חבל נחלתו א נד
<poem> . סימן נד
~אהל משפחתי לאיסור נידה
שאלה. אהל משפחתי קטן שיש לו קרקעית בד אחת האם מותר לבעל ואשתו נדה לשכב בתוך האוהל או שנחשב כספסל אחד או מיטה אחת? תשובה א. צריך לדון מדין ספסל. מקור האיסור במרדכי [שבת פ"א]. המביא מספר הפרדס בשם רש"י לאסור לאיש ואשה לשכב על ספסל אחד, והביאו תרוה"ד [סי' רנ"א]. וכתב שאין להוסיף עליה "אלא מילתא דדמיא לה לגמרי". והביא מס' הלכות נדה שהיא חומרא בעלמא. וטעם האיסור לפי תרוה"ד משום שישיבה על ספסל אחד נראה "בדרך חיבה דרך אוהבים להתקבץ יחד ולהתוועד בכה"ג". ולפי"ז צריך לדון מה יהיה הדין כאן, שאמנם ההמצאות באהל אחד היא דרך חיבה, אמנם לא הקרקעית האחת היא שגרמה לדבר, ועצם השכיבה בחדר אחד בהרחקות הראויות מותרת. כן מביא תרוה"ד מאחד הגדולים שהיה אוסר בספסל תלוש ומתיר בספסל המחובר לכותל כפי שעושים באצטבאות בבית החורף ובבית הקיץ. והב"י .[סי' קצ"ה]. הביא בנוסף לתרוה"ד מהאגודה שיכול האיש לישב עם אשתו בקרון או בספינה אפילו היא מתנדנדת או ע"ג ספסל ובלבד שיפסיק אדם או חפץ ביניהם. ומוסיף הב"י שזו חומרא שנוהגים בה אשכנזים, והספרדים לא נהגו בה. ועפ"י דבריו משמע שיסוד הענין אינו אך משום שכן היא דרך האוהבים לישב בספסל אחד, אלא משום משקלו של אחד או ישיבתו מטלטלת את כל הספסל או הקרון. ולפי"ז בבד הפרוש על פני האדמה יש להקל שאין משקלו של אחד משפיע על השני. השו"ע [קצ"ה ה']. השמיט דינו של רש"י והרמ"א הביאו, והביא את שתי הדעות באם אחר מפסיק ולא הכריע ביניהן. ובערוה"ש [י"ט, כ']. פסק שעיקר הענין משום שהנדנוד כנגיעה (אך אין משום טומאת משא שלא שייכת בימינו)., וע"כ התיר בנוסעים בעגלה לצרכיהם ובלבד שלא יגעו. ולפי"ז נראה שספרדים הפוסקים לפי הב"י אין צריכים להזהר כלל וכ"כ בברכ"י בשם מהריק"ש, והיוצאים ביד רמ"א צריכים להפסיק בחפץ או ילד השוכב ביניהם. (וע"ע בטהרת הבית סי' י"ב ס"כ-כ"ב). ב. אמנם כ"ז מדין ספסל אבל מדין מיטה נראה לענ"ד שצריכים להחמיר יותר. שהרי נפסק בשו"ע [שם ו'].: "לא יישן עמה במטה אפילו כ"א בבגדו ואין נוגעין זב"ז". וברמ"א הוסיף: "ואפילו יש לכ"א מצע בפנ"ע, ואפילו אם שוכבים בב' מטות, והמטות נוגעות זו בזו אסור". ואף שהשו"ע לא כתב זאת בפירוש, הרי הן הרמ"א והן הב"ח הבינו שאף דעתו לאסור, ולחלוק על המתירים במיטה אחת רחבה הוא בבגדו וכו'. וכאן הבד של הקרקעית הוא כמיטה אחת ואף שכ"א ישן במצעו ואפילו בהפסק חפץ או ילד, סו"ס אין בכך יותר הפרדה ביניהם משתי מיטות וע"כ נראה לאסור בכגון דא הן לאשכנזים והן לספרדים. וכ"כ בפתחי תשובה בשם אחרונים לאסור אף בשתי מיטות צמודות אם לא בהפסק סדין ביניהם שלא יראו זא"ז. (וע"ע טהרת הבית סי' י"ב סכ"ג).