ויקרא רבה ד א
נפש כי תחטא בשגגה מכל מצות ה', זה שאמר הכתוב (קהלת ג, טז): ועוד ראיתי תחת השמש מקום המשפט וגו', רבי אליעזר ורבי יהושע, רבי אליעזר אומר: מקום המשפט שמה הרשע, מקום שסנהדרי גדולה יושבת וחותכת דיניהם של ישראל, שמה הרשע, שמה (ירמיה לט, ג): ויבאו כל שרי מלך בבל וישבו בשער התוך, ששם חותכין את ההלכה, במתלא אמר הן די תליא מרי זייניה, כולבא רעיא תלא קולתיה. ורוח הקדש צווחת ואומרת: מקום הצדק שמה הרשע, במקום שכתוב בה (ישעיה א, כא): צדק ילין בה, עתה עבידין קטולין, שם הרגו את זכריה ואת אוריה. רבי יהושע אומר: מקום המשפט שמה הרשע, מקום שנעשה מדת הדין במעשה העגל, דכתיב (שמות לב, כז): עברו ושובו משער לשער, שמה הרשע, שם (שמות לב, לה): ויגף ה' את העם, ורוח הקדש צווחת ואומרת: מקום הצדק שמה הרשע, מקום שהצדקתים וקראתים אלהות, שנאמר (תהלים פב, ו): אני אמרתי אלהים אתם, שמה הרשע, שמה הרשיעו ועשו את העגל והשתחוו לו.
דבר אחר, מקום המשפט שמה הרשע, מדבר בדור המבול, מקום המשפט שמה הרשע, מקום שנעשית בהם מדת הדין בדור המבול, כדתנן (גמרא סנהדרין קז-ב): דור המבול אין להם חלק לעולם הבא ואינן עומדין בדין, שמה הרשע, שם (בראשית ז, כג): וימח את כל היקום, ורוח הקדש צווחת ואומרת: מקום הצדק שמה הרשע, מקום שהצדקתים, דכתיב (איוב כא, ט): בתיהם שלום מפחד. שמה הרשע (איוב כא, יד): ויאמרו לאל סור ממנו.
דבר אחר, מקום המשפט שמה הרשע, מדבר בסדומיים, מקום שנעשה מדת הדין בסדומיים, כדתנן אנשי סדום אין להם חלק לעולם הבא אבל עומדים בדין, שמה הרשע, שם (בראשית יט, כד): וה' המטיר על סדום, ורוח הקדש צווחת ואומרת: מקום הצדק שמה הרשע, מקום שהצדקתים וכתבתי בארצם (איוב כח, ה ו): ארץ ממנה יצא לחם, מקום ספיר אבניה ועפרת זהב לו, אמרו כשהיה אחד מהן הולך אצל הגנן ואמר לו תן לי באיסר ירק, כשהוא נותן משכשכו ומוצא בעפרו זהב, לקים מה שנאמר: ועפרת זהב לו. שמה הרשע, שם אמרו נעמד ונשכח תורת הרגל מבינותינו, (יחזקאל טז, מט): ויד עני ואביון לא החזיקה, רבי יהודה בר סימון פתר קריא בשטים, מקום המשפט שמה הרשע, מקום שנעשה מדת הדין בשטים, דכתיב (במדבר כה, ד): קח את כל ראשי העם, שמה הרשע, שם (במדבר כה, ט): ויהיו המתים במגפה, ורוח הקדש צווחת ואומרת: מקום הצדק שמה הרשע, מקום שהפכתי קללת בלעם לברכה, דכתיב (דברים כג, ו): ויהפך ה' אלהיך לך את הקללה לברכה, שמה הרשע (במדבר כה, א): וישב ישראל בשטים. רבי לוי ורבי יצחק אמרו שני דברים בימין ושני דברים ביד, שני דברים בימין, תורה וצדקה, תורה מנין (דברים לג, ב): מימינו אש דת למו. צדקה מנין, דכתיב (תהלים מח, יא): צדק מלאה ימינך. שני דברים ביד, נפש ומשפט, נפש, שנאמר (איוב יב, י): אשר בידו נפש כל חי. משפט, דכתיב (דברים לב, מא): ותאחז במשפט ידי, הנפש נתונה במקום משפט, ונפש יוצאה ממקום משפט וחוטאת, אמר רבי יצחק אמר לה הקדוש ברוך הוא לנפש אני כתבתי עליך (דברים יב, כג): רק חזק לבלתי אכל הדם וגו', ואת יוצאת וחוטאת, נפש כי תחטא בשגגה.