ויקרא רבה טו ט
ט. [ עריכה ]
"שְׂאֵת" זו בבל על שום (ישעיה יד, ד): "ונשאת המשל הזה על מלך בבל ואמרת איך שבת נוגש שבתה מדהבה" רבי אבא בר כהנא אמר שבתה מדהבה מלכות שהיא אומרת מדוד והבא ר"ש בר נחמן אמר מלכות שהיא מדהבת פנים של אדם בשעה שבא אצלה ורבנן אמרי על שום רישיה דדהב (דניאל ב, לח): "אנת הוא ראשה די דהבא".
"סַפַּחַת" זו מדי שהעמידה המן הרשע ששף כנחש על שום (בראשית ג, יד): "על גְּחֹנְךָ תלך".
"בַּהֶרֶת" זו יון שהיתה מבהרת בגזרותיה על ישראל ואומרת להן כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלהי ישראל.
"נֶגַע צָרַעַת" זו אדום שבאתה מכחה של זקן. "וְהָיָה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ לְנֶגַע צָרָעַת" לפי שבעוה"ז הכהן רואה את הנגעים אבל לעוה"ב אמר הקב"ה אני מטהר אתכם הה"ד (יחזקאל לו, כה): "וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם":