חבל נחלתו ג יב
סימן יב- קריאת מגילת רות בברכה
שאלה
עריכההאם יש לקרות מגילת רות בברכת: "על קריאת מגילה"?
תשובה
עריכהכתוב במסכת סופרים (פי"ד ה"א): "ברות, ובשיר השירים, בקהלת*יד, באיכה, ובמגילת אסתר, צריך לברך, ולומר על מקרא מגילה, ואף על פי שכתובה בכתובים. והקורא בכתובים צריך לומר, ברוך אתה י"י אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וציונו לקרוא בכתבי הקודש". הרמ"א (או"ח סי' ת"צ ס"ט) פסק: "ונוהגין לומר שיר השירים בשבת של חול המועד, ואם שבת ביום טוב האחרון אומרים אותו באותו שבת; וכן הדין בסוכות עם קהלת. ונוהגין לומר רות בשבועות (אבודרהם). והעם נהגו שלא לברך עליהם על מקרא מגילה ולא על מקרא כתובים". היינו מנהג הקריאה בשבועות התקבל, אולם לא נהגו לקרוא בברכה.
והסביר זאת בשו"ת הרמ"א (סימן ל"ה): "שבמנהגים של מוהר"ר אייזק טירנא שאנו נוהגין בתרייהו לא כתב כלל לברך על שיר השירים ורות וקהלת. ובידוע כי אילו היה דעתו לנהוג לברך היה כותבו כמו שכתב לגבי איכה לברך. ויש לחלק בין אלו לקריאת איכה, כי שם החזן קורא להשמיע הציבור והוי כמו קריאת מגילה לכן מברך עליו כמו במגילה (=אסתר) (מכאן משמע שמנהג רבינו היה שכל יחיד קרא לעצמו שיהש"ר, רות וקהלת, ובאמת כן אומר בפירוש להלן שרק איכה ואסתר קרא אחד בציבור). ועוד, כי אותה קריאה מוזכרת בגמרא סוף תענית (ל, א) דקאמר קורין בקינות והביאו הפוסקים כדאיתא בהגהות מיימוניות. אבל קריאה של מגילות אלו אינן אלא מנהג בעלמא כמו שיתבאר. ולכן נראה מדברי מהר"א טירנא שדינן חלוק מאיכה ומגילה ואין לברך עליהן. וכן נראה מדברי הגהות מיימוניות (תעניות פ"ה אות ב') דקאמר וכן נהג מהר"ם (וז"ל שם: "ומה שקורין איכה בת"ב יש במס' סופרים ובאיכה רבתי. וכתב רבינו שמחה דאמגילת קינות ומגילת רות ומגילת שיר השירים מברך בא"ה אמ"ה אקב"ו על מקרא מגילה כדאיתא במס' סופרים וכן נהג מהר"ם ע"כ.) מכלל דשאר אינשי לא נהיגי הכי".
היינו כיון שאחרוני הראשונים אינם מביאים שנהגו לברך אף אנו אין לנו לברך, ובפרט שהקריאה אינה מדינא דגמרא אלא מנהג בלבד. הט"ז (ס"ק ו'), לאחר שהביא דברי הלבוש שכתב לברך, נתן טעם שאין מברכים משום שקריאתם היא רק מנהג וע"כ הם נקראים מחומשים ולא נהגו לכותבם על קלף. ונראה מדבריו שאף הכותבם על קלף לא יקרא בברכה.
והמג"א (ס"ק ט') לאחר שהביא דברי הרמ"א בתשובתו, כתב: "אבל הלבוש וב"ח ומנהגים ומטה משה (=תלמיד מהרש"ל) כתבו לברך על כלם חוץ מקהלת". וסיים שנהגו כקדמונים. והבאר היטב הבין בדברי המג"א שלא לברך. אבל הגר"א והמ"ב הבינו בדבריו שיברך. והגר"א כתב שבמהרי"ל כתב שאף במגילה שאינה כתובה על הגליון יברך, וכש"כ בגליון. ולאחר שהביא את הנאמר ברמ"א ובראשונים מכריע לברך. וכן המ"ב (ס"ק י"ט) כתב שהמברך על מגילה הרשומה בגליון לא הפסיד. וכן נהגו בארץ ישראל במקום שיש מגילה על גליון לברך.