הנחיות בירור יהדות מתוך

הנחיות בירור יהדות, התש״ע–2010

הנחיות תש״ע מיום 15.4.2021; תיקון תשע״ז מיום 8.12.2016; תיקון תשע״ח מיום 30.6.2018; תיקון תשע״ט מיום 6.8.2019; תיקון תשפ״א מיום 9.6.2021. י״פ תשפ״ב, 11082.

מודיעים בזה כי בשנת התש״ע (2010) קבעו חבר דייני בית הדין הרבני הגדול ומועצת הרבנות הראשית לישראל הנחיות בירור יהדות, ונוסחן המעודכן כפי שתוקן מזמן לזמן מובא להלן.

נקבעו בידי חֶבֶר דייני בית הדין הרבני הגדול ומועצת הרבנות הראשית לישראל

1.

הגדרות

בהנחיות אלה –

”מברר יהדות“ – חוקר מומחה לבירור יהדות שהוא עובד הנהלת בתי הדין הרבניים שהתמנה בהתאם לתנאי כשירות ודרישות תפקיד שאושרו בהסכמת הרבנים הראשיים לישראל;

”מברר יהדות חיצוני“ – חוקר מומחה לבירור יהדות שאינו עובד הנהלת בתי הדין הרבניים והוא בעל מומחיות וידע בנושא קהילות יהודיות מסוימות בתפוצות שמומחיותו מניחה את דעת בית הדין;

”מנהל תחום בירור יהדות“ – מנהל תחום בירור יהדות בהנהלת בתי הדין הרבניים שהתמנה בהתאם לתנאי כשירות ודרישות תפקיד שאושרו בהסכמת הרבנים הראשיים לישראל;

”רב רושם נישואין“ – כמשמעותו על פי סעיף 2(6) לחוק הרבנות הראשית לישראל, התש״ם–1980, או לפי פקודת הנישואין והגירושין (רישום), 1919;

”תוכנת מעיינות“ – תוכנת מחשב ייעודית המשולבת במערכת הניהול של בתי הדין הרבניים ומשמשת ככלי עזר בבניית תרשים של עץ משפחה וכמאגר מידע אשר ניתן לאחזר באמצעותו, בין היתר, החלטות בעניין בירורי יהדות שנתנו בתי הדין הרבניים.

2.

בירור יהדות לצורך נישואין [תיקון: תשע״ט, תשפ״א]

(א)

לא יאשר רב רושם נישואין עריכת חופה וקידושין בלא בירור יהדותם של בני הזוג לפי הנחיות אלה.

(ב)

רב רושם נישואין רשאי לברר את יהדותו של אדם המבקש להירשם לנישואין כדת משה וישראל, אם התקיים בו אחד מאלה:

(1)

הוריו נישאו ונרשמו לנישואין בישראל באמצעות רב רושם נישואין;

(2)

הוריו נישאו כדת משה וישראל מחוץ למדינת ישראל באמצעות רב קהילה המוכר על ידי הרבנות הראשית לישראל לעניין נישואין;

(3)

המבקש הציג תעודת נישואין שניתנה על ידי רב רושם נישואין בישראל לקרובו מן האם בדרגה ראשונה, והתקיימו שאר התנאים המפורטים בסעיף 13 להנחיות אלה.

(ב1)

רב רושם נישואין לא יאשר עריכת חופה וקידושין לאדם המבקש להירשם לנישואין כדת משה וישראל, אלא לאחר שבדק כי הוא אינו מופיע ברשימת מעוכבי החיתון של הנהלת בתי הדין הרבניים (להלן – רשימת מעוכבי החיתון), וכי אימו או סבתו מהאם או קרוביו מקרבה ראשונה מהאם אינם מופיעים ברשימת מעוכבי החיתון מחמת אי־יהדות; אם מי מהאמורים נמצא ברשימת מעוכבי החיתון, ימסור הרב רושם הנישואין למבקש כי יהדותו מצריכה בירור נוסף בבית הדין ויפנה אותו לשם כך לבית הדין.

(ג)

מנהל אגף נישואין במשרד לשירותי דת ומי שהוסמך לכך מטעמו, יקבל לצורך מילוי תפקידו בטיפול בבקשת נישואין חיווי ממוחשב אוטומטי על קיומו של מידע על המבקש ואימו וסבתו מהאם של המבקש המופיע בהחלטות בתי הדין הרבניים שבהן ניתן סעד של עיכוב נישואין כלפי המבקש או בני משפחתו; חיווי כאמור יימסר על פי שאילתה ועל שאילתה זו יחולו ההוראות האלה:

(1)

בטופס הבקשה לרישום נישואין יובהר למבקש שייערך חיפוש ממוחשב של מספר הזהות שלו ושל אימו וסבתו מהאם בהחלטות בית הדין, או חיפוש שמותיהן אם אין להן תעודת זהות; כמו כן יובהר למבקש בטופס הבקשה כי גם אם החיפוש יעלה צורך בבירור מעמדו האישי או יהדותו בבית הדין, אין לראות בכך בהכרח תשובה שלילית, אלא ספק ראשוני המצריך בירור נוסף בבית הדין;

(2)

השאילתה הנזכרת ברישה לסעיף קטן זה לא תיערך אם ביקש המבקש מרושם הנישואין להפסיק את הליכי רישום הנישואין;

(3)

אם נערכה השאילתה והעלתה חיווי כי קיים מידע כאמור ברישה לסעיף קטן זה, ימסור הרב רושם הנישואין למבקש כי יהדותו מצריכה בירור נוסף בבית הדין ויפנה אותו לשם כך לבית הדין.

(ד)

לא יאשר רב רושם נישואין עריכת חופה וקידושין לאדם שלא התקיים בו האמור בסעיף קטן (ב), (ב1) ו־(ג) או אם יש לגביו מידע המצריך בירור נוסף ואין בידו של הרב רושם הנישואין לבדוק זאת, או שהתקבל לגביו מידע המצריך בירור נוסף בדבר יהדותו, אלא אם כן יש בידו פסק דין של בית דין רבני המאשר את יהדותו.

2א.

[תיקון: תשע״ט, תשפ״א]

(בוטל).

3.

מועד הגשת הבקשה

(א)

בקשה לבירור יהדות תוגש לבית הדין תשעים ימים, ולא יאוחר מארבעים וחמישה ימים, קודם למועד שנקבע לעריכת הנישואין.

(ב)

מעוניין בדבר רשאי להגיש לבית הדין בקשה לבירור יהדות לצורך נישואין אף בטרם הגשת בקשה לרישום נישואין לבפני רב רושם נישואין, אם המבקש הוא אזרח ישראל או יושב בה כדין על פי אשרה לישיבת קבע.

4.

הזמנה לדיון

הזמנה לדיון בבקשה לבירור יהדות תיערך לפי טופס 1 שבתוספת להנחיות אלה (להלן – תוספת).

5.

הרצאת פרטים

(א)

להזמנה לדיון יצורף טופס הרצאת פרטים לגבי בני משפחת המבקש ערוך לפי טופס 2 שבתוספת.

(ב)

מזכיר בית הדין יתעד בתוכנת מעיינות, עוד קודם לדיון בבית הדין, את המענה שנתן המבקש בטופס הרצאת הפרטים, ולשם כך יגיש המבקש את הטופס עם תשובות מלאות במועד שייקבע על ידי מזכיר בית הדין.

6.

מנהל תחום בירור יהדות ורב רושם נישואין [תיקון: תשע״ח, תשע״ט]

(א)

מנהל תחום בירור יהדות או בא כוחו, רב רושם נישואין או בא כוחו רשאי להתייצב ולטעון בהליכים בכל עניין הקשור לקביעה בעניין יהדותו של אדם, ובלבד שאותו אדם הגיש בקשה בעניין זה, או שהוא בעל דין בעניין של מעמד אישי בבית הדין הרבני.

(ב)

בהליך שנפתח על פי פניית מנהל תחום בירור יהדות או בא כוחו, רב רושם נישואין או בא כוחו, יירשם לפי העניין מנהל תחום בירור יהדות או רב רושם נישואין, בציון תואר התפקיד, כצד בהליך.

(ג)

רב רושם נישואין או בא כוחו המפנה לבירור יהדות בבית הדין אדם המבקש להינשא, יפרט בהפניה את הערותיו ויצרף להפניה טופס הרצאת פרטים בהתאם לטופס 2 שבתוספת; פרטי הטופס יהיו מלאים והטופס יהיה חתום בידי המבקש להינשא וחתימתו תאושר על ידי הרב רושם הנישואין או בא כוחו; צורף טופס הרצאת פרטים עם פרטים מלאים, חתום ומאושר כאמור, יראו לעניין תשלום אגרה את ההפניה כבקשת רב רושם נישואין, והמבקש להינשא לא יידרש לשלם בבית הדין אגרת בקשה לבירור יהדות; הבקשה לבירור יהדות בבית הדין על פי ההפניה של רב רושם נישואין תהיה חתומה בידי המבקש להינשא.

(ד)

מנהל תחום בירור יהדות או בא כוחו, רב רושם נישואין או בא כוחו אינו חייב להיות נוכח בדיון בעניין שבו הוא מעורב, אלא אם כן החליט על כך בית הדין במפורש לגבי דיון מסוים.

(ה)

מנהל תחום בירור יהדות או רב רושם נישואין רשאי, בנסיבות מיוחדות ומנימוקים שיירשמו בהפניה או בבקשה, להפנות אדם לבית הדין לבירור מחדש בדבר יהדותו, או לבקש בירור יהדות בבית הדין לאדם אשר לכאורה אינו זקוק לכך, ובלבד שבעבר נתן בית הדין הכרעה מפורשת בעניין יהדותו; אין באמור כדי לגרוע מסמכותו של בית הדין לפי תקנה קכ״ח לתקנות הדיון בבתי הדין הרבניים בישראל, התשנ״ג (להלן – תקנות הדיון), ליזום שינוי בהחלטות או בפסקי דין שנתן בעבר בענייני מעמד אישי של צד להליך אם חושש בית הדין שטעה בפסק דינו.

7.

סמכות מקומית

(א)

בקשה לבירור יהדות תידון בבית דין רבני אזורי בהתאם לכללי הסמכות המקומית הקבועים בתקנות הדיון.

(ב)

החליט בית דין רבני אזורי להעביר את הדיון בבקשה לבית דין רבני אזורי אחר, ינמק את החלטתו ויעבירה לאישור נשיא בית הדין הרבני הגדול.

8.

הרכב בית הדין

(א)

נשיא בית הדין הרבני הגדול יקבע בכל בית דין רבני אזורי הרכב או הרכבים של דיינים או של דיין אחד, שידונו בבקשות לבירור יהדות.

(ב)

דיינים שייקבעו להרכבים הדנים בבקשות לבירור יהדות יעברו השתלמויות על ידי דיינים שהתמחו בעניין, ועל ידי אנשי מקצוע ומבררי יהדות.

(ג)

ראה דיין הדן בבקשה לבירור יהדות כי יש צורך בבירור הבקשה בפני הרכב של שלושה דיינים, יעביר את הבקשה לדיון בפני הרכב כאמור.

9.

נוכחות מברר יהדות [תיקון: תשע״ט, תשפ״א]

(א)

דיון בבקשה לבירור יהדות ייערך בבית דין רבני אזורי בנוכחות מברר יהדות.

(ב)

לא התאפשר האמור בסעיף קטן (א), ניתן לקיים פגישת בירור של בעל הדין עם מברר יהדות לפני הדיון בבית הדין או אחריו.

(ג)

בית הדין או מברר היהדות יציעו למבקש אפשרות לבדיקה גנטית לקשרי משפחה רק כאשר בלא בדיקה זו לא יהיה ניתן לאשר את יהדותו של המבקש, או כאשר יש קושי משמעותי להשיג את הראיות הנדרשות להוכחת היהדות ויש חשש רב כי לא יהיה ניתן לאשר את יהדותו משום כך.

(ד)

צו לעריכת בדיקה גנטית לקשרי משפחה יינתן בידי בית הדין רק לאחר מתן הסכמת כל הנבדקים לבדיקה, אישור מראש של נשיא בית הדין הרבני הגדול והתקיימות שאר התנאים האמורים בפרק ה׳1 בחוק מידע גנטי, התשס״א–2000.

(ה)

הימנעות המבקש מעריכת בדיקה גנטית שהוצעה לו על ידי בית הדין או מברר היהדות לא תשמש כשלעצמה טעם לקביעת אי־יהדותו; אין בכך כדי למנוע את הבאתה במקרים המתאימים כחיזוק למסקנה, העומדת בפני עצמה, ולפיה אין בתשתית הראייתית שהונחה לפני בית הדין כדי לבסס את יהדות המבקש.

10.

חוות דעת של מברר יהדות חיצוני

(א)

בית הדין רשאי מטעמים מיוחדים שיירשמו בהחלטתו, להפנות בעל דין שעניין יהדותו תלוי ועומד בבית הדין, לבדיקה ולמתן חוות דעת של מברר יהדות חיצוני.

(ב)

בית הדין רשאי, אם ראה צורך בכך, להזמין את מברר היהדות החיצוני להעיד בפניו.

(ג)

(הושמט).

10א.

העברת חוות דעת מברר היהדות לבעל הדין [תיקון: תשפ״א]

מברר היהדות ימסור את חוות דעתו בכתב לבית הדין, ובית הדין יעביר את חוות הדעת לבעל הדין זולת אם מצא מטעמים מיוחדים שיירשמו שאין לעשות כן.

11.

הדיון בבקשה

(א)

הדיון בבקשה לבירור יהדות יתחיל ויסתיים, ככל האפשר, בישיבה אחת של בית הדין.

(ב)

פרוטוקול הדיון יהיה מפורט ויכלול את כל הנתונים המהווים בסיס להחלטת בית הדין.

12.

פסק הדין

(א)

בית הדין יציין בפסק הדין בלשון ברורה –

(1)

אם בעל הדין יהודי; אם אימו יהודיה אם לאו; אם אביו יהודי אם לאו; אם קיים ספק לגבי יהדות ההורים או אחד מהם; אם בעל הדין מאומץ;

(2)

אם בעל הדין מותר להינשא כדת משה וישראל לכל מי שירצה או שיש הגבלות על הנישואין;

(3)

אם בעל הדין אינו יהודי או שהוא ספק יהודי.

(ב)

פסק הדין יישלח אל בעל הדין וכן אל מנהל תחום בירור יהדות או אל הרב רושם הנישואין, לפי העניין – אם הבירור נערך על פי פנייתו, ואל פסק הדין יצורף פרוטוקול הדיון – אם הוא לא נמסר קודם למתן פסק הדין.

12א.

בירור יהדות בעניין קרוב משפחה של בעל דין [תיקון: תשע״ז, תשע״ח, תשפ״א]

(א)

עלה אגב דיון בבית הדין חשש לעניין יהדות קרוב משפחה של בעל דין אשר בית הדין מברר את יהדותו (להלן – צד שלישי) יודיע בית הדין לבעל הדין על כוונתו להביא את הדבר לידיעת הצד השלישי ויאפשר לו להציג את התייחסותו לכך, ואם לא נמצא טעם שיצדיק אחרת, יודיע בית הדין בכתב לצד השלישי כי אגב הדיון שהתקיים לפניו בעניין קרוב משפחתו עלה צורך אפשרי בבירור יהדותו לעניין נישואין על פי דין תורה, וכי הוא רשאי להצטרף כצד לדיון ולהשמיע את טענותיו או לבקש לברר את העניין בנפרד.

(ב)

הודיע הצד השלישי על הסכמתו להצטרף כצד לדיון, הוא יצורף בהסכמת בעלי הדין כבעל דין נוסף ויוזמן לדיוני בית הדין; הודיע הצד השלישי על הסכמתו לברר את העניין בנפרד ייפתח לו תיק בהתאם; הסכמה של קטין יכול שתינתן באמצעות הוריו.

(ב1)

בהחלטה בעניין יהדות בעל הדין ייכללו רק שמות בני המשפחה הנדרשים לתשתית העובדתית ולהנמקה לצורך קביעת יהדות בעל הדין.

(ג)

(בוטל).

(ד)

(בוטל).

13.

תעודת נישואין של קרוב מן האם למבקש להירשם לנישואין [תיקון: תשפ״א]

תעודת נישואין שניתנה בישראל על ידי רב רושם נישואין לקרוב מן האם בדרגה ראשונה למבקש להירשם לנישואין, תהיה ראיה לכאורה ליהדות המבקש, אם התקיימו שניים אלה:

(1)

הקרוב מן האם שהוא בעל תעודת הנישואין נישא על סמך פסק דין של בית דין רבני המאשר את יהדותו על פי הנדרש בהנחיות אלה או על סמך בירור שנערך קודם לתחילתן של הנחיות אלה על ידי רב רושם נישואין בעיר שיש בה מחלקה לרישום נישואין, ובלבד שיהדותו לא נקבעה בעקבות הליך גיור;

(2)

התבררה הקרבה בין המבקש לבין בעלי תעודת הנישואין על סמך ראיות מובהקות.

14.

החלטות סותרות

(א)

סבר בית הדין שאין לאשר יהדות לבעל הדין למרות שבית דין אחר אישר בעבר את יהדות קרובו מן האם של בעל הדין, ינמק בית הדין את החלטתו ויעבירה אל בית הדין האחר ואל מנהל תחום בירור יהדות.

(ב)

מזכיר בית הדין האחר יפתח תיק בירור יהדות שבו יירשם מנהל תחום בירור יהדות כמבקש, והנוגע בדבר שיהדותו אושרה בעבר יירשם כמשיב; מזכיר בית הדין יביא את התיקים לפני בית הדין, כדי שיעיין מחדש בהחלטתו.

(ג)

לא יחליט בית הדין האחר על ביטול החלטתו בדבר אישור היהדות אלא לאחר שנתן הזדמנות לבעלי הדין בעניין שהיה בפניו להשיב לבקשה.

(ד)

החליט בית הדין האחר שלא לשנות את החלטתו בעניין אישור היהדות, ינמק את החלטתו ויעבירה אל בית הדין שהחליט שלא לאשר יהדות כאמור בסעיף קטן (א) ואל מנהל תחום בירור יהדות.

(ה)

נשארו שני בתי הדין חלוקים בדעתם, יודיע על כך מנהל תחום בירור יהדות לנשיא בית הדין הרבני הגדול, והנשיא יעביר את התיקים הנוגעים בדבר להרכב מיוחד של בית דין אזורי שיכריע במחלוקת; ההרכב המיוחד יכול שיכלול דיינים שהיו חלוקים בדעתם, ובלבד שיכלול מספר שווה של דיינים החלוקים בדעתם.

15.

בירור יהדות אגב גירושין

(א)

גט פיטורין לבני זוג אשר לא נישאו בישראל באמצעות רב רושם נישואין, יסודר לאחר שבית הדין יברר את יהדותו של כל אחד מבני הזוג אשר הוריו לא נישאו בישראל באמצעות רב רושם נישואין.

(ב)

עם הגשת תביעה לגירושין או בקשה לאישור הסכם גירושין או בקשה לסידור גט, יידרש מגיש התביעה או הבקשה להגיש הרצאת פרטים בעניין סידור הנישואין של כל אחד מבני הזוג ושל הוריהם ופרטים לגבי ילדי הצדדים, ערוכה לפי טופס 3 שבתוספת; הנתבע בתביעת הגירושין או המשיב לבקשה כאמור, יידרש להגיש בנפרד טפסי הרצאת פרטים כאמור בסעיף קטן זה.

(ג)

התברר למזכיר בית הדין כי התקיימו לכאורה שניים אלה:

(1)

בני הזוג לא נישאו באמצעות רב רושם נישואין בישראל;

(2)

הוריו של בן זוג לא נישאו באמצעות רב רושם נישואין בישראל;

יפתח מזכיר בית הדין תיק בירור יהדות לבן זוג שהוא צד לתביעת הגירושין או לבקשה כאמור בסעיף קטן (ב) אשר הוריו לא נישאו באמצעות רב רושם נישואין בישראל; מנהל תחום בירור יהדות יירשם כמבקש ובן הזוג האמור יירשם כמשיב, ויחולו הוראות סעיפים 4 ו־5 בשינויים המחוייבים.

(ד)

הדיון בעניין בירור יהדות של בן זוג לפי סעיף זה ייערך ככל האפשר במקביל לדיון בעניין הגירושין, ורשאי בית הדין לאפשר את נוכחות בן הזוג שכנגד בעת הדיון אם בית הדין סבור שהדבר עשוי לסייע לבירור.

(ה)

במקרים חריגים רשאי בית הדין, מטעמים שיירשמו, לסדר גט לבני זוג כאמור בסעיף קטן (א) בטרם ניתנה החלטה בדבר אישור היהדות; במקרים כאמור יציין זאת בית הדין במעשה בית הדין.

(ו)

קיים בית הדין דיון בעניין בירור היהדות כאמור בסעיף זה וסידר את הגט, ירשום בית הדין את תוצאות הבירור גם במעשה בית הדין.

16.

(הושמט).

17.

הוצאות

בית הדין רשאי לחייב בעל דין בהוצאות שיידרשו בשל בדיקת מסמכים באמצעות מעבדה או מומחה לזיהוי כתבי יד ובדיקת מסמכים, וכן בהוצאות אחרות לרבות בהוצאות לטובת המדינה.

18.

עדכון טפסים

מנהל בתי הדין הרבניים רשאי להורות מפעם לפעם על שינויים בטפסים שבתוספת, וכן להורות על שימוש בטפסים נוספים לצורך ביצוע הנחיות אלה.

19.

תחילה והוראות מעבר

(א)

תחילתן של הנחיות אלה ביום א׳ באייר התש״ע (15 באפריל 2010).

(ב)

מנהל תחום בירור יהדות ומברר יהדות המכהנים ערב תחילתן של הנחיות אלה, יראו אותם כמי שהתמנו לתפקידיהם לפי הנחיות אלה.