ובחרת בחיים/קרח
סדר קרח
עריכה[ט"ז א] ויקח קרח וכו' - נתקנא על נשיאתו של אליצפן וכו'.
הק' רבינו ישעיא הראשון ז"ל, הביאו הרב פני דוד [סדר זה] וז"ל: ותימא, דהא לא חלק אלא על הכהונה, דכתיב: "ובקשתם גם כהונה" יע"ש.
ולעד"ן לישב, דעיקר המחלוקת היה על ענין שנתקנא על נשיאותו של אליצפן, אלא דמזה שערערו על נשיאותו של אליצפן וחשדוהו למשה רבינו כי הוא ציווה ויעמוד, ולא ה' פעל כל זאת, ממילא נפיק חורבא על הכהונה, שאם בדבר שהוא כשר ולא נוגע לו חשדוהו, כ"ש במה שנוגע לו, כי הוא אחיו ונתן לו הכהונה. וזהו שאמר משה "ובקשתם גם כהונה", גם דייקא, דע"י ערעור זה גם לכהונה יש לערער. ועיין ביקהל שלמה [סדר זה]. ועיין בספר שפתי דעת מה שפי' בכונת דברי רש"י יע"ש. ועיין בספר דברי דוד להרב ט"ז, ובספר בן אורי יע"ש.
[ט"ז א] ויפול על פניו - שכבר זה סירחון רביעי וכו'.
כתב רבינו ישעיה הראשון ז"ל, [הביאו הרב פני דוד שם] וז"ל: ומשמע שרצה להתפלל עליהם, והרי בסוף הענין קללם, דכתיב "ואם בריאה יברא" וכו' יע"ש.
ולע"ד אחרי המחי"ר לק"מ, כי זה שנפל משה על פניו היה בתחילת הענין, כי נצטער עליהם, והרבה הפציר בהם שיחזרו, ואמר "בקר ויודע ה'", וגם "וישלח משה לקרוא לדתן ולאבירם", ושוב כשראה שלא באו "ויקם משה וילך אל דתן" וכו', וזהו היה לתווך השלום, וכיון שכל זה עשה ולא הועיל, שהיו עומדים במרדם ולא חזרו בהם, לזה "ויחר למשה וקללם" וז"פ.
[שם ה] בוקר וידע ה'.
עמ"ש הרא"ם ז"ל ע"ד "ושכורה ולא מיין". וי"ל ע"ד מהמדרש רבה גופיה שם. ועמ"ש המפרשים ז"ל ודוק.
[שם] בוקר וידע וכו'.
יש לחקור, אמאי לא תקנו בברכת ההבדלה ובאתה חונן הבדל בין שבט לוי לשאר שבטים. אם לא שנאמר, דבכלל "בין קודש לחול" נכנס זה, דהכתיב "להקדישו", הגם דקודש ישראל לה' לגבי שאר אומות.
ועוי"ל, דהבדל הניכר בגופן שלהן הוא מונה, ולאו כל שעתא מתרחיש מעשה העבודה כמו יום הז' כולו דאסור במלאכה ומצוה לענגו ושינוי התפילות, ובכל דבר, בשמו, ובמעשיו, ובמקומו. ועיין לרבינו בסדר אמר ע"פ "מקרא קדש".
וזה יהיה כוונת הכתוב בסדר נצבים "והבדילו ה' לרעה מכל שבטי ישראל", דאינו כמו ההבדלה של שבט לוי לטובה, אלא לרעה וק"ל.
[שם טז] רב לכם - ואני אדום[1].
המעיין יראה דיותר יוצדק לומר בגירסת רש"י ואני אובד, דהוא שייך הלשון טפי מעלי, אלא שלא ראיתי בשום גירסא כן[2].
[שם יד] ותתן לנו נחלת שדה וכרם - הדבר מוסב על לא האמור למעלה.
וכה"ג תמצא בתהילים סימן ט' "כי לא לנצח תשכח אביון", עיין בספר תהילות ה' שם. ועיין לרבינו סדר בא ע"פ "ובשל מבושל".
[יז יא] וכפר עליהם - [רז זה מסר לו מלאך המות כשעלה לרקיע, שהקטורת עוצר המגפה כדאיתא במס' שבת].
וזה יהיה מש"ה בשמואל ב' [סי' כ"ד פסוק ט"ז] "רב עתה הרף ידך", ידך דייקא מהתוס' שלך, כיון שבא דוד להקריב. אלא דצריך לדעת למה לא הקריב קטורת בעת ההיא. ואולי חשש על דין חינוך המזבח. ולפי הדבר אחר שכתב בד"ה "ויעמוד בין המתים"[3] יתיישב זה שפיר.
[יח ח] ואני הנה נתתי לך - לשון שמחה הוא זה, כמו הנה הוא יוצא לקראתך וראך ושמח בלבו.
ולי הפעוט יתכן, דהאי שמחה קאי על הזכות, דבשביל ששמח אהרון לקראת משה זכה למתנות כהונה, כמו שפי' בסדר שמות על פסוק זה ד"וראך ושמח בלבו", וא"כ הכא רצה לומר, דבשביל השמחה זכה למתנות כהונה.
[שם בא"ד] משל למלך שנתן שדה לאוהבו ולא חתם וכו' בברית מלח עולם[4].
נראה לרמוז דס"ת "ברית מלח עולם" חת"ם מכוון ללשון חכמים.
[1] ז"ל רש"י: דבר גדול אמרתי לכם. ולא טפשים היו שכך התרה בהם וקבלו עליהם לקרב, אלא הם חטאו על נפשותם, שנאמר את מחתות החטאים האלה בנפשתם. וקרח שפקח היה מה ראה לשטות זה, עינו הטעתו, ראה שלשלת גדולה יוצאה ממנו, שמואל ששקול כנגד משה ואהרן. אמר בשבילו אני נמלט, ועשרים וארבע משמרות עומדות לבני בניו כלם מתנבאים ברוח הקדש, שנאמר כל אלה בנים להימן, אמר אפשר כל הגדלה הזאת עתידה לעמוד ממני ואני אדום, לכך נשתתף לבוא לאותה חזקה, ששמע מפי משה שכלם אובדים ואחד נמלט. אשר יבחר ה' הוא הקדוש, טעה ותלה בעצמו, ולא ראה יפה, לפי שבניו עשו תשובה, ומשה היה רואה:
[2] כן הוא הגירסא בתנחומא [ששם הוא מקור דברי רש"י] עי"ש.
[3] ז"ל רש"י: דבר אחר: למה בקטרת, לפי שהיו ישראל מליזין ומרננים אחר הקטרת לומר סם המות הוא, על ידו מתו נדב ואביהוא, על ידו נשרפו חמשים ומאתים איש, אמר הקדוש ברוך הוא תראו שעוצר מגפה הוא, והחטא הוא הממית:
[4] ז"ל רש"י: משל למלך שנתן שדה לאוהבו ולא כתב ולא חתם ולא העלה בערכאין. בא אחד וערער על השדה. אמר לו המלך כל מי שירצה יבא ויערער לנגדך, הריני כותב וחותם לך ומעלה בערכאין, אף כאן לפי שבא קרח וערער כנגד אהרן על הכהנה, בא הכתוב ונתן לו עשרים וארבע מתנות כהנה בברית מלח עולם, ולכך נסמכה פרשה זו לכאן: