פתיחת התפריט הראשי

בעבודה והמרי והצדק וההכרח - פתיחהעריכה

אמר יהודה בן שאול. אמר המחבר אני פותח למאמר הזה הקדמה, שאומר שאף על פי שראינו הברואים רבים, אין ראוי שנהיה נבוכים במכוון מהם, רצוני לומר מי הוא. כי הנה שער טבעי יתבאר לנו בו מי הוא המכוון בכל הברואים, וכאשר נחקור בשער ההוא נמצא המכוון הוא האדם, והוא כי המנהג והבניה משימים כל דבר נכבד באמצע הדברים אשר אינם נכבדים כמוהו, ונתחיל מהקטן שבדברים ונאמר כי הגרגיר ממוצע בתוך כל העלין, והוא שהגרגיר יותר נכבד מהם, כי צמח הצמח ותכונתו ממנו, וכן מה שצומחים ממנו האילנות, אם יהיה הוא המאכל יהיה בתוך הפרי כמו השקד, ואם יהיה מגרעינו יהיה הגרעין ממוצע בתוך הפרי, ולא יפנו אל המאכל ויעזבוהו חוצה לשמרו, וכן חלמון הביצה הוא הממוצע בה, כי ממנה יהיה האפרוח, וכן לב האדם הוא ממוצע בתוך חזהו מפני שהוא משכן הנפש והחום הטבעי. וכן הרוח הרואה באמצע העין מפני שהראות בו, וכאשר ראינו הדבר הזה נוהג ברוב הדברים, וראיתי הארץ באמצע השמים והגלגלים סובבים אותה מכל צדדיה, התקיים אצלנו כי המכוון בבריאה הוא בארץ, ואח"כ הסתכלנו בכל חלקיה, וראינו העפר והמים שניהם דומם, ומצאנו הבהמות בלתי מדברים ולא נשאר כי אם האדם, והתברר לנו כי הוא הענין המכוון בלי ספק, ודרשנו הספרים ומצאנו בהם מאמר הבורא, אנכי עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי (ישעיה מה). אבל מתחלה התורה ספר כל הברואים, וכאשר השלימם אמר עתה, נעשה אדם (בראשית א). כמי שבונה ארמון ומציעו ומתקנו ואח"כ מביא אליו בעליו.