ויקרא רבה כד ו
ו. [ עריכה ]
א"ר יהודה בן פזי: מפני מה נסמכה פרשת עריות לפרשת קדושים? אלא ללמדך שכל מקום שאתה מוצא בו גדר ערוה אתה מוצא קדושה. ואתיא כהדא דר' יהודה בן פזי דאמר: כל מי שהוא גודר עצמו מן הערוה נקרא קדוש. רבי יהושע בן לוי מייתי מן שונמית הה"ד (מ"ב ד, ט): "ותאמר אל אישה הנה נא ידעתי כי איש אלהים קדוש הוא" אמר רבי יונה: הוא קדוש ואין משרתיו קדושים! הדא הוא דכתיב (שם, כז) "ויגש גיחזי להדפה" א"ר יוסי בר חנינא: שהדפה בהוד יפיה על דדיה. רבי איבון אמר: מלמד שלא הביט בה מימיו, ורבנן אמרי: שלא ראתה טפת קרי מימיה על סדין שלו.
אמתיה דרבי ישמעאל בר רב יצחק אמרה אנא הוינא משמשא למנוי דמרי ולא מן יומוי חמית מלה בישא על מנוי דמרי.
אמר רבי יהושע בן לוי: מפני מה נסמכה פרשת עריות לפרשת קדושים? אלא ללמדך שכל מקום שאתה מוצא גדר ערוה אתה מוצא קדושה ואית ליה קריין סגיין (ויקרא כא, ז): "אשה זונה וחללה" (שם, ז) "וקדשתו כי את לחם אלהיך הוא מקריב" (שם, יד) "אלמנה וגרושה וחללה זונה וגו' ולא יחלל זרעו [כי אני ה' מקדשו]" והדין "דבר אל כל עדת בני ישראל":