הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/תפילת ערבית למוצאי שבת

הַסִּדּוּר הַשָּׁלֵם
תְּפִלַּת עַרְבִית לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת



"הַסִּדּוּר הַשָּׁלֵם" הוּא סִדּוּר תְּפִלָּה דִּיגִיטָֽלִי, עִבְרִי וְצִיּוֹנִי, בְּנֹֽסַח מְדֻיָּק וּפִסּוּק מוֹדֶֽרְנִי, הַמֻּתְאָם לְמִנְהֲגֵי אֶֽרֶץ יִשְׂרָאֵל וְהַגּוֹלָה. הוּא מְבֻסָּס עַל הַסִּדּוּר הַשָּׁלֵם וּבְהַשְׁרָאָתוֹ שֶׁל סִדּוּר עַם יִשְׂרָאֵל, שְׁנֵיהֶם בַּעֲרִיכָתוֹ שֶׁל פַּלְטִיאֵל בִּירֶנְבּוֹים.

נֹֽסַח אַשְׁכְּנַז תֹּֽכֶן הָעִנְיָנִים הַמָּלֵא תֹּֽכֶן הָעִנְיָנִים הַמְּקוֹרִי דַּפֵּי הַיְּסוֹד לְהַקְלָדָה הַדִּיגִיטָֽלִית סְרִיקָה מְלֵאָה שֶׁל הַסִּדּוּר הַמְּקוֹרִי (מַחֲזוֹר, הַגָּדָה)
מַפְתֵּֽחַ לְכָל עַמּוּדֵי הַסֵּֽפֶר הַמְּקוֹרִיִּים: סְרִיקָה מוּל הַקְלָדָה דִּיגִיטָֽלִית (הַגָּדָה שֶׁל פֶּֽסַח)
נֹֽסַח הַחֲסִידִים ("סְפַרְד") תֹּֽכֶן הָעִנְיָנִים הַמָּלֵא תֹּֽכֶן הָעִנְיָנִים הַמְּקוֹרִי דַּפֵּי הַיְּסוֹד לְהַקְלָדָה הַדִּיגִיטָֽלִית סְרִיקָה מְלֵאָה שֶׁל הַסִּדּוּר הַמְּקוֹרִי
דַף מֵידָע מְפֹרָט עַל "הַסִּדּוּר הַשָּׁלֵם"


תְּפִלַּת עַרְבִית לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת

לִפְנֵי תְּפִלַּת עַרְבִית בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת

במוצאי שבת קוראים את המזמורים הבאים לפני תפילת ערבית.
תהלים קמד
לְדָוִד. בָּרוּךְ יְיָ צוּרִי, הַמְלַמֵּד יָדַי לַקְרָב, אֶצְבְּעוֹתַי לַמִּלְחָמָה. חַסְדִּי וּמְצוּדָתִי, מִשְׂגַּבִּי וּמְפַלְטִי לִי, מָגִנִּי וּבוֹ חָסִֽיתִי, הָרוֹדֵד עַמִּי תַחְתָּי. יְיָ, מָה אָדָם וַתֵּדָעֵֽהוּ, בֶּן־אֱנוֹשׁ וַתְּחַשְּׁבֵֽהוּ. אָדָם לַהֶֽבֶל דָּמָה, יָמָיו כְּצֵל עוֹבֵר. יְיָ, הַט־שָׁמֶֽיךָ וְתֵרֵד, גַּע בֶּהָרִים וְיֶעֱשָֽׁנוּ. בְּרוֹק בָּרָק וּתְפִיצֵם, שְׁלַח חִצֶּֽיךָ וּתְהֻמֵּם. שְׁלַח יָדֶֽיךָ מִמָּרוֹם, פְּצֵֽנִי וְהַצִּילֵֽנִי מִמַּֽיִם רַבִּים, מִיַּד בְּנֵי נֵכָר. אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר־שָׁוְא, וִימִינָם יְמִין שָֽׁקֶר. אֱלֹהִים, שִׁיר חָדָשׁ אָשִֽׁירָה לָּךְ; בְּנֵֽבֶל עָשׂוֹר אֲזַמְּרָה־לָּךְ. הַנּוֹתֵן תְּשׁוּעָה לַמְּלָכִים, הַפּוֹצֶה אֶת דָּוִד עַבְדּוֹ מֵחֶֽרֶב רָעָה. פְּצֵֽנִי וְהַצִּילֵֽנִי מִיַּד בְּֽנֵי נֵכָר, אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר־שָׁוְא, וִימִינָם יְמִין שָֽׁקֶר. אֲשֶׁר בָּנֵֽינוּ כִּנְטִעִים מְגֻדָּלִים בִּֽנְעוּרֵיהֶם, בְּנוֹתֵֽינוּ כְזָוִיֹּת, מְחֻטָּבוֹת תַּבְנִית הֵיכָל. מְזָוֵֽינוּ מְלֵאִים, מְפִיקִים מִזַּן אֶל זַן; צֹאונֵֽנוּ מַאֲלִיפוֹת, מְרֻבָּבוֹת בְּחוּצוֹתֵֽינוּ. אַלּוּפֵֽינוּ מְֽסֻבָּלִים; אֵין־פֶּֽרֶץ וְאֵין יוֹצֵאת, וְאֵין צְוָחָה בִּרְחֹבֹתֵֽינוּ. אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּֽכָה לּוֹ; אַשְׁרֵי הָעָם שֱׁיְיָ אֱלֹהָיו.

תהלים סז
לַמְנַצֵּֽחַ בִּנְגִינֹת, מִזְמוֹר שִׁיר. אֱלֹהִים יְחׇנֵּֽנוּ וִיבָרְכֵֽנוּ; יָאֵר פָּנָיו אִתָּֽנוּ, סֶֽלָה. לָדַֽעַת בָּאָֽרֶץ דַּרְכֶּֽךָ, בְּכׇל גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶֽךָ. יוֹדֽוּךָ עַמִּים, אֱלֹהִים; יוֹדֽוּךָ עַמִּים כֻּלָּם. יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים; כִּי תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישֹׁר, וּלְאֻמִּים בָּאָֽרֶץ תַּנְחֵם, סֶֽלָה. יוֹדֽוּךָ עַמִּים, אֱלֹהִים; יוֹדֽוּךָ עַמִּים כֻּלָּם. אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ; יְבָרְכֵֽנוּ אֱלֹהִים, אֱלֹהֵֽינוּ. יְבָרְכֵֽנוּ אֱלֹהִים, וְיִירְאוּ אוֹתוֹ כׇּל־אַפְסֵי־אָֽרֶץ.

ממשיכים "וְהוּא רַחוּם".


סוֹף תְּפִלַּת עַרְבִית בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת

במוצאי שבת, אם לא חל מועד בשבוע הקרוב, לאחר תפילת העמידה הש"ץ אומר חצי קדיש ואז ממשיכים לומר "וִיהִי נֹֽעַם", "יֹשֵׁב בְּסֵֽתֶר עֶלְיוֹן", "וְאַתָּה קָדוֹשׁ". בתשעה באב שחל במוצאי שבת לא אומרים "וִיהִי נֹֽעַם" ו"יֹשֵׁב בְּסֵֽתֶר עֶלְיוֹן".
ש"ץ:

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ; וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן, וּבְחַיֵּי דְכׇל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן.

יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא.

יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח, וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמָם, וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר, וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא, בְּרִיךְ הוּא, לְעֵֽלָּא (לְעֵֽלָּא) מִן כׇּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא, דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן.

וִיהִי נֹֽעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵֽינוּ עָלֵֽינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵֽינוּ כּוֹנְנָה עָלֵֽינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵֽינוּ כּוֹנְנֵֽהוּ.

תהלים צא
יֹשֵׁב בְּסֵֽתֶר עֶלְיוֹן, בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן. אֹמַר לַייָ, מַחְסִי וּמְצוּדָתִי, אֱלֹהַי אֶבְטַח־בּוֹ. כִּי הוּא יַצִּילְךָ מִפַּח יָקוּשׁ, מִדֶּֽבֶר הַוּוֹת. בְּאֶבְרָתוֹ יָֽסֶךְ לָךְ, וְתַֽחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה; צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ. לֹא תִירָא מִפַּֽחַד לָֽיְלָה, מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם. מִדֶּֽבֶר בָּאֹֽפֶל יַהֲלֹךְ, מִקֶּֽטֶב יָשׁוּד צׇהֳרָֽיִם. יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶֽלֶף, וּרְבָבָה מִימִינֶֽךָ; אֵלֶֽיךָ לֹא יִגָּשׁ. רַק בְּעֵינֶֽיךָ תַבִּיט, וְשִׁלֻּמַת רְשָׁעִים תִּרְאֶה. כִּי אַתָּה, יְיָ, מַחְסִי; עֶלְיוֹן שַֽׂמְתָּ מְעוֹנֶֽךָ. לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶֽיךָ רָעָה, וְנֶֽגַע לֹא יִקְרַב בְּאׇהֳלֶֽךָ. כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה־לָּךְ, לִשְׁמׇרְךָ בְּכׇל דְּרָכֶֽיךָ. עַל כַּפַּֽיִם יִשָּׂאֽוּנְךָ, פֶּן תִּגֹּף בָּאֶֽבֶן רַגְלֶֽךָ. עַל שַֽׁחַל וָפֶֽתֶן תִּדְרֹךְ, תִּרְמֹס כְּפִיר וְתַנִּין. כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵֽהוּ; אֲשַׂגְּבֵהוּ כִּי יָדַע שְׁמִי. יִקְרָאֵֽנִי וְאֶעֱנֵֽהוּ, עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה; אֲחַלְּצֵֽהוּ וַאֲכַבְּדֵֽהוּ. אֹֽרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵֽהוּ, וְאַרְאֵֽהוּ בִּישׁוּעָתִי.

וְאַתָּה קָדוֹשׁ, יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל. וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר: קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ יְיָ צְבָאוֹת, מְלֺא כׇל הָאָֽרֶץ כְּבוֹדוֹ. וּמְקַבְּלִין דֵּן מִן דֵּן וְאָמְרִין: קַדִּישׁ בִּשְׁמֵי מְרוֹמָא עִלָּאָה, בֵּית שְׁכִינְתֵּהּ; קַדִּישׁ עַל אַרְעָא, עוֹבַד גְּבוּרְתֵּהּ; קַדִּישׁ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא יְיָ צְבָאוֹת; מַלְיָא כׇל אַרְעָא זִיו יְקָרֵהּ. וַתִּשָּׂאֵֽנִי רֽוּחַ, וָאֶשְׁמַע אַחֲרַי קוֹל רַֽעַשׁ גָּדוֹל: בָּרוּךְ כְּבוֹד יְיָ מִמְּקוֹמוֹ. וּנְטָלַתְנִי רוּחָא, וְשִׁמְעֵת בַּתְרַי קָל זִֽיעַ סַגִּיא דִּי מְשַׁבְּחִין וְאָמְרִין: בְּרִיךְ יְקָרָא דַייָ מֵאֲתַר בֵּית שְׁכִינְתֵּהּ. יְיָ יִמְלֺךְ לְעוֹלָם וָעֶד. יְיָ מַלְכוּתֵהּ (קָאֵם) לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא. יְיָ אֱלֺהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל אֲבוֹתֵֽינוּ, שׇׁמְרָה־זֹאת לְעוֹלָם, לְיֵֽצֶר מַחְשְׁבוֹת לְבַב עַמֶּֽךָ, וְהָכֵן לְבָבָם אֵלֶֽיךָ. וְהוּא רַחוּם, יְכַפֵּר עָוֺן וְלֺא יַשְׁחִית, וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ, וְלֺא יָעִיר כׇּל חֲמָתוֹ. כִּי אַתָּה, אֲדֹנָי, טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶֽסֶד לְכׇל קֹרְאֶֽיךָ. צִדְקָתְךָ צֶֽדֶק לְעוֹלָם, וְתוֹרָתְךָ אֱמֶת. תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב, חֶֽסֶד לְאַבְרָהָם, אֲשֶׁר נִשְׁבַּֽעְתָּ לַאֲבוֹתֵֽינוּ מִֽימֵי קֶֽדֶם. בָּרוּךְ יְיָ, יוֹם יוֹם; יַעֲמׇס־לָֽנוּ, הָאֵל יְשׁוּעָתֵֽנוּ, סֶֽלָה. יְיָ צְבָאוֹת עִמָּֽנוּ, מִשְׂגָּב לָֽנוּ אֱלֺהֵי יַעֲקֹב, סֶֽלָה. יְיָ צְבָאוֹת, אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵֽחַ בָּךְ. יְיָ, הוֹשִֽׁיעָה; הַמֶּֽלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם קׇרְאֵֽנוּ. בָּרוּךְ הוּא אֱלֺהֵֽינוּ שֶׁבְּרָאָֽנוּ לִכְבוֹדוֹ, וְהִבְדִּילָֽנוּ מִן הַתּוֹעִים, וְנָֽתַן לָֽנוּ תּוֹרַת אֱמֶת, וְחַיֵּי עוֹלָם נָטַע בְּתוֹכֵֽנוּ; הוּא יִפְתַּח לִבֵּֽנוּ בְּתוֹרָתוֹ, וְיָשֵׂם בְּלִבֵּֽנוּ אַהֲבָתוֹ וְיִרְאָתוֹ, לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ וּלְעׇבְדוֹ בְּלֵבָב שָׁלֵם, לְמַֽעַן לֺא נִיגַע לָרִיק, וְלֺא נֵלֵד לַבֶּהָלָה. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֺהֵֽינוּ וֵאלֺהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁנִּשְׁמוֹר חֻקֶּֽיךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְנִזְכֶּה וְנִחְיֶה וְנִרְאֶה, וְנִירַשׁ טוֹבָה וּבְרָכָה, לִשְׁנֵי יְמוֹת הַמָּשִֽׁיחַ וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. לְמַֽעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֺא יִדֹּם; יְיָ אֱלֺהַי, לְעוֹלָם אוֹדֶֽךָּ. בָּרוּךְ הַגֶּֽבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּייָ, וְהָיָה יְיָ מִבְטַחוֹ. בִּטְחוּ בַייָ עֲדֵי עַד, כִּי בְּיָהּ יְיָ צוּר עוֹלָמִים. וְיִבְטְחוּ בְךָ יוֹדְעֵי שְׁמֶֽךָ, כִּי לֺא עָזַֽבְתָּ דֹרְשֶֽׁיךָ, יְיָ. יְיָ חָפֵץ לְמַֽעַן צִדְקוֹ, יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר.

ש"ץ:
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ; וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן, וּבְחַיֵּי דְכׇל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן.

יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא.

יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח, וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמָם, וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר, וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא, בְּרִיךְ הוּא, לְעֵֽלָּא (לְעֵֽלָּא) מִן כׇּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא, דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן.

תִּתְקַבַּל צְלוֹתְהוֹן וּבָעוּתְהוֹן דְּכׇל בֵּית יִשְׂרָאֵל קֳדָם אֲבוּהוֹן דִּי בִשְׁמַיָּא, וְאִמְרוּ אָמֵן.

יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא, וְחַיִּים, עָלֵֽינוּ וְעַל כׇּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן.

עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵֽינוּ וְעַל כׇּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן.

בין פסח לשבועות סופרים כאן את סְפִירַת הָעֹֽמֶר.
בחנוכה הש"ץ מדליק כאן את הנרות בבית הכנסת.

וְיִתֶּן־לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַֽיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָֽרֶץ, וְרֹב דָּגָן וְתִירֹשׁ. יַעַבְדֽוּךָ עַמִּים, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ לְאֻמִּים; הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶֽיךָ, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אִמֶּֽךָ; אֹרְרֶֽיךָ אָרוּר, וּמְבָרְכֶֽיךָ בָּרוּךְ. וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ, וְיַפְרְךָ וְיַרְבֶּֽךָ, וְהָיִֽיתָ לִקְהַל עַמִּים. וְיִתֶּן־לְךָ אֶת בִּרְכַּת אַבְרָהָם, לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ, לְרִשְׁתְּךָ אֶת אֶֽרֶץ מְגֻרֶֽיךָ אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לְאַבְרָהָם. מֵאֵל אָבִֽיךָ וְיַעְזְרֶֽךָּ, וְאֵת שַׁדַּי וִיבָרְכֶֽךָּ, בִּרְכֹת שָׁמַֽיִם מֵעָל בִּרְכֹת תְּהוֹם רֹבֶֽצֶת תָּֽחַת, בִּרְכֹת שָׁדַֽיִם וָרָֽחַם. בִּרְכֹת אָבִֽיךָ גָּבְרוּ עַל בִּרְכֹת הוֹרַי, עַד תַּאֲוַת גִּבְעֹת עוֹלָם, תִּהְיֶֽיןָ לְרֹאשׁ יוֹסֵף, וּלְקׇדְקֹד נְזִיר אֶחָיו. וַאֲהֵֽבְךָ וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּֽךָ, וּבֵרַךְ פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתֶֽךָ, דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶֽךָ, שְׁגַר אֲלָפֶֽיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶֽךָ, עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶֽיךָ לָֽתֶת־לָךְ. בָּרוּךְ תִּהְיֶה מִכׇּל הָעַמִּים, לֹא־יִהְיֶה בְךָ עָקָר וַעֲקָרָה וּבִבְהֶמְתֶּֽךָ. וְהֵסִיר יְיָ מִמְּךָ כׇּל חֹֽלִי; וְכׇל מַדְוֵי מִצְרַֽיִם הָרָעִים, אֲשֶׁר יָדַֽעְתָּ, לֹא יְשִׂימָם בָּךְ, וּנְתָנָם בְּכׇל שֹׂנְאֶֽיךָ.

הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכׇּל רָע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים, וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי, וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק, וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶֽרֶב הָאָֽרֶץ. יְיָ אֱלֹהֵיכֶם הִרְבָּה אֶתְכֶם, וְהִנְּכֶם הַיּוֹם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַֽיִם לָרֹב. יְיָ אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵכֶם יֹסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם אֶֽלֶף פְּעָמִים, וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם.

בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר, וּבָרוּךְ אַתָּה בַּשָּׂדֶה. בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶֽךָ, וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶֽךָ. בָּרוּךְ טַנְאֲךָ וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ. בָּרוּךְ פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתְךָ וּפְרִי בְהֶמְתֶּֽךָ, שְׁגַר אֲלָפֶֽיךָ וְעַשְׁתְּרוֹת צֹאנֶֽךָ. יְצַו יְיָ אִתְּךָ אֶת הַבְּרָכָה, בַּאֲסָמֶֽיךָ וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶֽךָ; וּבֵרַכְךָ בָּאָֽרֶץ אֲשֶׁר יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ נֹתֵן לָךְ. יִפְתַּח יְיָ לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב, אֶת הַשָּׁמַֽיִם לָתֵת מְטַר אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ, וּלְבָרֵךְ אֵת כׇּל מַעֲשֵׂה יָדֶֽךָ; וְהִלְוִֽיתָ גּוֹיִם רַבִּים, וְאַתָּה לֹא תִלְוֶה. כִּי יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ בֵּרַכְךָ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר־לָךְ; וְהַעֲבַטְתָּ גּוֹיִם רַבִּים, וְאַתָּה לֹא תַעֲבֹט; וּמָשַׁלְתָּ בְּגוֹיִם רַבִּים, וּבְךָ לֹא יִמְשֹֽׁלוּ. אַשְׁרֶֽיךָ‏ יִשְׂרָאֵל, מִי כָמֽוֹךָ, עַם נוֹשַׁע בַּייָ, מָגֵן עֶזְרֶֽךָ, וַאֲשֶׁר־חֶֽרֶב גַּאֲוָתֶֽךָ; וְיִכָּחֲשׁוּ אֹיְבֶֽיךָ לָךְ, וְאַתָּה עַל בָּמוֹתֵֽימוֹ תִדְרֹךְ. מָחִֽיתִי כָעָב פְּשָׁעֶֽיךָ, וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶֽיךָ, שׁוּבָה אֵלַי, כִּי גְאַלְתִּֽיךָ. רָנּוּ שָׁמַֽיִם, כִּי עָשָׂה יְיָ; הָרִֽיעוּ תַּחְתִּיּוֹת אָֽרֶץ, פִּצְחוּ הָרִים רִנָּה, יַֽעַר וְכׇל־עֵץ בּוֹ, כִּי גָאַל יְיָ יַעֲקֹב, וּבְיִשְׂרָאֵל יִתְפָּאָר. גֹּאֲלֵֽנוּ יְיָ צְבָאוֹת שְׁמוֹ, קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל.

יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּייָ תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים; לֹא תֵבֹֽשׁוּ וְלֹא תִכָּלְמוּ עַד־עֽוֹלְמֵי עַד. אֲכַלְתֶּם אָכוֹל וְשָׂבֽוֹעַ, וְהִלַּלְתֶּם אֶת שֵׁם יְיָ אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר עָשָׂה עִמָּכֶם לְהַפְלִיא, וְלֹא יֵבֹֽשׁוּ עַמִּי לְעוֹלָם. וִידַעְתֶּם כִּי בְקֶֽרֶב יִשְׂרָאֵל אָֽנִי, וַאֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם, וְאֵין עוֹד; וְלֹא יֵבֹֽשׁוּ עַמִּי לְעוֹלָם. כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵֽאוּ, וּבְשָׁלוֹם תּוּבָלוּן; הֶהָרִים וְהַגְּבָעוֹת יִפְצְחוּ לִפְנֵיכֶם רִנָּה, וְכׇל עֲצֵי הַשָּׂדֶה יִמְחֲאוּ־כָף. הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי, אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד; כִּי עׇזִּי וְזִמְרָת יָהּ יְיָ, וַיְהִי־לִי לִישׁוּעָה. וּשְׁאַבְתֶּם־מַֽיִם בְּשָׂשׂוֹן, מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה. וַאֲמַרְתֶּם בַּיּוֹם הַהוּא: הוֹדוּ לַייָ, קִרְאוּ בִשְׁמוֹ, הוֹדִֽיעוּ בָעַמִּים עֲלִילֹתָיו; הַזְכִּֽירוּ כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ. זַמְּרוּ יְיָ, כִּי גֵאוּת עָשָׂה; מוּדַֽעַת זֹאת בְּכׇל הָאָֽרֶץ. צַהֲלִי וָרֹֽנִּי, יוֹשֶֽׁבֶת צִיּוֹן, כִּי גָדוֹל בְּקִרְבֵּךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל. וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא, הִנֵּה אֱלֹהֵֽינוּ זֶה קִוִּֽינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵֽנוּ; זֶה יְיָ קִוִּֽינוּ לוֹ, נָגִֽילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ.

בֵּית יַעֲקֹב, לְכוּ וְנֵלְכָה בְּאוֹר יְיָ. וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּֽיךָ חֹֽסֶן יְשׁוּעֹת, חׇכְמַת וָדָֽעַת, יִרְאַת יְיָ הִיא אוֹצָרוֹ. וַיְהִי דָוִד לְכׇל דְּרָכָו מַשְׂכִּיל, וַייָ עִמּוֹ. פָּדָה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי מִקְּרׇב־לִי, כִּי בְרַבִּים הָיוּ עִמָּדִי. וַיֹּֽאמֶר הָעָם אֶל שָׁאוּל: הֲיוֹנָתָן יָמוּת, אֲשֶׁר עָשָׂה הַיְשׁוּעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת בְּיִשְׂרָאֵל; חָלִֽילָה, חַי יְיָ אִם יִפֹּל מִשַּׂעֲרַת רֹאשׁוֹ אַֽרְצָה, כִּי־עִם־אֱלֹהִים עָשָׂה הַיּוֹם הַזֶּה; וַיִּפְדּוּ הָעָם אֶת יוֹנָתָן, וְלֹא מֵת. וּפְדוּיֵי יְיָ יְשֻׁבוּן, וּבָֽאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה, וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם; שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּֽׂיגוּ, וְנָֽסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה. הָפַֽכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי, פִּתַּֽחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵֽנִי שִׂמְחָה. וְלֹא אָבָה יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ לִשְׁמֹֽעַ אֶל בִּלְעָם, וַיַּהֲפֹךְ יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ לְּךָ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה, כִּי אֲהֵבְךָ יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ. אָז תִּשְׂמַח בְּתוּלָה בְּמָחוֹל, וּבַחֻרִים וּזְקֵנִים יַחְדָּו; וְהָפַכְתִּי אֶבְלָם לְשָׂשׂוֹן וְנִחַמְתִּים, וְשִׂמַּחְתִּים מִיגוֹנָם.

בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתָֽיִם, שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב, אָמַר יְיָ, וּרְפָאתִיו. וְרֽוּחַ לָבְשָׁה אֶת עֲמָשַׂי, רֹאשׁ הַשָּׁלִישִׁים; לְךָ דָוִיד, וְעִמְּךָ בֶן־יִשַׁי, שָׁלוֹם שָׁלוֹם לְךָ, וְשָׁלוֹם לְעֹזְרֶֽךָ, כִּי עֲזָרְךָ אֱלֹהֶֽיךָ; וַיְקַבְּלֵם דָּוִיד, וַיִּתְּנֵם בְּרָאשֵׁי הַגְּדוּד. וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי, וְאַתָּה שָׁלוֹם, וּבֵיתְךָ שָׁלוֹם, וְכֹל אֲשֶׁר לְךָ שָׁלוֹם. יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם.

מסכת מגילה לא, א
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בְּכׇל מָקוֹם שָׁאַתָּה מוֹצֵא גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שָׁם אַתָּה מוֹצֵא עַנְוְתָנוּתוֹ. דָּבָר זֶה כָּתוּב בַּתּוֹרָה, וְשָׁנוּי בַּנְּבִיאִים, וּמְשֻׁלָּשׁ בַּכְּתוּבִים. כָּתוּב בַּתּוֹרָה: כִּי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים, הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא, אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שֹֽׁחַד. וּכְתִיב בָּתְרֵהּ: עֹשֶׂה מִשְׁפַּט יָתוֹם וְאַלְמָנָה, וְאֹהֵב גֵּר לָֽתֶת־לוֹ לֶֽחֶם וְשִׂמְלָה. שָׁנוּי בַּנְּבִיאִים, דִּכְתִיב: כִּי כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא, שֹׁכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ, מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹן. וּכְתִיב בָּתְרֵהּ: וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל־רֽוּחַ, לְהַחֲיוֹת רֽוּחַ שְׁפָלִים וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים. מְשֻׁלָּשׁ בַּכְּתוּבִים, דִּכְתִיב: שִֽׁירוּ לֵאלֹהִים, זַמְּרוּ שְׁמוֹ; סֹֽלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת, בְּיָהּ שְׁמוֹ, וְעִלְזוּ לְפָנָיו. וּכְתִיב בָּתְרֵהּ: אֲבִי יְתוֹמִים וְדַיַּן אַלְמָנוֹת, אֱלֹהִים בִּמְעוֹן קׇדְשׁוֹ.

יְהִי יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ עִמָּֽנוּ כַּאֲשֶׁר הָיָה עִם אֲבֹתֵֽינוּ, אַל יַעַזְבֵֽנוּ וְאַל יִטְּשֵֽׁנוּ. וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּייָ אֱלֹהֵיכֶם, חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם. כִּי נִחַם יְיָ צִיּוֹן, נִחַם כׇּל חׇרְבֹתֶֽיהָ, וַיָּֽשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵֽדֶן, וְעַרְבָתָהּ כְּגַן יְיָ; שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּֽצֵא בָהּ, תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה. יְיָ חָפֵץ לְמַֽעַן צִדְקוֹ, יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר.

תהלים קכח
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת. אַשְׁרֵי כׇּל יְרֵא יְיָ, הַהֹלֵךְ בִּדְרָכָיו. יְגִֽיעַ כַּפֶּֽיךָ כִּי תֹאכֵל, אַשְׁרֶֽיךָ וְטוֹב לָךְ. אֶשְׁתְּךָ כְּגֶֽפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶֽךָ, בָּנֶֽיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶֽךָ. הִנֵּה כִי כֵן יְבֹֽרַךְ גָּֽבֶר, יְרֵא יְיָ. יְבָרֶכְךָ יְיָ מִצִּיּוֹן, וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלַֽיִם, כֹּל יְמֵי חַיֶּֽיךָ. וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶֽיךָ; שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל.

יש נוהגים שהש"ץ מבדיל כאן בבית הכנסת:
סָבְרֵי מָרָנָן וְרַבּוֹתַי.

בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּֽפֶן.

בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֺהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מִינֵי בְשָׂמִים.

בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ.

בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹֽדֶשׁ לְחֹל, בֵּין אוֹר לְחֽשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵֽׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בָּרוּר אַתָּה, יְיָ, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֽדֶשׁ לְחֹל.

מסיימים את תפילת ערבית ב"עָלֵֽינוּ לְשַׁבֵּֽחַ".