דרך חיים (מהר"ל)/פרק ד משנה יז
פרק ד משנה יז עריכה
העולם הזה דומה לפרוזדור וכו'. יש להקשות דלא הל"ל העולם הזה דומה לפרוזדור רק הוי ליה למימר התקן עצמך בעולם הזה כדי שתכנס לעולם הבא, ועוד דהוה ליה לומר ג"כ העולם הבא דומה לטרקלין. פירוש דבר זה הוא עמוק ומפני שהוא דבר שידע האדם תכליתו הנה נבאר דבר זה. דע כי קבלת רז"ל מן הנביאים שיש עוה"ב ואין חולק ומסופק בזה אף באומות, והאדם החכם המבין בחכמה ודעת ימצא דבר זה בעצמו וכבר בארנו זה באריכות. ופי' עוה"ב הוא העולם שיהיה אחר התחיה וזה נקרא עולם הבא לא זולת זה, ולא יהא לך בדבר זה שום ספק וערעור כי נקרא עולם הבא העולם שהוא בא אחר התחיה. ובפרק חלק (סנהדרין דף צ.) כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא ואלו שאין להם חלק לעולם הבא הכופר בתחית המתים ומפרש בגמרא טעמא מפני שכפר בתחית המתים אל יהיה לו חלק בתחית המתים, ושם מפורש כי מדבר מן התחיה כאשר יקומו המתים וכך איתא התם, הרי בפירוש כי העולם שיהיה אחר התחיה ואחר שיהיה דן את שיחיו בתחית המתים ואז יהיו אלה לחיי עולם הבא ואלה לדראון עולם, הרי לך כי העולם הבא הוא שיהיה אחר תחית המתים. ולפיכך אמר הוא כפר בתחית המתים ולכך אל יהא לו חלק בתחית המתים והוא עולם הבא, ובפרק בתרא דחולין (קמ"ב) תניא ר' עקיבא אומר אין לך מצוה בתורה שמתן שכרה כתובה בצדה שאין תחית המתים תלויה בה בכבוד אב ואם כתיב למען יאריכון ימיך ולמען יטב לך ובשלוח הקן כתיב למען יטב לך והארכת ימים הרי שאמר אביו עלה לי לבירה והבא לי גוזלות ועלה ושלח האם ולקח הגוזלות ובחזרתו נפל ומת היכן הוא אריכת ימיו של זה והיכן הוא טובותיו של זה אלא למען יאריכון ימיך בעולם שכולו ארוך ולמען יטב לך בעולם שכולו טוב, הרי כי שכר מצות הוא לאחר התחיה. ואין ספק כי העולם הבא הוא העולם ששם יהיה שכר מצות, ודבר זה נקרא עולם הבא וזהו לאחר התחיה, דאם לא כן איך אפשר לו להוכיח שתחית המתים תלוי במצות אם היה שכר זולת אחר התחיה, ולפיכך פשוט וברור ואין ספק בזה כלל שאז יהיה עולם שלם בשלימות, כי הדבר שהדעת מחייב שיהיה פעולה שלימה הוא העולם מן הפועל שהוא שלם הוא השם יתברך, כי כפי מדריגת הפועל כך הוא פעולתו ואם לא היה רק עולם הזה והיה העולם חסר אין ראויה פעולה זאת לפועל השלם שהוא השם יתברך שהוא שלם בתכלית השלימות. כי התבאר בראיות ברורות כי הפעולה יש לה התיחסות אל הפועל, כמו שתראה בדברים הטבעיים שיש לפעולה התיחסות אל הפועל, כי הפועל שהוא חם מוליד חמימות ופועל שהוא קר מוליד קרירות וכל אחד מוליד בדומה לו וכיוצא בו. ומעתה איך אפשר שיהיה העולם הזה בלבד מן השם יתברך והוא אינו דומה ומתיחס לו, כי הנבראים שבו כולם מתים והוא יתברך הפועל חי וקים לעולם, והנבראים שבעולם הזה יש להם שם אכילה ושתיה פריה ורביה, והפועל הוא השם יתברך אין בו כל המדות האלו. ואף אם תאמר כי אי אפשר שיהיה הנברא חס וחלילה דומה אל הבורא, מכל מקום דבר כמו זה שאין כאן שום התיחסות דבר זה אי אפשר:
ובמדרש (ילקו"ש בחוקותי) והתהלכתי בתוככם משל למלך שבא אל כרמו והיה אריסו מטמר מלפניו אמר לו המלך מה אתה מתיירא הריני כיוצא בך וכך הקב"ה עתיד לטייל בין הצדיקים וצדיקים מזדעזעים לפניו והמקום אומר להם מה אתם מזדעזעים הריני כיוצא בכם יכול לא תהא מוראי עליכם ת"ל והייתי לכם לאלקים ע"כ. והרי ביארו כי לעתיד שיהיה התיחסות הצדיקים אל הקב"ה כפי מה שראוי שיהיה בין הפעולה ובין הפועל, ועם זה הש"י שהוא הפועל נבדל מהם, ולכך אמר שיהיה מוראי עליכם כמשפט העלה על העלול. ולכך מתחייב בדעת שלימה שיש עולם הבא ובזה העולם הפעולה דומה ליוצרה. וזה שהביאו רז"ל לומר כמו שאמרנו למעלה העולם הבא אין בו אכילה ושתיה ולא פריה ורביה ומשא ומתן, וכל זה כדי שתהיה הפעולה מתיחסת במה אל בוראה שאי אפשר זולת זה. ואל יטעה אותך אדם לומר כי פעולתו העליונים והם המלאכים, שאין הדבר כך שאם הדבר כך כאשר סיפרה הבריאה בפרשת בראשית למה לא סיפרה מבריאת המלאכים אם הם עיקרי העולם, אבל עיקר העולם פעולתו יתברך הוא האדם, ואי אפשר לומר רק שיש עולם הבא שאז יושלם הכל ושם ימצא שתהיה הפעולה דומה לפועל כמו שאמרנו, ועולם הזה שברא הקב"ה הוא הכנה לעולם הבא אבל העולם הבא הוא עיקר. וכמו שטרקלין עיקר והפרוזדור אינו רק לפני הטרקלין טפל לו, כך עולם הזה טפל אצל עולם הבא. ואל יקשה לך למה צריך אל עולם הזה יברא העולם הבא בלבד, כי דבר זה אינו קשיא כי חסרון העלול הוא נראה בעולם הזה שהוא התחלה ואחר כך יושלם, כי אף שראוי מצד הפועל שתהיה הפעולה מתיחסת בשלימותה אל הפועל דבר זה מצד הפועל שכל פעולה ראויה שתהיה מתיחסת אל הפועל, אבל מצד הפעולה עצמה שהיא עלולה הרי מצד עצמה ראוי לה ההעדר שהרי היא נמצאת אחר שלא היתה, ולפיכך תחילת יציאתה אל הפועל הוא בחסרון והיא עולם הזה, עד שיש לפעולה התקרבות אל ההעדר שהוא ראוי אל הפעולה מצד עצמה. ולפיכך נולד האדם מטפה סרוחה עד שקרוב האדם אל ההעדר ומקבל העדר הוא המיתה וזהו עולם הזה, ואחר כך בא העולם הבא ואז יש לפעולה התיחסות בשלימתה אל הפועל. ודומה בזה אל האדם הנולד שבא לעולם אחר שלא היה נמצא כלל, ומפני שבא לעולם אחר שהיה נעדר די בזה הוא קטן ופחות, ואחר שהתחיל לגדל עד אחר כך יתרומם, וכן הוא העולם אין ראוי שיהיה העולם הבא בתחילה. וכי אפשר שיהיה בריאת האדם בתחלתו בשלימות, או שיהיה האילן גדל בתחילתו בשלימות גדול, אבל בתחלה הוא קטן ואין לו המעלה שמגיע אליו בסוף. ובאולי יקשה אם כן לא היה ראוי שיקבל המיתה והיה מגיע לו מעלתו בסוף ולא שימותו ויחזרו להיות חיים, אין זה קשיא כלל למבין דבר, כי דבר זה מורה על מעלה העליונה לסלק הנהגה הראשונה לגמרי, כי האדם שנברא מבשר ודם מטפה סרוחה איך אפשר שיהיה לו המעלה העליונה כי סוף סוף בשר ודם הוא, ולפיכך צריך לסלק דבר זה על ידי מיתה ואז יחיו, ודברים אלו ברורים למשכילים ואין כאן מקום זה ובאולי נזכה בעזרת המחיה חיים לבאר דבר זה. והנה התבאר לך מה שאמר בכאן כי העולם הזה דומה לפרוזדור התקן עצמך בפרוזדור כדי שתכנס לטרקלין. כי כבר אמרנו כי העוה"ב א"א שיהיה בתחלת הבריאה כי מאחר שנברא העולם אחר ההעדר הנה הוא דומה אל ההעדר שהוא חסר, ומפני כך אמר העולם הזה דומה לפרוזדור שאין הפרוזדור רק התחלת הטרקלין, שאין ראוי לבנות הטרקלין מבחוץ ולא היה דבר לפניו כלל, אבל יש לבנות דבר שהוא קודם הטרקלין ואחר כך הטרקלין. וזה ראיה ומופת על העולם הזה שאינו רק התחלה בלבד שאין העולם הבא הוא התחלה רק העולם הזה הוא התחלה והתחלה הזאת מן העולם הזה בו אפשר לתקן עצמו שיגיע לעולם הבא ולפיכך אמר התקן עצמך בפרוזדור וכו'. ודבר זה מפני כי כל תקון הוא התחלה למה שיהיה אחר כך, ומפני כי העולם הזה הוא התחלה ועולם הבא הוא הסוף ולכך אמר התקן עצמך בפרוזדור שהוא התחלה שתכנס לטרקלין שהוא הסוף, כי בדבר שהוא גמר וסוף אין ראוי שיהיה התיקון רק בפרוזדור שהוא התחלה ודבר זה מבואר: