האמונות והדעות/מאמר ח/פרק ח
פרק ח
עריכהוכיון שעקרתי יסוד בנינם, אשיב עליהם אחר כן בחמשה עשר שער, ה' מהם בראיה מן הכתוב, וחמשה מן ההגדה, וחמשה ממה שיושג בראות, והחמשה אשר מן הכתוב, תחלתם בנחמות האלה שישראל יקובצו כלם אל בית המקדש ולא ישאר מהם אחד בגירות, כמו שאמר וכנסתים על אדמתם (יחזקאל לט). ולא שב מהם בבית שני כי אם שנים וארבעים אלף ושלש מאות וששים. כמו שאמר כל הקהל כאחד ארבע רבוא אלפים שלש מאות וששים. והשני שיקובצו מאייהם, כמו שאמר ומחמת ומאיי הים (ישעיה יא). לא תלכו בגלות הראשונה אל מקום מן האיים, כל שכן שישובו מהם. והשלישי שהעמים יבנו חומות בית המקדש, כמו שאמר ובנו בני נכר חומותיך, ולא די שלא בנו מאומה בבית שני, אלא שמנעו אותנו לבנות והיינו במלחמה תדירא בבנין, כמו שאמר והבונים בחומה באחת ידו עושה במלאכה ואחת מחזקת השלח (נחמיה ד). והרביעי ששערי המדינה יהיו פתוחים לילה ויומם לא יסגרו, ומצאתים בבית שני סוגרים אותם קודם בא השמש, ולא היו פותחי' אותם עד חצי היום, כמו שאמר ואומר להם לא יפתחו שערי ירושלים וגו'. והחמשי שלא תשאר אומה שלא יהיו תחת עבודתם, כאמרו כי הגוי והממלכה אשר לא יעבדוך יאבדו. ומה שאין בו ספק שהם ושדותיהם היו משועבדים למלכים בבית שני, כמו שאמר הנה אנחנו היום עבדים והארץ אשר נתת לאבותינו. ואלה החמשה באורים אשר מן הכתוב. וחמשה אשר מצד ההגדה, תחלתם שהעם יבערו אש מן העצים אשר יהיו בכלי מלחמת גוג שבע שנים, ויצאו יושבי ערי ישראל ובערו והשיקו בנשק בקשת וחצים ובמקל יד וברמח ובערו בהם אש שבע שנים. והשני שיאור מצרים יחרב במקום אחד, ונהר פרת בשבעה מקומות, כמו שאמר והחרים יי' את לשון יד מצרים וגו'. והשלישי שהר הזתים יבקע מחציו מזרחה וימה, עד שיחלק ויהיה חציו אל הצפון וחציו אל הנגב, ויהיה ביניהם גיא גדולה, כמו שאמר ונבקע הר הזתים וגו'. והרביעי בנין בית המקדש ככתוב בצורת הבית מתחלתה עד סופה. והחמישי שיצא מעין מבית המקדש ואחר כן ירחב עד שיהיה נהר גדול שלא יוכל אדם לעבור בו, כמו שאמר והנה מים יוצאים מתחת מפתן הבית עד סוף הפרשה, ועל שתי שפתות הנהר כל עץ מאכל שפריו מתמיד ועליהו קיים, ממנו מזון וממנו רפואה, כמו שאמר ועל הנחל יעלה על שפתו מזה ומזה וגו'. ולא הגד לנו שהיה מאומה מאלה החמשה, אבל ההגדה מחייבת שלא היה מהם דבר בשום פנים. וחמשה האחרים אשר ישיגם הראות, תחלתם שהברואים כלם יאמינו ויודו כי הבורא אחד, ביום ההוא יהיה יי' אחד. והנה אנחנו רואים אותם בתעותם וספירתם. והשני שמירת בני ישראל שלא יתנו עוד מס ולא נושאי ממון ולא תבואה לזולתם, כמו שאמר נשבע יי' בימינו ובזרוע עזו אם אתן את דגנך עוד מאכל לאויביך וגו'. ואנחנו רואים כל אומה נותנת מס ועובדת ושומעת לאומה אשר היא תחת ידה. והשלישי תסתלקנה המלחמות עד שלא ישא אדם כלי מלחמה, כמו שאמר וכתתו חרבותם לאתים לא ישא גוי אל גוי חרב. ואשר אנחנו רואין הפך זה. והרביעי שבעלי חיים ישלימו קצתם את קצתם, עד שירעה הזאב והכבש ויאכל האריה התבן וישחק היונק בפתן ובאפעה, כמו שאמר וגר זאב עם כבש וגו'. ואנחנו רואין אותן שהם על טבעם ורעתם, לא נשתנה מהם דבר, ואם יסבור עוד סובר ויאמר אינינו רוצה אלא שישלימו האנשים הרעים עם הטובים ולא יזיקום, אין הדבר כי אם בהפך, והם היום יותר ממה שהיו מקדם מן החמה והעול מהחזק לחלש. והחמישי ישוב סדום לקדמותה, כמו שאמר ושבתי את שבותיהן וגו'. ואחותיך סדום ובנותיה תשבו לקדמותן. וכבר ספרה תורה שימה של סדום היתה מתוקה והיו משקין ממנה ברגל, כאמרו וישא לוט את עיניו וירא את כל ככר הירדן. כי כלה משקה. ואמר כגן יי' כארץ מצרים. כאשר אמר ונהר יוצר מעדן להשקות את הגן. ואמרה כארץ מצרים כמו שאמר אשר תזרע את זרעך והשקית ברגלך כגן הירק. והיא היום חרבה מוצא מלח וימה מלוח כאשר היא, ואלה הענינים כלם מורים ראיה גמורה על שהנחמות האלה לא היו עדין.