הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/תפילת טל
הַסִּדּוּר הַשָּׁלֵם
תְּפִלַּת טַל
"הַסִּדּוּר הַשָּׁלֵם" הוּא סִדּוּר תְּפִלָּה דִּיגִיטָֽלִי, עִבְרִי וְצִיּוֹנִי, בְּנֹֽסַח מְדֻיָּק וּפִסּוּק מוֹדֶֽרְנִי, הַמֻּתְאָם לְמִנְהֲגֵי אֶֽרֶץ יִשְׂרָאֵל וְהַגּוֹלָה. הוּא מְבֻסָּס עַל הַסִּדּוּר הַשָּׁלֵם וּבְהַשְׁרָאָתוֹ שֶׁל סִדּוּר עַם יִשְׂרָאֵל, שְׁנֵיהֶם בַּעֲרִיכָתוֹ שֶׁל פַּלְטִיאֵל בִּירֶנְבּוֹים.
| נֹֽסַח אַשְׁכְּנַז | תֹּֽכֶן הָעִנְיָנִים הַמָּלֵא | תֹּֽכֶן הָעִנְיָנִים הַמְּקוֹרִי | דַּפֵּי הַיְּסוֹד לְהַקְלָדָה הַדִּיגִיטָֽלִית | סְרִיקָה מְלֵאָה שֶׁל הַסִּדּוּר הַמְּקוֹרִי (מַחֲזוֹר, הַגָּדָה) |
|---|---|---|---|---|
| מַפְתֵּֽחַ לְכָל עַמּוּדֵי הַסֵּֽפֶר הַמְּקוֹרִיִּים: סְרִיקָה מוּל הַקְלָדָה דִּיגִיטָֽלִית (הַגָּדָה שֶׁל פֶּֽסַח) | ||||
| נֹֽסַח הַחֲסִידִים ("סְפַרְד") | תֹּֽכֶן הָעִנְיָנִים הַמָּלֵא | תֹּֽכֶן הָעִנְיָנִים הַמְּקוֹרִי | דַּפֵּי הַיְּסוֹד לְהַקְלָדָה הַדִּיגִיטָֽלִית | סְרִיקָה מְלֵאָה שֶׁל הַסִּדּוּר הַמְּקוֹרִי |
| דַף מֵידָע מְפֹרָט עַל "הַסִּדּוּר הַשָּׁלֵם" | ||||
תְּפִלַּת טַל
אומרים תפילת טל ביום הראשון של פסח בתפילת מוסף.
בחוץ לארץ אומרים אותה בחזרת הש"ץ, אבל בארץ ישראל הנהיגו ברוב הקהילות לומר את הפיוט "טַל תֵּן לִרְצוֹת אַרְצָךְ" בלבד, קודם לתפילת הלחש.[1]
ש"ץ:
בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, אֱלֹהֵי יִצְחָק, וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב, הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, אֵל עֶלְיוֹן, גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים, וְקוֹנֵה הַכֹּל, וְזוֹכֵר חַסְדֵי אָבוֹת, וּמֵבִיא גוֹאֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם לְמַֽעַן שְׁמוֹ בְּאַהֲבָה. מֶֽלֶךְ עוֹזֵר וּמוֹשִֽׁיעַ וּמָגֵן.
בְּדַעְתּוֹ אַבִּֽיעָה חִידוֹת, בְּעַם זוּ בְּזוּ בְּטַל לְהַחֲדוֹת, טַל גֵּיא וּדְשָׁאֶֽיהָ לַחֲדוֹת, דָּצִים בְּצִלּוֹ לְהֵחָדוֹת, אוֹת יַלְדוּת טַל לְהָגֵן לְתוֹלָדוֹת.
בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, מָגֵן אַבְרָהָם.
אַתָּה גִבּוֹר לְעוֹלָם, אֲדֹנָי; מְחַיֵּה מֵתִים אַתָּה, רַב לְהוֹשִֽׁיעַ.
תְּהוֹמוֹת הֲדוֹם לִרְסִיסוֹ כְּסוּפִים, וְכׇל נְאוֹת דֶּֽשֶׁא לוֹ נִכְסָפִים, טַל זִכְרוֹ גְבוּרוֹת מוֹסִיפִים, חָקוּק בְּגִישַׁת מוּסָפִים, טַל לְהַחֲיוֹת בּוֹ נְקוּקֵי סְעִיפִים.
אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ,
טַל תֵּן לִרְצוֹת אַרְצָךְ,
שִׁיתֵֽנוּ בְרָכָה בְּדִיצָךְ,
רוֹב דָּגָן וְתִירוֹשׁ בְּהַפְרִיצָךְ,
קוֹמֵם עִיר בָּהּ חֶפְצָךְ, בְּטָל.
טַל צַוֵּה שָׁנָה טוֹבָה וּמְעֻטֶּֽרֶת,
פְּרִי הָאָֽרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶֽרֶת,
עִיר כְּסֻכָּה נוֹתֶֽרֶת,
שִׂימָהּ בְּיָדְךָ עֲטֶֽרֶת, בְּטָל.
טַל נוֹפֵף עֲלֵי אֶֽרֶץ בְּרוּכָה,
מִמֶּֽגֶד שָׁמַֽיִם שַׂבְּעֵֽנוּ בְרָכָה,
לְהָאִיר מִתּוֹךְ חֲשֵׁכָה,
כַּנָּה אַחֲרֶֽיךָ מְשׁוּכָה, בְּטָל.
טַל יַעֲסִיס צוּף הָרִים,
טְעֵם בִּמְאוֹדֶֽךָ מֻבְחָרִים,
חֲנוּנֶֽיךָ חַלֵּץ מִמַּסְגֵּרִים,
זִמְרָה נַנְעִים וְקוֹל נָרִים, בְּטָל.
טַל וְשָׂבָע מַלֵּא אֲסָמֵֽינוּ,
הֲכָעֵת תְּחַדֵּשׁ יָמֵֽינוּ,
דּוֹד כְּעֶרְכְּךָ הַעֲמֵד שְׁמֵֽנוּ,
גַּן רָוֶה שִׂימֵֽנוּ, בְּטָל.
טַל בּוֹ תְבָרֵךְ מָזוֹן,
בְּמִשְׁמַנֵּֽינוּ אַל יְהִי רָזוֹן,
אֲיֻמָּה אֲשֶׁר הִסַּֽעְתָּ כַצֹּאן,
אָֽנָא תָּפֵק לָהּ רָצוֹן, בְּטָל.
שָׁאַתָּה הוּא יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מַשִּׁיב הָרֽוּחַ וּמוֹרִיד הַטָּל.
קהל וש"ץ: לִבְרָכָה וְלֹא לִקְלָלָה קהל: אָמֵן.
קהל וש"ץ: לְחַיִּים וְלֹא לְמָֽוֶת קהל: אָמֵן.
קהל וש"ץ: לְשֹֽׂבַע וְלֹא לְרָזוֹן קהל: אָמֵן.
בארץ ישראל הש"ץ ממשיך בחצי קדיש ומתפללים מוסף; בחו"ל הש"ץ ממשיך בברכת "מְכַלְכֵּל חַיִּים".
הערות
עריכה- ^ התפילות לטל וגשם היו משולבות בתוך חזרת הש"ץ בנוסח אשכנז הוותיק, וכך נוהגים עד היום בחו"ל. אמנם בנוסח אשכנז של ארץ ישראל הפסיקו לשלב את הפיוטים בתוך חזרת הש"ץ, ורק את הפיוט העיקרי שהיה נהוג לפני "מְכַלְכֵּל חַיִּים בְּחֶֽסֶד" אומרים לפני תפילת הלחש (אחרי הכנסת ספר תורה ולפני חצי קדיש). השינוי הזה בא בהשפעת מנהג הספרדים ובניגוד לדעת הגר"א (מעשה רב קסג); ראו ספר ארץ ישראל לרי"מ טוקצינסקי, סימן א' חלק ב' סעיף ו' (עמ' יט). אמנם הנוהגים נוסח החסידים בארץ ("נוסח ספרד") המשיכו לשלב את תפילת טל בחזרת הש"ץ, וכך נהג גם ה"חזון איש".