ויקרא רבה יח ב

<< · ויקרא רבה · יח · ב · >>

ב.    [ עריכה ]
ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "איש כי יהיה זב מבשרו" זש"ה (חבקוק א, ז): "אָיֹם וְנוֹרָא הוּא מִמֶּנּוּ מִשְׁפָּטוֹ וּשְׂאֵתוֹ יֵצֵא" - "איום ונורא הוא" זה אדם הראשון ר' יהודה בר סימון בשם רבי יהושע בן לוי בשעה שברא הקב"ה את אדם הראשון מלא כל העולם כולו בראו ממזרח למערב שנאמר (תהלים קלט, ה): "אחור וקדם צרתני" מן הצפון לדרום שנאמר (דברים ד, לב): "ולמקצה השמים ועד קצה השמים" ומניין אף כחללו של עולם ת"ל (תהלים קלט, ה): "ותשת עלי כפכה" "ממנו משפטו ושאתו יצא" זו חוה הה"ד (בראשית ג, יב): "ויאמר האדם האשה אשר נתתה עמדי היא נתנה לי וגו'".

ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "איום ונורא הוא" זה עשו הה"ד (שם כז, טו) "ותקח רבקה את בגדי עשו בנה הגדול" "ממנו משפטו ושאתו יצא" זה עובדיה א"ר יצחק עובדיה גר אדומי היה והיה מתנבא על אדום (עובדיה א, יח): "ולא יהיה שריד לבית עשו".

ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "איום ונורא הוא" זה סנחריב דכתיב (ישעיה לו, כ): "מי בכל אלהי הארצות האלה אשר הצילו את ארצם מידי" "ממנו משפטו ושאתו יצא" אלו בניו (מ"ב יט, לז): "ויהי הוא משתחוה בית נסרוך אלהיו ואדרמלך ושראצר בניו הכהו בחרב".

ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "איום ונורא הוא" זה חירם מלך צור דכתיב (יחזקאל כח, ב): "בן אדם אמור לנגיד צור כה אמר ה' אלהים יען גבה לבך" "ממנו משפטו ושאתו יצא" זה נבוכדנצר א"ר סימון מסורת אגדה היא חירם בעל אמו של נבוכדנצר היה עמד עליו והרגו הה"ד (שם, יח) "ואוציא אש מתוכך היא אכלתך".

ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "איום ונורא הוא" זה נבוכדנצר (ישעיה יד, יג): "ואתה אמרת בלבבך השמים אעלה וגו'" "ממנו משפטו ושאתו יצא" זה אויל מרודך אמרו כל אותן שבע שנים שעברו על נבוכדנצר נטלו את אויל מרודך והמליכוהו תחתיו וכיון שחזר נטלו וחבשו בבית האסורים וכל מי שהיה נכנס בבית האסורים בימיו לא היה יוצא משם לעולם שנאמר (שם, יז) "אסיריו לא פתח ביתה" וכיון שמת חזרו על אויל מרודך להמליכו א"ל איני שומע לכם בראשונה שמעתי לכם נטלני וחבשני בבית האסורים ועכשיו הרי הוא הורגני ולא האמין להם עד שגררוהו והשליכוהו לפניו הה"ד הדא הוא דכתיב - זהו שכתוב (שם, יח) "ואתה השלכת מקברך וגו'" א"ר אבינא ולא עוד אלא כל שונא ושונא שהיה לו היה בא ודוקרו בחרב לקיים מה שנאמר (שם).

ד"א דבר אחר - פירוש נוסף "איום ונורא הוא" אלו ישראל דכתיב (תהלים פב, ו): "אני אמרתי אלהים אתם" "ממנו משפטו ושאתו יצא" שלקו בזיבות ובצרעת לפי' משה מזהיר את ישראל ואומר להן "איש כי יהיה זב מבשרו":