סדר ראה עריכה

[יא כח] מן הדרך - הא למדת מכאן אמרו דהמודה בע"ז כופר בכל התורה כולה.

וקשה, שכבר למדנו כן בפרשת בשלח "מכל אשר צוה" כמו שמפרש רש"י שם, כן הקשה מנחת יהודה יע"ש. וקשה ממה שאמרו במסכת הוריות [דף ח' סוף ע"א] וצ"ע. ועיין בספר שער יוסף [דף ע"ג, ע"ב וע"ג]. ועיין קידושין דף מ'.

[יב ח] לא תעשון ככל אשר אנחנו עושים - מוסב למעלה וכו'.

דאל"כ ח"ו יש פתחון פה למינים לדחות מה שפי' רבינו בסדר בשלח בפסוק "עד אנה מאנתם" [שמות טז כח] משל הדיוט[1] וכו' יע"ש 

[יג ה] אחרי ה"א אלקיכם תלכו - כתב הרמב"ן וז"ל: שנלך אחר עצתו וממנו לבדו נדרש כל נעלם ונשאל כל עתיד. ובספרי: אחרי ה"א תלכו - זה ענן, והוא מה שפירשנו שנשמע לקול אותותיו ונלך אחר עצתו עכ"ל.

ותמהני מהרב ספרי דבי רב [סדר זה דף רי"א ע"ג] שהביא גירסא זאת בספרי "אחרי ה"א תלכו זה ענן" על שם גיר' מוהר"ם ז"ל, ותמה עליו וז"ל: ולא ידעתי בעיני מה ענין הענן של מדבר לכאן, דמדבר בדברים הנוהגים לדורות עכ"ל. ומלבד כי נעלם מיניה שהיא גיר' הרמב"ן, זאת ועוד, דלק"מ, שכבר פי' הרמב"ן שהיא מצוה לדורות שנלך אחר עצתו וצ"ע.

[שם] ובו תדבקון - הדבק בדרכיו, גמול חסדים, קבור מתים, בקור חולים וכו'.

אפש"ל דרך רמז הדב"ק נוטריקון: הגמל דלים בקור קבורה, שהם ג' אלה.

[שם ז] בסתר - וכן שלמה הוא אומר וכו'.

וכה"א בישעיה [סימן כ"ט] "והיה במחשך מעשיהם", וכן במשלי [סימן ד'] "דרך רשעים באפלה", וכאלה כמה מקראות. ובדרך מליצה אמרו: "ונסתרה והיא נטמאה".

[יד ג] כל תועבה - כל שתעבתי לך.

עיין לב חיים ח"ב [סימן ר"א] באורך וברוחב יע"ש.

[שם כא] לגר אשר בשעריך - גר תושב שקיבל עליו שלא לעבוד ע"ז.

ועיין סדר תצא ד"ה בשעריך. ועיין בקונ' גנזי חיים [מער' ג' אות מ"ו] מ"ש בעזר משדי.

[שם] כי עם קדוש אתה - דברים המותרים ואחרים נהגו בהם איסור.

עיין בס' סמיכה לחיים [סי' ה'].

[טו ה] שמוע - קמעא תשמעון הרבה.

אין זה כמו שפי' בסדר עקב: בין חדש לישן.

[שם ד] אפס כי לא יהיה בך אביון - ולהלן הוא אומר כי לא יחדל אביון.

עיין בס' צדקה לחיים מ"ש בזה בס"ד.

[שם י] נתון תתן לו - אפילו מאה פעמים.

ובד"ה "פתוח תפתח" פי' כמה פעמים, ועיין "צדקה לחיים" ו"צדקה חיים" מ"ש בס"ד.

[שם טו] וזכרת כי עבד היית - והענקתי ושניתי לך מביזת מצרים ביזת הים, אף אתה הענק ושנה לו עכ"ל.

דרשת רש"י הלזו הוי ברייתא בספרי, וכן איתא במדרש הביאו בילקוט [סדר זה]. והרב פרשת דרכים [דף י"ד ע"ג] הק' מסוגייא דקדושין די"ז דהאי דרשא היא דלא כמאן יע"ש. וראיתי בספר תועפות רא"ם להרב מוהרא"ג ז"ל שהק' ע"ד הרב פרשת דרכים אלו, דנעלם ממנו דברי המאמר בילקוט יע"ש. ולא ידעתי מאי ק"ל, דמה דאתמר במדרשא הכי אתמר ג"כ בספרי, ומאי אולמי יותר, ואדרבא כל קו' הרב פרשת דרכים הוי ע"ד רש"י שדרשתו שהביא משם הספרי הוי דלא כתלמודין.

ואולם לע"ד לא ידעתי אעיקרא מאי ק"ל להרב פרשת דרכים על דרשת הספרי מסוגייא דקדושין, דהספרי פליג על סוג' דקידושין. וגם ע"ד רש"י לק"מ, שדרכו של רש"י למינקט קרוב לפשוטו של מקרא אע"ג דלא הוי כהילכתא, ועיין להרב ספרי דבי רב שם.

[טז א] ממצרים לילה - והלא ביום יצאו וכו'.

והתרגום כבר נרגש מזה, דפי' ועבד לך ניסיון בלילייא יע"ש, וכתיב אחר זה יום צאתך.


[1] ז"ל רש"י שם: משל הדיוט הוא בהדי הוצא לקי כרבא על ידי הרשעים מתגנין הכשרין.