו צורת כדורים.
צריך לדון מכמה פנים:
א. מכה בפטיש באוכלין.
ב. בונה באוכלין.
ג. לישה אחר לישה באוכלין.
מכה בפטיש באוכלין עריכה
החפץ חיים במשנה ברורה (סי' שיח ס"ד) מביא את שיטת האחרונים: הלבוש, החיי אדם והפרי מגדים שיצאו לחדש כי יש מכה בפטיש באוכלין, וזהו טעם איסורו של קולייס האיספנין. בסוגיות הבבלי ובראשונים אין לכך מקור, אולם בירושלמי (שבת פ"ז ה"ב) הדברים מפורשים. המ"ב בביאור הלכה חולק על האחרונים הנ"ל ומקשה עליהם ואינו מקבל את דעתם.
בנושא זה דנו האחרונים לרוב (שו"ת באר יצחק או"ח סי' יג, חידושי שפת אמת שבת קמה ע"ב, שו"ת רב פעלים או"ח סי' טז, שו"ת מהרש"ם ח"ג סי' שלד, שו"ת אבני נזר או"ח סי' תיט, שו"ת אורח משפט או"ח סי' סט, שו"ת חלקת יעקב או"ח סי' קלד ובהערות שם, שו"ת אגרות משה ח"ג סי' נב, שו"ת ציץ אליעזר ח"ו סי' לד, שו"ת שבט הלוי ח"ח סי' נד אות ג וסי' סג, שו"ת יביע אומר ח"ג סי' כא אות ג, וח"ח או"ח סי' לה.) דעת רוב האחרונים נוטה להחמיר ולחוש לפחות לאיסור מדרבנן.
אבל לגבי דידן נראה שאין בכך נפקא מינה משום שאין בגמר המלאכה שלפנינו הכשרת האוכל לאכילתו, והעיסה ראויה להאכל אף בצורתה הנוכחית וע"כ נראה שמצד זה אין בכך איסור. ודוגמא לדבר מי סודה, שבהם דנו האחרונים באריכות האם יאסרו משום מכה בפטיש, ורובם לא אסרו משום שהמים ראויים לשתיה אף לפני כן, והוספת הגז היא רק מעין יצירת טעם וכד'.
בונה באוכלין עריכה
תוספות בשבת (שבת צה א ד"ה הרודה) סברו שמגבן בשבת אסור משום בונה (ועל כן הותרה בניה ביום טוב). וכן הרמב"ם בהלכות שבת ז ו כתב: "וכן הלוקח חלב... ואם גבנו ועשהו גבינה חייב משום בונה, שכל המקבץ חלק אל חלק ודבק הכל עד שיעשהו גוף אחד הרי זה דומה לבנין". החיי אדם על פי המגן אברהם בכ"ד חש לכך וכתב: "ולאו דוקא גבינה, אלא אפילו המדבק פירות ומכוין לעשותם בעל תמונה ארוך או מרובע חייב משום בונה". ונ"ל שכוונתו למפסל פירות או ירקות כגון באבטיח וכד' אבל בעשייתו לכדור וכד' עדיין אין כדי בניה. וכ"נ מהמג"א (סי' שמ ס"ק יז) שדוקא כשמכוין להשוותו וליפותו נחשב לבונה.
וע"כ ספק אם עשיית כדור מעיסה תחשב לבונה.
לישה אחר לישה באוכלין עריכה
לגבי לישה באוכלין בירושלמי שבת (פ"ז ה"ב) כתב שעורך ומקטף חייב משום לש. באגלי טל (לש אות ד) הביא ירושלמי זה ודחאו מהלכה, משום שהבבלי למד ל"ט אבות מלאכה מהכנת סמנין שבמשכן, ובהם לא היתה עריכה וקיטוף, אולם הירושלמי למד ממלאכת הפת ולכן מונה אותם כתולדות לישה. ירושלמי זה הובא באו"ז וברוקח, והמ"ב (סי' שכא בה"ל ד"ה אין מגבלין) הביאו ודן בכך משום לש אחר לש שעריכה חייבים עליה אע"פ שכבר לש. ואף ערוך השולחן בסימן שכא הביא את הירושלמי וכותב שהוא תולדה. וע"כ נראה שאפילו אין בכך בניה יש בכך מעין עריכה, ואע"פ שעריכה היא כהכנה לאפיה וכאן הוא משוה לאוכלים צורה שלא ע"מ לאפות, בכ"ז מעין עריכה יש כאן. וע"כ יאסר לשים על הכדורים קוקוס כעין ששמים על הפת שמן או ביצים ושומשום שהכל אסור משום מקטף.
מסקנה עריכה
נראה לאסור הכנת כדורי שוקולד מעיסה מוכנה בשבת מפני שיש בכך מעין עריכת הבצק לפני אפית הפת, ואולי אף צריך לאסור משום בונה. אמנם נראה שהאיסור בשניהם מדרבנן.