ובחרת בחיים/כי תבוא
סדר תבא עריכה
[כו ב] מראשית - ולא כל ראשית.
עיין להרא"ם[1], ובמ"ש מרן זקנינו הרב שנות חיים[2] [ר' חיים חזן, דף ד"ר ע"ד].
[כו ה] וירד מצרימה - ועוד אחרים באו לכלותינו, שאחרי זאת [ו]ירד יעקב למצרים.
נראה דכונתו היא, דלמה נקט הני תרתי דוקא להדות לה' יתברך, ודלג צרות אחרות שעברו על יעקב אע"ה. ולכן פי', דנקט היותר קשות, אחת מבראשונה, ואחת מאחרונה. ואות וי"ו וירד מוסיף על צרות אחרות[3].
[כו ט] אל המקום הזה - זה ביהמ"ק. ויתן לנו את הארץ - כמשמעו
עיין שא"י מה שפי', ובספר מלאכת הקדש [טולדאנו], ובאר בשדה שם[4].
ואני פירשתי בכונת הכתוב ביאושע [ריש סי' ח"י] "וישכינו שם את אהל מועד והארץ נכבשה לפניהם", עם טענת "לסטים אתם", דאחד מן התי' הוא איך ציוה לבנות בית לה' דאסור ליהנות מן הגזל. ועיין בספר נחלת בנימין [מצוה ס"ג אות כ"ג]. ולכן אמר דמכח "וישכינו שם את אהל מועד" אהניא להו ד"הארץ נכבשה לפניהם" ואין להם מערר[5] דלסטים אתם. וא"כ היינו כונת רש"י הכא ודוק.
[כו טז] ושמרת ועשית אותם - בת קול מברכתו.
עיין בספר נחל קדומים סדר צו ע"פ [ויקרא כט ה] "המקריב את זבח שלמיו לה' יביא את קרבנו" יע"ש[6] ועיין בקונט' צדקה חיים בס"ד.
[שם יז יח] האמרת והאמירך - ומצאתי להם עד והוא לשון תפארת.
עיניך תראנה להרב הקדוש מוהר"ח ן' עטר זיע"א דכתב בדרשה זאת לפרש כמה קראי עי"ש בחיבורו הנורא ספר אור החיים.
[כח ו] ברוך אתה בבאיך וברוך אתה בצאתך - שתהא יציאתך מן העולם בלא חטא כביאתך לעולם.
עיין להרב בנין אריאל מה שפי' בזה דבר טוב[7].
[כח כג] והיו שמיך אשר על ראשך נחשת - הקל משה בקללותיו לאמרן בל' יחיד.
עמ"ש הרב אספקליא המאירה [ר' צבי הירש הורוויץ] סדר בחקתי [דף פ"ה ע"ג וד']. ובמקום אחר פי' עם דברות קדשו כמה דברים, ועמדתי על דבריו להבין ולהשכיל בעזר אל ברוך ומבורך.
[כח לו] יולך ה' אותך ואת מלכך וכו' ועבדת שם אלהים עץ ואבן.
ותרגם אנקלוס "ותפלחון תמן לעמ[מי]א פלחי טעותא אעא ואבנא". ויש להרגיש, אמאי רש"י ז"ל לא פירש כן בפסוק זה, כ"א למטה בפסוק "והפצך ה' בכל העמים כו' ועבדתם שם" וכו' [כח סד], ואף ששם נאמר בל' רבים וכאן ל' יחיד, עכ"פ התרגום בב' מקומות אחד וצ"י.
[1] שם הקשה, מאחר דכתב רש"י נאמר כאן ארץ וכו', אמאי איצטריך הך דרשה "מראשית ולא כל ראשית". והביא תי' ר"ת מאורליינש, דילפינן "מראשית ולא כל ראשית" שאין חייבין להביא מראשית כל שבעת המינים, וסגי רק מין אחד. והקשה הרא"ם דבתוספתא משמע שצריך להביא מכל שבעת המינים.
[2]ז"ל שם: ולעניות דעתי היה אפשר לומר, דאי לא אמרינן "מראשית ולא כל ראשית", הו"א, דדוקא אם יש לו כל שבעת המינים שנשתבחה בהם אר"י יביא בכורים, ד"ראשית כל פרי האדמה" כתיב, ודיינינן מארץ ארץ לגז"ש שהם שבעת המינים, אבל אם אין לו אלא מקצתן לא יביא ביכורים... להכי כתיב "מראשית ולא כל ראשית" לומר שאין מעכבין זא"ז, ואם אין לו כל שבעה יביא מין שיש לו בנחלתו. וזהו אפשר שהיה כוונת ר"ת מאורליינאש, וכותב דבריו לא דק בלשונו, כי המשמעות כן הוא כפי ע"ד. עכ"ל, ועי' שם עוד בביאור ד' רש"י.
[3] כלומר, "ארמי אבד אבי" הוא צרה ראשונה, "וירד מצרימה" הוא צרה אחרונה. וע"כ כתב וירד בוי"ו לכלול כל הצרות שהיו באמצע. אומנם צ"ב ד"ארמי אבד אבי" אינו הצרה הראשונה אלא הרדיפה שהיה לו מעשו שעבור זה ירד ללבן.
[4] ז"ל שם: אע"ג דמתנת הארץ קדים לבנין בית הבחירה, אפ"ה הזכיר מתנת הארץ באחרונה, כדי לסיים "ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה", דזה נמשך ממתנת הארץ.
[5] אולי צ"ל: מערער.
[6] ז"ל שם: המקריב את זבח שלמיו לה' יביא וגו'. פירשו המפרשים, כי חטאת ואשם באים על חטא, ועולה על הרהור שלא כהוגן, והמקריבם אין לומר לו כן תעשה להבא ח"ו. אבל השלמים באים נדבה לשם ה' לעשות רצונו, והם מרבים שלום כמשז"ל. לכן הכתוב אומר: המקריב את זבח שלמיו לה', הכתוב מבשרו שלעתיד "יביא את קרבנו לה' מזבח שלמיו" כי הוא קרבן חביב לה'.
ולזה "ידיו תביאנה" הוא עצמו מביא הדורון למלך. משא"כ חטאת ואשם ועולה שבאים על חטא או הרהור, לא כתיב "ידיו תביאנה", על דרך שאמר "אכפרה פניו במנחה ההולכת לפני, ואחרי כן אראה פניו" ודוק. עכ"ל.
[7] ז"ל שם: הקשה הרא"ם והמפרשים דא"כ גבי "ארור אתה בבואך וכו' היכי מצינן למידרש הכי, דודאי בואו לעולם בלא חטא. ופרשתי בדרך נאות, לפמ"ש הרב ב"י בשם הפוסקים [סמ"ו ס"ד ב"ח ט"ז סק"ד ומג"א סק"ט] אהא דמברכינן "שלא עשני גוי" ולא מברכינן שעשני ישראל, על פי מ"ש חז"ל [עירובין י"ג] "נמנו וגמרו נוח לאדם שלא נברא", א"כ אין לברך שעשני וכו', אלא אנו מברכין על מה שלא עשני גוי עכ"ל.
וידוע מ"ש התוספות שם ד"ה נוח בהא דנמנו וגמרו וכו' דהיינו בסתם בני אדם, אבל צדיק שנברא אשריו שנברא ואשריו לדורו.
והשתא א"ש, דגבי ברכה אנו צריכין לדרוש ההיקש, דאל"כ מאי ברוך אתה בבואך, הלא נוח לו שלא נברא, אלא ודאי מאי ביאתך בלא חטא אף יציאתך בלא חטא ואז שפיר הוי ברכה. אבל גבי ארור, אין צורך לשום היקש, דכיון שהוא חוטא ממילא הוי ארור כשנולד שהרי נוח לו לאדם שלא נברא וק"ל.