ויקרא רבה כו ב
"תינוקות שהיו בימי דוד וכו'" - הוא המשך הדרוש על הפסוק "אמרות ה' אמרות טהורות" שבפיסקא הקודמת.
"שהיו המים קשים לו להביא" - שנעצרו הגשמים בימי אחאב, ולכן היה צריך פרסום יותר. (מת"כ; יד"מ)
רבי יוסי ממלחיא ורבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמרו מצינו תינוקות בימי דוד עד שלא טעמו טעם חטא היו יודעין לדרוש את התורה מ"ט פנים טמא ומ"ט פנים טהור והוה דוד מצלי עליהון הדא הוא שדוד אומר (תהלים יב, ח): "אַתָּה ה' תִּשְׁמְרֵם" אתה ה' נטר אורייתהון בלבהון "(תנצרם) [תִּצְּרֶנּוּ] מִן הַדּוֹר זוּ לְעוֹלָם" מן הדור ההוא שהוא חייב כלייה אחר כל השבח הזה יוצאין למלחמה ונופלין אלא ע"י שהיו בהם דלטורין היו נופלין הוא שדוד אומר (תהלים נז, ה): "נפשי בתוך לְבָאִם" לבאים זה אבנר ועמשא שהיו לבאים בתורה "אֶשְׁכְּבָה לֹהֲטִים" זה דואג ואחיתופל שהיו להוטין אחר לשון הרע "בְּנֵי אָדָם שִׁנֵּיהֶם חֲנִית וְחִצִּים" אלו אנשי קעילה דכתיב בהם (ש"א כג, יא): "הֲיַסְגִּרֻנִי בעלי קעילה בידו" "וּלְשׁוֹנָם חֶרֶב חַדָּה" אלו הזיפים דכתיב בהון (תהלים נד, ב): "בבא הזיפים ויאמרו לשאול" באותה שעה אמר דוד וכי מה השכינה עושה בארץ (ו): "רומה על השמים אלהים" סלק שכינתך מביניהון אבל דורו של אחאב כלן עובדי עבודת כוכבים היו ועל ידי שלא היו בהן דילטורין היו יוצאין למלחמה ונוצחין הוא שעובדיה אמר לאליהו (מ"א יח, יג): "הלא הוגד לאדוני וגו' ואכלכלם לחם ומים" אם לחם למה מים אלא מלמד שהיו המים קשים לו להביא יותר מן הלחם ואליהו מכריז בהר הכרמל ואומר (שם, כב) "אני נותרתי נביא לה' לבדי" וכל עמא ידעי ולא מפרסמי למלכא.
א"ר שמואל בר נחמני אמרו לו לנחש מפני מה אתה מצוי בין הגדרות אמר להם מפני שפרצתי גדרו של עולם תני רשב"י הנחש פרץ גדרו של עולם תחלה לפיכך נעשה ספקלטור לכל פורצי גדרות אמרו לו למה אתה נושך מה אתה מועיל ארי דורס ואוכל זאב טורף ואוכל ואתה נושך וממית אמר להם (קהלת י, יא): "אִם יִשֹּׁךְ הַנָּחָשׁ בְּלוֹא לָחַשׁ" אפשר דאנא עביד כלום אלא אם מתאמר לי מן עליותא אמרו לו למה אתה נושך באבר אחד וארסך מהלך בכל האיברים אמר להם ולי אתם אומרים "אין יתרון לבעל הלשון" דיתיב ברומי וקטיל בסוריא בסוריא וקטיל ברומי ולמה קורא שלישי שהוא הורג שלשה האומרו והמקבלו והנאמר עליו עובדא הוה בגבר דהות ליה כלה בישא והות צמידה אמרה לישן ביש והוה מפייס יתה תרין זימנין ביומא חד ברמשא וחד בצפרא אמר לה אנא בעי מינך דלא תימרין לישן ביש מה עבדת אזלת ואמרת לבעלה הדין אבוך בעי לשמשא יתי ואי לית את מהימנת לי עול אתית לרמשא ואת משכח יתיה יתיב ומפייס לי אזל ורצד עלוי וחמא יתיה קאים גחון וסייח יתה אמר כבר מילא קושטן מה עבד מחא לאבוי וקטליה אובילין יתיה לדינא ואתחייב קטולין ולההיא אנתתא דאמר על אבוי לשון הרע ואיתחייבא קטולין ואשתכח לישנא קטיל תלתיהון ובימי שאול הרג ד' דואג שאמר שאול שקבלו אחימלך שנאמר עליו אבנר למה נהרג א' ריב"ל אבנר נהרג על שעשה דמן של נערים שחוק הה"ד (ש"ב ב, יד): "ויאמר אבנר אל יואב יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו" ר"ש בן לקיש אמר על שהקדים שמו לשם דוד הה"ד (שם ג, יב) "וישלח אבנר מלאכים אל דוד תחתיו לאמר למי ארץ" והכי כתוב ליה מאבנר לדוד ורבנן אמרו ע"י שהיה לו לשאול להתפייס בדוד ולא הניחו אבנר שאמר לו דוד (שם א כד, יא) "ואבי רְאֵה גם רְאֵה" א"ל מה את בעי מן גלגוי דידך בסירה הועדה כד אתון למעגל אמר לו (שם כו, יד) "הלא תענה אבנר" בכנף אמרת בסירה הועדה חנית וצפחית בסירה הועדו וי"א על ידי שהיה ספק בידו למחות בשאול על נוב ולא מיחה: