מתני׳ הורו ב״ר לעבור כו׳ כתב הרמב״ם בהקדמתו לסדר זרעים בפירושו להמשניות שסידר רבי מסכת אבות אחר מסכת סנהדרין ומה שנלוה אליה לפי שהיא כוללת המוסריים הצריכים ביותר אל הדיינים ולפיכך הי׳ תחלת דבריו במסכת אבות הוו מתונין בדין כו' וכאשר השלים מוסר הדיינין התחיל לבאר שגיאותיהם כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא, ולפיכך היה מסדר רבי הוריות אחר מסכת אבות עכ׳׳ל. ועפ״ז מיושב מה שיל״ד על רבינו הקדוש שסידר הוריות בסדר נזיקין, ובאמת ה׳׳ל לסדרה בסדר קדשים פיוז שכל עניינה מהלכות קרבנות מיירי, וכדפריך הש״ס כה״נ ריש מסכת נזיר, מכדי תנא בסדר נשים קאי, מ׳׳ט תנא נזיר, אבל לפמ״ש הרמב״ם מיושב שפיר עניינה לכאן להיותה ענין הדיינין, וכ״כ בעל באר שבע, ומיושב בזה נמי האי דשינה התנא מסדר המקרא, שמתחלה ה״ל למתני הורה כהן משיח דאקדמיה קרא, אבל להרמב״ם מיושב דהתנא אמסכת אבות קאי. ורצה לשנות במשנה ביאור שגיאות הדיינין, אחר שהשלים לבאר מוסרי הדיינין, לזה התחיל בהורו ב"ד שהן הדיינין המתחרים. אמנם להתוס׳ ריש מסכת ע׳׳א דף ב׳ ע׳׳א ד״ה לפני כו׳ שנראה מלשונם שבסדור משניות שלהן הי׳ מסכת הוריות שנוי׳ אחר מסכת ע״א עדן לא מצאנומענה לזה ונהי דלהא דהתחיל בהורו ב"ד י"ל כדת הב״ש עוד כיון שהתנא בעי למיתני שהוראת כהן משיח לעצמו כהוראת ב״ד לציבור, כדמפרש לקמן ריש פרק שני, היי׳ בך איצעריך להודיע מעיקרא דין הוראת ב׳׳ד לציבור, או כדתירץ עוד הב״ש כיון דהוראת כהן משיח לעצמו הוא גנותן של ישראל, בדרשת חז״ל לאשמת העם, שאשמת העם הוא, לפי שהן תלויין בו לכפר עליהן ולהתפלל בעדם, ונעשה מקולקל וכדדריש בספרי על פסוק ויעשו בני ישראל את הפסח, שלא פתח ספר במדבר בו, מפני שהוא גנותן של ישראל וכפרש׳׳י בחומש, ולפיכך לא רצה גם התנא הכא להתחיל בגנותן, והקרא שהקדימו, הוא להורות דפר כהן משיח קודם לפר העדה, כדתנן בפרק בתרא ויליף לה בגמרא התם מקרא אבל עכ״פ הא דשנה הוריות בסדר נזיקין צריך ישוב לפי סידור המסכתות של התוס׳ הנ״ל. ומיהו גם להתוס׳ י״ל דסברי כהרמב״ם דהוריות שייך בתר סנהדרין, והא דמפסיק במכות שבועות וע״א ביניהן היינו מטעמא דכתבו התוספת ריש מסכת ע״א הנ״ל, ועיין בפתיחת התו״ס דל ריש מסכת ע׳׳א והבן ודוק. וכראות מר אבי החכם השלם הרבני הישיש מוהר״ר יואל נ״י קונטרס הזה בכתובים ההוא אמר דיש ליישב עוד בלא״ד, להתוס׳ האר רבינו הקדוש בסדר הוה, עפ׳׳מ דאיתא בשבת דף ל״א ע׳׳א, דרש ר׳׳ל מאי דכתיב והי׳ אמונת עתך חסן ישועות חכמה ודעת כו', ישועות זה סדר נזיקין ופרש״י שמרחיק מן ההיזק, וחכמה זה סדר קדשים והנה רוב מסכת הוריות עניינה מיירי מהטעיות שטעו המורי׳ המה הסנהדרין וכהן המשיח, וא״כ לא מחכמה שאלו על זה, וכ״כ בספר החינוך פ׳ ויקרא סי ק״כ, וז״ל, כי בחולשת השכל יגיע להם וראויים לחזקו כו' עכ׳׳ל, לסדרה בסדר נדקין, באשר וא״כ איך יסדר הש״ס מסכת זו בסדר החכמה, ויוהרי והקהל מצד גורפים החק בהבאת הקרבנות, הן הסנהדרין ע״ס הוראתם,