ויקרא רבה כב י
י. [ עריכה ]
ד"א "איש איש מבית ישראל" הה"ד (תהלים קמו, ז): "עושה משפט לעשוקים" אלו ישראל דכתיב בהון (ירמיה נ, לג) "כה אמר ה' צבאות עשוקים בני ישראל ובני יהודה" "נותן לחם לרעבים" אלו ישראל דכתיב (דברים ח, ג) "ויענך וירעיבך" "ה' מתיר אסורים" מה שאסרתי לך התרתי לך אסרתי לך חלב בהמה והתרתי לך בחיה אסרתי לך גיד הנשה בחיה והתרתי לך בעוף אסרתי לך שחיטה בעופות והתרתי לך בדגים ר' אבא ור' יונתן בשם ר' לוי אמר יותר ממה שאסרתי לך התרתי לך דם הנדה אסרתי לך התרתי לך דם בתולים אסרתי לך אשת איש התרתי לך את השבויה אשת אח התרתי לך יבמה אשה ואת אחותה בחייהם התרתי לך לאחר מיתה לבישת כלאים התרתי לך סדין בציצית בשר חזיר התרתי לך דג ששמו שיבוטא את החלב התרתי לך את השומן את הדם התרתי לך טחול בשר בחלב התרתי לך את הכחל ר' מנחמא ור' ביבי ור' אחא ור' יוחנן בשם ר' יונתן אמרו תחת מה שאסרתי לך התרתי לך תחת איסור דגים לויתן דג טהור תחת איסור עופות זיז עוף טהור הוא הה"ד (תהלים נ, יא) "ידעתי כל עוף הרים וזיז שדי עמדי" א"ר יהודה ברבי סימון בשעה שהוא פורש את כנפיו מכהה גלגל חמה הה"ד (איוב לט, כו) "המבינתך יאבר נץ יפרוש כנפיו לתימן" ולמה נקרא שמו זיז שיש בו כמה מיני טעם מזה ומזה תחת איסור בהמות.
(תהלים נ, י): "בהמות בהררי אלף" רבי יוחנן וריש לקיש ורבנן ר' יוחנן אומר בהמה אחת היא ורבוצה על אלף הרים ואלף הרים מגדלין לה כל מיני עשבים והיא אוכלת שנאמר (איוב מ, כ) "כי בול הרים ישאו לו" וריש לקיש אמר בהמה אחת היא רבוצה על אלף הרים ואלף הרים מגדלין לה מאכל לאכילתן של צדיקים והיא אוכלת מאי טעמא (ישעיה סה, י) "והיה השרון לנוה צאן". ורבנן אמרי בהמה אחת היא ורבוצה על אלף הרים ואלף הרים מגדלין לה מיני בהמות והיא אוכלת מאי טעמא שנאמר (איוב מ, כ) "וכל חית השדה ישחקו שם" ואפשר כן אית בעיר אכיל בעיר אמר רבי תנחומא גדולים הם מעשה האלהים מה משונין הם מעשיו של הקב"ה ומהיכן הוא שותה ר' יוחנן ור' שמעון בן לקיש ר' יוחנן אמר כל מה שהירדן מכניס אחת לששה חדשים הוא עושה גמיעה אחת מאי טעמא שנאמר (שם, כג) "הן יעשוק נהר ולא יחפוז" ר' שמעון בן לקיש אמר כל מה שהירדן מכניס לי"ב חדשים הוא עושה אותו גמיעה אחת מאי טעמא "יבטח כי יגיח ירדן אל פיהו" ויש בהם לכלוך פה רב הונא בשם רבי יוסי אמר אין בהם לכלוך פה ומהיכן הוא שותה תני רשב"י נהר יוצא מעדן ושמו יובל ומשם הוא שותה מאי טעמא שנאמר (ירמיה יז, ח) "ועל יובל ישלח שרשיו".
אמר ר' מאיר (איוב יב, ז): "וְאוּלָם שְׁאַל נָא בְּהֵמוֹת וְתֹרֶךָּ" זה בהמות "וְעוֹף הַשָּׁמַיִם וְיַגֶּד לָךְ" זה זיז שדי "אוֹ שִׂיחַ לָאָרֶץ וְתֹרֶךָּ" זה גן עדן "וִיסַפְּרוּ לָךְ דְּגֵי הַיָּם" זה לויתן "מִי לֹא יָדַע בְּכָל אֵלֶּה כִּי יָד ה' עָשְׂתָה זֹאת":