האמונות והדעות/מאמר ט/פרק ג


פרק ג עריכה

וכיון שזכרתי אלה הששה ענינים, צריך שאסמוך להם השבעה האחרים אשר מן הכתוב, ואומר כי הם שבעה ענינים, לכל ענין רמז מן התורה וראיה ובשאר ספרי הנביאים פירוש וביאור השרש הראשון: קריאת מה שמקנה אותו החכמה והתורה חיים, כאמרו (ויקרא י"ח): אשר יעשה אותם האדם וחי בהם. וקריאת מה שמגיעים אליו הכסילים, ממה שמקנה אותם סכלותם מות, כאמרו (יחזקאל י"ח): הנפש החוטאת היא תמות. ועוד (משלי ח'): כי מוצאי מצא חיים וחוטאי חומס נפשו. כל משנאי אהבו מות ועוד (שם ט"ו): ארח חיים למעלה למשכיל למען סור משאול מטה. ועוד (שם ז'): דרכי שאול ביתה יורדות אל חדרי מות. ועוד (תהלים כ"ז): לולי האמנתי לראות בטוב ה' בארץ חיים. ועוד (שם ט"ז): כי לא תעזוב נפשי לשאול תודיעני אורח חיים. וכיון שלא היה אפשר לרמוז בחיים האלה אל חיי העולם הזה, מפני שהצדיק והרשע שוים בו, התחייב לרמוז בהם אל חיי העולם הבא, ותחת כל פסוק דברים ארוכים.

והשרש השני ההודאה כי טובה צפונה קיימת לפני האלקים לצדיקים, ורעה צפונה לרשעים, אמר בזה (משלי י'): זכר צדיק לברכה ושם רשעים ירקב. ואמר נחמיה (נחמיה ה'): זכרה לי אלקי לטובה. וברשעים (שם ו'): זכרה אלקי לטוביה ולסנבלט במעשיהם אלה. וזה אחר מה שאמר בתורה (דברים ו'): וצדקה תהיה לנו. (שם כ"ד): ולך תהיה צדקה לפני ה' אלקיך. ועוד (ישעיה נ"ח): והלך לפניך צדקך. ותחת כל פסוק פירושים רבים.

והשרש השלישי הודעה שלאלקים ספרים שמורים יש בהם מעשי הצדיקים והרשעים, כמו שאמר משה (שמות ל"ב): מחני נא מספרך אשר כתבת. ואמר (תהלים ס"ט): ימחו מספר חיים. ועוד (מלאכי ג'): ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו. ואמר (ישעיה ס"ה): הנה כתובה לפני. וכל מאמר כולל פירושים רבים.

והשרש הרביעי ההתראה שיש לבורא מעמד, יגמול בו על כל מעשה אם טוב ואם רע, כאמרו (בראשית ד'): הלא אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רובץ. ועוד (קהלת ג'): כי עת לכל חפץ ועל כל המעשה שם. ועוד שם (תהלים י"ד): פחדו פחד. ועוד שם (שם ל"ו): נפלו פועלי און. ועוד שם (איוב ל"ה): יצעקו ולא יענה. וכולל כל מאמר מזה פירושים רבים.

והשרש החמישי עוד הרחבת הספרים שהבורא שופט צדק ישלם לכל איש כמעשהו. והוא אמרו (דברים ל"ג): הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עול וגו'. ועוד (תהלים קמ"ה): צדיק ה' בכל דרכיו. ועוד (שם ט'): וה' לעולם ישב כונן למשפט כסאו. והוא ישפוט תבל בצדק. (שם קי"ט): למשפטיך עמדו היום. ועוד (איוב כ"ד): יתן לו לבטח וישען ועיניהו על דרכיהם. (שם ל"ד): כי עיניו על דרכי איש. (משלי ה'): כי נכח ה' דרכי איש. (קהלת י"ב): כי את כל מעשה האלקים יביא במשפט. וכל פסוק כולל פירוש גדול.

והשרש הששי זכרון שיש לבורא יום מוכן לגמול, אמר בו (צפניה א'): כי קרוב יום ה' הגדול קרוב ומהר מאד יום עברה היום ההוא. והצרותי לאדם והלכו כעורים. גם כספם וזהבם. (שם ב'): התקוששו וקושו בטרם לדת חק. ולכל פסוק מאלה פירושים אינני זוכרם הנה שלא יארץ הספור.

והשרש השביעי קריאת הגמול טוב, ושמונעים אותו מן הרשעים, כאמרו (דברים ה'): למען ייטב להם ולבניהם לעולם. ועוד (תהלים ל"א): מה רב טובך אשר צפנת ליראיך. ועוד (קהלת ח'): כי גם יודע אני אשר יהיה טוב ליראי האלקים וטוב לא יהיה לרשע. ולכל פסוק מאלה פירושים.

ואם יסבור סובר שאלה הפסוקים סובלים סברות אחרות מפסידים הטענה בהם לעולם הבא, נבאר שהדבר איננו כמו שסבר, כי השכל חייב הגמול בעולם אחר, וכל פירוש מסכים למה שיש בשכל הוא האמת, וכל מה שמביא אל מה שהוא חולק בשכל הוא הבטל, ואלה ראיות מן הכתוב בדרכים קצרים.