ויקרא רבה כא ז
ז. [ עריכה ]
מה כתיב למעלה מן הענין "ויאמר ה' אל משה דבר אל אהרן אחיך" (ויקרא טז, ב) א"ר אבין אמר לו לך נחמו בדברים כד"א (ישעיה מ, ב): "דברו על לב ירושלים"
"ואל יבא בכל עת" א"ר יהודה ברבי סימון צער גדול היה לו למשה בדבר זה אמר אוי לי שמא נדחף אהרן אחי ממחיצתו בכל עת יש עת לשעה ואל יבא בכל עת יש עת ליום (יחזקאל ד, יא): "ומים במשורה תשתה", יש עת לשנה שנאמר (ש"ב יא, א): "ויהי לתשובת השנה", יש עת לי"ב שנה (תהלים קה, יט): "עד עת בא דברו" יש עת לשבעים שנה שנאמר (דניאל ט, ב): "למלאות לחרבות ירושלים שבעים שנה" ואומר (ירמיה כז, ז): "עד בא עת ארצו" יש עת לעולם (תהלים ד, ח): "נתתה שמחה בלבי מעת דגנם".
אמר הקדוש ברוך הוא למשה לא כשם שאתה סבור, לא עת לשעה ולא עת ליום ולא עת לשנה ולא עת לי"ב שנה ולא עת לשבעים שנה ולא עת לעולם אלא בכל שעה שהוא רוצה ליכנס יכנס רק שיכנס בסדר הזה ר' יהודה ברבי אלעזר אמר בשלשים וששה זוגין בשלשים וששה רמונים ורבנן אמרי בשבעים ושנים זוגין ובשבעים ושנים רמונין: