דורות הראשונים/כרך ג/חלק שני/פרק נב
דבר היהודים בבבל.
אם בנוגע למצרים קירענע וקיפראס טעו כל החוקרים האלה הנה לכל הפחות מצאו בהמקורים של היונים והידועים כי היו אז תגרות בין היהודים והיונים.
ולכל הפחות מצאו שם כי סופרי היונים כותבי דברי הימים ההם, הם הפכו הדברים ויאשימו את היהודים ויצדיקו אח היונים.
ועל כן הנה הי' קל לאויבי היהודים בימינו לעשות קלסה ביהודים ולאמר כי נשתגעו לגרש מכל המדינות את הרומיים והיונים, ולכונן שם ממשלת יהודים אשר תשתרע מבבל עד מצרים, ומן מעזאפאטאמיען עד לוב וקירענע, ומארץ ישראל עד קיפראס.
אבל בבבל הלא שם לא מצאו גם את זה.
ויותר עוד שהרי גם אלו הי׳ מפורש כי היתה התקוממות היהודים בבבל הלא לא הי׳ זה יכול להיות נגד העמים היושבים שם כי אם עם העמים התושבים ויחד עמהם, להחזיק שם את המעמד אשר הי׳ עד עתה (status quo).
ואם כן גם אם היו היהודים לוקחים חלק יחד עם התושבים לבלי לתת להרומיים לרשת את בבל לא הי׳ לזה ענין כלל עם המעשים במצרים קירענע וקיפראס.
כי במצרים קירענע וקיפראס הי׳ דבר היהודים נגד העמים, ובבבל יחד עם העמים.
ואיזה דבר מצאו בזה החוקרים החדשים לאחד את המעשים האלה יחד, אשר גם דבר אין להם זה עם זה.
אבל מפני כי בדברי ימי ישראל נשתנו סדרי בראשית והחוקרים העוסקים בהם תחת לבארם ולהאירם היתה מלאכתם להשתדל ולמצוא הדרך איך להחשיכם ולסבכם ולהביאם לתוך הענן והערפל, כי על כן ההכרח לבאר גם את זה.
הדבר ידוע כי עד סוף ימי טראיאן לא הגיעה ממשלת רומא עד בבל.
והקיסר טראיאן נלחם שם, ובנצחו את הפרתים ירש לזמן קצר את ארץ בבל, אבל כל העמים היושבים שם התקוממו נגדו, ובמלחמות גדולות הצליח לראש שרי צבאותיו להשיבם לאחור ככל אשר יבואר, אבל גם זה הי׳ רק לזמן קצר.
הפראפעסאר מאמזען לכל הפחות עשה את זה, כי בידעו אשר בבבל היתה ההתקוממות מהעמים, הנה למלא חפצו הטוב להאשים את היהודים מצא הדרך לאמר בעמוד 544:
״אם בסוף ימי טראיאן הלכו תמס כל נצחונותיו, אשמו בזה היהודים בהתקוממותם ובפרט בארץ ישראל ומעזאפאטאמיען, למען השקט המרידה הוכרח לשלוח בכל מקום חיל הרומיים, נגד מלך היהודים בקירענע ונגד המתקוממים במצרים שלח טראיאנוס את קווינטוס מארציוס טורבא, עם חיל ואניות, ונגד המתקוממים במעזאפאטאמיען את לוזיוס קוויעטוס שני ראשי שרי צבאותיו״.
והנה כי כן אשמו לכל הפחות לא יהודי בבל עצמם כי אם אחיהם במצרים קירענע וקיפראס.
אבל החכם גרעץ לא רצה גם בעצה זו כי אם עשה דרכו בקצרה ויאמר בנאטע 14 עמוד 449:
״הפרתים עצמם לא לקחו חלק בההתקוממות נגד טראיאנוס (בבבל) כמו שיוצא מדברי דיא קאסיוס 68, 30 וכו׳ והננו מוכרחים להחליט כי רק היהודים לבדם התנפלו על טראיאן״ אלה דבריו.
ועלינו להעתיק בזה את כל דברי דיא קאסיוס הנוגעים לבבל אשר באו 68, 29 — 30 ולראות אם אפשר הדבר לאמר כן, ואם אין דברי דיא קאסיוס מפורשים וברורים להיפך באין דרך לטעות כלל.
ואחרי אשר יספר שם דיא קאסיוס לפני זה מנצחונות טראיאנוס ומתקותו ללכוד נם את הודו וכי הסענאט הכינו עצמם לקבלו בכבוד גדול וכו' יאמר שם:
״אבל לא כן בא הדבר, וטראיאנוס לא ראה עוד את רומי, ויותר מזה שגם כל נצחנותיו תמס הלכו, וכל המדינות ההם אשר לכד פרקו עול הרומיים, כי בהימים ההם אשר הלך טראיאן מבבל וישמח בהתהלכו באניות על האוקינוס התקוממו בפעם אחת כל המדינות אשר כבש, בכל המקומות ההם נתגרשו חיל הרומיים אשר הניח שם או נהרגו, הדבר נודע לטראיאן עוד בהיותו על הים וכו׳ וימהר וישלח נגד המורדים את ראשי שרי צבאותיו את לוזיוס (קוויעטוס) ואת מאקסימוס, מאקסימוס נהרג במלחמה, אבל ללוזיוס האירה ההצלחה וילכוד את נציבין, וילכוד את עדעסא (Edessa) ויתן רשות לחילו לבוז את רכוש העיר הזאת ואחר זה שרפה באש, גם סעלייקיא (Seleucia) כבשו מחדש שרי הצבא אשר עמדו תחתיו עריציוס קלארוס ויוליוס אלכסנדר וישרפו גם אותה באש".
והנה דבריו ברורים ומפורשים כי ״התקוממו בפעם אחת כל המדינות אשר כבש״.
והיינו כל המדינות בבבל אשר בעיקרם ישבו שם היונים והסורים, כמו עיר סעלייקיא וחברותיה מסביב.
אבל הנה עשה החכם גרעץ את שלו כי למען הטעות את הקוראים חיבר בנאטע 14שם עמוד 449 שני דברים יחד אצל דיא קאסיוס אשר גם דבר אין להם זה עם זה, שני דברים אשר האחת נאמרה 68, 30 והאחת 68, 32 והנהו עומד לפני הקוראים וטוען הרי שלך לפניך, והנה יאמר:
״אם נעמיד שני דברי דיא יחד דבריו 68, 32 אשר יאמר שם ״אבל היהודים קבלו ענשם על ידי שרי הצבא אשר שלח טראיאן ננדם וביחוד על ידי לוזיוס״ עם דבריו 68, 30 אשר יאמר ״כי טראיאן שלח את לוזיוס ואת מאקסימוס נגד המורדים, מאקסימוס נפל במלחמה, אבל ללוזיוס האירה ההצלחה וישב וילכוד את נציבין וילכוד את עדעסא, וימסרה לבני החיל לבז, ואחר זה שרפה באש״ הנה כאשר נחבר שני המקומות יחד אז הננו מוכרחים להחליט כי רק היהודים לבדם התנפלו על טראיאן. שני המקומות האלה יחד יגידו לנו כי לוזיוס קוויעטוס בפקודת טראיאן עם יתר שרי הצבא יחד הכניעו את היהודים וטראיאן צוה להכניע נם את נציבין ואת עדעסע אם כן הנה עשו רק היהודים מהמקומות ההם במעזאפאטאמיען את המרידה. שרי הצבאות האחרים היו עריציוס קלארוס ויוליוס אלכסנדר אשר לכדו את סעלייקיא וישרפוה באש, בכל הערים האלה גרו היהודים והם נשמדו על ידי שרי צבאות טראיאנוס".
קשה הדבר לצייר כי ישכח איש באופן מבהיל כזה, כי גם בדברי הימים לבני ישראל יש עין רואה ואוזן שומעת, קשה הדבר להאמין שירשה לו איש בחקר דברי הימים לאמר עורבא פרח כזה.
והאם אפשר הדבר כי לא ראה גרעץ כי הדברים בדברי דיא קאסיוס 68, 30והדברים שם 68, 32הנם שני ענינים שונים רחוקים אשר גם דבר אין להם זה עם זה.
שם 68, 29ואחר זה גם בפרק 30ידבר דיא קאסיוס על המעשים במעזאפאטאמיען ובבל, שם אין זכר מיהודים וידבר רק על הסורים והיונים אשר ישבו שם, ועל הפרתים עצמם.
ואחר זה בפרק 32ידבר דיא קאסיוס מהתקוממות היהודים בקירענע ובקיפראס.
ואיזה ענין יש לדון גזירה שוה של דרשות ופלפולים, לאמר כי מפני שבקירענע נשלח לוזיוס נגד היהודים, על כן הדבר מבואר כי גם פקודת הקיסר עליו בבבל ומעזאפאטאמיען היתה גם היא רק נגד היהודים, כאלו הוקדש לוזיוס מרחם להלחם רק עם יהודים.
ועל ידי פלפולים זרים ומוזרים כאלה הי' גרעץ יכול ללכת הלאה בדרכו ולאמר כי גם המלחמה בדאציען באייראפא גם היא היתה רק עם היהודים שהרי גם שם הי׳ לוזיוס קוויעטוס המנצח, והדברים על דבר דאציען הם גם באו בפרק אחד עם דבר היהודים בקירענע וקיפראס.
והאם יש קץ לדברי רוח, ואם יש סוף לדרכי תהו אשר קראו להם גם חקירת דברי הימים.
והדבר לגמרי להיפך כי דברי דיא קאסיוס מבוארים ויוכיחו לפנינו לדעת כי כל עיקר ההתקוממות במעזאפאטאמיען ובבל הי' מהעמים תושבי המקומות ההם והם הסורים והיונים.
א) כבר הערנו כי דבריו מפורשים ״כי בהימים אשר התהלך טראיאן באניות על האוקיינוס התקוממו בפעם אחת כל המחוזות אשר כבש בכל המקומות כולם נתגרשו חיל הרומיים אשר הניח שם או נהרגו״.
והנה דבריו מפורשים כי הי׳ הדבר בכל המחוזות אשר כבש, אשר כידוע ישבו ברובם הסורים והיונים ולא היהודים.
ב) הננו רואים כי אחר זה שם 68, 32 כאשר ידבר דיא קאסיוס מקירענע וקיפראס, יאשים את היהודים בפה רחב וככל דרכי היונים שונאי היהודים ישתדל להאשימם גם בדברים בדוים.
לא כן בדבריו על בבל (68, 30) אשר לא לבד כי לא יאשים את היהודים, כי אם שבכל דבריו מזה אין כל זכר מהיהודים, ולא יזכיר את היהודים כלל וכלל.
והאם יוכל להיות ספק בזה כי הי׳ זה דבר העמים כולם, כל העמים אשר ישבו שם, אשר לכד טראיאנוס את עריהם.
ג) והננו רואים גם את זאת כי בהערים אשר שב ולכד אין זכר מנהרדעא עיקר מושב היהודים בבבל, ויאזעפוס אלטטי׳ XVIII, 9, 1 יאמר:
"בבבל נמצאת עיר אחת גדולה מאד ומרובה באוכלסין (מישראל) נהרדעא היושבת ביופי נוף וכל המישור מסביב לה פוריה מאד, העיר הזאת יקיפה נהר פרת מכל עברים וגם חומה גבוהה חזקה לה מסביב, ועל כן לא תירא רע מכל אויב מבחוץ, כמו נהרדעא כן יקיף נהר פרת גם את עיר נציבין המונחת גם היא במישור ההוא, היהודים אשר יבטחו על עוז מבצרם הניחו שקליהם בעיר הזאת (בנהרדעא) וכו'״. ואלו הי׳ ההתקוממות נגד טראיאנוס מהיהודים, הלא לכל לראש הי׳ נדרש להרומיים ללכוד את עיר מבטח עוז היהודים.
אבל בדברי דיא קאסיוס אין זכר מנהרדעא.
ואי אפשר לאמר כי מפני שהיתה נהרדעא בצורה מאד לא יכלו לה הרומיים, אם כן לא לכדו אותה גם לפני זה ודבר לא הי׳ לחיל הרומיים עמה.
אבל הלא דבריו מפורשים כי ידבר רק על המחוזות אשר כבש לפני זה ויאמר ״כי התקוממו בפעם אחת כל המחוזות אשר כבש בכל המקומות האלה נתגרשו הרומיים וכו׳״.
ומבואר מעצמו כי זה ודאי אשר בעיקר מושב היהודים גם דבר לא הי׳ אז להרומיים, או שלא לכדו אותה גם לפני זה, או אם לכדו אותה לא התקוממו אחר זה היהודים.
ד) והננו רואים עוד כי גם עיר נציב־ן העיר השניה בבבל בעיקר מושב היהודים אף כי אותה לכדו הרומיים גם עתה בכל זה לא עשו כל רעה לתושביה, לא כן סעלייקיא ועדעסא, ודיא קאסיוס יאמר שם:
״מאקסימוס נהרג במלחמה, אבל ללוזיוס האירה ההצלחה וילכוד את נציבין יילכוד את עדעסא ויתן רשות לחילו לבוז את רכוש העיר הזאת ואחר זה שרפה באש, גם סעלייקיא כבשו מחדש שרי הצבא אשר עמדו תחתיו ערוציוס קלארוס ייוליוס אלכסנדר וישרפו גם אותה באש״.
ומבואר בדברים ברורים כי עיקר כל ההתקוממות הזאת היתה רק מהעמים הסורים והיונים ועריהם הם, אחרי אשר לכדו אותם הרומיים נתנום לבז ולמשסה ואחר זה גם שרפום באש, כן עשו לעדעסא וכן עשו לסעלייקיא.
לא כן עיר היהודים נציבין אותה אף כי שבו גם עתה וילכדוה, לא עשו לאנשי העיר דבר, לא שרפוה באש וגם לא נתנו אותה לבז ולמשיסה.
והאם אפשר שיהי׳ לנו ראי׳ יותר גדולה ויותר מבוררת כי אף שגם היהודים נסחפו שם לתוך זרם התקוממות כל העמים נגד הרומיים לבלי לתת להם לרשת את ארצם, היו הם רק טפלים בתוך יתר העמים.
ועל כן אף כי את סעלייקיא ועדעסא נתנו לבז לפני חילם ואחר זה שרפום באש, לא עשו כן לעיר היהודים נציבין, ובלכדם גם אותה לא עשו לתושביה מאומה.
והחבם גרעץ אשר אין מעצור לרוחו, למען הטעות את הקוראים עשה גם את עדעסא וסעלייקייא לערי היהודים, ועל נציבין בדה מלבו כי גם אותה הרסו הרומיים, ויאמר בפנים עמוד 129:
״מלחמת השמד אשר לחם לוציוס קוויעטוס נגד היהודים בבבל ומעזאפאטאמיען אינו ידוע לפרטיו אך זח ידענו כי הרבה אלפים מהם הרג והערים אשר גרו בהם גם היהודים נציבין ועדעסא הרס״.
ובנאטע 14 עמוד 449 הוסיף גרעץ ויעש גם את סעלייקיא לעיר היהודים.
אבל מה תועלת בדברי רוח, ומה תועלת לטעות את עצמו ואת הקוראים.
והדבר ידוע כי עדעסא אין זכרונה בא בכל התלמוד כי לא גרו בה יהודים. ועל סעלייקיא הדבר מפורש בדברי יאזעפוס אלטטי׳ XVIII, 9, 8 כי לא חיו שם יהודים.
ובספרו שם דבר שני האחים אנילעוס ואסינעוס בימי הקיסר גאיוס, וכי היהודים מבבל הישנה הוכרחו כולם לנוד ממקומם יאמר:
״אז ברחו לעיר סעלייקיא העיר הראשה בארץ ההיא אשר בנה אותה סעלייקוס בן ניקאטאר ואשר ישבו רבים מהמוקדנים, ועוד יותר מהם היונים, וגם מספר רב מהסורים״.
ושם אחר זה 9, 9יאמר ״כי אחרי חמש שנים לבוא היהודים שם, עשו היונים והסורים יד אחת ויתנפלו על היהודים ויהרגו מהם המשים אלף, והפלטים הנשארים ברחו משם לקטעסיפאן מקום מושב המלך בימי החורף״.
ויאמר שם אחר זה:
״אבל גם שם לא מצאו מנוח ולא יכלו לקבוע מושב קבוע, כי הסעלייקים לא יראו את מלכם, ולסוף נפל פחד הסעלייקים והבבליים עליהם וכו' ועל כן הלכו רוב היהודים גם משם לנהרדעא ולנציבין כי חומותיהם הבצורות יכלו להיות להם לסתרה".
ומבואר באין ספק כי סעלייקייא ועדעסא ישבו בה היונים, המוקדנים והסורים, ולא היהודים.
ואך שקר כתב גרעץ כי נם נציבין הרסו הרומיים ,כי אין זכר מזה.
ומבואר בדברים היותר ברורים כי ערי הגוים סעלייקיא ועדעסא בלבדם אותם מסרום לבז לאנשי החיל ואחר זה שרפום באש.
לא כן ערי היהודים נהרדעא ונציבין, נהרדעא לא לכדו כלל, ונציבין אף כי לכדו אותה לא לבד שלא שרפו אותה באש כי אם שגם לא נתנו אותה לבז.
באופן שלא יוכל להיות כל ספק מדברי די קאסיוס, כי הגוים המוקדנים היונים והסורים, הם קמו נגד הרומיים, והיהודים אף כי בהכרח חזקו גם הם את ידי שכניהם מהעמים, אבל הם היו רק טפלים להגוים בכל זה.
והחכם גרעץ גם טעה בזה טעות גדול ולא הבין דברי דיא קאסיוס ויסתבך בהם.
כי שם אצל דיא קאסיוס 68, 30אחרי אשר יאמר כי שרפו הרומיים את עדעסא ואת סעלייקיא יוסיף לאמר:
״טראיאן אשר הי׳ ירא כי גם הפרתים יתקוממו נגדו, החליט לתת להם מלך, כי על כן הלך לקטעסיפאן, ויקרא לשם את הרומיים והפרתים וימליך עליהם את פרתהמאספאטעס״.
והדברים האלה ״אשר הי׳ ירא כי גם הפרתים יתקוממו נגדו״ טעה גרעץ לחשוב אשר הכוונה גם הפרתים לבד היהודים.
ועל כן יאמר על זה בנאטע 14עמוד 449 ״הפרתים לא לקחו חלק בההתקוממות כמו שיוצא מתוך דברי דיא 68, 30 וכו׳״.
ואין זה כי אם דברי טעות, והכונה בלשונו של דיא, ״גם הפרתים״ ככל יתר גויי הארץ המוקדנים היונים והסורים.
וכבר כתב הפראפעסאר מאמזען בעמוד 401:
"טראיאן השתדל לעשות את פארתיען תחת ממשלת רומא ויתן להם מלך את אחד מאוהבי רומא, אף כי חיל רומא לא דרכה רגלם רק על החלק המערבי משפת הממשלה הגדולה הזאת (den westlichen Saum des grossen Reiches betreten hatten).
ולא ראה גרעץ את דברי דיא שם 68, 33 אשר ישוב ויאמר:
״ולחנם עמל טראיאן וכו׳ כי הפרתים שחקו (verschmahten) על המלך אשר נתן להם טראיאן ויתחילו להתנהנ כדרכם״.
וכן הדבר שכל העמים כולם התקוממו נגד הרומיים, ונגד טראיאן אשר אמר לרשת את בבל.
והיהודים גם הם לקחו חלקם בין העמים האלה, אבל היו רק טפלים ליתר העמים כולם, אשר כולם יחד לא נתנו להרומיים מנוח ויגרשום מארצם.
ועל כן גם דבר אין לזה עם המעשים במצרים קירענע וקיפראס.
ועל כן בכל דברי דיא קאסיוס מדבר בבל לא יזכיר כלל את היהודים.