ובחרת בחיים/מצרע
סדר טהרה
עריכה[יד א] זאת תהיה תורת המצורע וכו'.
בתוס' סדר זה [בספר דעת זקנים] כתבו וז"ל: זאת תהיה תורת המצורע, מכאן סמכו רז"ל לומר דעל לשון הרע נגעים באים, המצורע קרי ביה המוציא שם רע. וגם מצינו כשנטרדו מן העולם ע"י לשונם וכו'. ועוד כתיב "מות וחיים ביד לשון", מות - אם ספר לה"ר, וחיים - אם עסק בתורה, והתורה היא רפואתו של לה"ר, שנ' "מרפא לשון עץ חיים", שע"י שהוא עוסק בתורה הוא נמנע מלה"ר עכ"ל.
כן אמרו במדרש שוחר טוב [סי' ט"ל] ע"פ "אשמרה לפי מחסום" וז"ל: וכי יש מחסום לפי, אמרו הן "מרפא לשון עץ חיים" זה התורה שנאמר "עץ חיים היא למחזיקים בה", מכאן את למד, שלא נתן הקב"ה תורה לישראל, אלא כדי שלא יהיו עסוקים בלה"ר ולא בדברי בטילה, ע"כ.
אבל בגמ' בערכין [דף י"ז] אמרו מאי תקנתיה אם סיפר לה"ר, יעסוק בתורה, שנאמר "מרפא לשון עץ חיים" וכו' ועמ"ש בעניותי בדרוש בסו"ס בית מועד דרוש להספד [דף כ"ד ע"א] יע"ש.
[ט"ו י"א] וידיו לא שטף במים - וזה שהוציא הכתוב טבילת גופו בלשון שטיפת ידים וכו'.
עיין בספר אמת ליעקב למוה"ר יעקב ניניו ז"ל בקונטרס שפת אמת [דף קי"ז ע"ב בתיקונים שבסוף הקונטרס, תיקון ו'] דהביא אסמכתא מן התורה לטבילת ידים[1] מהכא משם הרב כמוה"ר יאודה נחמד ז"ל, ושם הביא נמי נוסח התחינה שצריך לומר קודם שיעשה טבילת ידיים, וכבר הבאתים אני בעוניי בקונ' ימצא חיים [סי' ס"א] בעזר משדי.
ולעד"ן דזה דיוק קרא במזמור כ"ו "ארחץ בנקיון כפי", לפי מה שדקדק רש"י בברכות [דף י"ד ע"ב] דהוא טבילה, דתעלה עלי בנקיון כפי, והוא רמז נכון.
[1] דמי שנצרך לטבול ואין לו מקווה מ' סאה, יטול ידיו מ' פעמים לפי הסדר המובא שם, והביאו בן איש חי [שנה א' נצבים ג] וכף החיים [סי' ע"ו סקכ"ב].