סדר בהר

עריכה

[כה יד] וכי תמכרו ממכר לעמיתיך - מנין כשאתה מוכר וכו', מנין שאם אתה בא לקנות [וכו'].

עיין להגאון הגדול הרב מ"ז ז"ל בספר חקרי לב [ח"מ סי' לק"ט], ומ"ש עליו בספר אבני שוהם להרב מוהר"א פרץ ז"ל [דף צ"ד ע"א], ומה שהשיב רב אחאי הרב המלך דוד נר"ו בספר חקרי לב [מהדו"ב חיו"ד סימן ז"ך אות ח'] בשינויי דחיקי. ואני עני במקום אחר כתבתי בזה יותר מרווח, לישב דברי אבינו רועינו, לקיים מילי דאבות בס"ד.

[כה לה] כי ימוך אחיך.

עיין חיים תחילה אופן ד"ך.

[שם מח] (גאולת עולם) [גאולה תהיה] לו - מיד אל תניחהו שיטמע וכו'.

יש לדקדק, דקרא כתיב "אחרי נמכר" ולשיטת רז"ל מאן דדריש בכמה מקומות דאחרי הוא מופלג איך יתכן, וצ"ע.

[שם לט] עבודת עבד - שלא יוליך כליו אחריו לבית המרחץ.

עיין להרב באר שבע [דף ע"א ע"ב] מה שפי', ומ"ש בס' ברך את אברהם [דף קל"ה ע"ג].

[כה נה, כו א] כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים אני ה' אלהיכם לא תעשו לכם אלילים וכו' את שבתותי תשמורו וכו' - כנגד הנמכר לנכרי שלא יאמר הואיל והוא מגלה עריות ועובד ע"ז ומחלל שבת אף אני כמותו לכך נאמרו מקראות הללו ע"כ.

והקושי מבואר בדברי רש"י, דשתים זו שמענו ע"ז וחילול שבת דהם נאמרים בפירוש בכתובים לא תעשו לכם אלילים את שבתותי תשמורו. ברם, ענין מגלה עריות היכן רמיזא בקרא.

ויתכן ליישב, דהא נפקא מדכתיב "כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים אני ה' אלהיכם", והוא, דרש"י סוף סדר אחרי פי' בפסוק "ולא תטמאו בהם אני ה' אלהיכם" -  ואתם נפסלים מאחרי, ומה הנאה יש לי בכם, ואתם מתחייבים כליה, לכך נאמר אני ה' אלקיכם. וידוע מאמר הזוה"ק [ריש סדר שמות] כי מדכתיב "אלה שמות בני ישראל" בני ישראל – עאלו, בני ישראל – נפקו, ובזכות שלא נטמאו בני ישראל בעריות יצאו ממצרים. והשתא כ"ז מדוקדק בקרא דמאי דקאמר "כי לי בני ישראל עבדים" דייקא שהם שלי ואינם נפסלים מאחרי כדי לומר חלילה שאיני אלהיכם בשביל היותם בני ישראל אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים, דהסימן שלא נטמאו במצרים הוא דנקראים בני ישראל כי בזכות זה גופיה הוצאתי אותם מארץ מצרים, והיא הנותנת דבעבור זאת אני ה' אלהיכם וכמו שפי' רש"י התם דלכך נאמר "אני ה' אלהיכם" כשלא תטמאו בהם. עלה בידינו, דשפיר כתב רש"י לכך נאמרו מקראות הללו ודוק.