דורות הראשונים/כרך ג/פרק נב
שמואל הקטן.
מראשי הזקנים אשר באו בימי המלחמה ליבנה הי׳ גם שמואל הקטן אשר הי׳ אז למעלה משמנים שנה, ויחי עד אחרי הוועד של בו ביום ונפטר בזקנה של תשעים וחמש או כמאה שנה.
בימי עלומיו שימש עוד גם הוא לפני הלל הזקן נשיא ישראל, וכבר בימי הלל יצא שמשו ויפרח שרשו, עד כי נתעלה בחסידותו ויהי לנס.
ובא בירושלמי ע"ז פרק ג' הלכה א׳ "מעשה שנכנסו זקנים לעליית בית גדי ביריחו יצתה בת קול ואמרה להן יש בינכם שנים ראוין לרוח הקודש והלל הזקן אחד מהן נתנו עיניהם בשמואל הקטן, שוב נכנסו זקנים לעליה ביבנה ויצתה בת קול ואמרה להן יש ביניכם שנים ראוין לרוח הקדש ושמואל הקטן אחד מהם נתנו עיניהם בר׳ אליעזר, והיו שמחין שהסכימה דעתן (בימי הלל על שמואל הקטן) על דעת רוח הקדש."
והנה הי׳ גם הוא מהמאחדים בימי יבנה את תקופת ימי הלל ותקופת ימי יבנה.
ואם הי׳ במות הלל רק כחמש ועשרים הי׳ עתה בראשית ימי יבנה בחמש ושמנים שנה ואולי הי׳ אז עוד פחות מזה.
וראוי לנו לבאר בזה ענין כללי האמור אצל שמואל הקטן אשר יבאר לנו גם את סוף זמנו, וגם הנוגע למעשי הימים.
כבר נתבאר לנו בפרק מ״ו—מ"ז כי ר׳ שמעון בן גמליאל הזקן ור׳ ישמעאל כהן גדול לא היו מהרוגי מלכות ,כי אם ר׳ שמעון בן הסגן ו ד ישמעאל חבירו של ר׳ עקיבא.
וראוי לנו לשוב ולבאר בזה את הדברים האלה בנוגע לשמואל הקטן.
כי בגמ׳ במס׳ סנהדרין ד׳ י"א בא עליו "אף הוא אמר בשעת מיתתו שמעון וישמעאל לחרבא וחברוהי לקטלא ושאר עמא לביזא ועקן סגיאן עתידן למיתי על עלמא.״
ורבינו הגדול רש"י ז"ל כתב שם "שמעון וישמעאל לחרבא רבן שמעון בן גמליאל הנשיא ור׳ ישמעאל בן אלישע כהן גדול יהרגו בחרב, וחביריו כגון ר׳ עקיבא ור׳ חנניא בן תרדיון לקטלא לשאר מיתות ר"ע במסרקות של ברזל בפ׳ הרואה ד׳ ס"א ר׳ חנניא בשרפה ע"ז ד' י"ח".
וכבודו הגדול במקומו, אבל לא ידענו איך אפשר לאמר כן.
הוא עצמו מפרש "וחברוהי לקטלא" על ר' עקיבא ור׳ חנניא בן תרדיון,
אבל האם ר׳ עקיבא ור׳ חנניא בן תרדיון היו חבירי רבן שמעון בן גמליאל הזקן אבי רבן גמליאל דיבנה, ור׳ ישמעאל כהן גדול?
והלא שני דודות שלמים הקיפו שם, ור׳ עקיבא ור׳ חנניא חיו עוד לכל הפחות כחמש וששים שנה אחר החרבן (יבואר במקומו לפנינו).
וכבר גם נתבאר לנו בפרק מ"ו כי רבן שמעון בן גמליאל הזקן לא נהרג בחרב המלכות וכי בתוך הימים אשר נפטר לא שלטו הרומיים על ירושלים.
ואמנם כי הדברים גם יבררו את עצמן מתי הי׳ זה.
כי האם יוכל להיות ספק אשר לפני החרבן היו דבריו של שמואל הקטן בעיקרם צריכים להיות דבר חרבן ירושלים, דבר חרבן המקדש ודבר ביטול כל ניר ממשלה מישראל.
אבל בדבריו אין זכר מזה, ולשונו הוא רק זאת:
"שמעון וישמעאל לחרבא וחברוהי לקטלא ושאר עמא לביזא ועקן סגיאן עתידן למיתי על עלמא."
והאם יכול להיות ספק שהדברים האלה כוללים הצרות בימי מלחמת ביתר לפניה ולאחריה.
אבל בשום אופן לא יכללו את חרבן ירושלים, חרבן המקדש ואבדן כל עמידת העם ברשות עצמו.
ורש"י ז"ל עצמו הדגיש כי "וחברוהי לקטלא" ילכו בהכרח על ר' עקיבא וחביריו, כי זה ודאי אשר אחר החרבן לא נהרגו חכמי התורה ביחוד,
ותהי להיפך כי אספסינוס מלא אז בקשת רבן יוחנן בן זכאי "תן לי יבנה וחכמיה" והמה באו ליבנה ויתישבו שם ישוב קבוע ויסדרו שם בית הוועד הגדול.
וכן הדבר כדברי רבינו כי "וחברוהי לקטלא״ ילכו על ר׳ עקיבא וחביריו, כמו שהם באמת כל ענין דבריו את אשר יכול לכלול רק ימי ביתר ודבר אין להם עם ימי החרבן.
ועל כן הכונה בשמעון וישמעאל גם כן על לפני ימי ביתר כמו שכבר נתבאר בפרק מ"ו ויבואר עוד לפנינו במקומו בימי ביתר.
ומבואר בעצמו מתוך דבריו כי חי אחר החרבן, עד תוך ימי ראשית הצרות בימי הקיסר איש הדמים דאמיטיאן אחי טיטוס, ואז כבר ראה בעין קדשו את הצרות העתידות לבוא.
והן באמת הדברים המפורשים בברייתא ברכות ד׳ כ"ה:
"ת״ר שמעון הפקולי הסדיר שמנה עשרה ברכות לפני רבן גמליאל על הסדר ביבנה אמר להן רבן גמליאל לחכמים כלום יש אדם שיודע לתקן ברכת המינים עמד שמואל הקטן ותקנה לשנה אחרת שכחה והשקיף בה שתים שלש שעות ולא העלוהו."
ובהיות שמואל הקטן אז כבר בסוף ימיו לא הי׳ בא לבית הוועד כי אם אהת בשנה והן דברי הברייתא "לשנה אחרת שכחה".
והיינו כי בעלותו לשנה האחרת ליבנה שכחה והשקיף בה וכו'.
ועל פי כל הדברים האלה נבין גם את הדברים במסכת שמחות פ״ח, אשר בא שם:
"וכשמת שמואל הקטן תלו מפתחו וכו׳ והיו רבן גמליאל הזקן ור׳ אלעזר בן עזריה מספידין עליו" וכו'.
והסדר הדורות בערך שמואל הקטן תמה על זה וכתב:
"וצ״ע דהא ר״ג הזקן מת ח"י שנים קודם החרבן ור' אלעזר בן עזריה לא הי׳ יותר מי"ד שנה כשחרב בית המקדש, ואיך יהי׳ שראב״ע הספידו עם ר"ג הזקן, ואולי ט״ס הוא וצריך לפרש הראשי תיבות ר"א בן ערך."
והגר"א ז״ל בהגהותיו למס׳ שמחות שם מחק תיבת "בן עזריה".
אבל מה יושיענו זה, והלא גם ר׳ אליעזר סתם לא נמצא בשום מקום עם רבן גמליאל הזקן ולא הגיע זמנו בעניני הרבים בימי רבן גמליאל הזקן ועמו.
וכבר נתבאר לנו כי שמואל הקטן חי אחר החרבן בימי רבן גמליאל דיבנה, ולא הספידו רבן גמליאל הזקן כי שמואל הקטן חי ימים רבים אחריו.
והדבר להיפך, זה ודאי כי רבן גמליאל "הזקן״ ט"ס וצריך להיות רבן גמליאל סתם אשר בימיו נפטר שמואל הקטן.
והסופרים במס׳ שמחות שם טעו וכתבו רבן גמליאל הזקן מפני שלפני זה בא שם סיפור בין שמואל הקטן ורבן גמליאל הזקן:
"וכשנכנס רבן גמליאל הזקן מצא שמנה וכו׳ עמד שמואל הקטן על רגליו ואמר רבי הלכה נכנסתי לשאול" וכו',
וזה באמת הי׳ בין רבן גמליאל הזקן בשעתו ובין שמואל הקטן(צה),
ועל כן טעו לכתוב במיתתו גם כן רבן גמליאל "הזקן", אבל הוא רבן גמליאל סתם, רבן גמליאל דיבנה.
והדברים פתוחים לפנינו כי הספידו אותו שני נשיאי ישראל בימים ההם רבן גמליאל ור׳ אלעזר בן עזריה.
והן דברי מס׳ שמחות "והיו רבן גמליאל ור׳ אלעזר בן עזריה מספידין עליו".
ומזה הננו יודעים כי האריך ימים עד ערך ט"ו ט"ז שנה אחר החרבן, עד הימים אשר הי' ר׳ אליעזר בגדולתו, ונשא הוד הנשיאות יחד עם רבן גמליאל.
וכמה יתאימו הדברים כי לפנינו יבואר אשר אז הותחלו הרדיפות הכוללות של דאמיטיאן ומאז ואילך כבר נשבתה מנוחתם.
והן דבריו אשר אמר במותו והתחיל דבריו "שמעון וישמעאל לחרבא לפי שבאמת כן הדבר אשר הם נהרגו עוד לפני מצור ביתר, ויתר הריגת חכמי הדור הי׳ כבר זמן רב אחר זה, היינו אחדי לכידת ביתר, בימי השמד.
עוד יש לנו הרבה זקני הדור אז אשר ידענו אותם ויבואר ענין בל אחד מהם בתוך המשך הדברים לפנינו.
הערות
הערה (צה): ובבבלי סנהדרין הובא בברייתא מעשה זו ובא שם ״רבן גמליאל" סתם.
אבל כבר נתבאר לנו בפרק הקודם בי לא דקדקו לסימן זה אפילו אצל רבן גמליאל הזקן ורבן גמליאל דיבגה, ובאו מקומות אשר אין שם כזאת.