ויקרא רבה כו ד
ד. [ עריכה ]
"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים" זה שאמר הכתוב (תהלים יט, ג): "יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אֹמֶר" תניא באחד בתקופת ניסן ובאחד בתקופת תשרי היום והלילה שוין מכאן ואילך היום לווה מן הלילה והלילה מן היום ופורעין זה לזה בפיוסין הכל בלי שטר ובלי גזר דין הוי "יוֹם לְיוֹם וְגוֹ'" אבל למטה כמה שטרות וכמה גזר דין בכל הארץ יצא קום רב שלום בשם רבי אחא בריה דרבי זירא אמר משל לאחד שנטל הגמוניא מן המלך עד שלא הגיע למתורין שלו היה מהלך כפגן וכיון שהגיע למתורין שלו היה מהלך בקלאמין כך עד שלא יצאו לעולם "אֵין אֹמֶר וְאֵין דְּבָרִים" כיון שיצאו לעולם כמה שטרות כמה גזרי דינין "בְּכָל הָאָרֶץ יָצָא קַוָּם":