פתיחת התפריט הראשי

פרק אעריכה

וכיון שהקדמתי הדברים האלה, אתחיל עתה ואומר:

הודיענו אלהינו על יד נביאיו שהוא שם לאדם יתרון על כל ברואיו, כאמרו וירדו בדגת הים וגו'. וכאשר אמר במזמור יי' אדוננו מה אדיר שמך בכל הארץ (תהלים ח). מתחלתו ועד סופו. ושהוא נתן לו יכולת לעבדו, ושם אותה לפניו והשליטו עליה, ושם הבחירה ברשותו, וצוהו שיבחר בטוב כאשר אמר, ראה נתתי לפניך היום את החיים וגו' (דברים ל). ואמר אחרי כן ובחרת בחיים וגו'. והעמידו לנו על המאמר הזה האותות והמופתים וקבלנוהו. ואחר כן עייננו במלאכת העיון במה שנתן לו יתרון, ומצאנו יתרונו בחכמה אשר נתנה לו ולמדו אותה, כאשר אמר המלמד אדם דעת (תהלים צד). והוא בה שומר כל דבר שחלף מהפעלים, ובה רואה רוב הנולדות אשר תבאנה. ובה הגיע להעביד הבהמות לעבוד לו הארץ ויביאו לו תבואתה, ובה הגיע להוציא המים ממעמקי הארץ עד שיהיו הולכים על פניה, ועוד עשה לו הגלגלים השואבים ממנה מעצמם, ובה הגיע לבנות הבתים הנכבדים וללבוש הבגדים החמודות ולתקן המטעמים הערבים, ובה הגיע לנהוג החיילים והמחנות להנהגת המלכות והשלטון עד שנתקנו בני אדם, ובה הגיע אל ידיעת תכונת הגלגל והליכת הכוכבים ושיעור גרמיהם ומרחקיהם ושאר עניניהם. ואם יחשוב חושב כי אשר נתן לו היתרון הוא דבר זולת האדם, יראנו אלה המעלות או קצתם לזולתו, וזה מה שלא ימצאהו. ובדין אם כן שיהיה המצווה המוזהר הגמול הענוש, כי הוא קטב העולם ומכונתו, כמו שאמר כי ליי' מצוקי ארץ וישת עליהם תבל (שמואל א' ב). ואמר וצדיק יסוד עולם (משלי י). וכאשר התבוננתי אלה השרשים ומה שמסתעף מהם, ידעתי כי מותר האדם איננו טעות שנופלת בלבנו עליו, ולא נטות אל הותירנו. ולא שהביאתנו גאוה ולא עזות שנטעון אותו לנפשנו, כי אם אמת ברורה וצדק מבואר, ולא הותירו החכם באלה הדברים, כי אם בעבור ששמו מקום למצותו והזהרתו, כאשר אמר ויאמר לאדם הן יראת יי' היא חכמה וסור מרע בינה (איוב כח).